) שלומצ'קראתי את התגובות, אנסה לא לחזור על מה שכבר נאמר.
בדיעבד אני רואה שכתבתי המון. מקווה שלא תתחרטי ששאלת 
מבחינת התהליך-
קודם כל יש בדיקות מקדימות שאתם צריכים לבצע ובלעדיהן אי אפשר להתחיל- בדיקות דם מקיפות, בדיקת שד, מעל לגיל מסויים גם א.ק.ג, ויתכן ששכחתי משהו. זה לוקח קצת זמן, כי לא תמיד יש תורים זמינים וצריך סבלנות ואורך רוח (בכלל בתהליכי פוריות).
בהמשך קובעים פרוטוקול (כלומר איזה תרופות תקבלי) ויוצאים לדרך. כמו שאמרו כבר לפני- האחיות ינחו אותך בכל התהליך, אז לא צריך להילחץ.
ביום 2 או 3 למחזור תצטרכי להתחיל מעקב זקיקים- זה כולל בדיקת דם ואולטרסאונד וגינלי. בבדיקות האלה בודקים את עובי רירית הרחם (אמורה לגדול במהלך הימים הבאים) ואת גודל וכמות הזקיקים (כנ"ל). עושים את זה כמה פעמים במהלך השבועיים הראשונים של המחזור. בהתאם לתוצאות הבדיקות יגידו לך מה להזריק וכמה. האחיות ילמדו אותך לעשות את זה וגם יש סרטונים ביוטיוב.
בשלב כלשהו, תצטרכי להוסיף כל יום זריקה שמעכבת את הביוץ. אחרי כמה ימים כאלה (זה יכול להיות גם שבוע), יגידו לך מתי תהיה השאיבה. לקראת השאיבה תזריקי זריקה נוספת, שהתזמון שלה יותר קריטי מהאחרות כי היא מתזמנת את הביוץ.
לשאיבה מגיעים בצום מלא (אוכל ושתיה).
היות וזה בהרדמה מלאה לפני השאיבה יש קצת בדיקות (חום, לחץ דם), לפעמים בודקים שוב את הזקיקים. שיחה קצרה עם המרדים, חתימה על מליון הסכמות, והולכים לישון (יש נשים שנשבעות שזה החלק הכי כייפי בתהליך).
כשתתעוררי יגידו לך כמה ביציות נשאבו.
תשוחררי הביתה ואחרי יום (בד"כ) יגידו לך כמה הפריות יש ומתי לחזור להחזרת עוברים.
החזרת עוברים זה קלי קלות לחובבות הספקולום. זה עניין של כמה דקות מהרגע שנכנסים לחדר הניתוח.
בשבועיים האלה תקבלי תרופות תמיכה (שאמורות לתמוך בהריון). אלה השבועיים הקשים, של הציפיה והמתח.
אחרי שבועיים עושים בדיקת דם לבדוק את הבטא. טיפ- אל תתפתי לעשות בדיקת הריון ביתית. התרופה שמתזמנת את הביוץ לקראת השאיבה משבשת את התוצאות ונותנת תשובה חיובית בלי קשר למציאות.
טיפים ואיך לשרוד-
יש קבוצות וואטצ'פ ופייסבוק שמקבלים בהם עזרה ותמיכה מנשים במצב דומה- גם תמיכה נפשית כשצריך, גם הסבר איך להזריק אם את מסתבכת, וגם עזרה בתרופות אם נתקעת בלי (למרות שבגדול אסור להעביר תרופות). קחי בחשבון שחברות (בשורוק, לא בחולם) בקבוצות הנ"ל יכולה גם לבאס ולהקשות- תראי מה מתאים לך וכמה.
לכאורה מה שקשה זה הזריקות. טעות! החלק הקשה הוא הבירוקרטיה. מליון טפסים. ממליצה להתארגן על קלסר עם שמרדפים ולמיין את הדפים (הפניות, מרשמים, מכתבי שחרור וכד'). עלי זה מאוד הקל.
עוד משהו חשוב- לפני כל בדיקה תשאלי מראש מה את צריכה להביא איתך? איזה טפסים? התחייבות, הפניה וכד'.
