"משנכנס אדר מרבין בשימחה"(התקנון..)
טוייב ישלי פריקונת
אני ישמע כמו איזה ילדה שחושבת שהיא מסכנה אבל לא אנלא חושבת אתזה רק קצת מרגיש לי עובר..
יש תקופות שאתם מרגישים שבא לכם רע אבל רע , והטוב לא ברור שהוא טוב ..?
אמ אנלא יודעת איך לנסח אתזה טוב.. אבל שכזה בא לך לעשות דברים שאסור בכלל
סתם נגיד אני הולכת לקיצון ללכת עם ג'ינס שהיה לך חבר.. להסתובב בלילה ..לשתות .. לעשות מה שחבר'ה חילונים עושים .. לא לשמור על העיניים ..על צניעות...
עזבו אתזה אפילו דברים שבתאכלס לא אסור הילכתית..
נגיד לעשות נזם או שההורים לא מסכימים לסוע לאנשו ליסוע מאחורי הגב ואין לי בראש עוד דוגמאות
הבנתם תקטע..
אני מרגישה שאינלי דרך להתמודד מול זה כילו מרגיש לי על הקצה כילו ההורים שלי חמודים ומשקעים בנו ב"ה שיש אותם צריך להודות
אבל לפעמים מרגיש לי קצת מוגזם מיצידם (אני יודעת שפתחו מלא פעמים שירשורים על זה אבל לאנורא..)
שנגיד עשיתי חור שני אז אמאשלי כעסה כמו לאיודעת מה ואמרה לי להוריד ועם אתלא מורידה אז את לא הולכת ללילה לבן ..
או לא נותנים לנסוע אפילו לדברים טובים נגיד היייתה איזה ישיבה של תנועה שאני משתתפת בה וזה היה קצת רחוק הם לא הסכימו ועד שהסכימו היייתי בחצי דרך אמאשלי בקשה שאני יחזור הביתה למה אין סיבה..
ודברים ממש מוגזמים נגיד לפני שבוע לקחיתי ספר מסוים מהספרייה עכשיו אמאשלי כזה רואה אותו עושה לי כזה לא מתאים
וואי מה יש בספר הזה כילו זה לא שאני עכשיו ילדה קטנה כן אני קטנה אבל לא הגזמנו חברות שלי קראו תספר הזה בכיתה ז' ..
גם פעם שמעתי איזה שיר של יובל דיין ואמשלי כזה עברה לידי ועצרתי כי רציתי לשמוע מה היא אומרת
אז היא עושה לי כזה אני יודעת שאת שומעת שירים כאלה יענו זה שירים לא טובים מה למען ה' לא טוב בה פף
הם כילו ממש עיוורים עדיין תקועים בקטע שאני יביא ציוניים טובים והיה ילדה טובה ..
והם לא שמים לב מה מתבשל להם מתחת לאף
כילו נראלי שהקשיחות הזאת קצת מרחיקה וגורמת לי לעשות דווקא
נגיד אמשלי לוקחת על עצמה הכל נגיד אני צכה לצאת לביביסיטר או לקום בבוקר אז היא תגיד לי אלף פעמים לצאת ותלחיץ אותי
ואז היא גם תכעס עלי שאנלא יוצאת בזמן ואני עושה גזל זמן לאנשים וזה ככה קבוע עכשיו הקטע הזה שהיא לוקחת אתזה על עצמה
זה גורם לי לא לקחת אחריות ועוד יותר לא לרצות לצאת בזמן
וזה בעוד קטעים היא תהיה לי על הראש עד שאני יעשה תחנוק אותי..
והקטע שכל פיפס זה חוצפה ועל כל דבר כועסים למה הלכת לשם... למה אחרת...
אחותי מאחרת ב10 דקות ממתי שהייתה אמורה לחזור מחברה וכועסים עליה אבל ממש כועסים,
אנלא רואה איך זה שאמא שלי כועסת על אחותי על זה שהיא מדברת איתה כאילו אמא היא חברה וזה נטו מתוך
אהבה וזה מראה שהיא באמת מרגישה אתיה בנוח אז אמא שלי כועסת ורואה בזה חוצפה איך כעס וצעקות אמורים לחנך
זה סתם גורם לילדים קטנים להיות מרדנים כמו בגיל שלנו אפילו יותר גרוע
וזהו זה נמאס כל החניקה הזאת של המה תילבשי ולאן תלכי ושהם חושבים שאני צכה להיות כמו איזה רובוט ילדה מושלמת
ועוד יותר קשה שאת הבכורה והכל עלייך בבית כי כמובן כל הקטנים מרדנים בכלל לא מקשיבים (למה שיקשיבו שהכל בא בכעס וצעקות..)
אז אני צכה לעשות הכל וזהו מעצבן
(מחילה על הכפיות טובה ב"ה ישלי הורים ואני צכה להודות על כל שניה במחיצתם והם באמת נפלאים ורוצים לטובתנו רק שקצת בדרך הם מאבדים אתזה..)
וזהו ניסתי לדבר איתם אלף פעמים יפה מסבלנות בנחת הם רואים בזה חוצפה שאני מאירה להם או מותחת ביקורת..
ובאמת לא באתי אליהם בקטע ביקורתי או להאיר להם על מה שהם עושים רק לבקש שאולי היה יותר סבלנות פחות צעקות..
יצא ארוך מעריצה שלמי שקרא ..
אנלא מחפשת עצות את זה ישלי בשפע רק הזדהות ואולי דרך להתמודד ולרסן תצמי.. ואיך לא לברוח לדברים לא הכי טובים ..
(סמיילי בגלל התקנון..)







