הבעיה היא התאמת השני לאחת

תודה על החיזוקים והעידודים..

אבל למה ישר ללכת על הכיוון ששאלתי את זה מתוך ייאוש וחוסר אונים?..

כי זה לא כל כך העניין...

שאלתי מכמה סיבות אחת מהן היא כי באמת אני חושבת שצריך לעשות מאגר כזה... 

מן הסתם אם אני אגיע למצב כזה (והאמת שלפעמים הייתי רוצה להיקלע למצב כזה )

אני בטח אמצא את אחת מהבחורות שדווקא יהיה לנו כיף ביחד.  

לגבי העניין האחרון- כתבתי את זה בתמצות אבל בגדול לא התכוונתי שבאמת כל הבנים יקבלו את כל הכרטיסים והפוך ונטו על סמך הכרטיס יחליטו את זה... זאת הייתה שאלה היפותטית כמובן... שרק באה לפתוח כיווני חשיבה

בגדול אם באמת היה כזה מאגר אז ברור שעל סמך הכרטיס נטו לא באמת אפשר להחליט אם הוא מתאים או לא....

(ואני בעד כזה מאגר בלי קשר)

לגבי שני הדברים האחרים...

אם באמת הייתי מחפשת נטו זוגיות. כלומר אדם שאני יכולה לחיות איתו בכיף, בנעימות, באהבה. אז ברוררר שזה קיים. והיו בחורים שזה היה איתם ויכלתי להתחתן עם אחד מהם והיה לי טוב והכל....

אבל זה העניין שזוגיות מעניינת אותי כבונוס לחיים (אולי בונוס זה לא מדויק, לא עולה לי הגדרה אחרת כרגע) ולא כעיקר. מה שמעניין אותי זה להקים בית של עבדי ה', של תורה וכו'...

ולבנתיים לא מצאתי את השילוב הזה. אדם שהוא באמת יתאים להיות שותף להקמת בית כזה אבל שגם יהיה שם את החיבור הזוגי המתאים.

ואני לא חושבת שאני יכולה לוותר על אחד מהם. לפחות לא כרגע.

ודווקא בגלל שעיקר המשמעות שלי בחיים זה עבודת ה', אז זוגיות שהיא נטו אהבה וירא"ש ושמירה על ההלכה לא תספק אותי וגרוע מזה אני יכולה להרגיש שם מאוד בודדה לטווח הרחוק...

הסברתי שהיה לי חיבור זוגי מתאים בעבר. זה אפשרי. חוויתי את זה ב"ה.

זה לא בשמיים....

מהבחינה הרוחנית יש עניין מסוים שאני מצפה שהוא יהיה קיים. ואותו באמת קשה יותר למצוא.

ובדקתי את זה, אין לי עניין לצערי בחתונה נטו בשביל זוגיות טובה או ילדים... ואכן מעדיפה להשאר רווקה... 

עצוב אבל זאת האמת... 

זוגיות זה לא רק זוגיות זה כל החבילה של ילדים ופרנסה ועול...

זה לא פשוט בכלל

לחיות עם אדם שלא מבין את השאפתנות הרוחנית או לא מתחבר לזה. זה בדידות מסוימת. זה לא עוזר לעבודת ה', זה מתסכל מאוד... זה לחיות בלי שותף לדרך. 

ברור שעבודת ה' שלי יכלה ממש להתפתח ולגדול וכו' אם הייתי נשואה...

אבל האם זה היה קורה עם כל אדם שהייתה לי איתו זוגיות טובה? אז זהו שאני חושבת שלא...

אם זה לא יהיה בן אדם שהוא באותו ראש וכיוון בעבודת ה', אז זה לחיות לבד. ללא שותף. ואז במצב כזה עדיף לי רווקות.

לא שללתי חתונה חלילה, או שאמרתי שחתונה פוגעת בעבודת ה'. הפוך- אני מחכה להתחתן כי אני בטוחה שזה מאוד יקדם אותי בעבודת ה'...

דווקא נראה לי שאמרתי שלא יהיה לי טוב בזוגיות כזאת, לא מהבחינה הזוגית, מהבחינה האישית והרוחנית... 

