הַיּוֹם שְׁמוֹנָה יָמִים לָעוֹמֶרהמייל האדוםהמייל האדוםחיפושכהה
פורום הריון ולידה

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
התייעצות - קורונה והריון אשמח מאוד לשמןע את דעתכן...דרך ארוכה
אשמח לשמוע את דעת ההמונים (יותר נכון המוניות)
קצת רקע... אני בהריון בשבוע 31 ב"ה. הריון ראשון שלי.
יש לי כמות מסוימת של נוגדנים לקורונה סביבות 110 ולכן אני לא יכולה להתחסן (יש עוד עניין רפואי שגם מסבך את העניינים)
עכשיו לשאלה
איפה לדעתכן עובר הגבול בין זהירות לקיצוניות?
אני מבחנתי לא לראות אנשים חודשיים, לא ללכת לאירועים ולבוא להורים רק שאני יודעת שכולם מחוסנים או אחרי בדיקה שלילית.
האם זה מוגזם בהתחשב בזה שכן יש לי כמות מסוימת של נוגדנים? (שוב, לא מספיק בשביל להקרא מחלים)
השבוע היה מן ארוע משפחתי ואני התעקשתי להשאר רק בחוץ באוויר הפתוח וגם לא להיות שם הרבה זמן. בעלי חושב שאני מגזימה בהתנהגות שלי כי זה היה אירוע עם תו ירוק אבל אני עדיין פחדתי...
אני לגמרי מבינה אותו הוא מקריב כל כך הרבה בשבילי והכל בשמחה ובהתחשבות
מה אתן אומרות? עוד מעט פסח והעניין יעלה שוב ושוב ואני כבר לא סומכת רק על דעתי... נהייתי ממש פרנואידית מהקורונה הזאת
סליחה על הבלגן אבל ממש אשמח לשמוע את דעתכן🙏
מקפיצה... ממש חשוב לי לשמוע את דעתכןדרך ארוכה
היי מאמושהשלך על ה' יהבך
לדעתי (האישית כמובן) זה קצת היסחפות להתעקש לשהות בחוץ.
בסופו של דבר אם את לא מורידה את המסכה באירוע משפחתי ולא מחבקת ומה גם שהאירוע במתכונת תו ירוק אז יש מקום להנות מהחיים ולא רק לפחד.
אני ממש ממש ממש משתדלת להיזהר אבל למשל לא אוותר על ללכת לאירוע משפחתי (תוך הישמרות מקסימלית שמבחינתי לא לחבק דודים שלא ראיתי מלא זמן זו באמת השתדלות! ולא מורידה מסכה) בכל זאת צריך שמחה ושבירת שגרה לנפש, אי אפשר רק להסתגר ולפחד.
יש השתדלות שלנו כל אחד לפי חשיבתו אבל צריך גם מאד למצוא את האיזון לא "לאבד את זה".
חושבת שבמצבך כדאי לך להזהר בהגזמהמקווה לטוב מאוד

אפילו יותר ממה שציינת. 

הדרך היחידה וגם לא בטוח שתצליחי למנוע מחלה היא לא לפגוש אנשים 

והריון זה דבר יקר יקר וגם שאת בעצמך בסיכון בהריון אם לא התחסנת שלא כדאי להסתכן עליו עבור טובה עכשווית 

 

 

שאלת לדעתינו... דעתי אפילו חמורה מדעתך

את מחלימה בעיקרון?ציפור מתוקה
לא רשמית. איו לי מושג בדיוק מתי הייתי חולהדרך ארוכה
עשיתי בדיקה סרולוגית וראיתי שישי לי נוגדנים
ולמה את לא יכולה להתחסן?ציפור מתוקה
אני שואלת כי אני מחלימה ובבדיקת נוגדנים יצא לי 72.2
הרופא שלי המליץ לי לא ךהתחסן בגלל הכמות של הנוגדניםדרך ארוכה
וגם יש לי עוד בעיה רפואית שיכולה לסבך עניינים
כל מה שמפחיד אותך - אין סיבה שתעשי אותו.ילדת יום הולדת

לכל אחת יש את הגבולות שלה שבתוכם היא מרגישה בנוח. לדעתי חשוב להיות קשובה לעצמך ולא להיכנס לסיטואציות שיגרמו לך להרגיש לא בטוחה וחשופה, במיוחד בהריון. נניח שזה תקין להיכנס לתוך המבנה בזמן אירוע - עצם זה שזה מלחיץ אותך הופך את זה לדבר שאפשר להימנע ממנו.

