בזמן האחרון מרגישה עצובה..
אגב אני חדשה ברוכים הנמצאים
בזמן האחרון מרגישה עצובה..
אגב אני חדשה ברוכים הנמצאים
משתדל להיות תמיד שמח.
אני לא מתכוון שמח, באורות וכדו'
אלא לא עצוב, חיים סבבה, נהנה, שמח סך הכל...
רוב היום בן אדם לא יודע להגדיר מה הוא מרגיש בדיוק- שמחה/ עצב וכדו'
אז אתה יכול להחליט שאתה שמח.
ואז אתה שמח🙃
כשאתה ממש עצוב זה יותר קשה... אבל רוב היום אני לפחות , לא בצורה חזקה... יותר כמו רגשות חלשים שלא שמים לב אליהם... אז אפשר פשוט להחליט שאתה שמח....
בהצלוחה
ושכחתי...ברוכה הבאה!
הארת את עיני
תודה!
קופיף מוזרלא יודעת קשה לי להיסתכל על העצים והשמש הפרחים ולשמוח
שמלא אנשים מתים ומאושפזים במצב קשה
ממש מרגשים תאווירת נכאים ברחובות
בפורים! ובכללי אני לא ממש זוכרת את הפעם האחרונה שהייתי עצובה 
כיאלו יש מצבים מבאסים אבל כיאלו עצובה דיכאון וזה פוחת... יש אבל לא הרבה
אני חשבתי עלזה שכול סיפור המגילה היה 12 שנה אשכרה????
ואנשים באותה תקופה לא קלטו את הקשר שבגלל שהם היו במשקה ... ה' העניש אותם , וה' הציל אותם בגלל זה.. זה היה 12 שנה למה שיקלטו , גם ככה כיום יש מהלך יש משהו ה' אוהב אותנו אהבה אינסופית!!!
וזהו 
ובורכה הבאה!!
ובכללי בחיים- מעט זה גם כן טוב!
לא נורא אם לא מרגישים שמחים עד לב השמיים, כדאי להסתפק במועט ובאפשרי כיוון שרק על ידי כך, לאט לאט נוכל להתקדם במעלות הקדושה, הטהרה והשמחה....
וואי בבקשה תברחי מהעצבות כמו מאש זה לא בריא בכלל...
הנפש העצובה משולה למים עומדים, שם מתרבים המחלות והזיהומים. אפשר לרקוד,, לעשות שטויות לעשות חסד לאכול משהו הכל (חוץ מעבירות) כדי להיות שמחים. על ידי זה גם תזכי להתחבר למקום שנקרא "עז וחדווה במקומו" שזה מקומו של ה' יתברך ממש!
בהצלחה!
ואני לא בדיכאון.. פשוט רוצה יותר לשמוח זה הכל
יש עוד עצה- לשמור את כל הבעיות לשעה מיוחדת ומקום מוגן, שם אנחנו נפרש את שיחתנו לפניו יתברך כיוון שהוא זה ששלח את הבעיה העצובה הזאתי ומכיוון שכך הוא גם היחיד שיכול לפתור אותה
זה נקרא- "שברון לב". געגוע למלא את החסרון. אפשר ממש להגיד שאני כמעט לא עצוב אף פעם- רק נע על הציר שבין שמחה לגעגוע
זה הלימוד של רבי נחמן מברסלב
לא עבד לי.. אני לא מצליחה לומר באמת מה שאני חושבת
כי כשהמחשבות לובשות מילים הם כבר לא אמיתיות.. לפחות בהרגשה שלי..
צריך פשוט להתחיל לדבר. גם אם מרגיש קצת מזויף.. השכר על המאמץ הקטן הזה הוא לאין שיעור, הלב נפתח ברמות שאני יכול לחתום לך שאת לא מכירה...
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.