למשל אני מישל"צ (הישיבה לצעירים ירושלים שעל יד הישיבה המרכזית העולמית למי שלא מכיר)

(יש פה עוד משהו מישל"צ)

אבל נבחנתי בדימונה וישל"ץ

אהבתי את החתימה

ואני לא כמו ג'וני רוצה לחלום מדליק עוד סיגריה מתחיל את היום (יש כזה שיר) רק בארמית

אבל לא בארמית פשוט

מה קרה?

אני לא הולכת לכתוב איפה אני באמת לומדת, זה מהמידע שלא כותבים לזרים באינטרנט.

אני לא ממש אוהבת תאולפנות של "צביה".. 
אבל לפי מה שאני מכירה, האולפנות שלא צביה, הרבה יותר איכותיות ודוסות.
ובנ"ע אני לא יתחיל... כי מותר באולפנות שלהם הכול.
אולפנות שהם בלי רשת וכו.. הם הכי טובות לדעתי! 

 

יש 20 "אולפנות צביה" וברור שהן מגוונות מבחינת הסגנון.

כמה את מכירה מקרוב? באמת כמו שצריך מקרוב? 5?

וגם מה ההגדרה של "דוסיות ואיכותיות"?

עד כמה מבחני הסינון קפדניים?

עד כמה זאת "אולפנא ללא מסכים" (אבל לומדים בזום)?

עד כמה מגוונים שיעורי המדרשה?

עד כמה חפרו לנו בשיחות לעשות שירות לאומי?

(שזה בגדול סתם לשכנע את המשוכנעים, ועדיין יש לפחות 5 בנות אצלנו שבטוח הולכות לצבא. זאת נקודה לרעתן של המחנכות שבאמת ניסו הכל בשביל לעשות את ההפך? עד כמה הן אחראיות להתנהגות של בנות אחרות?)

אני לא אומרת שאין דבר כזה אולפנות יותר איכותיות מאחרות, אבל מעל רמה מסוימת זה כבר עניין של סגנון אישי.

מה שמתאים למישהי אחת לא בטוח מתאים לאחרת.

מישהי אחת צריכה שיחזיקו אותה ברצועה "אולפנא ללא מסכים" וחובה להשתתף בשיחות, ולהיות מוקפת בבנות שאין להן שום רצון אחר חוץ מלהיות מוקפות באווירת הקדושה התמידית ולגור באולפנא וכמעט אף פעם לא לחזור לבית.

(האולפנא מדברת על כמה חשוב להקים משפחה אבל רוצה שנבלה כמה שפחות זמן עם המשפחה)

מישהי אחרת יכולה להסתדר גם בלי חניקה כזאת, לא מתחברת ממש לשיחות קדושתיות, יש לה סמארטפון (לא עלינו) ובא לה קצת לגור בבית שלה ולא ללכת לישון ב2:00 בכל לילה ולחיות על אורז ותפו"א במשך שבועות.

ויש גם מלא באמצע ביניהן.

התנהגויות שלאחת יראו כמו "חילול הקודש" ולאחרת כמו "שגרה" ולשלישית כמו "עדיף שלא" ולרביעית "במינון מסויים, בסדר" ויש חמישית ושישית וגם בת מספר 5,349 ועוד, ועוד, ועוד.

מעבר לשמירת מצוות של יציאה ידי חובה בסיסית, יש מיליון ואחת הנהגות שהן פשוט עניין של סגנון שלא אומר שמישהי אחת "פחות דוסית" מאחרת.

ממש ממש לא מתכוון לתקוף.

אבל מוכרח להעיר - שזה בדיוק מה שמאפיין "דוס", לא להסתפק ב"רמת שמירת מצוות בסיסית לצאת ידי חובה".

משפט כמו המשפט האחרון שלך - הוא אוקסימורון.

יש אנשים ששומרים מצוות, אבל היראת שמים שלהם היא רדודה, והיחס שלהם לתורה הוא מנוכר, וכו' וכו'.. 

