בתור מתנגדת המשקפיים העי גדולה שהייתה אני לובשת רק עדשות

זה ממש מומלץ

בעיה כלכך מוכרת!
 

ישש לי משקפיים ופשוט אני לא מסתדרת איתם! אני עם מספר גבוה יחסית ומעדיפה ללכת בלי, אפילו שלא רואה כלום.. כאילו אתם יודעים רואה הכל טשטש חח

זה פשוט לא הסתדר לי בפרצוף ובמראה שלי וקניתי מלאנתוסס.. גם בלי מסגרת.  הרגשתי שזה משהו כזה שמגביל אותי, הבינוות?

קיצר הפיתרון המושלם הגיע. עדשות מגע. מומלץ.

והיום כבר  בקושי  אומרים שזה לא בריא.. דווקא אומרים שזה טוב..
במיוחד גם למי שאין לו אותו מספר במשקפיים..

קיצר לא יודעת, בישבילי זה היה הצלה.

אולי כדאי לך לקנות בלי מסגרת? עדין כזה.. זה נראה לי עדיף..

בהצלחה לך!

יש הרבה ילדים עם משקפים בכיתה שלי אנחנו 4 בלי משקפים כל השאר עם ובכללי בימנו זה ממש נפוץ ולא מוזר או מפדח אם תלבשי שבוע בתוך כבר תתרגלי וגם כולם יתרגלו לזה

היה לי חבר שפתאום היה צריך משקפים וכולם חשבו שזה ממש לא מתאים תוך יום היה מוזר לראות אותו בלי יש כאלה שזה מיפה אותם הכל עניין של הסתכלות.. 

משקפיים זה סבבה בהתחשב בזה שאני עם משקפיים מגיל 4 והחלפתי בחיים שלי איזה 35/40 זוגות אז כבר התרגלתי

שברתי איבדתי איבדתי איבדתי איבדתי שברתי וכאלה

אני בטעות ממש דרכתי עליהם כי כבר רציתי חדשות

או הטבעתי אותם ממש בלי כוונה  בטיול...

לי יש פשוט כללית פלטיניום

כל שנה זוג חדש

(וכל שנה גם עולה לי המספר😓)

 לא נעים

לי לחברות שלי להתרגל (בפעם הראשונה שהייתי צריכה) עכשיו כשאני מחליפה יום אחרי כבר שכחתי שהחלפתי...

יכול להיות שבגלל שהייתי קטנה שהתחלתי לשים (כיתה ב') אז היה לי יותר קל אבל בכל זאת הייתי השניה שהיה לה משקפיים וזה היה מאד מוזר אבל התרגלנו... אני חושבת שהיום משקפיים זה מאד רגיל ופחות מתלהבים מזה כמו שפעם היו... כאילו אנחנו כמעט חצי מהשכבה עם משקפיים את תצחקי על חצי כיתה? זה טיפלה בעייתי...

שבסוף מתרגלים ואז רואים לבד כמה זה יפה... לומר לך את האמת אני יותר אוהבת את עצמי בלי משקפיים למרות שחברות אמרות לי שלא מתאים לי... אבל כבר התרגלתי לעובדה שאני עם משקפיים ואני מכילה את זה...

מתרגלים לאט לאט

עכשיו זה מבאס כי יש אדים מהמסיכה 

מה יש להתבייש? בוחרים סוג יפה שאוהבים, ומרגישים שזה ממש תכשיט!

אני, כבן, זה התכשיט היחיד שאני עונד... המשקפיים שלי.. ואני ממש שמח שיש לי אותם.. זה כ"כ מוסיף למראה..

פעם גם אני עשיתי בדיקת ראייה, וקניתי משקפיים. הרגשתי שהן עושות לי ממש טוב, זה נשמע מוגזם אבל פתאום היה לי כיף ללכת ברחוב, לראות את העלים, את הצבעים של הפרחים. זה ממש מקל ועוזר ומשפר משהו בכל ההרגשה.

