שלום,
בעקבות השרשור הקודם, כאשר הגיע אליי לפני כמה ימים הצעה של מישהו שלמד בישיבה שפחות בכיוון שאני מחפשת, אמרתי לשדכנית שתברר לי מה דעתו בסוגיה הנ"ל, והיא חזרה אליי עם תשובה ארוכה ומנומקת שדי הבהירה לי שזה פחות הכיוון. לצורך העניין, זה כלל אמירות על רפורמיות.
אז אמרתי לשדכנית שזה פחות נראה לי מתאים, והייתי מרוצה מעצמי שיבררתי מראש ולא הטרחתי את שנינו לפגישה.
ועכשיו היא חזרה אליי ונתנה לי הרצאה שלמה שזה לא נכון לפסול אנשים על דעות שונות, כי אנחנו מתחתנים עם אדם ולא עם דעה, וברור שיהיו חילוקי דיעות בין בני זוג וכד'. ושבסך הכל מבחינת דברים אחרים שמופיעים בכרטיס נראה שיש על מה לדבר, אז לא שווה לנסות ולבדוק? (ואבהיר, השדכנית מכירה אותי, לא את הצד השני).
ואני חשבתי לעצמי שפעלתי בסדר גמור: לא אמרתי ישר לא, אלא הלכתי לשאול אם הוא במקרה למד בישיבה הזאת אבל הוא לא המיינסטרים שם. ולמה שאני ארצה לצאת עם מישהו שחושב שאני סוג של רפורמית?
אז השדכנית אמרה לי שיש ספקטרום, וזה לא שאני נשות הכותל או שואפת לעשות מבחני רבנות או משהו כזה, ואם ניפגש אולי נראה שמתחת לכותרות יש משהו שאפשר לחיות איתו.
וזה החזיר אותי גם לשרשור ישן יותר ששאלתי משהו שנראה לי דומה.
אני מסכימה איתה שאני לא מחפשת שיסכים איתי בכל דבר ועניין, אבל עדיין יש כאן מקום להגיד שהצעה כזאת מתאימה לי, כי אחרת זה פחות או יותר אומר שאני צריכה לצאת (או לפחות לדבר ישירות בטלפון) עם כל הצעה, ויש גבול לזמן ולכוחות הנפשיים שלי.
ואני אומרת לעצמי, על סמך מה אני אמורה להגיד לא להצעה עם פרטים, אם לא על הכיוון וההשקפה שלו?
אז ברור לי שיש דברים טכניים שחשובים לי, נניח כשהציעו לי מישהו שמבוגר ממני ב-12 שנה אמרתי מיד לא.
אבל נגיד שזה כן יותר קרוב אליי בגיל, באישיות יכתבו תמיד רשימה של דברים טובים, וזה שכתוב משהו על מישהו אחד ולא כתוב על השני זה לא אומר שאין לו. ואני לא חושבת שרלוונטי כל כך העיסוק של ההורים שלו או כמה אחים יש לו.
אז אני באמת תוהה, איך מוצאים את האיזון הזה?
הרי אין באמת דרך אמפירית לדעת אם שני אנשים מתאימים זה לזו.
אז כשאת\אתה מקבל כרטיס עם הצעה - על סמך מה אתם אומרים שווה להמשיך לבדוק או אומרים שזה לא מתאים?
ובאופן כללי, אתם מסכימים יותר עם השדכנית או איתי?