 

וספציפית על הקורונה - אני חושבת שזה מאוד אישי, ואם את חוששת אז תנקטי בכל אמצעי הזהירות האפשריים. חודשיים זה לא המון זמן להיזהר ולהתרחק מאנשים, אנחנו כולנו מבודדים ומרוחקים כבר שנה... אחי למשל מסרב להיפגש עם אנשים לא מחוסנים כולל חלק מהאחים כי הוא חושש לבת שלו, שהיא בת שנה וחצי. לי מהצד זה נראה אולי קצת מוגזם, אבל בשבילו - הוא צריך לעשות כל מה שהוא רואה לנכון כדי להגן על הבת שלו. סיטואציה לא פשוטה, אבל חשוב שלא תרגישי בשום מצב שאת לא שומרת על העובר שלך כמו שצריך. 

תיראי מבינה אותך ממשאני זה א
זה באמת מפחיד והגבול בעיני בין הגזמה חבין נורמליות הוא שונה אצל כל אחד ..
אצלי הקו המנחה זה שאני שומרת על ההנחיות וממעטת מאוד במפגשים אבל קשובה גם לצורך של הנפש זאת אומרת בגדול לא אני ולא בעלי נפגשים עם אנשים לא מחוסנים אבל ההורים שלי שעוד לא מחוסנים מוחרגים מזה וכמובן בידיעה שהם שומרים על ההנחיות ולא מסתובבים חופשי איפה שבא להם.
כרגע אני לפני חיסון שני אז מאוד שומרת אחכ כן אפגש עם משפחה גם שלא מחוסנת. אבל חברים אמנע.
יש לי אחות שלא נפגשת בכלל עם לא מחוסנים ודורשת בדיקה שלילית לפני מפגש עם משפחה לא מחוסנת אני לא אדרוש,זאת אלא אמנע בעצמי אם לא מתאים לי.
תשבי עם עצמך ותחשבי מה הסיכונים בכל דבר ועניין ולפי זה הייתי מחליטה איך להתנהל...
הנפש והבריאות הנפשית לא פחות חשובה אבל באמת מה שניתן לצמצם הייתי נזהרת ונמנעת אבל מנסה להוריד את רמת החרדה כי גם זה לא בריא לנפש.
תודה לכולכן אתן ממש עוזרות❤🙏דרך ארוכה
את מתנהלת כמו שצריךוהרי החדשה
זה באמת קשה אבל אם את מסוגלת בעיני זה ממש לא קיצוני וצריך להיזהר כמה שיותר.

את לא נהיית פרנואידית, המצב ממש לא קל
לגבי פסח זאת שאלה באמת. מה חשבתם לעשות?

ולגבי בעלך מציעה לדבר ולספר את החשש. להבין אותו ולהגיד לו שאת מבינה ובכל זאת לבקש להחמיר יותר
תודה😘דרך ארוכה
בקשר לפסח-אם כולם מחוסנים לא הייתי חוששתאחתפלוס


יש ילדים קטנים במשפחה. אז פחות רלוונטידרך ארוכה
בגלל שהמצב אצלך רגיש אבל לתקופה קצרה (עד הלידה)מיקי מאוס
אני הייתי מגזימה קצת בזהירות.
בעז"ה אחרי הלידה גם תתחסני וגם את והעובר תהיו במצב פחות רגיש.
סוף הריון זה מצב עדין
ולצערנו המוטציה הבריטית משמעותית בשלב הזה.
והתחלואה בחוץ גבוהה...

איפה בדיוק לעצור? זה שאלה מצוינת
אבל הייתי נזהרת קצת יותר מהרגיל שאני יכולה להרשות לעצמי כי זה מוגבל בעז"ה ל9 שבועות הקרובים . כמובן שאם את מרגישה עם זה רע וחנוקה כנראה עברת את הגבול של עצמך. אבל אם יוצאים לטייל בחוץ, ושומרים על קשר הדוק עם הקרובים בזום וכאלה אפשר למשוך קצת יותר

רק בריאות!
לדעתי בשלב זהיוצאת לאור
שהזמן עד הלידה קצר יחסית וקצב תעשי כל מה שמרגיע אותך. אבל תזכרי גם שיש המון אמונה במצב הזה כי יש לנו השתדלות אבל אין לנו שליטה מוחלטת ולכן לפעול מתוך שמחה ורגוע.
היי, זה שאנשים מחוסניםרחלה2020
לא אומר שהם לא יכולים להיות חולים ולהדביק אותך. זה שהם מחוסנים מוריד את הסיכון ב50% אבל עדיין מלחיץ...
זאת הנקודה אולי הכי חשובה כאןמקווה לטוב מאוד

התחסנות מגינה על הבן אדם המחוסן, אבל עדיין הוא יכול להעביר מחלה לאחרים. 

גם על המחוסן זה לא 100%יעל מהדרום
בגלל זה אני לא מבינהרחלה2020
אנשים מחוסנים שאומרים שהם לא מוכנים להיפגש עם לא מחוסנים. כאילו, מה הקשר???
הסיכוי שהם ידביקו הוא נמוך בהרבה ממי שלא מחוסןחדשה ישנה
לפי מה שאני קראתי זה לא נמוך בהרבה, זה רק נמוך.מקווה לטוב מאוד

עדיין אין על זה (עד כמה שאני מעודכנת) מחקרים ברורים. 

דבר ראשון מחוסנים מדביקים הרבה פחותשירה280

והמחקרים האחרונים מוכיחים זאת.

דבר שני הלא מחוסנים בסיכון גבוה להיבדק ואני לא מעוניינת לקחת על עצמי אחריות כזאת של להדביק אחרים (עם ילדים זה באמת בעיה..)

הבעיה שאת עלולה להדביקרחלה2020
מחוסנים וגם לא מחוסנים.
עכשיו התפרסם מחקרשבעבום
שהחיסון מונע הדבקה והעברת המחלה ב94%
אשמח למקור. נשמע יותר מדי הפי אנדרחלה2020
למה יותר מידי??YaelL

זה בין היתר מה שחיסון אמור לעשות, לא כזה מוזר.

המטרה העיקרית של החיסון הספיציפירחלה2020
היא שמי שיחלה במחלה הסיכויים שלו להתאשפז נמוכים.
לא זה לאYaelL

המטרה של כל חיסון היא מניעה ראשונית של מחלה.

לא מניעה, טרם הצליחורחלה2020
אלא לקבל את המחלה בצורה שמונעת אשפוז.
ממש לאשבעבום

בעלי ואני המחוסנים היינו עם כל ילדינו המאומתים הסימפטומטים בבית ולא נדבקנו. 0% שדבר כזה היה קורה ללא החיסון. המחלה התפשטה אצלנו בצורה מהירה מאד . לא שמרנו כלל על אמצעי זהירות, המשכנו את חיינו כרגיל.

מכירה עוד משפחות כאלה...

נבדקתם?אפונה
ולגבי הודאות המוחלטת שלך - גם לפני החיסונים היו משפחות שחלקן נדבק, ובמהלך הבידוד המשפחתי חלק מבני המשפחה לא נדבקו למרות השהיה המשותפת, הקירבה והמגע האינטנסיבי.
כן, נבדקנושבעבום

נכון שזה לא וודאי אבל בדיוק ששנינו לא נדבקנו מכל המשפחה למרות שמדובר בילדים קטנים שאנו מטפלים בהם, קשה להאמין שזה מיקרי

זה לרוב קורה שהורים חוליםיעל2020

וילד לא נדבק. לא להפך זה די נדיר שההורים לא נדבקים

מה הההבדל?יעל מהדרום
לק"י

ויש לי חברה שבעלה חלה והיא לא נדבקה (ישנים ונושמים אחד על השני).

