בס"ד
לא מעט גבות הורמו ביום שבו אלקין הודיע שהוא עובר לסער. כולנו זוכרים איך אלקין התבטא אך לפני חודשים מעטים בעד ראש הממשלה ופתאום התהפך בבת אחת. "נתניהו לא ילך לשום מקום". אמר אלקין של הליכוד לפני קצת יותר משנה כתשובה לשאלה האם ישנו ניסיון להזיז את נתניהו. אלקין שלא נשמע אותו מדבר כך גם היום.
אלקין לא לבד. דמות ליכודיניקית נוספת שאומנם הייתה מחוץ לכנסת, אבל מזוהה מאוד מהמפלגה שערקה למפלגה אחרת היא אלון דוידי, ראש עיריית שדרות שהוצב במקום השלישי ברשימת ימינה. דוידי אומנם העביר לא מעט ביקורת בשנים האחרונות על המדיניות הביטחונית של ראש הממשלה, אך עם זאת הוא עשה את זה מתוך כבוד רב ונאמנות לליכוד. נזכיר כי שבוע לפני הצטרפותו לימינה, עוד שהחלו השמועות על הצטרפותו לפוליטיקה הארצית של דוידי, ירד נתניהו לשדרות להיפגש איתו והיה חמימות קרובה מאוד בין השניים.
כעת מתברר שמדובר בתוכנית שנקרמה לילה אחד, רגע אחרי פרישתו של סער, בישיבה דחופה שהתכנסה במעון ראש הממשלה בבלפור. בישיבה נכחו בכירי הליכוד, שרים ויועצי המפלגה שדנו איך למנוע מסער להגשים את חלומו לגבור על נתניהו ולהגיע לראשות הממשלה. אנשים שהיו בחדר מספרים כי היה שלב שבו נתניהו שקע בערעורים בזמן שכולם עוד היו בלהט הדיבורים כשלפתע השתיק את כולם.
"יש לי רעיון", אמר נתניהו אחרי שכולם השתתקו, "סוס טרואיני". "כן, סוס טרויאני" הוא אמר שוב בראות מבטיהם המשתהים של שאר הנוכחים בחדר והחל לפרט את תוכניתו. "הרי הבעיה הגדולה שלנו בבחירות האלו הם סער ובנט. הם עלולים לקחת קולות יקרים ולהקים איתם ממשלת שמאל עם לפיד וחולדאי. מה עם נשתול שם מועמד משלנו שאחרי הבחירות יפרוש מהרשימה ויעבור אלינו בחזרה לליכוד וכך נוכל להקים ממשלה בעזרת הקולות שלהם" אמר נתניהו על פי גורם בכיר שהיה מעורב בשיחות.
"אבל מי יכול להתאים למהלך שכזה?" שאל נתניהו בקול מהורהר. "אני" נשמע קולו של אלקין מקצה החדר. "תחשוב על זה" הוא אמר "אומנם הצבעתי לך בפריימריז, וכידוע לך זו הייתה תמיכה אמיתית, אבל לא השתתפתי בכנס נגד סער ולכן אולי הוא יזכור לי את זה לטובה". "נשמע מעניין", אמר נתניהו, "אבל מה עם כל הדברים שאמרת עלי?" הוא שאל. "עזוב, זה שטויות, ברגע שאני עוזב את המחנה שלך, הכל יסלח לי" אמר אלקין וחייך. ההחלטה התקבלה והמגעים עם מחנה סער החלו.
גם דוידי נבחר בקפידה רבה למשימה. שדרות היא עיר ליכודניקית וסקרי עומק שנערכו בעיר בדקו האם הצבתו של דוידי במפלגה אחרת תגרום למצביעי הליכוד ללכת בעקבותיו. מרגע שהגיעה התשובה השלילית, ניתן אור ירוק למהלך ודוידי החל לחכות לפניות הרבות שמגיעות אליו גם כך מידי בחירות. את סמוטריץ', שניסה ראשון, הוא כמובן סינן. הציונות הדתית בכל מקרה תלך עם ראש הממשלה. שהגיעה ההצעה של בנט הוא כבר החל לשחק את המשחק עד שלבסוף הוא נעתר לבקשה והוצב כאמור במקום השלישי והמכובד.
אבל לא רק זה. בליכוד בונים על כך שברגע שאלקין ודוידי יחברו שוב לליכוד, הם יצרו איתם תנועה של דמויות נוספות שיעברו יחד איתם. אחת מהדמויות שאיתם מתנהלים מגעים שקטים, גם הוא מימינה, זה מנהיג השולמנים, אביר קארה. גם הוא היה במגעים אם נתניהו ובליכוד החליטו להפסיק ללחוץ עליו להתחבר אליהם ולתת לו לחבור לבנט. אחרי הבחירות הלחץ יגבר שוב ובליכוד מקווים לעריקה גם שלו. גם אצל סער סומן עריק פוטנציאלי נוסף, השגריר לשעבר דני דיין שהיה בעבר ביחסים טובים עם נתניהו וגם איתו מתנהלים מגעים שקטים.