שאולי בסופו של דבר זה יתבטא גם בזוגיות.. 

לא יודעת להגיד אם ה' רוצה שאני אתחתן בכל מחיר גם עם מישהו שלא תואם לציפיות שלי הרוחניות...

זאת באמת שאלה ששווה לשאול אותה... 

טוב לא הכל אני יכולה לפרט

אבל ההגדרה היא אדם שיש לו כמיהה וחשק ורצון עז וחזק לגדול בעבודת ה'

לא רק להיות שומר מצוות, לא רק ירא"ש

אלא ממש לשאוף להשיג השגות, אלוקות, קדושה, מידות וכו'...

אשמח לשמוע עליהם  

טוב זה אני כבר פחות יודעת... 

אז חשבתי שאתה מדבר על כאלה שאתה מכיר

ואי לא נעים קצת לדבר על זה בפומבי,

אבל השגות אני חושבת שזה לתקן מידה מסוימת או לבטל תאווה מסוימת

או להשיג דבקות ברמה מסוימת, או כוונה בתפילה, או להשיג ראיה רוחנית,

או מחשבות יותר כלליות על עמ"י, או מחשבות של יותר דבקות בה', 

התקדמות במדרגות הקדושה והיראה והטהרה וכו' 

יש את העולם החיצוני שאני חושבת שחייב להתנהל בו בסופו של יום

אלא אם כן מתאפשר לך לחיות כמו הצדיקים שזה נטו חיי תורה ותפילה

אבל בגדול מישהו שבפנימיות זה הרצון העיקרי שלו והמרכזי שלו

והכל בטל לזה...

כי זה פחות העניין....

או גם לחיות חיי אברכות

ממש לא אומר שטומן בחובו איזה כמיהה לדבקות וקדושה...

זה אולי באמת יותר הגיוני שיימצא שם...

עצה שלי חח באמת ממקום טוב

אם אתה רוצה לעזור למישהי בשידוכים

תנסה לשדך... 

עצות של איפה לחפש, זה פחות עוזר... 

סליחה על הישירות....

הקרבה למען ה', למען עבודתו,

לחיות חיים של עבודת ה', לא כסיסמא... 

ובמגזר החרדי יש מאוד דיבור על תורה, אבל לא יודעת כמה יש דיבור דווקא על העבודה...

לפחות מבחינתי זה בעיקר תפילה על זה, אח"כ כבר רואים איך המחשבה גם משתנה

זה תהליך של שנים....

אבל כמה שאולי זה נמצא יותר במגזר החרדי, פחות פרקטי מבחינתי לעבור אליו....

ובטח למצוא משם שידוך, שזה בכלל... סרט

אם מתחתנים רק ברמה הפרטית אז יכול להיות שיש נקודת אמת בדברים שלך

אבל כשבונים בית- אנחנו מוסיפים בבניין ישראל. עם ישראל הוא גוף אחד, הם קומה שלימה

את תורמת מעצמך, מהתכונות האישיות שה' נתן בך. בשביל להמשיך את העם היהודי הנצחי בעולם.

זה משהו הרבה יותר גבוה בכלל לא בערך להתאמת ציפיות רוחנוית.

כי יכול להיות אדם שבכלל לא דתי, לא יודע שיש ה'. אבל יש לו אמא יהודיה,

אז לא משנה מה, הוא ממשיך את העם היהודי.

אז ברור שלא להתחתן עם כל אחד גם אם יש פערים קיצוניים, כי גם השלום והאהבה האישיים חשובים בשביל המטרה הזאת(אלא אם כן אתם יחידיים בעולם ואז כנראה ה' כן רוצה שתתחתנו)

אבל אם יש פערים קטנים בהתאמה או בציפיות הרוחניות ברור שה' רוצה שתתחתני למרות זאת.

העולם לא מתקיים בלי עם ישראל, ה' צריך אותנו.

השאלה איך בפועל מיישמים אותו... 

כאילו כמה שם אפשר להתפשר מבחינה רוחנית... 

