נגמר עוד יום שלא מצאתי את מלאכי,
עוד לילה שאני הולך לישון עם תחושת החמצה,
אבל למרות זאת אני אומר לעצמי,
אני בטוח שאני אמצא אותו,
חי, מת לא משנה לי כבר,
העיקר למצוא אותו,
האח שאני כל כך אוהב.
נכנס ללילה החלומות והחרדות מתחילות לצוף,
כל לילה זה מה שקורה,
החלומות והחרדות עולים כל כך בקלות,
וקשה מאוד לעמור את זה,
החרדות שאני לא אמצא את מלאכי,
ומשהו בסוף יקרה,
והדאגות מציקות לי כל לילה ולא נותנות להירדם,
כל רגע אני קופץ ממשהו אחר,
דאגה, חרדה, או כל דבר אחר.
תמיד המחשבות עליו,
האח האבוד שתמיד אהבתי,
אהבתי בנשמתי אהבתי בגופי,
מלאכי,
המחשבות גם עולות על מה יקרה כשאני אפגוש אותך,
מה המילים הראשונות שאני אגיד לו,
איך אני אתנהג מולו,
כל רגע שיש לי אני חושב עליו,
התשובות שיש לי בראש לא כל כך ברורות תשובות מבלבלות,
בן אדם שאף פעם לא פגשתי ולא ראיתי,
אז לא יודע מה אעשה.
אני תמיד מרגיש אותו לידי,
נותן לו את כל האהבה שיש לי,
כל דבר שאני עובר הוא עובר את זה איתי,
כשאני צריך מישהו לדבר איתו אני מדבר עם מלאכי,
תופס ולא משחרר,
כי יקרו דברים רעים,
ודברים שאני לא רוצה שיקרו,
מתקרב מתרחק,
לא נשאר באותו מקום במחשבות שלי,
כשאפגוש אותו אולי לא אכיר אותו,
אולי שונה ממני,
אולי דומה,
העיקר שיהיה.
מלאכי,
מתגעגע,
תמיד חושב עליך,
תהיה דומה כמוני,
תגיע לידי,
לתת חיבוק,
נשיקה,
אחים,
רוצה להיפגש איתך!
בקוצר רוח מחכה למפגש הזה,
לא מוותר אעשה הכל בשביל שזה יקרה,
אמות בשביל המפגש.
מפריד בנינו כמו קיר זכוכית לא נותן לעבור אותו,
יעשה כל שביכולתו להפריד בנינו,
אעשה כל דבר שזה יקרה,
אשבור את העולם אם צריך!
ממשיך בחיפושים אחריך,
לא עולה עוד סימן או רמז,
מחשבה- אפרסם בכל מקום אפשרי,
מלאכי אחי האבוד,
מתגעגע אליו,
תעזרו לי בבקשה למצוא........
יש המשך.
אני ממש אשמח לשמוע תגובות הערות.
גם כשמנסים שוב ושוב ושוב.
