תראה, אגלה לך סוד קטן: גם אני ממש ממש לא חסיד של ביבי. ממש לא.

אבל מה, אני מכיר במגבלות הכח שלי, וביכולת לשנות את זה.

לצערי, כמות הביביסטים שיש במדינה היא הזויה, ככה אין באמת יכולת להעמיד ראש ממשלה אחר מהימין לעת עתה. 

עכשיו השאלה היא - מה יותר חשוב בעיני: להעיף את ביבי, שבאמת נמאס ממנו, או לדאוג שתהיה ממשלת ימין.

כי אין גם וגם. זה או או. או שאתה מעיף את ביבי - אבל מקבל את מירה מיכאלי, ניצן הורוביץ, ויאיר לפיד - בעסקת חבילה.

או שאתה בוחר שלא להכניס את החבר'ה האלו לעמדת השפעה בממשלה, ובולע את הצפרדע של ביבי.

אני חושב, שכל אדם ערכי שלא מזוהה אידאולוגית עם השמאל הרדיקלי - אמורה להיות לו ברורה התשובה (מי שמזדהה איתם אידאולוגית - אז ברור שמבחינה ערכית הוא אמור להצביע להם, אבל מי שלא מזדהה איתם אידאולוגית - אז לתת להם את המושכות רק כדי לזרוק את ביבי? השתגעתם?)

למעשה יש כאן שתי נקודות: 

הראשונה - אין לבנט שום סיכוי נורמלי להרכיב לבדו ממשלה, ולמרות כל ההצהרות שלו - די ברור שהוא כן יצטרך לשבת בממשלה בראשות יאיר לפיד. וא-לל'ה יסטור מה שיהיה בממשלה כזו.

והשניה - גם אם תיאורטית הוא היה אמור להקים - הוא יצטרך להקים אותה עם כל אלו שהזכרנו לעיל...

אתה מעוניין במירב מיכאלי שרת חינוך וניצן הורוביץ שר משפטים?

אתה מוכן לשלם את המחיר הזה כדי להעיף לביבי?

ואגב, או שלא אגב, גם אני מעריך את בנט, מעריך את פועלו בתור שר וחושב שהוא בהחלט יכול לקדם את עם ישראל, אבל מה לעשות - שבמצב הנתון - בחירה בו היא לא ממש קידום של עם ישראל.. היא יותר קידום של מרץ והפרוגרסיביים של העבודה.

ולכן, אם אתה לא מעוניין בממשלה כזו, של מירב מיכאלי-יאיר לפיד-ניצן הורוביץ   - התשובה לתהייתך אמורה להיות ברורה. להצביע לסמוטריץ', ולבלוע את כל הצפרדעים שיש בזה. הצבעה אסטרטגית, כדי להציל את עם ישראל מהורוביץ ומיכאלי.

אומנם בנט אמר שהוא לא ידאג, אבל יש לו ברשימה ממש בהתחלה הרבה מהציונות הדתית (אלון דוידי, מתן כהנא שבכל זאת דתי, ניר אורבך, ועוד)

אומנם ברור שבזמן קורונה הדבר הכי חשוב זה הכלכלה המתרסקת והמצב הבריאותי.

אבל לערכי הציונות הדתית הוא לא ממש ידאג, הוא לא אבל אחרים במפלגתו כן, (למרות שאני מאוד מקווה שסמוטריץ' יעבור כי הוא ידאג לערכי הציונות הדתית טוב יותר), גם אני בהתלבטות הזאת 

אבל בסופו של דבר מה יותר חשוב להיות סנוב שדואג רק למגזר שלך או לדאוג לכולם לצאת מהקורונה?

אני אשאיר את השאלה פתוחה ותקח בחשבון את הנושאים האמורים לעיל (אומנם הצגתי  את זה בצורה כזאת אבל ערכי הציונות ההדתית חשובים מאוד)

הדגל של הציונות הדתית אינו השתלבות מוחלטת בחברה החילונית, אלא קידוש עצמנו בתוך המגזר שלנו, ומתוך כך גם קידוש כל עם ישראל והעולם כולו.

באותו האופן, אפשר לדאוג למגזר שלנו, ומתוך כך לדאוג גם לשאר החברה. מערך השירות הלאומי הוא דוגמה נהדרת למערכת שלא קיימת במדינות מערביות אחרות ונוצרה בעיקר מתוך צורך מגזרי, אבל החברה כולה מרוויחה ממנה.

פחות או יותר מה שסמוטריץ' אומר זה שהוא ידאג לציונות הדתית

לא לכל המדינה

אבל בנט אמר שהוא ידאג לכלכלה ולקורונה-לכל המדינה

וגם כמובן ידאג לציונות הדתית...

לציונות הדתית....

אבל זה כן מאוד חשוב..

נצטרף לממשלת ימין גם אם סער ובנט יקימו אותה- כך אמרה. 

בצדק שאלו אותה: אם בנט ימין, ואתם רוצים לשבת בממשלתו, למה נפרדתם?

לגבי כוונון קשית, נתניהו יהדהד שכל קול שאינו ישיר לליכוד הוא קול עקיף ליאיר לפיד. הוא לא יזכיר בשמם לא את בנט ולא את סמוטריץ'. זו דעתי.

6-7 זה כבר ואו

סמוטריץ' כמובן שם את הדגש על המגזר, אבל מתוך כך הוא מטפל בנושאים שפוגעים בכל המגזרים: מערכת המשפט, הפשיעה הבדואית בנגב והערבית בגליל, ביטחון, אלימות המשטרה, חסינות חברי כנסת, חינוך, רווחה, זהות יהודית וכן על זו הדרך. וכן, גם לנושאים מגזריים מובהקים הוא ידאג, כמו הפחתת שכר הלימוד במוסדות החינוך הדתיים.

לעומת זה, בנט שם את הדגש על הציבור החילוני, ומזניח את רוב הנושאים המגזריים הדתיים. אמנם בנט וחביריו לסיעה נותנים בתקשורת ראיונות סותרים, אבל בגדול נראה שאלה הנושאים שבנט ישים עליהם דגש בכנסת הקרובה: קורונה, כלכלה, אבטלה. לא נראה שבנט יטפל בחדירת ארגוני השמאל הקיצוני למערכת החינוך, בזהות היהודית של מדינת ישראל וכדומה.

אז בסופו של דבר שניהם ידאגו למגזר הכללי, אבל השאלה מה הבסיס. האם אנחנו מתכחשים למגזריות ופועלים אך ורק מול הציבור הכללי, או שאנחנו מכירים ואף גאים במגזריותנו, ופועלים גם מול המגזר וגם מול הציבור הכללי.

לכנסת הקרובה יתמודדו 39 רשימות. מי שלא מצביע, שקול (פחות או יותר) למי שנותן 1/39 קולות לכל רשימה. אם אתה מעדיף שתי רשימות על פני כל האחרות, אבל לא מעדיף אף אחת מהן על פני השנייה, הבחירה הלוגית היא לבחור ביניהן בהטלת מטבע, כי אז אתה מחזק את אחת מהרשימות שאתה מעדיף, ולא את 37 הרשימות האחרות.

אני חושבת שבסופו של דבר מה שחשוב באמת זה הזהות היהודית של המדינה (ועזוב עכשיו נועם, אני מדברת על סמוטריץ), זתומרת תחליט מה חשוב לך יותר, שביבי לא יהיה ראש ממשלה או שהבג"ץ ימשיך להתערב בסטטוס קוו, שבנט יהיה שר או שלציונות הדתית תהיה מילה בכנסת

בס"ד

הוא כמובן לא יקבל את תיק הביטחון (גם אחרי הפיצול הוא נותר עם מנדט אחד או שניים ביום טוב), אך עם זאת אני לא חושב שעד שהוא הצליח להתקרב שוב לכנסת, הוא יחסל את זה פעם נוספת בגלל התנהלות לא חכמה ושל אגו (מה שהכשיל אותו בעבר). לכן השאלה האמיתית היא כמה הוא הבין מה הכשיל אותו והוא בא לעבוד שונה הפעם, או שהוא נשאר ראש בקיר ואז באמת תסתיים הקריירה הפוליטית שלה.

אפשר לנהל מו"מ. זה קרה בעבר בממשלות 61. כך למשל אברהם נגוסה דאג לכך שיעלו עוד כמה פלאשמורות תמורת כל מיני הצבעות.

