אני באמת לא יודעת כולם מגמרא

חס ושלום אם מישהו הבין מדברי שזלזלתי בגמרא!

דבר ראשון התכוונתי שלנו זה נראה הזוי אם גם בתקופת הגמרא זה היה מוזר וודאי שזה לא היה נכתב הגמרא והמשנה זה קודש קודשים 

ואם גם לומדים את זה בהקשרים אז לרוב זה מיד יהיה ברור

אז אני מתכן, לא הזויים אלא "נראים לנו מוזרים" או "הומור בתלמוד" (סבא שלי כתב ספר על הומור בתלמוד ואם תקרא אותו זה בעצם ספר למדני אבל מראה את ההומור שבכל זאת יש בתלמוד

יש אותו גם באינטרנט http://www.daat.ac.il/daat/vl/lifshitz-beruach/lifshitz-beruach01.pdf

ואגב, באמת היה כדאי לעדן את הניסוח.. זה נשמע רע, למרות שאני בטוח שלא התכוונת חלילה לזלזל

בכל מקרה בגדול זה כן קפוץ לי אחד המקרים המובאים במשנה זה שלאדם היתה דרך פרטית שלו והוא נסע לחו"ל ושהוא חזר הדרך היטשטשה והוא רצה אותה בחזרה אז הדין הוא שאורים לו "תפרח באוויר" כלומר קפוץ לנו אם את מקירה פירוש אחר לזה אני אשמח אם תשתפי

הכוונה היא שככה הוא יוכל להגיע לשדה שלו שנמצאת באמצע, כביכול

@בשלן ואופה, זה הפירוש. וזה גם ההקשר: "קח לך דרך במאה אמה או פרח באויר"

ואגב, אני בן

לימא הכי: עיזא דבי טבחי שמינא מנאי - חחח, מדובר שאם אדם מרגיש חרדה, ואינו יכול לקרוא קריאת שמע או לזוז ממקומו ארבע אמות (או טפחים תלוי בגרסאות) אז שיגיד לשדים או למה שכביכול נמצא שם שהעזים שבבית המטבחים שמנים ממנו...(וכאילו שילכו אליהם) חחחחחחח

אמר מר עוקבא בר חמא: מפני שהעובדי כוכבים מצויין אצל נשי חבריהן, ופעמים שאינו מוצאה, ומוצא את הבהמה ורובעה. ואיבעית אימא: אפילו מוצאה נמי רובעה, דאמר מר: חביבה עליהן בהמתן של ישראל יותר מנשותיהן,.

מההה? אפשר הסבר?

מאחר וגויים מצויין אצל נשות חבריהן לפעמים הם לא מוצאים אותם אז הם יימצאו עם הבהמה שלהם. ואפילו אומר שגם אם מוצא אותה (אשת חבירו) גם רובעה דאמר מר: חביבה עליהן (על עובדי כוכבים) בהמותיהן של ישראל מאשר נשותיהן שלהם (של הגויים).

יש לזה עוד המשך כגון מה עשה עובד כוכבים עם תרנגולות...

ממליץ לעיין שם.

אין לי מושג למה חז"ל אומרים את זה, כאילו שעובדי כוכבים הם עד כדי כך פרימיטיבים ודוחים. (מה שלא נראה לי נכון אפילו בתקופתם) חז"ל פשוט אוהבים לרדת על הגויים לדעתי. 

גויים הם עד כדי כך סוטים צודק. לגויים אין שכל רק לנו

זה חוסר גבולות בדרך למילוי תאוות

ובזה לצערי, הגויים אלופים... ויש גם יהודים כאלה, עוד יותר לצערי

עד שנות השישים צניעות מידתית כן הייתה דבר מקובל בעולם, חז"ל לא דברו על זמננו אלא על זמנם. וגם אז לא נראה לי שהיה איזשהו קונסנזוס חברתי אצל הגויים שמקובל ליהיות עם בהמות.

אבל המעשים, גם אם בהסתרה, לא היו צנועים יותר

הם לא היו ילדים קטנים שרבים ב"אתה חמור" "אתה חמור חמורותיים".....

הם כותבים את האמת, גם אם זה לא נראה לך הגיוני, מוטב שתישמר כשאתה מדבר עליהם. (ובאופן כללי, מוטב שאצבעך תהיה קצת פחות קלה על ההדק בדברים שעלולים להוציא אותך מכלל המאמינים, קצת פחות יומרנות, תמיד תועיל)

(או שאולי הרב קאפח סובר שגם בתלמוד אין צורך להאמין?)

בעי רב חסדא מרב הונא " תלמיד וצריך לו רבו מאי?"

אמר ליה " חיסדא חיסדא , לא צריכנה לך , את צריכנא לי עד ארבעין שנין"

(רב חסדא שואל את רבו - רב הונא, על דין "רבו" בהשבת אבידה - אם הרב צריך לתלמיד - האם התלמיד נחשב "רבו" , רב הונא עונה לו ש "חיסדא חיסדא, אני לא צריך לך , אתה צריך לי עוד ארבעים שנה "

חחחח, בסופו של דבר רב חסדא הקפיד עליו והם לא נפגשו יותר, ואז רב הונא חלה , ושניהם עשו ארבעים יום תעניות - רב חסדא מחשש שבגלל הקפידא שלו רב הונא חולה, ורב הונא מחשש שרב חיסדא מקפיד עליו ולכן חלה.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות