אין לי משהו חכם במיוחד להגיב, אבל אני גם לא יכול שלא.
אני מזדהה עם מה שכתבת, והמשפט האחרון שלך כל כך קולע לנקודה הרגישה הזאת.
אז... למה באמת? ...במשפט אחד - "קיצוניות משאירה רושם".
מה אפשר לעשות עם זה? – מותר ונכון לשאול שאלות קשות, מותר להיות מתוסכל, מותר לכעוס, לפרוק,
אבל בסופו של דבר – לא להטריד את עצמנו ב"למה", מה שצריך להנחות אותנו הוא ה"איך" –
לפעמים ההתעסקות עם הסיבות – למה דווקא אני? למה הגעתי למצב הזה? למה אני כזה חלש? – היא מיותרת ומכבידה עלינו.
כמו שאתה כותב, אנחנו מתמקדים ב- ... איך אני שורד? – ויותר מזה, - איך אני *חי*?
זה בהכרח כולל את כל השאלות המעצבנות שללא ספק שאלת את עצמך אלף פעם, וסביר להניח שגם נחלת מהן אכזבות, אבל אל תעבור עליהן כלאחר יד, תמשיך לשאול את עצמך כל פעם מחדש -
איך אני עוזר לעצמי? איך מקיף את עצמי באנשים שאכפת להם? איך אני גורם לאנשים שכבר נמצאים בסביבה (משפחה?) שיהיה אכפת להם ממני? איך אני פחות ביקורתי כלפי עצמי? איך אני ממשיך להילחם על החיים הטובים שמגיעים לי? איך אני לא מתייאש? איך אני מקבל נקודות מבט חדשות על השאלות האלה?
תמשיך להתייעץ עם אנשים שאתה סומך עליהם. גם אם סתם כדי לדבר עם עצמך דרך השיחה איתם.

- אתה לא לבד!!
לא משנה עם מה אתה מתמודד, קח נשימה עמוקה – זאת מערכה לטווח הארוך. יש אנשים שעבורם דיכאון ותחושות קשות, הן חלק מההתבגרות. יש כאלה שילמדו להתמודד איתו כל החיים.
הנקודה היא – לא רק שאפשר – לא רק שכדאי – זה הכרחי ומחוייב המציאות. (- לא רק לאנשים שבוחרים בחיים, אלא גם לאובדניים.)

"איך זה ש..." - במשמעות קרובה ל- למה. כמו how come באנגלית

אני חושב שהרעיון שניסיתי להעביר מובן (גם בלי פילפולס).

ושאר התגובה שלך זה מתאימה יפה למה שכתבתי...

;)

אם אתה עדיין עסוק בפילפולים לא הבנת את העיקר. התגובה שלי אמרה, לא שהתייחס לא נכון, אלא שלשאלות האלה אין תשובה מספקת. חשוב ונכון להעלות אותם. אבל אי אפשר להישאר שם. 

אני מבין... באמת בעז"ה שאני אזכה

שירצה את חברו

אלא המגמה של השאלות שאנחנו שואלים את עצמנו.

כנראה שדווקא הניסוח של התגובה שלי מבלבל אתכם פה

אנשים מהממים

כלי עבודה

וחושב על זה שלפעמים צריך הרבה כח

משהו אגרסיבי

מפתח צינורות מאסיבי כזה כבד

להפעיל כח בשביל להגיע לשחרור

שהכל יזרום

אין תחליף לתזמון שיודע מתי להדק ומתי לשחרר

או בסבלנות

בדרך כלל הקסם האמיתי קורה בדרך

בהמתנה

רגעים קטנים בשקט שקורה בהם משהו שאתה מזהה רק אחרי שהתקדמת הלאה.

אתה אומר לעצמך וואלה היה שם משהו

מתחבר לאט

ריח ממלא את החדר

בסוף זה הפרטים הקטנים

אני צריך לצאת לטיול

לא כזה שיקרע אותי

משהו שישהה במקום

שיפתח את ההסתכלות פנימה קצת

כמו יציאה לכביש פתוח בלילה

בלי מטרה או יעד

בלי מוזיקה

רק הידיעה שאני שולט במכונה

יכול לכוון

כמו בעקידה

הוא לא רצה שיצחק ימות

הוא רצה לדעת האם תהיה מוכן לעשות את זה

בסוף העולם לא השתנה

כלום לא קרה

אבל הכל קרה

יש קצב מסוים לנסיעה כזאת

הרמוניה

זה לא רק ענין של כח זה ענין של רגש

להחזיק חומר ביד ולעצב אותו

להרגיש איפה יש התנגדות

איפה הוא נכנע

לפעמים נגיעה קלה פותחת הכל

רק להתרכז

אני כל כך מצטער שאת צריכה לסבול את הכאב הזה, ואין מילים נכונות שיכולות לתקן את התחושה או למחוק את מה שהיה 🌹❤️🌹

באמצע היום

בלי הסבר

משהו מתהילים או לא משנה

לא אחשוב על זה משהו רע

בסוף המדבר יש ים

שתהיה לי מישהי לרוץ איתה

נתקלתי בספר הזה כבר כמה פעמים השבוע וכל פעם מכיוון אחר

לא בטוח מה זה מסמן לי

בר בלפר נפטרה

שיחקה שם יפה

הספר פשוט

נחמד

לא מתיימר

לא וואו ולא רע

סיפור פשוט

כמו החיים

פשוט להמשיך לרוץ

איתה או בלעדיה

עבר עריכה על ידי זית שמן ודבש בתאריך כ"ח בחשוון תשפ"ז 21:02

אם היא נתקלה בסחר בסמים בבי"ס שלה - אז המשפחה של סוחרים אלה לא רוצה שנדע את זה.

למה? כי זה בושה להיות במשפחה של עבריין.

התפתחות משמעותית בחקירת הרצח של תאיר ראדה - סרוגים

התפתחות בפרשת תאיר ראדה: ראיה חדשה עשויה להשפיע על החקירה - כיפה

ודווקא ערוץ 7 שותק

בשלבי החקירה הראשונים היו ליקויים באבטחת זירת הפשע ובהתנהלות המשטרה, דבר שהקשה על הפקת ממצאים פורנזיים נקיים וחד-משמעיים (כמו דגימות DNA או טביעות אצבע ברורות של התוקף האמיתי).  

לכן כנראה לעולם לא נדע מי רצח אותה.

יש שערות שנמצאות בידי המערכת. עדיין אפשר להפיק דנא.

בכל זאת, מה א-ת-ה חושב שקרה לתאיר ולמה?

ועוד שאלות:

האם היה חרם על תאיר מצד בני כיתתה ועד כמה היה לזה השלכות על הרצח?

מה דעתך על שי מיקה- האם היא ידעה על איום שהיה על תאיר ולא דיווחה על כך לפני הרצח ואחריו?

האם תאיר סמכה עליה לגמרי ואמרה לה את כל מה שקורה איתה? ולמה לעזאזל אילנה ראדה טוענת שהיא שקרנית?

זה לבינתיים.

לא בפוליטיקה, לא בספורט (מצחיק אותי לשמוע אוהדים מתווכחים בלהט על תרחישים בכדורגל- היה צריך לעשות ככה וככה…), ובכלל בחיים …

"מה יקרה אילו…"

אני מחכה למידע מוסמך ממקורות מהיימנים ואמינים.

בהתחלת החקירה המשטרה השיגה הודאה מרומן זדורוב.

וכמה ערכאות הרשיעו אותו ברצח.

ובמשפט החוזר הוא זוכה.

האם המשטרה והפרקליטות הן בעיניך מקור מהימן ונאמן?

אז מי כן?

לעולמים בלתי פתור.

כמו עוד מקרי אסונות מפורסמים אחרים

יש רגש יש חיים

גם אם זה פחד

אתה מפחיד אותי

כמה עוצמה יש במשפט הזה

כמה סקרנות

כמה עומק

כמה חושך

כמה ערפל

בתוך הצינורות

הכל קורה שם

כמה שקט

וכמה רעש יש בשקט זה מדהים

עור התוף שלי נקרע מרוב שקט

והיא טמירה ונעלמת

חידה

אניגמה

יפה

עדינה

אבל רק לכאורה

כמו שני הפכים

אחד פרוע מבחוץ ורך מבפנים

ואחת עדינה מבחוץ עם אש וכאוס מבפנים

אל תפחדי

לא ממני

אבל בעיקר לא מעצמך

וזה מפחיד

זה משתק

זה מצמית

ככה לחפש בתוכי?

לפתוח

לחשוף

כמה אהבה יש בין ההריסות

וכמה כאב

אני עף

או על הרצפה

אי אפשר לדעת

ולא צריך לדעת רק להרפות

כמה שקט נמצא שם

בערפל

כי שם האלוהים

והוא איתנו

גם בצינור

באזור המעבר

שמוביל

ושואב

כשכל הנוזל הופך למוצק

וכל הרצפה מתחילה להפוך לאויר

כמה שקט יש בחוסר שליטה

בהתמסרות

הכניעה

ובהפך

או בכניעה

יש שקט

יש הרבה דברים

מה שאין שם זו חולשה

מסירת השליטה

אם יהא זה רצונך יהיה

ואם לא

אז לא יהיה

והיא צועדת אבודה

בין גבעה שבורה

שותקת

מדברת

צועקת

לוחשת

שותקת בצרחה

קורעת את העולם

כמו נחש שנקרע מהעור של עצמו

בסמרטוטי אור

עור

נשרפים בשאול

אם יהא זה רצונך

וכמה געגוע יש שם

זה לא חייב להיות למשהו שהיה

זה יכול להיות למשהו שאתה רוצה

שעוד לא היה

לרחוב ישן

לניגון עתיק

כינור צולע ושבור

מחוספס

בלי כיוון

בלי דרך

צלילים שמסתלסלים כמו עשן

מסביב לשולחן

תבחר מה לאכול

היא שואלת

ספק מזמינה

ואתה לא יודע כלום

אתה רק יודע שלא תסלח לעצמך

אם תישאר

ספרים ישנים בפינה

והזמן עוצר שניה

וממשיך להחליק

ואתה שואל

והיא עונה

מה שידעת כבר מזמן

אבל חשוב לשאול

ויותר חשוב להקשיב

לתת מקום

גם פיזי

וגם לא

המדבר הזה מעל המקום

מעל הזמן

והוא קשה

וצחיח

ואין בו מים

אפילו הנחשים והעקרבים לא כאן

כלום

ואתה לבד

בדידות מזוינת

שאתה לא מספיק לעצמך

קיבוץ נדבות

והיא אומרת לך תשוב לאוצרות שלך

ואתה מסתובב

נוהג ונוהם כחיה בלילה

נוהם במדבר לילות שלמים

כמיהה וכיסופים

פנימה