בנות, יש לי שאלה אליכןצפלש

למה אתם בוכות, כאילו למה זה קורה בתדירות כל כך גבוהה, כאילו כל דבר קטן שקורה/ מעליב צריך לבכות.

עכשיו אצל בנים יש את זה אבל בגיל 12 13 זה כבר עובר היום אני בן 16 וחצי ואני זוכר את עצמי אולי בוכה פעמיים בשלוש שנים האחרונות. אני שם לב לאחיות שלי לפעמים (בעיקר אחות אחת) ואני רואה שהם בוכות לעיתים קרובות ואין לי מושג למה, תמיד יש לי רגשות אשם כאילו ואני עשיתי משהו אבל אני לא יודע.

עכשיו גם אם זה לא רציני וזה עובר אחרי שעה איך אני אמור לדעת שזה רציני או לא? זה דיכאון? כאילו מה נסגר? 

אני בן יחיד והשיח ביני לבין אחיות שלי הוא לא כזה עמוק אז זה לא דבר שנעים לי לשאול אותן עליו.

...שפרינצא בוזגלו

בגילאי העשרה הרבה בנות מתפרצות עקב חוסר איזון הורמונאלי.
ובכלל- לרוב אישה יותר רגישה מגבר, אז גם בגילאים יותר מאוחרים הן יכולות לבכות בקלות.
 

נכון.. את נשמעת כמו איזה מורה או אמא ..פצלשית~


יא איזה שאלה חמודה..אחיות שלך זכו..פצלשית~


לא תמיד זה באמת בגלל שקרה משהו נוראי/מעליב וכדורודף אהבה בימים
כמו ששפרינצא כתבה..
טוייב אז..פצלשית~

אני פחות כזאת.. אבל אחותי באמת על כל שטות בוכה גם דברים שהיא לא צכה לבכות זה פשוט יוצא לה שהיא קצת עצובה מבואסת ..

אחותי בנאדם שמתעצבן מהר או נעצב מהר קיצור כזאת לא יודעת לווסת רגשות על כל דבר בוכה.. 

לפעמים לא צריך להתיחס עם זה לא נשמע לך ממש איזה משהו שאמור להעליב או להכאיב..לרוב זה סתם..

יש מקרים יוצאי דופן כמו בכל מצב..

אממאנא ה'
ממש לא כל הבנות בוכות מכל דבר שמעליב או פוגע..
אבל כן.. בנות יותר רגישות מבנים..
יש יותר ויש פחות..
יש בנות שבוכות פעם בשנה..
ויש בנות שבוכות כל יום..
אבל ניראלי הרוב איפשהו באמצע..
וזה ממש לא תמיד ביגלל שפגעו/העליבו...

ושכוייח על הרגישות לאחיות שלך..
תודהצפלש


אני חושבת שזה בגלל כמה סיבות...הפילוסופית

כשילד/ה קטן/ה אז זה לא נראלי קשור... גם בנים וגם בנות יבכו באותה מידה, בהתחלה בגלל שכל תגובה לכל מקרה הוא בכי (זה הדבר היחיד שהם בערך יודעים לעשות) ואח"כ הם פשוט קולטים שעם בכי משיגים כמעט כל דבר... כשמתבגרים אז לומדים להסתדר בעצמנו אז זה קורה פחות. אבל גם מתבגרות בוכות (מלעשות) אבל אני חושבת שזה במצבים אחרים מבילדות.. כשמתבגרים מתחילים להבין יותר מה קורה (לא משנה שכל דבר מתעצם כחלק מהגיל הזה) ומה המשמעויות של דברים, ואז במקרים של פרידה ועצב זה יותר משמעותי מאשר בילדות... לדעתי זה דבר מבורך הרגישות הזאת כי זה מראה שאכפת וזה יעזור גם לצד חיובי לא סתם בנות הן אלה שבסוף יהיו אמא (מקווה שהבנתם אני ממש לא טובה בלכתוב דברים שטוב היו אם הייתי אומרת אותם

ממ.. מנסה לתת עוד כיוון..אני ועצמי:)

גם בת שבוכה כמעט מכל דבר, זה לא שכדאי להתעלם ולהגיד שגם ככה היא בוכה הרבה, זה בטח לא רציני..

זה לא שהבכי אצלה יותר זול, לדעתי.. 

כמובן שמישהי\מישו שבוכה לעיתים נדירות אז מן הסתם שייתיחסו לזה יותר, אבל לא לזלזל בהפך..

נראהלי כדאי מצד אחד לא להיבהל מהבכי, לדעת שזה נורמלי

מצד שני להיתייחס..

 

וואו זאת נקודה חשובהנעה ונדה

שתאמת אני תמיד תמיד תפסתי את הבכי של אנשים "בכיינים" כמשהו שפחות אכפת לי ממנו

וואי זה פשוט לא קשור אליך!!עצמי החביבה

אל תרגיש רגשות אשמה וחוסר נעימות, פשוט תדע שזה הטבע של הבנות, לבכות והרבה מכל דבר קטן! מתסכולים או מאכזבות או כי נפגעו וכו'... אז אתה יכול להיות נחמד ולנסות להתנהג כזה ברגישות ואולי אפילו אם נראה לך מתאים להתעניין בזהירות, אבל תזכור שזה לא קשור אליך (אגב תזכור את זה גם בקשר לאשתך) אא"כ כמובן אתה יודע שזה כן יכול להיות קשור ושפגעת בהם או משהו..

אה, וממש אשרייך שככה אכפת לך מזה!!!

יכול להיות שזה כן בגללואני ועצמי:)

לא בקטע מאשים, פשוט שהוא אמר איזה משהו לא במקום והיא לקחה את זה קשה.. 