ועדיין. פייגלין עצמאי.

אני מקווה לפחות. אז הוא יסחט קצת את התקציב כמו כל חבר כנסת (למרות שזה נגד המצע שלו). זה התקווה.

השאלה היחידה היא אם הוא התבגר (פוליטית), אני בהחלט חושש שלא...

בס"ד

אני רוצה להאמין שעצם האיחוד, כבר מסמל נקודה של התבגרות. נמתין 40 יום כדי לגלות מה הלאה.

כמו שלא משליכים קליפת בננה ברחוב, כך לא דורשים שר בטחון עם מנדט וחצי, וראש ממשלה עם ששה מנדטים.

קוראים לזה גם: תקינות פוליטית. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

מפתיע שהוציאו את זה וצילמו את זה לערוץ 7, אני מקווה שזה היה באישור של הרב יוסי אבל לא נפלתי מהכסא בכלל.

הרב גנץ בעבר לא כתב עם כל הגינונים ותארי הכבוד האלה אלא פשוט אמר "אנחנו לא מבינים את הרב טאו".

הרב גנץ זה לא חידוש, הוא כבר שנים במעגל המצומצם של סמוטריץ'. החידוש שגם במיניסטרים של הקו - מתנגדים לנעם.

(דביר עמר טוען שמהבדיקות שלו עוד לפני המכתבים הללו - ברב מוחלט של מה שנחשב 'ישיבות הקו', הרוב המוחלט יצביעו לציונות הדתית ואחרים יתחלקו בין עצמה לליכוד ורק מעטים מאוד יצביעו באמת לנעם על הפרנציפ.

כלומר, אתם זוכרים. אף אחד בכלל לא רצה באמת את המפלגה הזו. רק כדי לכפות על אמצעי הפרסום את הקמפיינים נגד הלהט"ב.

איך משם הגענו לכאן?

שמתיימרת להתמודד על אמת...

עוזר לסתום את פיות המשטינים והמקטרגים על הר המור שהם כת. הנה הוכח שלא

אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.

לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.

מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.

ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול

אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"

אבל לא יותר

גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.

ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.

שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.

כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.

אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.

ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.

הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.

ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.

אלה הם כללי המשחק.

הפוך

בס"ד

קיבלתי עכשיו לענות על סקר, לדעתי מניסוח השאלות הוא יצא מטעם הליכוד, ואכן אחת השאלות בסקר עסקה בשאלה של צירוף בן גביר לממשלה הבאה וכן בשאלת ממשלת האחדות עם אייזנקוט. אני חושב שאם הדברים לא היו על הפרק, כפי שטוענים הליכוד (ובניגוד לתדרוכים הרבים בנושא) כלל לא היה צריך לשאול על זה, אבל נראה שבליכוד כן בוחנים מה נכון להם בקרב אזרחי ישראל.

מיותר לציין שאני לא מאמין להכחשות של נתניהו בנושא. הוא רואה בסקרים שהליכוד נמצא בעדיפות שנייה אצל מביעי עוצמה יהודית (זה היה ניכר גם בפינת הניתוח סקרים שפורסמה פה בערוץ 7 לפני שבועיים-שלושה) ולכן הוא החליט ללכת לו על הראש. זה התחיל מקמפיין האנטי אחדות שכל בר דעת הבין שהחיבור הזה יעשה יותר נזק מתועלת, וממשיך עכשיו בתדרוכים שלו.

נתניהו רוצה לסיים את מערכת הבחירות עם 50 מנדטים, ולתת לשותפות שלו להזיע על 3 משרדים לענייני כלום, אבל זה לא ריאלי. הסקרים הכי מפנקים, של פילבר, מנבאים לו 30 מנדטים, וזה אומר שבכל מקרה הוא יהיה מיעוט בכל קואליציה, אם אכן יקים אותה.

כולנו זוכרים את המשא ומתן הקואליציוני הקודם, ואיך "השותפות הטבעיות" מרטו את נוצותיו, וביתר שאת זוכר הוא עצמו.

הלקח שהוא הפיק, והמתבקש, זה ממשלה לאומית רחבה, ולא ממשלת סחטנים צרה, ולשם הוא חותר.

