בזמן האחרון מרגישה עצובה..
אגב אני חדשה ברוכים הנמצאים
בזמן האחרון מרגישה עצובה..
אגב אני חדשה ברוכים הנמצאים
משתדל להיות תמיד שמח.
אני לא מתכוון שמח, באורות וכדו'
אלא לא עצוב, חיים סבבה, נהנה, שמח סך הכל...
רוב היום בן אדם לא יודע להגדיר מה הוא מרגיש בדיוק- שמחה/ עצב וכדו'
אז אתה יכול להחליט שאתה שמח.
ואז אתה שמח🙃
כשאתה ממש עצוב זה יותר קשה... אבל רוב היום אני לפחות , לא בצורה חזקה... יותר כמו רגשות חלשים שלא שמים לב אליהם... אז אפשר פשוט להחליט שאתה שמח....
בהצלוחה
ושכחתי...ברוכה הבאה!
הארת את עיני
תודה!
קופיף מוזרלא יודעת קשה לי להיסתכל על העצים והשמש הפרחים ולשמוח
שמלא אנשים מתים ומאושפזים במצב קשה
ממש מרגשים תאווירת נכאים ברחובות
בפורים! ובכללי אני לא ממש זוכרת את הפעם האחרונה שהייתי עצובה 
כיאלו יש מצבים מבאסים אבל כיאלו עצובה דיכאון וזה פוחת... יש אבל לא הרבה
אני חשבתי עלזה שכול סיפור המגילה היה 12 שנה אשכרה????
ואנשים באותה תקופה לא קלטו את הקשר שבגלל שהם היו במשקה ... ה' העניש אותם , וה' הציל אותם בגלל זה.. זה היה 12 שנה למה שיקלטו , גם ככה כיום יש מהלך יש משהו ה' אוהב אותנו אהבה אינסופית!!!
וזהו 
ובורכה הבאה!!
ובכללי בחיים- מעט זה גם כן טוב!
לא נורא אם לא מרגישים שמחים עד לב השמיים, כדאי להסתפק במועט ובאפשרי כיוון שרק על ידי כך, לאט לאט נוכל להתקדם במעלות הקדושה, הטהרה והשמחה....
וואי בבקשה תברחי מהעצבות כמו מאש זה לא בריא בכלל...
הנפש העצובה משולה למים עומדים, שם מתרבים המחלות והזיהומים. אפשר לרקוד,, לעשות שטויות לעשות חסד לאכול משהו הכל (חוץ מעבירות) כדי להיות שמחים. על ידי זה גם תזכי להתחבר למקום שנקרא "עז וחדווה במקומו" שזה מקומו של ה' יתברך ממש!
בהצלחה!
ואני לא בדיכאון.. פשוט רוצה יותר לשמוח זה הכל
יש עוד עצה- לשמור את כל הבעיות לשעה מיוחדת ומקום מוגן, שם אנחנו נפרש את שיחתנו לפניו יתברך כיוון שהוא זה ששלח את הבעיה העצובה הזאתי ומכיוון שכך הוא גם היחיד שיכול לפתור אותה
זה נקרא- "שברון לב". געגוע למלא את החסרון. אפשר ממש להגיד שאני כמעט לא עצוב אף פעם- רק נע על הציר שבין שמחה לגעגוע
זה הלימוד של רבי נחמן מברסלב
לא עבד לי.. אני לא מצליחה לומר באמת מה שאני חושבת
כי כשהמחשבות לובשות מילים הם כבר לא אמיתיות.. לפחות בהרגשה שלי..
צריך פשוט להתחיל לדבר. גם אם מרגיש קצת מזויף.. השכר על המאמץ הקטן הזה הוא לאין שיעור, הלב נפתח ברמות שאני יכול לחתום לך שאת לא מכירה...
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים