היום הרבה פוחת , היום אני כבר מצליחה לשולט בכך , אבל זה המון עבודה קשה!! 

בהצלחה!!

איך בדיוק אמורים לעבוד על זה?

כול פעם שעצבנים ללכת לצד לחושב למה אני עצבני ממה זה קרה...

לא מצליח לחושב הראש מפוצץ מעצבים יוצא החוצה ורץ ויושב שאין אף אחד מסיסבך על הכול , על כמה הפרחים מעצבנים\ יפים ככה כול פעם ופעם ולאט לאט זה מתאזן ... וגם לי אישית זה היה מאוד מאוד מאוד קשה!!!!! אז הלכתי גם לטיפול והוא ממש עזר לי ברוך ה'!!

זה כזה מציירים וכזה מרגיע ואתה  וזהו.. קורים לזה טרפיה בציור... ככה אצלי זה עבד

אבל אני באמת מאמינה שלכול אדם יש את השיטות שלו!

אז בהצלחה!!!

תודה רבה

שאלה טובה.. נראלי לעבוד על זה אבל לשים לב שלא להדחיק או לברוח..

אתה צריך להתרומם ולשמוח..!!
בימינו התופעה של העצבות והדיכאון נפוצות, והרב זצ"ל מסביר שכיום הדור הרבה יותר צמא לאידיאלים וכו'..והוא הרבה יותר מרומם ולכן כשהוא לא בא על סיפוקו, ומה שהספיק לסבתא שלו לא מספיק לו, הוא הרבה יותר בעצבות.
וכיום הרבה פעמים "משקים את הצמאים חומץ" ולא נותנים לאדם את התרופה האמיתית לנשמה שלו, אלא משהו שבמסווה של אידיאלים, ולכן זה לא באמת מספק את האדם...
מאחל לך שתצליח להגיע לדרך הישר ותבוא על סיפוקך..!!
וכמובן, "חנוך לנער ע"פ דרכו", כל יהודי צריך למצוא את האות שלו בתורה ואת דרך עבודת ה' המתאימה לו...
בהצלחה רבה...!!

באשמתם הבלעדית- כל עוד לא אובחנה אצלך מאניה דפרסיה ודומיה...

נראלי כדאי אבל לעבוד עלזה וזה...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....