אוווף.אביה...
אני בדיכאון. דיכאון של אחרי הטיול......
אני כ"כ רוצה לחזור!
לא הבנתי..שיראל.
דיכאון של אחרי טיול (אם היית אומרת דכאון בטיול הייתי חושבת שאת רוצה לחזור הביתה אבל דיכאון אחרי הטיול-)
אז לאן את רוצה לחזור? לטיול?
 
בכולופן - |חיבוק עידוד|
נסעתי לאילת. ואני רוצה לחזור...אביה...
דיייייייייייייייייייייייייייייייייאביה...
עודדוני!
אביה...*חזרזיר*
אל דאגה.....
בכל דבר בחיים צריך קצת הפסקה...
גם כאן..לקחת עכשיו הפסקה קטנה ועכשיו תאמרי לאילת"להת בשנה הבאה"....
קבלי עידודים ,נשיקות וחיבוקים
אוהבתותך..!!
אבל אבל אבל אבל.......אביה...
ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש 
בא לי לחזור לשם! מבינה?
למה? כי ממש ממש ממש התפרקתי שם, נהניתי, כייפתי, והכל...ועכשיו לחזור לשגרה המשעממת....
זה כ"כ מבאס! אין לך מושג כמה....
ושם את מנסה לא לחשוב על הסוף - וזה פשוט מגיע ב"בום"....
ו....ו.....ו..... אני לא רוצה לחשוב עכשיו על זה שחזרתי לעיר המשעממת שלי, לשכונה המשעממת שלי, לבית המשעמם שלי, לחדר המשעמם שלי........ ולדעת ששם הכל כיפי וצבעוני ויפה ומרגש..ולא אפור ומייבש כמו כאן
וגם......אווווווווווווווווווווווווווף.
סתם דיכאון...

הכל נראה טוב ויפה..מישי' מאפושו'
אבל צריך מינון...
אם תיי כל הזמן באילת, גם זה ימאס לך. חברה שלי היתה גרה באילת. אז נכון שאילת שגרים בה זה לא אילת של התירים. אבל בכל זאת... 
לה זה כבר לא כ"כ קורץ ללכת לאילת. כי מבחינתה אילת זה שיגרה..
כל דבר נחמד שקורה צריך לנצל. להינות מזה שאת באילת. אבל כשאת חוזרת לדעת שהכיף הזנ ישאר שם ואולי בעז"ה את תחזרי באיזשהוא שלב. אבל אם תישארי- זה יהפוך לשירגה המשעממת שאת  כל כך מתעבת...
אני די משוכנעת שאת אני לדוג' אבוא אלייך לעיר שלך ושכונה שלך ואולי אפילו לבית שלך- זה לא יהיה כל-כך משעמם.. כי זה לא שיגרה.. זה משו' שונה.. וכנ"ל עלייך... אם תבואי לבקר ביישוב שלנו- זה יהיה אטרקציה (טוב, לא כמו אילת.. שם הישקיעו הרבה יותר כסף.. ) אבל זה כן יהיה מעניין.. (ד"א- את מוזמנת... )
 
תחשבי על זה שניה- את באמת רוצה לחזור לאילת? להפוך את זה לשיגרה? אם אילת תהיה השיגרה. מה יהיה מעיין? מה יצ'עצ'ע אותך??
 
. למחשבה...
 
 
קבלי עידודים בכל מקרה...
 
 
מתוקה,אוסנתאחרונה
ואם היית גרה כל חייך באילת? אז היה לך חיים מאושרים ונפלאים ומלאי ריגושים?
לא...
גם שם היית נכנסת לשגרה, ונכנסת לדכאון אחרי חופשה בירושלים (גשם!!).
 
זאת העבודה שלנו, לקחת את כל הכיף והמרץ שספגנו בחופשה, ולהשתמש בה בחיים השגרתיים שלנו.
זאת גבורה.
החופש נועד לקחת נשימה עמוקה, להנות, ולהשאיר טעם טוב לשגרה שתבוא אח"כ...
 
תנסי לחייך, לשמוח רגע מכל מה שיש לך בבית, להמשיך לעבוד ולעמול.
תשמחי שיש לך חופשה רק פעם בכמה זמן, ולא תמיד - כי אחרת החופשה כבר לא היתה שווה משהו.
ותחכי לפעם הבאה...
 
שבת שלום!
 
 
אז תחזריP:Mikos.XD
אני בחיים לא ארצה לחזור לאילת..שמחה ואמונה
אבל אני מבינה תהרגשה..
לא נורא, תתעודדי... לפחות יש לך לאן להתגעגע..=]
תקשיבו, זה לא קשור ל..למה שיש שם!אביה...
נגיד לבתי מלון והכל....זה יותר קשור להרגשה של חופש...

ותודה לכל הנשמות שעודדו אותי
השתפר מצבי.....אבל עדיין לא.
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך