לא, אז לא תאכלי מצה עם שוקלוד -אח..

איך אומרים?

לא תמותי מזה. 

ובעצם, מה זה משנה? העיקר שהסופגנייה תשאר לתמיד...

הא. נחת.

 

 

 

כל המועדים עתידין להתבטל חוץ מ - חנוכה ופורים.

 

 

סליחה, אבל מה מיוחד באלו יותר מ...פסח, סוכות וכדו'.

הא?

 

'שעת סיפור'. [מי שיודע מאיפה זה, שיעשה לעצמו טובה ויהיה בשקט. שלא נעלה עליו איזה סדרות הוא רואה... ]


יהודה נתן למשה כסף בהלואה. משה 'עשה ביזנס' עם הכסף - והרוויח עוד סכום נכבד של כסף.
בא יהודה למשה - 'פססט. אח שלו, הכסף. תן לי גם חצי מהרווחים. הרי הרווחים הם בגלל שנתתי לך כסף'.

'סליחה' אומר לו משה - 'אני הרוחתי את זה בכוחות עצמי. אני מחזיר לך רק את מה שנתת לי אז בהלואה'.

הדין? משה מחזיר רק את הכסף שקבל אז. הרווחים - הכל שלו.

 

תודו שזה דומה ל - 'שעת סיפור' אי שם...

 

הקב"ה 'הלוה' לכנסת ישראל מועדים - סוכות , פסח , שבועות...
יבוא הקב"ה ויגיד לנו - "תחזירו לי את המועדים שנתתי לכם".
באים עמ"י לה' - "את המועדים שנתת לנוקח. הנה הם לפניך - פסח, שבועות, סוכות'.

'אבל, את המועדים שאנחנו הרוחנו - בכוחות עצמנו, על ידי האמונה שלנו בך -
אל תקח מאיתנו - הם שלנו'.

 

 


 

סיכום:

בזמנים של נסי פורים וחנוכה היה 'הסתר פנים' לעם ישראל.

איך נצחנו? איך קבלו את החג?

על ידי האמונה שלנו בה'.

 

לכן -

 

כל המועדים עתידין להתבטל חוץ מ - חנוכה ופורים.

 

 

 

 

זה הזמן.

מול האורות של הנרות.

לפתוח את הלב, להאיר את הנשמה.

 

 

קפיץ קפוץ לטובת כולם .

 

 

 

חנוכה שמח ומלא הארה לכל עם ישראל.

כולם עונים חזק: א-מ-ן.

 

 

 

 

 

 

 

 

יפה!!!!!-יהודית-
מקפיצה...ת.מ.
למה את מקפיצה? =[ למה?!שיראל:)
חחח...
בדיוק! למה? הא?? ;)אח..
טוב מאוד. להקפיץ!
כך צריך!
 
 
 
חנוכה שמח לכולם.
לילה מבורך!
 
 
 
 
זה נשמע כפרניאלישע בן אבויה
בס"ד

אבל מי אני שאתווכח עם מדרשים..
זה ממש יפה._חמודויינת_
יפה(:  תודה רבה .צופיה[=
צ"עהרועה
נראה רדוד וכפרני בפשט.
מדהים כתמיד! |מקפיץ|אור-ה'
נחמד.שיראל.
אבל יש לי בעיה.
ידוע שהחגים מתאימים לתקו',זותומרת,ימי פסח מועדים לחגוג בהם חרות,להעמיק מה המשמעות וכו' ולכן גם אברהם אבינו חגג את פסח.וכנ"ל האדם הראשון חגג את חנוכה.
אז למה החגים יתבטלו אם הימים מתאימים אפילו בלי החגים? החגים רק מעצימים את הימים האלו.
 
והרועה ואלישע,למה כפרני?
----אח..
[אני לא מכיר מדרש שאומר שאדם הראשון חגג את חנוכה וכו'. אבל אם את אומרת - נלך בקו הזה.]
 
 
למה זה אמור לסתור?
אולי  - אברהם חגג את 'פסח' , זכר ליציאת מצרים. [שתהיה]
זה בתקופה הזאת - אבל המועד הוא זכר למאורע. אותו דבר חנוכה.
(במילים אחרות: אם לא היה המועד - לא נראה לי שאברהם אבינו היה אוכל מצות בגלל התקופה...
כנ"ל גם בחנוכה. זה שזה תקופה סתם ככה חשובה (אם זה כך) - כנראה זה ימשיך להיות כך אם יש סיבה.
אבל ה - 'מצות' , וה - 'חנוכייה' > או במילים אחרות - ה'מועדים' - אם לא היה את ה - 'מקרה-נס' -
הם היו קימיים בגלל התקופה?! לעניות דעתי לא.)
אבל לעתיד לבוא, ה' יגיד - זהו נגמר התקופה הזו.
'זכר' - אני 'לוקח' את זה מאיתכם.
 
