"חוויה לא קלה היא להיתקל במוות פנים מול פנים", אמר איסתרק.
פעם שמע את אביו אומר משפט מעין זה, והמשפט, שמצא חן בעיניו נתקע בזיכרונו.
"עצוב יותר", קד המונדרי בקלילות, "להיתקל בחיים פנים מול פנים."
"חוויה לא קלה היא להיתקל במוות פנים מול פנים", אמר איסתרק.
פעם שמע את אביו אומר משפט מעין זה, והמשפט, שמצא חן בעיניו נתקע בזיכרונו.
"עצוב יותר", קד המונדרי בקלילות, "להיתקל בחיים פנים מול פנים."
חלומות הם שרידים למחשבות היום ולהרהורים הדחוקים עמוק עמוק מעבר לסף הנפש.
"כשעצובים כדאי לקפוץ על המיטה", ידע בנימין לייעץ.
"מנערים את העצב עד שהוא מתבלבל" המשיך יקוואל, "ולא זוכר איפה הוא היה קודם. ואז עושים גלגול ראש - וזהו".
האגדות טוענות כי שירתם של זמירים נפגמת שעה שהם שבעי רצון ומוקפים בכל טוב.
האם גם בני אדם מפיקים מעצמם משהו טוב יותר שעה שקושי, עצב ובדידות צובטים את חדרי לבבם?
)ניצוץ."די", צעק איסתרק, "מספיק! מה אתה רוצה?"
"אני רוצה שתבחר", הזדקף העבד, "אני רוצה שתחליט מי אתה, קאוורי או כוזרי".
הנסיך זקף גם הוא את ראשו הנאה, ושלח בעומד לפניו מבט מצמית.
"נדמה לי", הוא אמר, "ששכחת עם מי אתה מדבר, אזרח. אני הוא איסתרק נסיך כוזר".
"כן", פסע המונדרי פסיעה אחת לאחור, "נכון. לשם שייך גופך. שם נולדת. אבל ליבך אוהב את המקום הזה ומנהגיו, ולהיכן שליבו של האדם נוטה - לשם הוא שייך".
לחייו של איסתרק שקעו ושני קמטים נסתמנו לצד פיו: "אי אפשר להתכחש ליופי", הוא אמר, מודה לראשונה בכמוסים שברגשותיו, "ומותר לו, לנער בן שבע עשרה, לרצות מפעם לפעם לעשות עוד משהו מלבד למלא את חובתו"
"אולי" קולו של המונדרי היה נמוך, "ייתכן באמת שהדבר מותר לו. אבל אז אין לו לנער הזה שום זכות לשאת על ראשו את כתרה של כוזר. אינך יכול, אדוני, לשחק משחקים קאוורים, לנגן מנגינות קאווריות, לאהוב חגיגות קאווריות ולקרוא לעצמך כוזרי".
"נאום האיש שהצהיר כי ביום בו יקוץ במלכי כוזר ובשלטונם פשוט יקום ויעבור את הגבול", התריס איסתרק,
"אני כוזרי פי אלף ממך".
"לא", אמר המונדרי, "כי ליבי שייך לאלוקי כוזר, וליבך - לא."
"ראית?" שאל, "אפילו כשאני מנסה להיות בסדר, הכי בסדר שאפשר, אפילו כשאני מוכן להקריב הכל כדי להיות בסדר - שום דבר טוב לא יצמח מזה, רק ההיפך."
אומרים שצליל זה רטט של אויר או תדר
זה לא נכון
צליל זה הגעגוע לשקט.
רגע אחרי שהשקט מופר יש צליל שהוא בדיוק הגעגוע הזה.
כלי נגינה לא מייצרים מוזיקה הם רק מפרים את הדממה, פוצעים את השקט.
הדם שנוזל מהפציעה הזאת זאת המנגינה.
כשמישהו מנסה לדחוס מוזיקה לקבצים או למדוד אותה בתדרים זה חילול הקודש.
חילול המנגינה.
החטא לא באוזן החטא בזה ששוכחים שהמוזיקה לא נמצאת בצלילים היא נמצאת ברווח שביניהם.
בשקט
בחלל
עד עכשיו היו צלילים של סערה שהלכו והתחזקו
ועלו
ונמתחו במתח מטריד
לא השאירו כמעט שקט ומרווח לנשום.
אתמול הכל התפרץ באיזה פראיות של טירוף.
עכשיו יש שקט
ומתחיל הצליל הבא.
כולם מחכים לדעת מה יהיה הצליל הבא
מה נשמע
מה נראה
מה יהיה
מי ינגן
אף אחד לא שם לב לשקט ולמרווח בין הכל.
פיזיקה של צלילים
לקחת קצת חופש
לרדת לסיני
אולי לחלק המערבי שלה
באזור חנוכה, קצת לפני
לסיני יורדים
אחר כך עולים בחזרה
מסע של חורף
למכרות הטורקיז
הצבע שלא מתאים לכלום
עם כלום
גם לא עם עצמו
כמה סמלי.
כשהכל כמו לולאה סגורה צריך לשבור אותה
שניה לפני חנוכה
רגע לפני האור
יורדים מערבה
צבעים
טעמים
צורות
צלילים
מים
חול
שמים
בעלי חיים
עננים
רוח
כן כן
עכשיו.
מממממ
יש שם עבודה זרה
לא נסתכל ולא נכנס למקדשים שלהם
סגור?
😂😂
מאנשים קרובים שאני מכיר והיו שם - התרשמתי שהודו יכולה להיות מדהימה, מיוחדת, למלא אותך בחוויות יוצאות דופן, נופים מדהימים, אך בו בזמן מאוד דוחה ומגעילה. הלם תרבותי, צפיפות, לכלוך, רעש, אשפה ברחובות, עוני מחריד….
הצבעים הריחות... החופש
באלי לטייל הרבה ועם הנופים שם
זורמת גם לסיני
מאוד פופולארי לטייל שם בשנים האחרונות- נראה לי אפילו נהיתה יותר פופולריות מהודו.
(ואחותי טסה לויטנאם בעוד כמה שבועות, לטיול של 10 ימים)
לכו להצביע!
גם בגשם!