אבל אז הייתי צריכה ללכת לאולפנה, לפגוש חברות, לפגוש קרובי משפחה שעוד לא ראו אותי. והתפדחתי, ממש. אז פשוט לא שמתי אותם. בהתחלה הייתי שמה ומורידה, ואז כבר בכלל לא. הייתי משאירה אותם בבית במגירה.

עד היום אני משתמשת במשקפיים רק בנהיגה, שאז אני ממש צריכה, וגם אז- אני מתפדחת ומרגישה מגוחכת וכו'.

לפני כמה שנים חברה טובה שלי התחילה להשתמש גם היא במשקפיים. בהתחלה זה היה לי מאד מוזר. זה ממש היה בולט והרגיש משונה. אבל היא אחת כזו שטיפה מתפדחת אבל לא באמת אכפת לה ממה שחושבים, אז היא המשיכה להשתמש. אחרי כמה שבועות בכלל לא שמתי לב לזה, זה כבר נהיה המראה הטבעי שלה. ואחרי שבהתחלה חשבתי שזה מכוער לה ועושה לה מראה מגוחך, כשעבר זמן זה היה נראה לי מאד מחמיא, ורגיל כזה.. כשהיא הורידה היא הייתה נראית משונה.

אז נראה לי שכשמתחילים לעשות איזשהו שינוי שצריך (בכל דבר, גם בהרגלים שונים, שבהתחלה קצת מתביישים להראות לאחרים על השינוי שמנסים לעשות), צריך להתמקד במחשבה על עוד כמה שבועות קדימה. עוד שבוע, שבועיים, כשכל מי שמכיר אותך יראה אותך עם זה 4-5 פעמים, זה כבר ייעשה המראה הרגיל שלך, וחלק מהיופי שלך. ואת תראי שונה דווקא כשתורידי אותם.

בהצלחה, מקווה שהתקופה הראשונה תעבור לך בקלות.

בול באותו מצב רק שיש לי מספר יותר גבוה זה לא קטע של התפדחות זה קטע שבנקיונות של פסח הורדתי אותם כי הם הציקו לי ופשוט התרגלתי בלי.. ועכשיו זה נראה מוזר עלי..

נראלי הפתרון זה או עדשות 

ויש גם תרגילים כאלה שעושים עם העיניים שזה מוריד את המספר אז תבררי ותתחילי לעשות עם את רוצה שלא היו ..

וגם אינלך ממה להתפדח אני חושבת שזהה ממש יפה ועלייך זה היה מושש

אבל שימי עדשות הי טוב ..

ועוד פעם ה עניין של הרגל תלכי כמה זמן ותראי שאת רואה תעולם הרבה יותר טוייב...

לי שמו משקפיים בגן חובה ושנאתי אתזה פשוט התרגלתי זה נטו הרגל כמו שהתרגלתי בלי ..

גם אנשים יתרגלו לראות אותך עם עד שאפילו זה היה מוזר לראות אותך בלי מנסיון ככה זה עובד ..

מקווה שעזרתי 

אבל אני לא אוהבת את המשקפיים המודרניות, אז קניתי משקפי שמש בסגנון ישן כזה של שנות השישים.

אני לא מדמיינת את עצמי בלי

אני תמיד אוהב את עצמי

ובמיוחד עם משקפיים.

אממ... לוקח קצת זמן להתרגל, שבוע, שבועיים, שלוש, אבל בסוף אתה אפילו לא שם  לב אליהם , הם סוג של חלק ממך (פעם חיפשתי שמלא זמן את המשקפיים והייתי בעצבים כי הייתי צריך אותם עד שמישהו שאל אותי מה אני מחפש והוא אמר לי שאני עם המשקפיים עלי🙃)

אממ...לא יודע אין לי טיפים כל כך אבל אם היית מתחילה לשים כשהיית צריכה עכשיו זה כבר היה נורא מוזר לראות אותך בלי משקפיים.

נראלי צריך פשוט לשים ואחרי חודש כולם יתרגלו (כולל את)

(אגב אני 3 וחצי)

חחחח, תתגאי במשקפיים שלך

בהצלחה

בלעדיהם עיניים שלי נראות (לי) קטנות מידי ורואים המון שקיות מתחת לעינים.

בכללי הם נותנים מסגרת לפנים, בלעדיהם אני נראת ממש מכוערת.

יש לי אותם מאז שהייתי בת שלוש, אני לא זוכרת איך זה להיות בלעדיהם.

כן,זה מוזר לי לראות את עצמי בלי משקפיים 

מה שעזר לי להתרגל זה שפשוט שהתחלתי לשים באופן קבוע בלי להוריד באמצע היום 

תלוי,זה יכול לקחת יומיים וזה יכול לקחת שבועים...

אממ אני מאד אוהבת! יש לי משקפיים פיציות מרובעות בלי מסגרת, ואני ממש אוהבת את זה!! אבל אני ככה כבר מכיתה ג' (9 שנים)

ויש לי מספר 6 ורבע בימין ורבע ל6 בשמאל.. אז ללכת בלי זה פחות אופציה.. אולי עדשות אפשר אבל אני לא רואה צורך

אין עליהם

ואני ממש לא מבינה את האלה שעוברים לעדשות או עושים לייזר, אבל שיהיה להם בכיף

הגיוני שלא ירצו את זה...
(אני אומר את זה בתור אחד עם משקפיים)

זה מוגבלות... אי אפשר לרפא את זה (חוץ מלייזר וגם זה לא לגמרי) 

אני יכולה להגיד יתרונו למי שלא מצליח לחשוב על כאלו... אוקיי אז הרגילים: אפשר להוריד אותם כשלא רוצים לראות משהו, משמשים כתירוץ כמעט לכל דבר שלא עשית (לא ראיתי שכתבת שיעורי בית בדיוק ניקיתי את המשקפיים...) והאלו היותר מוזרים: אפשר לתלות עליהם דברים (אני עושה את זה לפעמים) הם כמו תכשיט שבסך הכל הוא יפה... וכו' (טוב הפעם זה סתם כי אין לי מה להוסיף)

האם פעם היו גם כן היו כ"כ הרבה אנשים עם מוגבלות בראייה (כמו שקראת לזה) והם בחיים לא ידעו את זה?

כי לא היו אבחונים, לא היו משקפיים, ורוב האוכלוסיה לא ידעה לקרוא אז הם לא יכלו להבין שהם לא רואים אותיות.

כשאני בלי משקפיים אני בקושי יכולה לזהות פנים, אז אנשים חיו כ"כ החיים שלהם בלי לזהות פנים של אף אחד?

שגם פעם רוב האנשים לא ידעו לקרוא אז לא היו בעיות של קריאה בחושך ומאמץ עיניים וגם הגנטיקה הייתה פחות....

בעיקר בגלל שלא ידעו לקרוא... וגםלא היו מסכים וכאלה... ועדיין היו כאלה שכן היו צריכם משקפיים כמו יצחק וגם על לאה אימנו אמרו שעיניה היו רכות... ואני חושבת שבגלל זה בסופו של דבר המציאו אתת המשקפיים..

מי שכבר מתקשה בראיה יצטרך להתאמץ יותר כשהוא מנסה לראות מסכים או לקרוא, וזה הסימן שהוא צריך משקפיים, אבל זה לא מה שגורם לצורך במשקפיים.

אני  יכולה לראות רגיל בלי משקפיים אם אני אתאמץ, ובמקלחת כשאני בלי משקפיים להרבה זמן אוטומטית אני עוברת לראיה רגילה בלי לשים לב בכלל.

זה כמו כפתור, אני יכולה לעבור מראיה מטושטשת לרגילה בהחלטה מודעת. זה פשוט מאמץ, כמו להרים משהו כבד, אחרי כמה זמן זה מעייף, אבל אני יכולה.

יותר התכוונתי לזיהוי פנים, כשאני רואה מטושטש אני מזהה אנשים בעיקר לפי הצללית של הבגדים והשיער, אבל הפנים פשוט נהיות כתם בלי פרטים, אז אנשים חיו ככה וכל הפנים שהם ראו זה כתם בלי פרטים?

גם בתנ"ך כמו שאמרת, אנשים שמגיעים לזקנה לרוב מתעוורים, יש מצב שזה לא באמת עיוורון רק טשטווש מאוד חמור בראייה כי גם בימינו לרוב הזקנים יש משקפים במספר גבוה.

וסתם פרט טרויה- את המשקפיים המציאו נזירים וכמרים בימי הביניים כדי לקרוא ב"כתבי הקודש" אבל במשך מאות שנים שמרו את המידע לעצמם כי לא רצו שלהמון תהיה גישה לאמצעים שמקלים על קריאה כי הם חשבו שהעניים נחותים מהם ושלא יקראו את "כתבי הקודש" בעצמם ויחשבו אחרת ממנה שכנסייה מספרת להם.

עד שבמאה ה19 מדענים המציאו משקפיים יותר משוכללות ומכרו אותם לציבור הרחב.

אני יגיד לך גם אני לא מזהה אנשים בלי משקפיים אבל ממש.... כאילו אפילו את הבגדים אני בקושי רואה.. (נניח שאני יראה מישי עם חולצה ורוד וחצאית ג'ינס אז בלי משקפיים אני יראה כתם בצבע גוף כתם בצבע ורוד וכתם בצבע ג'ינס שזז.. כאילו אני אפילו לא רואה עיניים אף פה....) בכללי אני מבינה מה אמרת בנוגע לזה שזה רק סימפתום אבל אני חושבת שמלכתחילה הספרים והמסכים גורמים לזה כי אם מאמצים את העיניים יותר מידי אז בסוף הן נחלשות כמו שאם מישו עושה הרבה ספורט זה אוכל לו את השריר (אל תגידו לי שזה לא נכון... מניסיון...)

לפי ההיגיון הזה ספורטאים יהיו יותר חלשים מאנשים רגילים.

(שמעתי על רוכבי אופניים שהיו כ"כ בכושר עד שהלב שלהם היה חזק מספיק לא לפעום כ"כ מהר במאמץ, אבל זה אומר שבמנוחה היה להם קצב לב איטי מהרגיל, ובלילה הם היו צריכים לקום לעשות ספורט כדי שהלב שלהם לא יפסיק לפעום. אבל אלא מקרי קצה, רוב הספורטאים יותר בריאים מאנשים רגילים.)

אבל משקפיים זה הפוך, אם אתה מתאמץ לעשות דבר שאמור להיות רגיל- סימן שיש לך בעיה.

ספורטאי יותר חזק מאיש רגיל כי הוא מתאמץ מעבר למה שרגיל,

נכה יותר חלש מאיש רגיל כי מה שהוא דבר רגיל זה מאמץ בשבילו.

ולעניין עם הטשטוש בדיוק לזה התכוונתי, אם אני מורידה את המשקפיים כדי לנקות אותם באמצע שיחה או משהו, אני יודעת שלזרובבלה יש חולצה ורודה, חצאית שחורה, ושיער חום, אז אני רואה גוש כתמים בצבעים האלה אני יודעת שזאת היא.

אבל כשהוא עושה את הספורט לא צומח לו שריר רק אחרי מנוחה של חודש בערך יראו את השריר אני אומרת לך היה לי שריר (זה מוזר לבנות אני יודעת...) ואז חזרתי לעשות ספורט ולפתע פתאום ראו שהוא יורד.... ואז נחתי לחודש בערך והוא חזר... לא יודעת אולי זה רק אצלי ככה אבל גם אחשלי אמר שזה קרה אצלו אז לא יודעת... אממ בקטע של הראייה אם מתאמצים כדי לראות משו רגיל אז זה בהחלט מסמל על קוצר ראייה אבל אני חושבת (זה לא בדוק או משו אז זה יכול להיות גם טעות) שמלכתחילה הלקות קוראת בגלל שאימצנו מעבר לרגיל כמו לקרוא בחושך להיות מלא זמן מול מחשב, לקרוא הרבה וכו'.... ואז יהיה לנו קשה יותר לראות במצבים רגילים