את חנוכה - התקופה תשאר אצלינו תמיד.
 
 
אם קשה עדיין, בשמחה אפשר לומר.
 
 
-----------
 
 
אחים שלי - בנים.
כמו שאמר אלישע - בל נשכח שזה מדרש. (זה לא פשט 'פשוט').
אבלך הרעיון הוא אחד - ונראה אמת לאמיתה.
ודו"ק.
 
 
---------
 
 
חנוכה שמח לכולנו!
 
 
 
 
 
 
..........שיראל.
א'- אני לא זוכרת בול ת'ציטוט של המדרש על חנוכה אבל זה משו כמו שהאדם הראשון ראה שהיום מתקצר וחשב שזה בגלל עוונותיו ועשה 8 ימים אבל ואז כשראה בתקופת טבת (כתוב ככה במפורש במדרש) שהיום שוב מתארך הבין שזה סידרו של העולם וקבע 8 ימים של חג...ומפרשים שזה חנוכה.
 
ב'-התכוונתי שהתקו' של חנוכה לדוג'-מועדת להיות ימי הודיה והודאה לה'-זה טבעם של הימים האלו.
ופסח-של חוויית החרות.אני לא חושבת שאברהם אבינו אכל מצות,אלא שהוא חגג את פסח-הכוונה היא שכבר אז,לפני פסח-שעתיד להיות,הוא חש את מהות הימים האלו וידע לחוות את החרות הפנימית הזאת.גם אב רהם אבינו  היה צריך את הימים האלו של החשבון נפש לברר את המשמעות של חיים כבן חורין ולעשות חשבון נפש עד כמה הוא מתנהג בחירות (בדורו השטוף אלילות) ואינו משדועבד לדברים חיצוניים לו.
כנ"ל שבועות-זה לא רק מציין מאורע היסטורי-לפני כך וכך שנים קיבלנו את התורה,אלא עיקרו לברר ולחזק את הקשר שלנו עם התורה ומגמותיה.
 
ג'- ולכן,לפי זה ^^ יכול להיות שבאמת יתבטלו החגים,אבל אני מאמינה שמהות הימים לא תתבטל לעולם.
 
 
תודה על הבאת הדברים ועל ההשקעה. 
 
הרב גוגל..הרועה
לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, עמד וישב ח' ימים בתענית [ובתפלה]. כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים. לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים – הוא קבעם לשם שמים, והם קבעום לשם עבודת כוכבים.
זה לא שיש שמפרשים, זה יוצא בתאריך של חנוכה.

אני לא חושב שזה ככה, בראייה הפשוטה שלי החגים "יתבטלו" (לא באמת, סתם תהרס המשמעות שלהם) כי את אף אחד לא יעניין אם עכשיו קוצרים או חורשים, חנוכה ופורים הם חגים שלא קשורים למה אתה עושה, או למה אתה רוצה אם אתה יהודי זה רלוונטי.
אם ככה, אז זה כבר קרהאלישע בן אבויה
בס"ד

והם לא מאבדים את המשמעות שלהם, רק את משמעות חלק מהמנהגים. הרי הפסח וחג הפסח הם זכר ליציאת מצרים, הסוכות הן זכר למסע במדבר, ושבועות..  טוב, כנראה זכר לכל הסיפור של עשרת הדברים.
המשמעות היא לתת פן דתי לאירוע חקלאיהרועה
מי יודע אולי יהיה חג מעבדי המחשב עם הליבה הכפולה
אממ...אח..
א. הרועה נתן את המדרש בתגובה אחת למטה. שמח לדעת שיש כזה מדרש. תודה.
 
 
---- כתוב ורש"י כמדומני מביא את זה שאברהם אבינו אכל מצות. צ"ע. ----
 
ב - ג.
 
 
"זה שזה תקופה סתם ככה חשובה (אם זה כך) - כנראה זה ימשיך להיות כך אם יש סיבה.
אבל ה - 'מצות' , וה - 'חנוכייה' > או במילים אחרות - ה'מועדים' - אם לא היה את ה - 'מקרה-נס' -
הם היו קימיים בגלל התקופה?! לעניות דעתי לא".
 
 
-----
 
כתוב:

כל המועדים עתידין להתבטל חוץ מ - חנוכה ופורים.

 

המועדים.
לא יודע אם זה (ולפי מה שאמרת זה ודאי לא) מדובר על התקופה.

אכן יכול להיות שהתקופה לא תתבטל. ממילא, זה לא סותר.

כלומר - 'תקופת פסח' - שזה בעצם המועד > תתבטל.

התקופה הזו של 'ניסן' - לא תתבטל. אבל המדרש לא דבר על זה.

המדרש דבר על המועדים - 'תקופת חנוכה' = המועד.

 

 

בקיצור, אם נרצה, שני תקופות יש. 'תקופת המועד' = החג, תתבטל. ולזה המדרש מדבר.

'תקופת הזמן' - דבר מיוחד שיש בימים אלו, אולי ולא יתבטל. לפחות לא ע"פ המדרש הזה. [כי הוא לא מדבר על זה.] 

 

 

 

מקוה שהובנתי. אם יש צורך להרחיב/להסביר את דברי, בשמחה.

חנוכה שמח לכל עם ישראל!

 

 

 

כי אנחנו והקב"ה לא משחקיםהרועה
זה הסבר קצת קשה להגיד שאנחנו רבים עם הקב"ה על ימים טובים.

אני שמעתי שתי גישות שונות להסבר של המדרש:
הסבר ראשון פחות נחמד אם אני לא טועה של הרשב"א על פורים אבל הוא רלוונטי גם אלינו:
-יכול להיות כ"כ הרבה צרות ושיעבודים ומחיצה ביננו לבין הקב"ה, אבל מה שמסמלים חנוכה ופורים לעולם לא יפגע.
הסבר שני ממש כיפי אני אל זוכר של מי אם זה מעניין אני יכול לחפש את הדף מקורות:
-לעתיד לבוא כל הימים יהיו ימים טובים ומימלא אף אחד לא יזכור את החגים הרגילים שהיו פעם, משל למישהו שהיה הולך בדרך ביום ואז ירד הלילה ובלילה היו כוכבים, אז גם אחרי שתהיה זריחה הוא עדיין יזכור לטובה את האור של הכוכבים.
(שזה דומה להסבר שהובא כאן אבל יש הבדל)
ו - הנה לך הסבר שלישי. אח..
אהבתי את שני ההסברים.
 
 
יש עוד הרבה (!) דוגמאות שכתובות בתורה (אפילו) שנראה
שאנחנו 'רבים' עם הקב"ה. כל מדרש שני כמעט מראה את הדברים הזה.
 
שים לב מה כתוב בד"ת תחת הילה הלוה >
הקב"ה 'הלוה' לכנסת ישראל מועדים - סוכות , פסח , שבועות...
 
זה רעיון. ושוב, מדרש. (לפעמים כמשל, לפעמים כרעיון וכו'.)
['בני ברכני' - ה' צריך ת'ברכות?! וכדו'.
על אותו קו מחשבה הענין הזה.]
 
 
 
 
מקוה שהובנתי.
חנוכה שמח!
ברור שיש כאלה מדרשיםהרועה
אבל לענ"ד צריך להסביר אותם ולא להתיחס לפשט כאל הרעיון.
הרשב"א מה עשה? המדרש מה עשה?אח..
אלו ואלו דברי אלוקים חיים.
 
להסביר את הפשט, זה טוב ונחמד. [ישנם כל מיני מקורות בענין - במיוחד, המהרש"א. אם איזשהי דרשה מופיעה בגמרא.]
 
אבל, גם לשאוב את הרעיון -
זה מותר. מותר? מצוה. לעניות דעתי.
 
 
ו - חלילה חלילה להגשים את ה'.
אלא, להמשיל בדרך הדרש. המדרש - לא הגשים את ה'. אלא, המשיל. [ה' בתורה המשיל את עצמו - אגב.]
בדיוק אנחנו - נראה שמותר לנו אף לזכות בדבר זה.
 
------
 
(לפעמים לא כל אחד יכול לשאוב. אלא, מורינו - יורו לנו. ואנחנו נשמע ונהנה. אם נצליח אף אנחנו לשאוב דבר אמיתי, בשמחה.)
 
 
 
 
מקוה שהובנתי. תודה על ההארה.
חנוכה שמח לכל עם ישראל!
ממש יפה!!אהבתילביאה...
פעם ראשונה שהחזקתי מעמד עד הסוף של הדבר תורה..פזוש
שכוייח..אפשר לתקןאחרונה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך