בגילאי העשרה הרבה בנות מתפרצות עקב חוסר איזון הורמונאלי.
ובכלל- לרוב אישה יותר רגישה מגבר, אז גם בגילאים יותר מאוחרים הן יכולות לבכות בקלות.
 

אני פחות כזאת.. אבל אחותי באמת על כל שטות בוכה גם דברים שהיא לא צכה לבכות זה פשוט יוצא לה שהיא קצת עצובה מבואסת ..

אחותי בנאדם שמתעצבן מהר או נעצב מהר קיצור כזאת לא יודעת לווסת רגשות על כל דבר בוכה.. 

לפעמים לא צריך להתיחס עם זה לא נשמע לך ממש איזה משהו שאמור להעליב או להכאיב..לרוב זה סתם..

יש מקרים יוצאי דופן כמו בכל מצב..

כשילד/ה קטן/ה אז זה לא נראלי קשור... גם בנים וגם בנות יבכו באותה מידה, בהתחלה בגלל שכל תגובה לכל מקרה הוא בכי (זה הדבר היחיד שהם בערך יודעים לעשות) ואח"כ הם פשוט קולטים שעם בכי משיגים כמעט כל דבר... כשמתבגרים אז לומדים להסתדר בעצמנו אז זה קורה פחות. אבל גם מתבגרות בוכות (מלעשות) אבל אני חושבת שזה במצבים אחרים מבילדות.. כשמתבגרים מתחילים להבין יותר מה קורה (לא משנה שכל דבר מתעצם כחלק מהגיל הזה) ומה המשמעויות של דברים, ואז במקרים של פרידה ועצב זה יותר משמעותי מאשר בילדות... לדעתי זה דבר מבורך הרגישות הזאת כי זה מראה שאכפת וזה יעזור גם לצד חיובי לא סתם בנות הן אלה שבסוף יהיו אמא (מקווה שהבנתם אני ממש לא טובה בלכתוב דברים שטוב היו אם הייתי אומרת אותם

גם בת שבוכה כמעט מכל דבר, זה לא שכדאי להתעלם ולהגיד שגם ככה היא בוכה הרבה, זה בטח לא רציני..

זה לא שהבכי אצלה יותר זול, לדעתי.. 

כמובן שמישהי\מישו שבוכה לעיתים נדירות אז מן הסתם שייתיחסו לזה יותר, אבל לא לזלזל בהפך..

נראהלי כדאי מצד אחד לא להיבהל מהבכי, לדעת שזה נורמלי

מצד שני להיתייחס..

שתאמת אני תמיד תמיד תפסתי את הבכי של אנשים "בכיינים" כמשהו שפחות אכפת לי ממנו

אל תרגיש רגשות אשמה וחוסר נעימות, פשוט תדע שזה הטבע של הבנות, לבכות והרבה מכל דבר קטן! מתסכולים או מאכזבות או כי נפגעו וכו'... אז אתה יכול להיות נחמד ולנסות להתנהג כזה ברגישות ואולי אפילו אם נראה לך מתאים להתעניין בזהירות, אבל תזכור שזה לא קשור אליך (אגב תזכור את זה גם בקשר לאשתך) אא"כ כמובן אתה יודע שזה כן יכול להיות קשור ושפגעת בהם או משהו..

אה, וממש אשרייך שככה אכפת לך מזה!!!

לא בקטע מאשים, פשוט שהוא אמר איזה משהו לא במקום והיא לקחה את זה קשה.. 

ואז הרבה פעמים עוזר להגיד סליחה, פגעתי? 
או משהו כזה..

זה מאוד מרגיע ומעודד לדעת שאכפת למישו..

ועדין יכול להיות שהוא אמר משהו לגמרי סבבה והיא לוקחת את זה קשה סתם כי היא מידי רגישה, בכל מקרה לא התכוונתי שצריך להיות לגמרי אפאטיים כלפיה אבל כן לקחת בפרופורציות ולא אוטומטית להרגיש שאני לא בסדר..

גם שימי לב שלפעמים מישי שבוכה סה"כ מחפשת קצת שקט ואז אם זה לא קשור אליו אז היא יכולה להתעצבן עליו.. איאיאי מסובכות אנחנו...

אצל בנים יותר מודגש השכל.

אצל בנות יותר מודגש הרגש.

לכן זה בא לידי בטוי בהרבה דברים קיצונים.

לדוגמא בבכי.

אבל אני ממש בנאדם של שכל קר, ואני שביעיסטית מתבגרת! (עם כל הסטיגמות שיש על הגיל הזה) ויכולה לספור את כמות הפעמים שבכיתי בשנים האחרונות על כף יד אחת

אם האחות הזו בוכה הרבה, 

כנראה זה לא דיכאון.. היא רגישה ולוקחת דברים קצת יותר ללב ולכן בוכה יותר..

הסביבה צריכה (לעניות דעתי;) יותר להתחשב ולהזהר לא לפגוע,להיות רגישים אליה, שזה קשה.. 

היא עם עצמה כן צריכה אולי לעבור עם עצמה תהליך כדי לא להפגע אבל זה פחות קשור אליך..

יכול להיות שבאמת עובר עליה משו, שקשה לה בכללי עם משו..
(לדוג' אולי משו עם חברות ואז כל דבר הכי קטן שתגיד לה קצת בציניות, היא תקח קשה)

אני בוכה פעם פעמיים בשנה וגם זה לא ממש בכי, אלא אם כן אתה קורא לדמעה בודדת בכי.

הפעם האחרונה שבאמת בכיתי זה נראה לי כשהייתי קטנה, בגילאים שעדיין בוכים מכל שטות.

דבר שני, באמת רוב הבנות בוכה יותר מרוב הבנים כי פשוט הבנות רגישות יותר.

לבנות יש רגישות יותר גבוהה מבנים, וזה לפעמיים מתבטא בבכי ודמעות.
אבל לא נראלי שכול הבנות כול יום יומיים בוכות. 

הבנות שאני מכירה בוכות מדברים הגיונים לחלוטין! 
ואני גם מכירה בנים שבוכים מכול ספר או סרט  
וזה יוצא כזה פעם בחצי שנה שבוכים, על איזה משהוא ממש עצוב, פיגוע, מישהוא שנפטר, חורבן הבית, וכו..

 

בפורים הייתי בבידוד אז בכיתי, כי זה הדרך שלי להראות עצב ואולי גם קצת להתגבר עליו..

לא כל הבנות ככה. אבל ביולוגית זה קשור להורמונים....ורוחנית האישה נוצרה מהצלע של האיש ולא ישר מהאדמה אז היא עדינה יותר ורגישה יותר והתכונות שלה יותר מעודנות. חוץ מזה שזה טוב לבכות.... זה בריא גם לגוף ולנפש. רגישות זה לא חולשה 

אבל רק תזהר מלצער בנות, כי שמישהו בוכה בגללך זה לא נעים בכלל 

כתוב בדברי חז"ל: "אשה-דמעתהּ מצויה".
זה לא דבר רע במהותו, זה פשוט נובע מעצם העובדה שאשה היא יותר רוחנית ונשמתית-בעלת יותר רגש, לעומת הגבר, שהוא יותר שכלי וקר, ולכן באופן טבעי היא תבכה יותר.
ולבכי יש מלא יתרונות, במיוחד לאור מה שכתוב: "שערי תפילה ננעלו, שערי דמעה לא ננעלו".
יש גם יתרונות בשכל, כל דבר ויתרונו הוא...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....