לחברה שלי כבר קרה שנתנו התחייבות עם קוד טיפול שגוי- אז אפשר לשקול גם לוודא שקוד הטיפול נכון, אחרת זו עוגמת נפש גדולה מאוד (זה טירוף לבדוק כל פעם, אבל זה גם טירוף להפסיד בדיקה בגלל טעות של פקידה בקופ"ח)
קחי בחשבון שלא בכל בית המרקחת יתנו לך את כמות התרופות שאת צריכה, או שיש להם בכלל, אז שווה להתקשר מראש לוודא ולבקש שישמרו. חלק מהתרופות צריכות קירור. אם את עוברת בבית מרקחת לפני יום עבודה- קחי את זה בחשבון. תצטרכי לשים את זה במקרר בעבודה, להתארגן על צידנית וכד'. בבית המרקחת יתנו לך את התרופה בשקית עם קרחון בודד.
נפשית מה שעזר לי זה לכתוב במחברת שיועדה לכך. מחשבות, רגשות, תקוות (רשימה למי אני צריכה לספר שאני בהריון), דברים שמשמחים אותי וכד'. גם עזר לי לא לשמור בבטן ולשתף חברות, אבל זה עניין אינדיבידואלי מאוד.
זה תהליך קשה, אבל יש בו הרבה קסם ופלא.
תזכרי שזה עובר. תזכרי שזה עובד. ואז תחושת הנס גדולה שבעתיים.
תרגישי חופשי לשאול ככל העולה על רוחך.
בהצלחה 
מקווה שלא יהיה נפיץ מידי אבל שואלת באמת מתוך רצון להבין את הגישה.
היו כמה תגובות שכתבו שלא אוכלות משלוחים ביתיים כי לא סומכות על הכשרות.
עכשיו ממש התכווצתי לקרוא את ההודעות האלה.
בסוף המטרה של משלוחי מנות היא להרבות אהבה ואחווה, אז איך זה שאפשר בשם איזשהו הידור בכשרות לזרוק את המשלוח הזה לפח כלאחר יד? (אני לא מדברת על איסטנסטיות אלא על כשרות)
זה אפילו קצת הזכיר לי את הסיפורים מימי בית שני שהיו מחלוקות על טהרה וקבוצות שהחמירו יותר אז לא אכלו אחת אצל השניה בגלל המחלוקות וכולנו יודעות לצטט על מה חרב בית שני.
אצלי בבית הקפידו על כשרות מהדרין בהכל, בשר חלק, לא חלב נוכרי וכו' אבל כשהיינו נוסעים לסבא וסבתא שלי, למרות שההורים שלי ידעו שאצלם מספיקה כשרות רבנות- אכלנו הכל רגיל. אני חושבת שזה קשור לאיזו פסיקה שההורים שלי קיבלו בתחילת נישואיהם אבל בכל אופן יש פה איזה שיקול ערכי בתוך הפסיקה ההלכתית.
אני גם מכירה (מקווה שאני מדייקת) שאדם נאמן להעיד על עצמו, ואם אדם אומר שהוא שומר כשרות אז מותר לאכול אצלו (זה נכון כמובן רק במטבח פרטי ולא מסחרי- מסעדה וכו')
גם בסוף מה כבר מביאים במשלוחי מנות ביתיים- מאפים כאלה ואחרים בד"כ? מה כבר יכול להיות כ"כ משמעותי בכשרות? זה לא בשר, עוף וכו'.
וגם, נראה לי שבדכ גם אנשים שמסתפקים בכשרות רגילה (שהיא כשרה לחלוטין, חשוב לי להגיד), ישתדלו שהמשלוח יהיה באיזה סטנדרט שמתאים לכולם (נגיד חברים שלנו שתמיד מכינים משלוחים ממש שווים תמיד דואגים לכתוב שכל המוצרים מהדרין, כי הם עצמם ביום יום לאו דווקא משתמשים במהדרין)
בקיצור, חפרתי קצת מסביב אבל באמת אשמח להבין איך בשם הידור בכשרות, יוצרים התבדלות כזו ובעצם פוגמים ברעיון המקורי של משלוח מנות?
