"ארוסות שביהודה" - הן ארוסות ממש, מדאורייתא, רק חסרות חופה לנישואין.. לא כמו "מאורסות" היום שזה סתם סיכום להתחתן.

כידוע - החתן נותן את הטבעת מתחת החופה.

ובכל מקרה - אין ההלכה כאותם שביהודה. ובכל מקרה זה נושא מורכב..

אתה בטוח בכך?

"ליבו גס בה" בשפה התלמודית - פירושו פשוט שיהיה להם נעים אחד מהשניה, שיתרגלו זה לזה ולא יהיו מפודחים.

הגמרא בעצם אומרת שייחדו אותם כדי שירגישו נעים אחד מהשני ולא יהיו מפודחים, יש בזה טיפת רע?

גם לי לא מובן

שרק אחרי שהם מתחתנים ה" נותן את החותמת לזיווג הזה ורק אז המגע נהיה קדוש ועמוק ולא זול ונצלני

התורה אוסרת על נגיעה בין איש ואשה שאינם נשואים זה לזה.

תמיד יכול להיות יותר גרוע.

וזה לא שאח"כ הם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה...

עדין זה לא מסתדר לי בראש... למה  מה הקטע הם יודעים שזהו עד רגע הם הולכים להיתחתן?

לדעתי ברוב החסידויות בד"כ מתארסים ב-18, ומתחתנים ב-19.

(מ"מ באמת בגור בכל ענייני אישות יותר מחמירים, יש את ה"תקונעס". למרות שאף אחד למעשה לא יכול לקבוע לך מה לעשות בחדר שינה..)

ושלא תדע מצרות, אבל יש דרכים לקבוע..

אני רק יכולה לדעת שיש הרבה שכן שומרים עליהם, ויש מדריכים שמפקחים.
 

אין שום פיקוח אקטיבי

רק אומר שתלוי במצב, במשפחה ובמדריך.

אבל זו סתם אגדה שיש מדריך שנכנס לחיים ממש

זה לא הגיוני מה שקורה אצל חלק מהם לפחות!

אבל מישהי אמרה שכול מי שמתגרש מחיסדות גור קולט ת'חיים ועוזב , היה נשמע לי מוזר.... אז אמרתי שיש לי פו הזדמנות לשואל אז שאלתי וצדקתי!

מכיר, ויודע. מקרוב מאוד.

האירוסין בימנו לא באמת אומרים משהו זה פשוט עוד הכנה לחתונה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....