ריבוע שחור עם שם בצבע לבן
כבר התרגלו לזה ששום דבר לא מובן
אז פותחים בצד חלונות של אתרי אינטרנט אחרים
כי ככה זה שנסגרים
בוודאי שאין ברירה וצריך לשמור על סבא וסבתא,
אבל מי שומר על הילדים, על הנערים?
הרחוב קורץ ומפתה והשעמום מביא לידי חטא
זו המציאות ואין מה לעשות, אתם מספיק אחראים
זו תקופה קשה לכולם, כולם אומרים
ואף אחד לא שם לב שהם שבורים
אין מסגרת, איפה החברים
בידודים ובדידות, מריבות עם ההורים
אין עם מי לדבר אז הם לא מספרים, נשברים מבפנים ונושרים
ומי יאסוף אותם משם
מי ישמור על הנערים?
והנוער מבולבל, הרגשות סותרים
עוד לא תשה נפשם ממלחמות על צדק כמו המבוגרים
נכון, הם לפעמים טועים, הם רק נערים
והבלבול מתפרץ בלהט נעורים
יוצאים להפגנות, המים סוערים
על הרג אהוביה, על דברים אחרים
מתערבבים שעמום ותסכול עם מניעים טהורים
הרחובות בוערים, מאבקים עם שוטרים
והם תוהים- למה הם צריכים להישמר ממי שעליהם שומרים?
ואם זה כך, מי ישמור על הנערים?
הם עוד לא שכחו את החלום על זמנים אחרים, בהם כל הדברים פשוטים וברורים
מציאות של שלימות בה רק דברים טובים קורים
ובחלומם בלילה הם עוד נזכרים
איך שההורים להם היו לוחשים ושרים –
המלאך הגואל אותי מכל רע הוא יברך את הנערים
חיממתם את הלב