ובאמת שזה לא מופנה לאף אחת באופן אישי כביקורת. אני באמת אשמח להבין את הגישה שעומדת מאחורי זה
(ואני מדגישה גם שאני מדברת רק על העניין הכשרותי ולא על אלא שאמרו שזה מגעיל אותן מקטע איסטניסטי)
את מהממת!!!אמהלההיי לכן,
רציתי לדעת מה דעתכן על הרעיון הבא-
במקום משלוח מנות אישי לכל אחת-
פשוט להכין כמו ארוחת בוקר- למשל ירקות חתוכים, מאפים, שוקו וכו'?
נחמד? או מבאס ושווה להשקיע במשהו אישי?!
עשיתי את זה בתחילת השנה.. אז זה משהו שמידי פעם כדאי לעשות בלי קשר לשלוח מנות או חג ?
אם יש לכן רעיונות מומלצים, קלים ולא יקרים-
אשמח לרעיונות.
ולא צריך גם את זה וגם משלוח מנות
לא יהיה להן זמן להנות מזה.
אבל את יכולה להכין מארזים קטנים כמו שתיארת בקופסה יפה ושיקחו הביתה בתור משלוח
אלא ביום ראשון הקרוב נגיד..
סמוך
האמת שאצלנו לבת אחת החליטו שזה יהיה בשישי ולבת אחת בראשון אז זה קצת מבאס שלא יתחפשו ביחד😅
אם זה מוכן ודברים שאפשר לאכול בין לבין, מפנק ונגיש (כמו ירקות חתוכים ומאפים) ולא דברים שצריך לשבת עם צלחת (כמו נניח סלט וחביתה) אז הן לא ישכחו בטעות לאכול...
מקוריות או מחפשת משהו שיהיה זול?
כי בעיניי ארוחת בוקר זה כיף, אבל מושקע
אם זה מתאים לך, מהמם בעיניי. בצירוף פתק של פורים שמח ותודה רבה.
אבל אם את רוצה להראות הערכה, ולא לעבוד קשה, הייתי דווקא הולכת על משהו קנוי.
במיוחד אם זה צוות של גן ולא הרבה צוות, אפשר בסכום לא גבוה להביא משהו יפה.
קופסה יפה עם נייר גרוס, קרטון מיץ שוכב בצד אחד וכמה סוגי עוגיות בצלופנים בצד השני למשל.
ככה את קונה כמה סוגי עוגיות, ומחלקת כמה בודדות בכל צלופן ומשלבת את הסוגים השונים בכל משלוח. אפשר גם לגוון ונגיד לשים שניים של עוגיות,,אחד מרשמלו, אחד שוקולד או גומי.
תלוי כמה בא לך להרחיב או לצמצם.
אפשר כוס שתיה חמה ב5 שח מאיזה סטוק עם חליטת תה ב7-8 שח (אפשר לבקש שימלאו לך עד כמות שתעלה את המחיר שאת רוצה), עם שוקולד קטן וקופסה פיצית של דבש.
או כמו ארוחת בוקר - מיץ בקרטון/פחית/בקהוק זכוכית קטן, קרקרים/גריסיני בצלופן, יוגורט (רגיל או בצנצנת), פירות קטנים (יש עכשיו הרבה מבצעים על תותים, לא צריך קופסה, מספיק למלא קופסונת קטנה מהסטוק או לעשות שני שיפודים. גם התחילו להביא ענבים)
את יכולה גם לחפש מארזים מוכנים באתרים ולקבל רעיונות. אני ראיתי שהרבה פעמים ההבדל בין משלוח שנראה וואו למשלוח מבאס זה הקופסה או הנייר הגרוס והסרט שסוגר את העטיפה..
הרבה פעמים יש גם מבצעים סביב התקופה הזו.
נגיד קונים מיקס שוקולדים ומחלקים בין המשלוחים, כוס יפה ואיזשהו בקבוק שתייה בהתאם לתקציב.
אפשר גם ללכת לכל מיני חנויות בריאות כאלו, ואז אלו דברים במשקל שאפשר לבקש עזרה מה לקנות בהתאם לתקציב. (נגיד אגוזים מצופי שוקולד, חליטות תה, חלבה וכו')
ככל שעובר הזמן אני יותר ויותר מרגישה שזה חסר סיכוי.
שלא תטעו - הילדים שלי מתוקים אבל אמאל'ה מרגיש לי עמוס ומלחיץ. קשה ומתיש.
בכלל הבעיית פוריות שהייתה בעבר שמי יודע מה תהיה הדרך בהמשך.
הריון בסיכון
החרדה התמידית שהכל יהיה בסדר (בהריון, עוד לפני הלידה חח)
ילד בן שנה וחצי שמרגע הלידה היו דרמות, אם זה בגלל המשקל או עכשיו נגיד שלא הולך, ממש בקטנה ומי שישמע אבל וואלה מעסיק
וילד בן 3.5 רגיש שמציף אותי. הוא הילד הכי מתוק וחכם ועדיין קשוח.
איך יהיה לי את האומץ להיכנס לזה עוד פעם?
שהחשק יגיע (אם אין לחץ הלכתי.. לא יודעת איך אצלכם). אני אחרי שנה לא יכולה לחשוב על עוד ילד. ולפעמים גם עד כמעט שנתיים.
ואחכ פתאום אני כן רוצה…… את בתוך הקושי של ילדים קטנים. זה הגיוני
לא תכננתי בשנים הקרובות אבל בעוד כמה שנים ארצה?
מרגיש לי שהרצון הזה לעולם לא יבוא.
אני יכולה להגיד לך בוודאות שהזמן עושה את שלו.
לא דומה תינוק בן שנה לילד בן שלוש, מבחינת הצרכים, הטיפול, התלות, (הכסף..) וכו'..
לא הייתי מטרידה את עצמי בשאלה הזאת, זה במילא לא רלוונטי לך לעכשיו, בהתבסס שכתבת שאת עם התקן ולא תהיי מעוניינת בשנים הקרובות.
עוד שנתיים-שלוש תעשי חשיבה מחודשת ותבחני אם יש חשק ורצון או שלא.
וזה גם בסדר לחכות עוד, או לא לרצות בכלל.
בינתיים, באמת אל תטרידי את עצמך בשאלה הזאת כי זה עושה יותר נזק מתועלת.
לי היו תחושות מאוד קשות אחרי ההריון הרביעי
ובאמת עשיתי הפסקה יותר ארוכה
באיזשהו שלב זה עבר
וזה נהפך לרצון חזק ואמיתי
אין סיבה להילחם במחשבות/הרגשות שלך כרגע.
זה בדיוק הזמן לחיות את ההווה
לעשות הכל כדי שההווה יהיה טוב יותר ונעים
זה לא שאני רוצה אבל כרגע לא..
אני מרגישה חוסר רצון וחשק לזה. חוסר רצון להיכנס לזה עוד פעם.
מרגיש לי הזוי
זה מעסיק אותי בימים האחרונים, מרגישה עוף מוזר בסביבה שכולם כל שנתיים מביאים ילד וחצי מהאנשים בכלל לא מעלים על דעתם את האופציה של מניעה
ומי שכן רק עם ''אישור'' ולפרק זמן מוגדר
אני לא שם. לא שואלת ולא לפרק זמן מוגבל.
אבל דווקא אני רואה שהיום יש הרבה יותר מודעות לנושא המניעה
אני נמצאת בסביבה חרדית של ספרדים ליטאים וחסידים ונשים מונעות יפה מאוד כשאין כוח וחשק ומסוגלות לעוד הריון.
שיכול להיות שקל להן יותר, ויכול להיות גם שהן לא מספיק מודעות לעצמן.
יכולה לספר לך על עצמי שהלידות והגידול של שני הראשונים שלי היו קלים יחסית, והייתי בטוחה שאלד תמיד בקצב של שנה וחצי-שנתיים.
אבל אז היה לי דיכאון אחרי לידה, וקיסרי, ואז עוד קיסריים, ובשנים האחרונות גם אתגרים לא פשוטים עם הילדים. ועכשיו אני מבינה שזה לא מובן מאליו...
אז אל תהיי קשה עם עצמך❤️
3 בנים
הקטן בן תיכף 4
הגדול בן 8.5
אין לי חשק לעבור את כל זה שוב.
ומבאס אותי שאני מרגישה ככה
והשעון דופק.
אבל אני לא אביא עוד ילד כשאני לא יודעת אם אהיה מסוגלת נפשית להתמודד.
אצלי החשק לא הגיע והקטנה בת 7 תכף
לא כדי להבהיל אותך או משהו. כולן מבטיחות שעוד מעט יהיה קל יותר (שזה נכון במובנים מסוימים) והחשק יגיע. אז לא לכולן הוא מגיע🤷
ומצד שני, קראתי פה על נשים שההחלטה לנסות להרות הגיעה נטו מהשכל
אני כן ממליצה לקחת פרק זמן של הפסקה כי הילדים עוד קטנים ולראות אם את רוצה בשכל ויש מחסום רגשי שצריך לטפל בו.
בבני דקלים
צימר ב380 ללילה ומושלם!!
מאז שהיינו שם אני מפיצה את הבשורה שיש צימר במחיר כזה, שווה ומפנק
(כל האחרים שמצאנו לפני היו בין 600-900 שח ללילה, לכן מבחינתי זה שוס)
תהנו
ממליצה על החוויה?
נקי? מפנק?
מה יש באזור?
נקי לדעתי 9/10
מפנק
יש משחקים זוגיים
ג'קוזי
יש מרפסת למנגל (חשוב: זה בקומה שניה, לא קרקע ובתוך שכונה אבל כן יש שקט ומבחינתנו זה מה שרצינו. אם מישהו מחפש דווקא טבע מטורף אז זה פחות)
לא מכירה את האזור
אנחנו היינו במקום כזה בטבע ע"ש אלקנה גובי (נראה לי זה השם) יש שם נדנדות ושקט וחוץ מזה רק במכולת ובעלי בבית כנסת
בעיקרון זה ממש קרוב למחלף קרית גת, תחפשי מה קרוב לשם
קומה שניה שמישהו גר בראשונה?
זה מרגיש פרטיות?
ואפשר לשאול מה עשיתם עם אוכל?
תמיד אני מסתבכת עם זה כשנוסעים לצימר
אנחנו אישית באנו בתקופה שרק רצינו שקט ואוכל פחות עניין אותנו
אז קנינו במכולת דברים מפנקים שלא צריך להכין ברמת הלחמניות גבינות ירקות מתוקים וזהו
אבל אפשר להזמין אוכל או להכין, יש שם מטבחון
חייבים דחוףף לצאת קצת
עזרת לי ממש
שנזכה גם לצאת שוב בקרוב
חולמת לחזור לשקט שם שוב
קצת קשה לאנשים להכיל.. להבין .. מה פשר המחיר בחברותא?!..
הוא זול לא כי הוא ברמה נמוכה.
הוא זול לא כי אין לו מה להציע.
הוא זול כי הוא נועד לעודד זוגות לצאת!!!! להתאוורר ולהתמלא!!! לאפשר לכולללםםםם לנפוש!!!
לא מעט אנו נפגשים עם זוגות שמספרים לנו שהם פעם ראשונה חוגגים בצימר!!
פעם ראשונה שניתנה להם האפשרות לצאת בלי לשבור חסכונות.!!
אז אם גם לכם בא להתפנק בחויה זוגית ויש לכם חברים שישמחו לשמוע על המיזם הטוב הזה..
שתפו.
צימר לחיזוק הקשר הזוגי בבני דקלים.
גקוזי מפנק.
מטבח מאובזר וכשר
פרטיות מוחלטת
גינה פרטית
ותוכן זוגי שפותח שיח זוגי וחויה זוגית שאין כמותה
380 שח ללילה .
0585358588
סתם, מבינה אותך מאוד...
הם כותבים שם שהם רוצים שכל זוג יוכל לצאת לנופש ולא יצטרך לוותר על זה בגלל שיקולים כלכליים, אבל לפחות אצלנו השיקול העיקרי הוא מי ישמור על הילדים... (יצאנו לאחרונה לצימר בפעם הראשונה במשך כל 19 שנות נישואינו, והסיבה שלא עשינו את זה עד עכשיו לא הייתה כלכלית...)
בכל אופן, באמת יוזמה מדהימה של בעלי הצימר האלה, וטוב שהיא מתפרסמת!
אין לי איפה להשאיר את הילדים. מכל כיוון שאני מסתכלת על זה - אין.
אני כמובן יכולה להתפשר, אבל לא רוצה.
בעלי אומר לי כל הזמן בואי נצא לנופש איתם, ככה אנחנו נהיה הכי רגועים.