לאחר הבחירות שהמפה הפוליטית תתבהר ומדגמי הטלוויזיה יתפרסמו, אל תשכחו את ארבעת המועמדים האלו שעומדים להעניק לנתניהו כהונה נוספת. זה לא עומד להיות מיד אחרי פרסום התוצאות הרשמיות, אלא הם יחכו קצת ולאט לאט יעברו לליכוד תוך כדי שהם מצדיקים את זה בכך שזה עדיף על מערכת בחירות חמישית.
מסע הנקמה של גנץ
כבר נכתב כאן בעבר שגנץ לוקח הימור ומתמודד שמא אולי נתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה, וראשות הממשלה תעבור אליו מכוח חוק הרוטציה. אלא שלאט לאט מתברר שלא אלו המניעים של גנץ, ואף הוא עצמו לא מאמין שהוא יעבור את אחוז החסימה, אלא יש לו מטרה אחרת שלשמה כחול לבן רצה, ותמשיך לרוץ עד הסוף, והמטרה היא - מסע נקמה.
בשבועות האחרונים נעשו לא מעט פניות לגנץ או לגורמים מכחול לבן על מנת לבקש מהם להסיר את רשימתם מהמועמדות לכנסת. "זאת הדרך הבטוחה להבטיח את סיום שלטון נתניהו" נאמר בשיחות אלו שמגיעות מצד כל המפלגות בגוש רק לא ביבי. במפלגתו של סער אף מוכנים להרחיק לכת ומציעים לגנץ תפקיד שר חיצוני בתמורה להסרת המועמדות והבע תמיכה במפלגת תקווה חדשה שבראשותו. אלא שהמגעים הופסקו עוד לפני שהוצע תפקיד ספציפי, גנץ אוטם אוזניים ומסרב לשמוע כל הצעה.
יכול בהחלט להיות שגנץ שבע הבטחות ולכן הוא לא מוכן להקשיב לכל אותן הבטחות חדשות שמבטיחים לו חדשות לבקרים. אבל כאמור, בימים האחרונים מתחדדת ההבנה במערכת הפוליטית שיש כעת דבר אחד שמעניין את בני גנץ וזה נקמה. לא, לא נקמה בנתניהו שהוא הפיר את ההבטחה שלו לרוטציה, זה הוא כבר מבין שזו הייתה בעיקר טעות שלו, אלא מדובר בנקמה בשמאל הישראלי, זה שנטש אותו ברגעיו הקשה.
בסוף השבוע האחרון התראיין גנץ לאמנון אברמוביץ' בחדשות 12 והוא היה נשמע פגוע מתמיד. אברמוביץ' היה בין הפרשנים שלפני שנתיים טיפח את דמותו של גנץ, אבל מאז שהאחרון הלך עם נתניהו הוא נהפך גם באולפן 12 להיות שק חבטות. "אתה כועס עלי?" שאל אברמוביץ' את גנץ בראיון. "מאוד כועס עליך" גנץ לא מתבלבל ועונה פעמיים. גנץ גם מסביר בכתם אישום משלו: "מה שעשיתם לי בשנתיים האחרונות, חבל על הזמן. פגעתם לי במשפחה, פגעתם לי בשמי הטוב, פגעתם בי באופן אישי. אתה, ושכמותך, גורמים לכך שבמדינת ישראל הדבר היחידי שמותר בפוליטיקה בישראל זה תחמנות שקרנות, מלוכלכות ומניפולציות. אתם לא משאירים מקום בלבד לממלכתיות, דרך ארץ, ליושר".
ששומעים את הדברים הללו אפשר להבין את הסלחנות של גנץ כלפי נתניהו והכעס שלו כלפי התקשורת. הוא חווה על בשרו איך בבת אחת כולם מתהפכים נגדו רק בגלל שעשה מה שמבחינתו היה תרגיל ההצלה של המדינה. הוא פתאום הבין על מה נתניהו מתכוון כשהוא מדבר שירדו לו למשפחה ולעניינים אישיים. לכן, על הכעס שלו על ראש הממשלה הוא מוכן להבליג, אבל על הכעס שלו על השמאל הוא לא מוכן לסלוח ולא לרגע אחד.
זאת הסיבה שבמטה כחול לבן החליטו לרוץ עד הסוף, למרות שבסקרים פנימיים שהם ערכו, אין להם סיכוי לעבור את אחוז החסימה. גנץ החליט שהוא נוקם בשמאל וזורק מתוך ידיעה ברורה קולות יקרים לפח, כאלה שיבטיחו את ממשלתו הבאה של נתניהו. הוא מעדיף לראות את נתניהו ממשיך לקדנציה נוספת, מאשר לראות את לפיד מתיישב על כיסא ראש הממשלה ונכנס לבלפור. הנקמנות, מסבירים בכירים בכחול לבן, זה הדבר היחידי שמניע את גנץ והוא מוכן לשלם כל מחיר של השפלה למענה, העיקר שהשמאל לא יקבל את השלטון.
אם לפני כמה שבועות נכתב כאן שאם הסקרים ימשיכו לא להאיר פנים לגנץ הוא יחליט לפרוש מהמרוץ, כעת מתברר שככל שהם לא יאירו לו פנים כך הרצון שלו לרוץ עד הסוף יגבר.
הערה לסיום
פורים שמח!
*הדברים שנכתבו כאן אינם משקפים את האמת ונכתבו באווירת חג הפורים בלבד. כל הקשר בין מה שנכתב למציאות, מקרי בהחלט.
