וזה לא נכון שזה מקרה אבוד  יוכל להיות המון דברים למשל כמו שקרה בצפת במלחמה אחת(לא זוכרת עם העצמאות או ששת הימים....) שהערבים פושט ברחו וכך היה מוקם ליהודים לגור,

אמא  שלי תמיד אומרת לנו כן הערבים בונים מלאא ומשתלטים וואלה מבאס אבל תחשבי שיש מצב  והגיוני שהם יעפו מפו ולא נצטרך לשים את כול העולים החדשים במעברות היו בייתים

ולמה זה מפריע לנו זה מפריע כי הערבים פוגעים בנו פגועים הורגים!!! , הורסים את הארץ ,כול האריכולגיה שהם מוצאים הם הורסים שזה מזעזע!! 

לדעתי אנחנו לא יודעים מה ה' מתכנן ולא הופיר שנגיד אין מה לעשות... צריך לעשות מעשים! כן כמה שזה נראה מה זה יעזור בטח במאה אוחז שזה יעוזר בהמשך אם בעליה הראשונה אנשים היו אומרים מה יעוזר עדיף שנגור במוקמות הקיימים ולא נעשה כולם לא היה פתח תקוה היום.... חייב לעשות ולהימשך להיאבק על ארץ ישראל כי היא שלנו!!!

קודם כל, נושא כאוב.

קשה מאוד לראות את הארץ שלנו הולכת ונהפכת לזרה לנו, 

לנסוע בכביש או ללכת ברחוב ולהרגיש זר, לא בבית שלך.

הנהג באוטובוס, הרופא שיניים, הכרטיסן ברכבת.. מקיפים אותנו מכל צד,

האם זאת מדינת יהודים או מדינת כל אזרחיה?

וביו"ש בעיקר, הם בונים עוד ועוד במהירות אחד לא עוצר אותם. (לפחות לא כמו שעוצרים אותנו..) 

מה יש לנו לעשות?

לחזק את הישובים הקיימים, להגדיל אותם, להרבות תורה בארץ ובתוכנו, לא לפחד לנסוע בכבישים, להראות נוכחות יהודית.

פעם חשבתי שכמו שאומרים 'מה שבא בקלות הלך בקלות'- 

אז גם כמו שהבניה הערבית מתרבה במהירות כך היא גם תפסיק במהירות

והבניה היהודית הולכת לאט לאט בתהליך עד שכל בית נאחז לחלוטין בארץ כך היא גם תישאר לנצח..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....