במרחק 40 ימים מהבחירות, פייגלין מאיים שבלי תיק הבטחון הוא בחוץ. סמוטריץ' בטוח שתיק הבטחון תפור על פי מידותיו. בן גביר רוצה את משרד המשפטים עבור גוטליב, וגם רוטמן רוצה אותו. וינטר אם יעבור את אחוז החסימה, ידרוש גם הוא את תיק הבטחון, וגם גיוס מלא לפי מתווה ליברמן, שהחרדים יתנגדו לו, ובמילים אחרות זה או וינטר בפנים, וחרדים בחוץ, או להיפך.

ככל שהמפלגות הקטנות יהיו גדולות יותר, סל הדרישות שלהן יגדל באופן לא פרופורציונאלי, ולכן נתניהו מתלבט אם ללכת להם על הראש. אוי לי מיצרי, ואוי לי מיוצרי.

גם אם יקרה נס בגודל ים סוף, ואיזנקוט יסכים לשבת עם נתניהו, הסך המשולב של שניהם הוא כ- 50 מנדטים, ועדיין חסרים 11 לפחות, ואין מאיפה להביא אותם. כי בנט, גולן, וליברמן לא ישבו עם נתניהו.

במצב אידיאלי כל השותפות בפוטנציה צריכות להתכנס ולחלק את עור הדוב בטרם ניצוד, אבל זה לא יקרה, כי חרב איש ברעהו.

סוף דבר, כולם ביחד וכל אחד לחוד קוראים לשמור על גוש הימין, אבל אף אחד לא יודע לספר לנו איך עושים זה.

משחק סכום אפס.

בס"ד

אפילו שיריונים הוא לא הצליח להביא. יוסוף חדאד ונטלי שם טוב הלכו לוינטר, דדי שמחי הלך לגלעד ארדן (הייתה תקופה שהוא חיזר אחרי צביקה מור שהלך לסמוטריץ'). מה בסוף הוא הביא? את ברדוגו?

גם מבחינת קמפיין, חוץ מלהתריע שאייזנקוט יקים ממשלה עם רע"מ, וללכת על הראש של וינטר ובן גביר - אין שום דבר אחר.

לא סתם בחלק מהסקרים הליכוד צונח על חשבון התחזקות של הגוש (שאגב, מתחזק גם בגודלו ככל שהליכוד יורד).

כשנתניהו פנה ליוסוף חדאד ולשם טוב נודע לו שהם סגורים עם וינטר.

דדי שמחי לקח לעצמו יועץ איסטרטגי קפלניסט בשם אלדד יניב, שכוון אותו לדרך אחרת, וגם הפיל אותו.

כל זה אירע בחודשים האחרונים ולכל היותר בחצי שנה האחרונה. הלקחים שנתניהו הפיק היו עם הרכבת הממשלה היוצאת כפי שצויין קודם, כלומר, מוקדם יותר.

לעניין הסקרים, לפי פילבר סוקרים אחרים עושים מניפולציות ומרימים מלאכותית את וינטר כדי לגמד את הליכוד. בסופו של יום אין יותר מ- 120 מנדטים. אין לי כלים לבדוק את ההערכות של פילבר.

בס"ד

כל אלה העדיפו ללכת למפלגות שלא בטוח עוברות את אחוז החסימה, מאשר לקבל שריון מובטח במפלגת השלטון. כל ניסיונות השכנוע של נתניהו לא הצליחו (למעט טליק גויאלי, שלפי פרסומים הייתה במגעים גם עם בן גביר) אז כן, זה מעיד אך ורק על נתניהו.

בסלחנות ובהבנה ובהכלה

נראה לי שגם באיטליה אצל מוסוליני וספרד אצל פרנקו מצב היהודים היה עדיף מהמצב במדינות שנכבשו על ידי הנאצים.

השוואה קיצונית אם כי מעוררת מחשבה.

לא אוהב את ההשוואה כי הקמת ממשלה שאני לא אוהב היא לא מתקרבת בשום צורה לשואה

לא השוויתי לשואה, אלא למדינות שלא עשו שואה, אבל התעלמו מהתמונה הגדולה ואפילו שיתפו פעולה.

אבל ככלל. היו גרועים ואכזרים מהנאצים

כך שמעתי ממקור ראשון שניצל מהתופת בכיבוש היפני