זה לא נופש זוגי
אבל בהחלט אוורור
אני כבר תקופה סובלת ממש מאלרגיות
זה מתבטא בעיקר בגירודים חזקים בעיניים והמון עיטושים אחד אחרי השני
אני לא מצליחה להבין ממה זה נגרם. ניסיתי להחליף לסבונים וקרמים טבעיים אבל עדיין סובלת מזה
אני ממש רוצה לטפל בזה מהשורש ולא רק להקל זמנית ככה שלקחת אלרגיקס לא בא בחשבון מבחינתי
יש כאן מישהי שסבלה מדבר כזה ויכולה לשתף מה עזר לה?
אולי זה יכול להצביע על חוסרים מסוימים?
אני כבר חודשיים עם אלגיות
פריחה של משהו מסויים או בכללי
לי קרמים טבעיים גורמים יותר אלגיות מהאלה הקלסיים. שווה לבדוק גם
אבק (היה הרבה אובך לאחרונה)
ממש בשנים האחרונות
לא עליתי על הבעיה לצערי, חוצמיזה שלהישאר בבית ממש עושה לי טוב ואני שונאת את העבודה שלי חח
אני חושבת ששימוש באלרג'יקס ודומיו במקביל לחיפוש פתרונות אחרים זה לא בעיה
מה עדיף, לסבול בינתיים?
בימים שזה ממש חריף לוקחת אלרגיקס וזה עוזר.
גם שימי בחדר מכשיר אדים, האוויר היבש בתקופה הזאת גם לא טוב
ממה שאני רואה למזג האויר- אבק, פריחה יש השפעות דרמטיות על האלרגיה. לכן אני לא רואה איך אפשר לטפל את זה מהשורש. אצל הסובלים באופן דרמטי אלרג'יקס זה ממש הצלה, ומכיוון שיש דברים שהם בלתי נשלטים אני לא הייתי שוללת.
וחלק לא?
למה דווקא אני סובלת ובעלי לא, מהילדים שלי- בת אחת כן והשאר לא
בטוח יש לזה סיבה 🙁
כמו שחלק רגישים לחלב או לגלוטן.
ואני גם לא סבלתי מזה בכלל
עד שבהריון של הבן שלי (זה שגם רגיש) חטפתי את זה קשה ומאז כל פעם זה חוזר באותה תקופה..
תמיד קצת לפני חודש מרץ החגיגה מתחילה-----
ממליצה לשים לב: יש צמחיה שמחמירה (ברחוב מסוים למדתי לעבור לצד השני של הכביש, למשל..)
וכן את עבודות נקיון הפסח לבצע עם מסכה על האף
ולפעמים אין מנוס מאלרג'יקס.....
כתבתי פה כמה פעמים על הילדה שישנה ליד בעלי מידי לילה
לאחרונה חל משבר מסויים בזוגיות ויש ריחוק בזוגיות הוא מטופל בציפרלקס לחרדה בעקבות משבר מסויים
מה שלאחרונה מרגיש לי לא תקין לאחרונה שהוא מענג את עצמו כשהיא איתו במיטה למרות שהיא ישנה בזמן זה מטריד אותי
מתלבטת אם אני זו שלחוצה ורואה כלא תקין או אכן יש מה לבדוק
שעשתה לילה ארוך (זא לא קמה לארוכל 8 שעות)
ואכלה בבוקר ב8 ובעשר ומאז ישנה
ואני כל דקה בודקת מה איתה
הבן שלי היה ישן רצוף בגילאים הקטנים גם 9 שעות, ואחכ היה אוכל.
מסייגת - אם התינוק קטן וצריך לאכול כל x שעות מעירה. יש לזה כללים אני חושבת
ולא אכלה הרבה בכלל
אבל היא נראית רגועה אז אני מקווה שזה בסדר
מבחינת משקל היא מרגישה לי אחלה וגדלה יפה
והיא עולה טוב במשקל, לא הייתי מעירה.
שימי לב שהיא מרגישה טוב, ולא מפתחת משהו.
אם זה ממשיך, כדאי להעיר כדי שתאכל מספיק.
ומודדת חום ליתר בטחון.
אולי היא בחופשת לידה
שאפשר יהיה לחגוג קצת😅
אני לא שנונה עד כדי כך.. חח
