א. בימי "האח הגדול" כהן הרייטינג ובניו, כשעמדה מלכות הרשעה להקפיא התנחלויותינו, ולמסות את מימינו ואת דו-גלגלינו ולהעביד בשבת את אינטלנו, ואתה עמדת לך מהצד, ומסרת פקחים ביד מתנחלים, נהגים ביד רוכבים וגויים של שבת ביד חרדים ואחר כך באו בניך לקניוניך ופינו את ארנקם ופיזרו את משכורתם וקבעו שמונת ימי חנוקה אלה לחנוק עוד יותר את התקציב המשפחתי החנוק.

ב. מצאת שמיני עצרת דורשות הגננות בהלכות שירי החג, וטורחות בהפקת הילולת מסיבת החנוכה. כיצד מעלין את ההפקה? כל האימהות מתכנסות לרחבת הגן, הקרובות מביאות מצלמות דיגיטליות והרחוקות מביאות משקפות תיאטרון. הילדים הולכים לפניהן בערבוביא שמטריפה את הגננת, וראשם מצופה סרט נייר שחור ודמות נר זוהרת במרכזו. המנגנת מכה לפניהם על האקורדיון עד שמגיעים לסף התסכול של הילדים והשמש פורץ בבכי. בסוף ההילולא נהגו הגננות לחלק לילדים כמין כפיס עץ משונה המכוסה בנצנצים, אשר עליו מודבקת בדבק זול שורת פקקים משומשים בזיגזג, אשר יעטר בחודש הקרוב את המזנון.

ג. תשעים יום לפני החג מתחילין למכור סופגניות בכל מכולת ובקדמת כל בית קפה רענן, כדי להרגיל את הילדים להשמין מבעוד יום. כל הסופגניות כשרות, ואפילו סופגניית מכולת עם דוגמית ריבת תות-שדה תעשייתית שנמרחה בקמצנות מלמעלה וסביבה שרידי אבקת סוכר. חסידים מקהילת צפונבון מהדרין בסופגניית רולדין ממולאת בקרם וניל צרפתי ומצופה בשוקולד בלגי משובח, שמחירה כמחיר איי-פוד טאץ' בקניון רמת אביב. ושמעתי כי במקצת הקהילות נהגו הנשים דקות הגזרה לאכול "מיני סופגניה", ואינו מנהג טוב, שכן שיעור סופגנייה לא יפחת מ 450 קלוריות (629 קלוריות לשיטת החזון איש).

ד. אכילת סופגניות כיצד? בית הלל-יפה בחדרה אומרים – פוחת והולך בכולסטרול, דהיינו: שיתחיל בזלילת שמונה סופגניות בנר ראשון של חנוכה, ויסיים בצינתור בנר שמיני של חנוכה. בית השמאי של חברת הביטוח הרפואי המשלים אומרים: הולך ועולה בכולסטרול ובפרמייה. עד מתי יפטם עצמו בכולסטרול? משתשקע ספירת הסוכר בדם ועד שיכלה צלולוטיס מן השוק. האומר: "השנה אוכל רק סופגניה אחת" - אין נדרו נדר, שהריהו כמי שנודר דבר שלא ניתן לקיימו, דוגמת אותם שלטים הגורסים כי אסור לדבר בשעת התפילה. הביאו לפניו סופגניה ממולאת ריבה וסופגנייה ממולאת שוקולד חרובים אורגני, יפתח בריבה ויכלה בחרובים, שתדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם.

ה. כל עיתון, יומון ומקומון יפרסם במהלך החג, בבחינת פרסומי ניסא, קובץ דינים כיצד לזהות סופגניה טרייה ומשובחת: סופגניה שאין פגם בשלישה העליון, שמילויה ניכר כבר בפיטם, ואשר פס בהיר עוטף אותה סביב (גרטעל). וטוב בעיני שיחילו על חנוכה את מנהג הסוכות וימכרו סופגניות בקרטוניות עם הכשר מהודר בתוך רשת קלקר ורודה, ויימנעו בכך תקלות גדולות רחמנא ליצלן. ומבקש אני מעדת התימנים שלא לגדל סופגנייה תימנית ודי לחכימא ברמיזא.

ו. תחילה נהגו ישראל לסבב סביבונים מעופרת יצוקה. מימי השופט גולדסטון הרשע, משהפך שם הסביבון לשם מבצע להריגת רוצחים חפים מפשע, פשט המנהג בישראל לסובב מיני צלחות מעופפות השורקות מנגינות צורמניות ומאירות באור יקרות מתוצרת צ'יינה, עד דלא ידע אם סביבון הוא או עב"מ. מייד בתום החג שומטין ההורים את הסביבונים מהקטנים ומשליכים בטריותיהם.

ז. לבעלי עצבים רופפים טוב שלא להדליק בשמן זית, שהפתילות הצפות על גבי הקרטוניות הכסופות מטריפות דעתו של אדם, ולבסוף הן מאירות באור דרדעלה שבקושי רואים. המדליקים בנרות שעווה טוב שירכשו שפכטעל להסרת השעווה מהחנוכייה, ונשים צדקניות יסירו השעווה ברצועות של ויט. תקלה גדולה אירעה פעם למפעל נרות, כשהשתרבבה בטעות המילה "אינם" בין המילים "הנרות" ו"מטפטפים" על גבי אריזת הנרות. וכיוון שהעתיקו המעתיקים שיבוש זה מדורי דורות, נהגו כל מפעלי הנרות להמשיך ולהדפיס טעות דפוס זו ולגבות מחיר כפול על נרות משובשים אלה.

ח. נהגו ישראל בימי החנוכה

לצאת לבתי תיאטראות ובתי קרקסאות ולצפות במחזות ממחזות שונים ובלבד שאלה אינם קשורים בכל דרך שהיא לחנוכה. כלל נקוט בידך: מחזה המטופש מחברו, מחירו גדול הימנו, ומחיר צמד כרטיסים למופע האידיוטי של דוגמגישי ערוץ הילדים לדורותיהם הוא כמחיר חנוכיית רעבע של שני מטר על שלושה ב"הצורפים" – לא כולל מע"מ.

ט. נהגו המכבים מתל אביב להמשיך להילחם ביוונים מאולימפיאקוס ומפנאנתייקוס מדי שנה, גם לאחר שבית המקדש חרב. ובעוונותינו נוהגים המכבים להפסיד ליוונים באיזה שלושים הפרש וחוטפים דראכמות בראשיהם. ובשנה זו זכו המכבים בחסדי שמיים לנס גלוי שנעשה להם: ששמו כספם על קרן הפנאן והיה צריך להספיק להם לשמונים שנים, ונעשה להם נס ונעלם הכסף.

י. מודים אנחנו לה' יתברך ששם חלקנו עם חוגגי החנוכה ולא עם חוגגי הכריסטמעס. שהם נותנים ואנחנו נותנים. הם נותנים לילדיהם מתנות מטופשות בתוך גרביים התלויות על עץ, ואנו נותנים "דמי חנוכה" כדי שירכשו בהם תשמישי קדושה דוגמת "בקוגנים", שהם כמין עיגולי פלעסטיק שאין תוכם כברם, המסמלים את תורת גלגול הנשמות, באשר הם חושפים את קרביהם המאיימים רק כאשר הם מתגלגלים על גבי קלפי המתכת המקודשים.