קודם כל נשמה- מה שלומך? איך את?
אני מאמינה שאת כרגע מבואסת ומתוסכלת בטירוף. אולי אפילו כועסת אבל קודם כל- נשימה עמוקה.
עכשיו לא בטוח שאת תאהבי את מה שאכתוב, לכן כשאת קוראת תבדקי שאת במקום של לקבל עוד דעה
אז א' כל, אני הכי מבינה בעולםם!
יש לי אומנם את ההורים הכי מדהימים בעולם אבל בוא נגיד שהם קצת מקובעים.
טוב, מה זה קצת? מאוד מקובעים, ולא פעם באתי אליהם עם איזה רצון שלי או משהו שאני רוצה לעשות ואמרו לי לא. ככה חד וחלק.
אני מעולם לא התווכחתי איתם- גם כשהם ביטלו לי יום לפניי משהו גדול שהייתי אמורה לעשות והשקעתי עליו הרבה זמן,
אבלל- מהניסיון שלי, תמיד עוזר לדבר!
כןכן, לדבר!פעולה פשוטה שאנחנו ממילא מבצעים ל היום;)
אני בטוחה שגם אם נראה שהוא לא יקשיב, ןגם אם אחרי זה זה לא יגרום לו לשנות את דעתו- הוא ישמח שפנית ושדיברת ושהסברת
עוד משהו שלי הרבה פעמים עוזר להתמודד עם רוע הגזירה0
תנסי רגע להיכנס לראש שלו, להבין למה הוא לא מוכן, מה פמריע לו והאם יש דרך להסביר לו שזה לא כמו שהוא חושב..
אני לא ממליצה על לפנות לחברים או לסבא וסבתא כי בדיוק כמו שכתבו פה לפניי- זה יבייש אותו. נשמה שלי, את לא רוצה לבייש את אבא!
וגם אם את מאוד רוצה- אני מבטיחה לך שזה לא יועיל לקשר ביניכם..
אפשרי לבקש מאמא שתדבר איתו כי גם היא יודעת..
נשמה, אני יודעת שכרגע זה הדבר הכי מכעיס ומקומם שיש!
אני יודעת!
אבל קחי נשימה עמוקה, תזכרי שזה אבא, תביני שאת חזקה מזה, הרבה יותר חזקה מזה!
ואם זה מה שאת צריכה לעשות, אז גם אם כרגע זה לא מה שתעשי יהיו עוד הזדמניות.
אני אסיים עם משפט קצת מעצבן אבל נכון-
"לא הכל טוב, הכל לטובה!!"
ב"הצלחה נשמה, אם יש משהו שאני יכולה לעזור אז בכיף בפרטי