אמנם למגילה לא העירו אותי וגם נניח לקידוש כבר לא מציקים לי (אחרי שפעם אחת אמרתי את זה שחאלס ודי וזה נקלט)
וגם בכיפור לא הציקו לי, וגם לא שואלים אותי כשאני שותה קפה אם אני בשרית או חלבית
אבל זה עדיין בהיחבא כזה.. אני עדיין לא יכולה לעשות מה שבאלי בחופשיות
והכי גרוע- עדיין כולם מסרבים לקלוט, נוח להם שאני מסתירה
אז אני בינתיים עם חצאית עדיין כמו איזה רבנית וממשיכים להציע לי להעביר פעולות חבב ולהגיד דברי תורה בכל מיני מקומות וזה מצחיק ומבכיא בו זמנית
ויש לי חדר משלי, אז עם הטלפון בנחת אבל כל פעם שמישהו פותח את הדלת ואני בטלפון אני קופצת בבהלה ומחביאה , כי הם יודעים, אבל הם לא מסוגלים להתמודד עם זה.. משהן מוזר ולא מובן,

אני יודעת שזה מתקדם יותר מהרבה פה ואני סתם מקטרת אולי
אבל זה קורה ככ לאט
אני שנים ככה וזה סיוט
ועוד הלתווך להם את עצמי כדי שיהיה בעדינות ולא לפגוע,
ושאומרים תעשי מה שאת רוצה אבל תכבדי
לא הבנתםם
אני מכבדת כבר 5 שניםם
אתם פשוט יודעים רק בשנה וחצי האחרונה כשזה נהיה סופי וכבר לא מתלבטת
וכשיש ככ הרבה מוגלה בפנים אז זה קשה נורא על גבול האי אפשר לכבד כי כל מעשה קטן שקשור לדת מכאיב לי נוראות
אפילו לומר ב'ה.
לא יכולה כלוםם שקשור לשם
כלום

תודה על המקום לפרוק
אם למישהו/י יש משהו מעודד לומר אני אשמח לשמוע
חיבוק לכולם.. כולם פה נשמעים שצריכים אחד כזה...

סניף מעלה אדומים