שהם באמת מסוגלים להכיל את זה.

ויש אנשים שהם צריכים יותר הרמוניה ודומה.

זה יכול להתבטא כמו אצלי בעבודת ה' וזה יכול להתבטא בהשקפה או בדעות או באורח חיים מסוים.

יש אנשים שיהנו מהגיוון וכיוון חשיבה שונה, או שיעדיפו דווקא מישהו שמשלים אותם או נותן להם איזה הנגדה טובה או איזון למי שהם... (ויש מצב באמת שבדברים אחרים אני לא אחפש את הדומה דווקא)

נטו בעבודת ה' שזה משהו שהוא כל כך מהותי לי, זה אני בעצם, רק שם קשה לי להכיל מישהו שהוא לא כזה בתור בעלי.... 

ונכון יש כאלה שלא מפריע להם שכל אחד בעבודת ה' שלו, כל אחד "בפינה" שלו הרוחנית.

ואני יכולה להגיד לך שלפעמים הסיבה לזה היא כי זה לא מהותי להם בנפש, זה לא צועק להם.

יש להם עוד דברים בחיים שמדברים אליהם... שמאפיינים אותם.

אני לא מסוגלת להביא ילדים לעולם עם אדם שלא מעריכה את הרוחניות שלו...

אז...

בעייתי קצת..

ובלי קשר, אין לאישה שום חיוב עלזה.. אם מסתכלים מצד ההלכה היבשה... 

בדיעבד

בדיעבד אם חלילה אתחתן עם מישהו שהוא לא מבחינה רוחנית כמו שרציתי או שהוא לא יהיה שותף שלי בעבודת ה' אז מבחינתי המקום של הילדים או הזוגיות לא יספק אותי. ברור שאם יש ילדים במציאות כזאת הם נכנסים לתוך עבודת ה'....

רק התכוונתי שלכתחילה אני לא ארצה להכניס את עצמי למקום כזה כי מבחינתי זה פוגע בי... 

תודה על השאלות..כאילו זה מחדד...

אני מחפשת שותף לחלום שלי לבניית בית של תורה ועבודת ה' ברמות הכי גבוהות

ולהביא לעולם ילדים צדיקים קדושים וטהורים....

רק סתם זוגיות נעימה ואוהבת, זה חסר משמעות מבחינתי... (לא שאני מוותרת על זה או משהו, פשוט זה לא העיקר)

אני מחפשת רק את הרצון להיות שם! באמת שנטו רצון! 

אני לא מחפשת אדם שכבר נמצא שם... 

אם הזוגיות טובה וגם תהיה התאמה בשאיפות אז השמיים הם הגבול לדעתי

אני לא מסוגלת להתחתן בלי השאיפות כי מבחינתי אני כאילו רצה לבד במרתון שיזמתי לעצמי... 

זה קשה לבנות בית כזה, אי אפשר לעשות את זה בלי שותף... בטח ובטח שלדעתי לגבר יש את האחריות להכניס את התורה והרוחניות לבית... ובפרט לחינוך הילדים... (גם לאישה... אבל הרבה מאוד לגבר)

ואכן, בעז"ה!! תודה.... 

כאילו, סתם מסקרן אותי באמת איך זה נשמע....

זה לא קל בכלל...

ויש איתו הרבה מחירים שצריך לוותר

אבל זה שווה לטווח הרחוק

השקעה לטווח הרחוק הרחוק כמו שאומרים... 

זה משהו שהוא בתודעה כל הזמן,

לא רק בחודש אלול או בימים נוראים או בתפילת נעילה

כל הזמן, זאת מטרה שהיא מול העיניים... 

אבל כן צריך לשמור על איזה סוג של אווירה רוחנית מסוימת כדי לשמור על הרצון הזה

כי הוא בקלות יכול לחמוק.... וקרה לי שהוא חמק ממני, והיה צריך להחזיר אותו... 

או כאילו שחיים עם שותף?

כי אין לי מושג איך זה אמור להיות שזאת עבודה משותפת...