בנוסף, לצערנו יש דברים כאלו ואחרים של מעבר גם על איסורי תורה בסיסית בהחלט, אז כמובן שיש בנות שכן ובנות שלא ואי אפשר להכליל, אבל בסוף כשמתייחסים למדד של אחוזים - ברור שיש אולפנות כאלו עם יותר בנות מסוג זה וכאלו עם פחות.

ושלישית - החברה זה גורם משפיע, מאוד. עצם השהות בכיתה עם חמש בנות ("לפחות".. ירחם הקל...) שהולכות לצבא, (ושאר מאפיינים אחרים בעייתיים..) משפיעה בהכרח על הנשמה והצביון של כל אחת ואחת.  ושוב חזרה לנקודה הראשונה: לא רק שהות וגדילה עם בנות שעוברות איסורים, אלא גם סתם מקום שהאוירה בו היא לא איי איי איי מבחינה רוחנית, זה משפיע על כל אחת ואחת (טוב, כמעט..) ששוהה שם, גם אם היא באמת אכפתית ומגדירה את עצמה דוסית ושואפת וכו' וכו'.

פשוט יש כ"כ הרבה דברים שהם סגנון שטחי שאנשים מבלבלים עם יראת שמיים אמיתית,

פוסלים במבט חטוף בלי לחשוב בכלל מה באמת חובה ומה מנהג ומה סטראוטיפ מגזרי.

וזאת קצת נקודה רגישה אצלי שאני די דוסית אבל לא ממש מתחברת לאופי פנימיתי,

ובכלל שזו כזאת סטיגמה שהתנהגות חברתית או לבוש חיצוני מסוימים (ברור שלבוש צנוע) כאילו קובעים מה זה "איכותי ודוסי".

מסכימה שבקריאה חוזרת מה שכתבתי הרבה יותר מידי בכיוון של "איש הישר בעיניו יעשה", אבל הנקודה היא שלא צריך לשייך דברים שהם לא באמת הלכה לדוסיות, ולהכליל רשתות שלמות באתה חוסר דוסיות נוראה.

אבל את יודעת מה? יכול להיות שהצורך כן להתחשב בסטריאוטיפים האלו - הוא כי באמת לא פשוט  לדעת להתנער מהם בלי להתרחק מידי לכיוון השני.

ובנוסף, לפעמים ההכרח הוא להתכופף לסטריאוטיפים - כדי להגן על השאר. כי לא משנה למה הפילוח המסויים הזה נוצר ואם זה מוצדק, אבל אחרי שהוא קיים - הבחירה ביד האדם אם להוציא את עצמו מהכלל או לא.. כשאם הוא מוציא - ברור שזה לא ייעצר רק בזה. 

בכל מקרה, אני ממש ממש לא מתכוון לדון לגבי כן צביה או לא צביה בצורה ספציפית, אבל לצערי לגמרי ברור שיש יותר מידי מקומות שלא דוסים, ולא מגדלים לעולם ערכים תורני... ומדובר בדברים שהם הרבה מעבר לסטיראוטיפים ומנהגים וכדו'..

עזבי אופי פנימייתי (ושישי סד"ש, וחסידות, וכו'..) אבל בואי נחשוב על כך שאנחנו מצפים שבנות (ובנים) יגדלו עם עולם ערכים יהודי, אמיתי, אמיץ. בלי השפעות מעוותות. עם הערכה ואהבה לתורה, עם הערכה ואהבה להוגיה, עמליה, וגדוליה.. עם הפנה עמוקה של יראת שמים, עם סגנון שראוי לבני תורה (ולא, אני לא מדבר על "סטריאוטיפים", אני מדבר על דברים שהנפש היפה מבינה שאינם ראויים לבני תורה) וכו' וכו' וכו'.

שנזכה.. הלוואי. 🙏

אם אני אגיד איזו זה יסגיר אותי..

בעז"ה שנה הבאה עוברת לאולפנת בנ"ע.

אני לומדת בסמינר חרדי...

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!