בפעמים שכן הלכתי שם זה היה עם ליווי

אני פשוט חושבת שזה סכנה ואנחנו לא אמורים להכניס את עצמנו למקום של סכנה כשיש לנו תחלופה שבסהכ קצת יותר ארוכה

יש יותר סיכוי שתפגעי בתאונת דרכים. אז מה את תלכי ברגל לכל מקום... כנראה שלא, אותו דבר.

אם לא נלך איפה שמוסכן הערבים ישתלטו חייב נוכחת יהודית בכול מוקם!! גם במוקם הכי מוסכן!! 

ממש לא כל מקום, דיברנו על הרובע המוסלמי שבמקרה יש שם הרבה ערבים שחולמים בלילה איך הם הורגים יהודים.

אפילו הרב אבינר מקפיד ללכת שם עם ליווי כדי שמי שגר שם יקפיד גם.

ואם משהו מתחיל איתו הוא לא בדיוק יכול לברוח.

אני יודעת בוודאות שזה כדי להשפיע על התושבים שם ללכת עם ליווי.

הארץ שלנו ואוסר לנו ללכת עם לווי לשום מוקם!!! אם צריכים לפחד לא אני!

למה שלא יישאר, אני גרה בין ערבים!! אני רק אם בדיוק כמו כלבים מראים להם פחד לווי וכו... הם קופצים מנסים להראות תשומות לב אבל אם אני ילך לבד ויראה שאני לא מפחדת והם לא מעניינם אותי הם לא יעזו להתקרב אלי!!

םעם אחת חברה שלי פחדה וביקשנו מחייל וואלה הערבים ניסו אותנו, כשחזרנו אמרנו אנחנו הולכים בלי פחד בלי חיל וואלה לא היה כולם!! אני לא מתחברת לגישה שצריך לפחד מהם , הם צריכים לפחד ממנו!!!!!!!!!!

עם הערבים יראו שעושים להם דווקא זה מרתיח אותם וזה יכול להיגמר לא טוב, אני לומד קרוב לערבים ולא מעט פעמים כשעשיתילערבים דווקא זה נגמר שהם זורקים עלי אבנים ומכות.

התכוונתי להראות להם שהם לא מעניינים לא להתחיל איתם!! בשום ואופן לא להתחיל איתם! אבל לא להראות פחד!!

ו@היום יהיה שמח✨, ככל שנראה להם שאנחנו פחות מפחדים - הם יפחדו מאיתנו...

דווקא אם נאמץ את הגישה שלה - יישאר מאיתנו הכי הרבה.

בדוק ומנוסה, ברצינות....

ובאמת אסור לנו להשאיר להם את הארץ שלנו, אם כל מקום שיציקו לנו נברח ממנו - יציקו לנו בכל מקום עד שנברח מכל מקום.. אנחנו צריכים קצת אומץ ונאמנות לאידיאל...

על הגרי"ח זוננפלד מסופר שאחרי פרעות תרפ"ט הזמינו אותו לברית - והוא הלך דווקא דרך שער שכם והסביר: "שלא יחשבו עכשיו שאנחנו נוותר להם על איזה חלק"....

אני מאוד מאמינה בהתיישבות בכל חלקי הארץ. מאוד. אומנם עכשיו אני זוכה ליישב את ירושלים במקום לא ככ מעניין אבל כשאגדל בעז"ה רוצה לגור במקום יותר משמעותי ובאמת שלא ככ יצא לי לפגוש ערבים בחיי אז אני באופן טבעי יותר מפחדת מהם..

לעניין הזה, אני חושבת שצריך למצוא את האיזון הדק בין ללכת במקומות מאוד מסוכנים (ברור לכולם שלא נכנסים לשכם בלי צבא, נכון?) לבין לשבת בבית ולפחד.

השאלה המקורית פה הייתה האם בת יכולה ללכת לבד דרך השוק. ולי זה נראה קצת מסוכן.. אולי זה קשור לזה שכשאני הולכת לחברה שלי שגרה ברובע המוסלמי אמא שלי לא מסכימה בלי ליווי ותתקשרי כשאת מגיעה ויוצאת ובלה בלה..

אז כן יצא לי ללכת בלי ליווי אבל זה היה בשעות המוניות כאלה ועם חברות ושקצת לא היה ברירה..

ושכל אחת תעשה את מה שמתאים לה ולהורים שלה!

היא תתקשה להגן על עצמה

במוקם שיש גם מלאא ערבים ולא מקפידה!! לא מסכימה שערבים יראו אותי כמסכנה הם צריכים לפחד ממני ולא אני מהם!

לפני איזה שנה וחצי שנתיים הלכתי ברחוב הגיא לבית של חבר וראיתי את הרב אבינר הולך שם לבד.

את אומרת שעיקורנית צריך לפחד וללכת עם לווי , הבנתי אותך נכון, סליחה שאני תוקפת , פושט זה באמת נושא שבוער בי ריאתי כמה וכמה פעמים מה קרה שהתקפלנו והראנו פחד וביקשנו לוואי , טוב מאוד!!

אלא אומרת שאנחנו צריכים לשמור על החיים שלנו, ולא אני אומרת את זה אלא התורה.

זה נכון!!! אבל וואלה עם הערבים זה לא עובד ככה זה הופך על הופך אז וואלה נעשה בכוונה שהם יפגעו בנו!! וכן שאני מראה טיפה ממש חשש ומבקשת מחיל עזרה הם קופצים על זה!

הבעיה מתחילה כשהלכתי עם חברה בלילה לבד והיא התחילה לצבוט אותי כי היו ערבים מאחורינו שדיברו עלינו.
לבד הייתי ממשיכה כרגיל ועושה כאילו אני מדברת בטלפון, אבל היא הכריחה אותי להתקשר למישהו ולהתחיל לרוץ...
חבל, עד ששכנעתי אותה ללכת דרך השוק, עכשיו היא תפחד.

אבל זה היה אחרי שהיה שם פיגוע..

אבל בחיאת עם ההאנשים האלה רק בריאות..

הוא ניסה להרגיע אותי, אבל לא היה צורך, הייתי נותנת לו את חברה שלי ששיקשקה...

היית נותנת את חברה שלך באמת..

שסיפרתי לה שהלכתי באיזה שמונה ומשו בבוקר שם ולא היה אפחד והיא צרחה עלי שאני משוגעת רציתי לשמוע עם היא המשוגעת והיא עם הדעה המוזרה או אני..

אבל אחרי שאמא שלי קלטה פעם מתי אני הולכת (בדרך כלל ב6-7 בבוקר/בחושך) היא נחלצה ואמרה לי לשלוח לה הודעה כל פעם כשאני נכנסת וכשאני יוצאת מהשוק אז אני הולכת פחות כי היא מפחדת... ועם ליווי של חיילים בחיים לא הלכתי (בדר"כ יש חיילים באיזור אבל לא ממש ליווי...)

אממ לא מסכימה לי לצאת מהבית כילו אני אומרת לה שאני עם חברה או משהו אינמצב שהיא תסכים לי לבד ההורים שלי שיא הלחצנים

להבין איך, אפשר להסתדר כשהורים לא מסכמים ללכת לאנשהוא, באמת שקשה לי להבין זה לא נקלט לי!!

איך אתם שורדים? אני לא זוכרת שאיי פעם ההורים שלי אמרו לי שהם מפחדים ממשהו, אני לא מצליחה להבין איך אפשר לחיות שהורים מפחדים? באמת חברות שלי מנסות להסבר לי וכולם.... ואני לא מצליחה...

טוייב אז בעיקרון ההורים שלי תמיד היו כאלה לחצנים לא מסכימים כלום לאט לאט הפשרתי אותם אבל עדיין הם כמו איזה ..

נגיד אני נוסעת לאנשו תתקשרי שאת עולה יורדת מגיעה תשלחי הודעה חירפון..

אממ אני אישית לא כל כך מסתדרת, עם הם לא מסכימים אני עושה מאחורי הגב (אל תלמדו מימני אבל אני מרדנית מתי שיותר מידי חונקים ולא מסכימים זה מותח תיצר יותר מידי עד שהוא חייב להשתחרר..)

זה באמת סבל..

אבל גם נראלי שיש תקטע הזה יותר בבתים עם קצת ילדים שההורים מודאגים עובר .. ככה ממבט שלי יכול להיות שזה סתם קישקוש.. אבל ככה אני רואה ישילי חברה שהם קצת ואמא שלה לא משחררת ..

קיצור שה' יעזור

יש לי מיליון איסורים, (הורידן דאגנים בצורה קיצונית) אבל זה לא כזה נורא..

אני יותר חושבת בראש שלי ואווו אני ממש מעריכה!! לא יודעת זה קשה לי כול כך שהורים שלי אומרים לא ללכת , אני בוכה , אני לא ריגלה שהם לא מסכמים לי ובאמת מעריצה!! אני לא חושבת והייתי שורדת, 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....