מן הסתם שבהתחלה יהיה יותר דיבור על זה כדי לתאם ציפיות

ואח"כ עם החיים זה כבר יבוא יותר במעשים ויותר בזרימה ובטבעי....

לא, פוחדת להיות בלי שותף, להיות לבד בתהליך הזה והבית ייראה בהתאם חלילה... 

אני חושבת שבחיים עצמם זה אולי באמת פחות יתבטא בשיח

רק חשוב לי בתחילת הדרך לפני שמחליטים על הליכה לחיים משותפים

שאני פשוט אדע שזה קיים שם ברצון, כי ברגע שאני מבינה שזה קיים- אני רגועה.

אני יודעת שאני בוחרת נכון

נכון כן, אבל אני לא מתחשבנת עם העתיד...

כאילו חבל לי על האנרגיות... מתמקדת יותר באם כרגע הוא במקום הזה של הרצון 

ואמן, הלוואי בעז"ה! חלום... 

מזדהה ברמות עם הפסקה האחרונה שלך אחותי (ועם המון מהתגובות שלך בהקשר הזה). 

כל כך כל כך משמח לשמוע שאני לא לבד בעסק. כבר התחלתי להרגיש משוגעת מרוב שאף אחד לא הבין מה אני רוצה.

קיצור, רק רציתי להגיד שאני איתך לגמרי ;)❤

גם אני לפעמים לא מבינה את עצמי מה אני רוצה חח... 

התשובה שלי היא כן

המצוקה פה כמובן לא נובעת מכך שאין בעולם בני זוג מתאימים לשאיפות.

אלא שהם מתחתנים עם אחרות.

אז "זה מה שנשאר" 

והפתרון "בלית ברירה" הוא בסגנון של מחיקת המחשבה 'הוא מחכה לי היכנשהו רק צריך למצוא אותו'

כדי להתקדם, או להתייאש

העיקר להפסיק לרדוף אחרי רוח

אשרייך

לגבי השאלה האם עדיף להיות בזוגיות לא טובה או להשאר רווק. ניסיתי לחפש ולא מצאתי...

וזה בעצם השאלה פה.

לעצם הענין - השאלה היא בעצם מתי יהיה לנו יותר טוב.

יש אחד שהרווקות בשבילו סבל נורא. ולו, כל זמן שחיים בשלום ושלווה עדיפה הזוגיות אפילו שאיננה מושלמת ואינה ממלאת את כל ציפיותיו.

ויש אחר, שבשבילו לחיות עם אדם נוסף שאינו 'בדיוק בראש שלו' - זה סבל, והוא יעדיף להשאר לבד כל ימיו ולא להתחתן עם אין התאמה.
 

בלי קשר, @ultracrepidam אשמח לקרוא את דעתך בשרשור.

אבל קצת קשה לי להתבטא בנושא - אני לא מנוסה בזה; כלומר, אם אני צריך לבחור מתוך כמה עשרות אלפים - וודאי שיהיו הרבה שיתאימו. ההנחה שמבין כל האוכלוסיה לא תהיה אף אחת סבירה היא מופרכת ולכן קשה להתייחס. אבל הנטייה שלי היא לומר כן.

ובדיוק, זה סבל... לכן לפעמים עדיף להישאר רווק...

(כל מקרה לגופו אבל,!)

יש כל כך הרבה שיכולות להתאים, רק צריך לעבוד

האמת שחשבתי שזה יכול להיות רעיון טוב המאגר

כי בסופו של דבר יש כאלה שמחפשים אבל אולי לא מחפשים במקום הנכון

וקשה להגיע אליהם (בנים או בנות...)

ומגיל מסוים- כי בגילאים צעירים יכול להיות שמקבלים יותר הצעות כי נמצאים בסביבה שמציעה או כל מיני סיבות אחרות...

לכן אמרתי שזה חייב להיות כמו חוק כזה חח

כאילו חובה שמגיל מסוים מקשרים אותך מטעם לא יודעת מי

לשדכן או ארגון שידוכים... 

ואם הכל יתרכז למקום אחד כדי שיהיה אפשר למדוד את המצב במגזר, אז בכלל מעולה.. 

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?