ואז הרבה פעמים עוזר להגיד סליחה, פגעתי? 
או משהו כזה..

זה מאוד מרגיע ומעודד לדעת שאכפת למישו..

 

נכון, צודקת..עצמי החביבה

ועדין יכול להיות שהוא אמר משהו לגמרי סבבה והיא לוקחת את זה קשה סתם כי היא מידי רגישה, בכל מקרה לא התכוונתי שצריך להיות לגמרי אפאטיים כלפיה אבל כן לקחת בפרופורציות ולא אוטומטית להרגיש שאני לא בסדר..

 

גם שימי לב שלפעמים מישי שבוכה סה"כ מחפשת קצת שקט ואז אם זה לא קשור אליו אז היא יכולה להתעצבן עליו.. איאיאי מסובכות אנחנו...

אני לא בת אבל כמה שהבנתי -קופיף מוזר

אצל בנים יותר מודגש השכל.

אצל בנות יותר מודגש הרגש.

לכן זה בא לידי בטוי בהרבה דברים קיצונים.

לדוגמא בבכי.

 

אני ממש חולקת עליךאילה1


אני לא אומר שזה תמיד ככה, אבל לרוב כן.קופיף מוזר


אממ לא נראה ליאילה1


חחח, תוכלי לפרט?קופיף מוזר


ממ בכללי ניראלי זה ברוראנא ה'
בנות יותר רגישות מבנים
ובנים יותר שכליים מבנות..
לא אצל כולם.. אבל אצל הרובב
לא משנהאילה1
עבר עריכה על ידי אילה1 בתאריך ד' באדר תשפ"א 21:49


אני בעיקרון בד"כ רק בשיחות אישיות, אז יש לי קצת דילייקופיף מוזר


אתה צודקת בהכללהנעה ונדה

אבל אני ממש בנאדם של שכל קר, ואני שביעיסטית מתבגרת! (עם כל הסטיגמות שיש על הגיל הזה) ויכולה לספור את כמות הפעמים שבכיתי בשנים האחרונות על כף יד אחת

לכל כלל יש יוצאים מהכלל, כולל לכלל הזהמשבצת ‏‎


אהבתי נעה ונדה


כע, אמרתי שלרוב...קופיף מוזר


עוד משו,אני ועצמי:)

אם האחות הזו בוכה הרבה, 

כנראה זה לא דיכאון.. היא רגישה ולוקחת דברים קצת יותר ללב ולכן בוכה יותר..

הסביבה צריכה (לעניות דעתי;) יותר להתחשב ולהזהר לא לפגוע,להיות רגישים אליה, שזה קשה.. 

היא עם עצמה כן צריכה אולי לעבור עם עצמה תהליך כדי לא להפגע אבל זה פחות קשור אליך..

יכול להיות שבאמת עובר עליה משו, שקשה לה בכללי עם משו..
(לדוג' אולי משו עם חברות ואז כל דבר הכי קטן שתגיד לה קצת בציניות, היא תקח קשה)

יש כאן הסבר מדויקיהודי חסידי
דבר ראשון אל תכלילנעה ונדה

אני בוכה פעם פעמיים בשנה וגם זה לא ממש בכי, אלא אם כן אתה קורא לדמעה בודדת בכי.

הפעם האחרונה שבאמת בכיתי זה נראה לי כשהייתי קטנה, בגילאים שעדיין בוכים מכל שטות.

 

דבר שני, באמת רוב הבנות בוכה יותר מרוב הבנים כי פשוט הבנות רגישות יותר.

...באולפנה...

לבנות יש רגישות יותר גבוהה מבנים, וזה לפעמיים מתבטא בבכי ודמעות.
אבל לא נראלי שכול הבנות כול יום יומיים בוכות. 

הבנות שאני מכירה בוכות מדברים הגיונים לחלוטין! 
ואני גם מכירה בנים שבוכים מכול ספר או סרט  
וזה יוצא כזה פעם בחצי שנה שבוכים, על איזה משהוא ממש עצוב, פיגוע, מישהוא שנפטר, חורבן הבית, וכו..

 

אני לא בוכה כמעטטונה(לא דג)
זה דרך לבטא את הרגשות..אופטימית:-)

בפורים הייתי בבידוד אז בכיתי, כי זה הדרך שלי להראות עצב ואולי גם קצת להתגבר עליו..

יש לזה הסבר ביולוגי וגם רוחנישירה 333

לא כל הבנות ככה. אבל ביולוגית זה קשור להורמונים....ורוחנית האישה נוצרה מהצלע של האיש ולא ישר מהאדמה אז היא עדינה יותר ורגישה יותר והתכונות שלה יותר מעודנות. חוץ מזה שזה טוב לבכות.... זה בריא גם לגוף ולנפש. רגישות זה לא חולשה 

אבל רק תזהר מלצער בנות, כי שמישהו בוכה בגללך זה לא נעים בכלל 

....תות"ח!אחרונה

כתוב בדברי חז"ל: "אשה-דמעתהּ מצויה".
זה לא דבר רע במהותו, זה פשוט נובע מעצם העובדה שאשה היא יותר רוחנית ונשמתית-בעלת יותר רגש, לעומת הגבר, שהוא יותר שכלי וקר, ולכן באופן טבעי היא תבכה יותר.
ולבכי יש מלא יתרונות, במיוחד לאור מה שכתוב: "שערי תפילה ננעלו, שערי דמעה לא ננעלו".
יש גם יתרונות בשכל, כל דבר ויתרונו הוא...

חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אולי יעניין אותך