בס"כ אנחנו די מסכימות אז אנחנו לא צריכות להיות בכסח אם יצא בטעות משו כזה אני ממש לא התכוונתי... נשאיר את זה בתור דיון ידידותי כמו שהוא היה כל הזמן הזה (אני לא רוצה שזה יתפתח לצעקות במובנים של מחשב כמו שהיה בדיונים אחרים שזה כבר לא היה נעים)

בהחלט אימוץ השריר בונה את השריר ולא להפך אבל זה יופיע רק אחרי זמן מנוחה ואני עדיין חושבת שהמאמץ אוכל את השריר באיזה שהוא מובן... ואז הוא צומח עוד יותר

בקריאה לא שומעים את הטון, אז אולי קראת את מה שכתבתי בנימה תוקפנית, ממש לא מה שהתכוונתי אליו.

דווקא מעניין לנהל דיון שלא קשור לאידאולוגיה, (פוליטיקה או יהדות או צבא או אנא ערף) וויכוחים כאלה הופכים באמת לאישיים וזה נעים.

כאן כל מה שיש זה עובדות ודעות, ושום חילול הקודש בתעוזה להביע דעה אחרת, והרבה יותר נעים.

יש הבדל בינך ואחיך שעשיתם מאמץ חד פעמי שדרש הרבה מנוחה לפני שהיו תוצאות, לבין ספורטאי שהולך לאולימפיאדה או למונדיאל שהוא בכושר תמידי, ואז הוא משתפר עם הזמן.

לי אבחנו צורך במשקפיים בגיל 3, אני בטוחה שלא נחשפתי אז לשום מסכים, כי זה לפני 15 שנה ואפילו הסמארטפון עוד לא הומצא (ה' ישמור כמה זקנה אני נשמעת- "בתקופתי לא היו סמארטפונים" )

אבל בכלל אנקדוטות על אנשים ספציפיים הן לא הוכחה.

(שוב עם הזקנה- זה אומר מקרה פרטי. "שמעתי שיוסי עשה וככה וככה" יש לזה אותה משמעות גם אם יוסי אומר את זה בעצמו, מקרה אחד לא מוכיח כלום)

פשוט היה כמה מקרים כאלה ולא היה נעים בכלל...

אממ אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לספורט שעשינו מאמץ חד פעמי בהתחשב בעובדה שכבר שלוש רבעי שנה אנחנו מתאמנים.... אבל בהחלט אפשר לקרוא לזה מקרה ספציפי (אני יודעת מה זה אומר..) והמקרה שלך כנראה זה גנטיקה אבל נראלי זה משתנה בין אדם לאדם נניח אצלנו גם יש גנטיקה של משקפיים ואז המאמץ הכי קטן (יענו לקרוא ספרים בכל שעות היממה) שיבש לנו את הראייה....

אבל עזוב את ההגדרות, זה פשוט יפה

אבל חוץ מזה זה גם פחות נוח לחיות עם זה... ויש סיירות שאי אפשר להתקבל אליהם עם משקפיים עם מספר גבוה מדי

אז שיוריד, אני לא מבינה את האלה שעושים את זה רק בגלל יופי. לא מבינים ביופי אלה

אה כן... למי שלא נוח לו או חייב להוריד כדי להתקבל לסיירת - נוער וגיל ההתבגרות

שאני יפה עם משקפיים והיה לי משקפיים מכיתה ו עד כיתה י ורציתי לחזור לראות את עצמי בלי משקפיים אז קניתי עדשותת
אם את בן אדם עצלן, אני ממש לא ממליצה לך עדשות. זה משגעעע
ועוד מעט אני יחזור למשקפים בעז"ה כי ניראלי הבריאות שלי יותר חשובה כי אני עצלנית מדי להוריד כל ערב אותם... 

זה שומר על המראה של הפנים וממש בקושי מרגישים אותם, יש באופטיקה הלפרין סדרה שנקראת air flex והם סופר קלים ונוחים  (תמונה לדוגמה מגוגל)

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....