וזה היה לפני שהיא התחסנה.
לא הצליחו?פשיטא
כשמתוך 100,000 בדיקות כל יום עכשיו רק פחות מ3% חיוביות לעומת שיא הגל כשהיו 12% בדיקות חיוביות מתוך כלל הבדיקות?
שמעתי ברדיושבעבום

מחקר של שירותי בריאות כללית, אין לי מקור

צרפתי קישורYaelL

למאמר של המחקר של כללית, בהודעה למעלה.

בעיני, מוגזם ביותרחדשה ישנה
נכון יש קורונה בעולם,
וצריך זהירות,
אבל אי אפשר לתת לפחד לנהל אותנו.
בסופומשל דבר מי ששומר על ההריון הזה זו לא את,
רק הקב'ה.
אז נכון, חא לבוא למקום המוני,
אבל משפחה שלך? הורים? ומה יהיה אחרי הלידה?
הקורונה לא תיעלם, אז לא יראו את התינוק עד מתי? הקורונה לא נראית נעלמת בקרוב...

אני גם ממש חושבת שצריך לשים לב לאיזון של הפן הנפשי, בסופו של דבר לא לראות אנשים חודשיים זה גורם לדיכאון, למתח, לחרדה... יש עוד דברים שצריך לשים לב אליהם חוץ מקורונה. ואומרת לך את זה אחת שנזהרת מאוד ממקומות המוניים, לא יצאתי לאירועים וכו'. אבל צריך באיזון..
גם הנשים בהריון שכרגע במצב קריטי חשבו את זהטרכיאדה


לא נכון, הם לא היו מחוסנותמקווה לטוב מאוד

סליחה חשבתי שהגבת על מה שכתבתי מקודם, 

מסכימה איתך, 

גם היא לא מחוסנתטרכיאדה


וודאי אני מסכימה איתך עם הזהירות במצבהמקווה לטוב מאוד

לכן כתבתי לך שהתבלבלתי במקום של התגובה אליך...

 

בכל מקרה עניתי לך למטה בפרוטרוט איך אני מסתכלת על הנושא. 

אנשים שוכחים שנולדו השנה 176 אלף תינוקות!פעםשלישית????
176 אלף הריוניות! לקחת כמה מקרים בודדים קשים ככל שיהיו וחלילה ללא זלזול ולהסתמך עליהם זה פשוט קיצוני.
סיכוי כזה נמוך..שברירית האחוז.
אבל מה זה דורש ממנה? עוד קצת זהירותטרכיאדה

אם הנוגדנים שלה לא מספיקים בשביל לא להידבק הייתי נזהרת הכי קיצוני שאפשר. את בטח לא רוצה שהיא תפול לצד הרע של הססטיסטיקה

גם שאת עולה על הכביש יש סיכוניםפעםשלישית????
ורובנו לא מתנהלים מתוך פחד תמידי שיקרה משהו.
זה לא פחד תמידי שיקרה משהובאורות
אלא פחד מסטטיסטיקה דיי גרועה עבור הריוניות. הנתונים לא מעודדים עבור נשים הריוניות ולכן כן כדאי להשמר עד כמה שאפשר
אם כבר הזכרת סטטיסטיקה אז בואי נצמד לנתוניםפעםשלישית????
להבדיל מרגשות ופחדים איתם קשה להתווכח סטטיסטיקה זה מספרים.
אז להריוניות הסטטיסטיקה מעולה ביחס לקורונה.
ועומדת על סיכון תמותה של פחות מ0.005%.

זה נתון שאני לא יעצור את חיי בשבילו, מי שכן זה בסדר זה ניהול הסיכונים שלה.

אבל להגיד סטטיסטיקה גרועה להריוניות זה מטעה.
הפחד הוא לא רק מתמותהבאורות
אלא גם מתחלואה קשה. לידה מוקדמת, ועוד. הססטיסטיקות שאני ראיתי לא היו מעודדות, מוזמנת להראות לי משהו אחר.
אני אישית אשמח שתביאי אותן לפהאפונה
אם יש לך כח (נניח לי לא היה, אחרי חיפוש קצר הפסקתי).
זה פורסם לפני כמה שבועותבאורותאחרונה
נכתב ע"י ד"ר גיא טווינה, רופא נשים.

קבוצת מחקר של 400,000 נשים הריוניות מאושפזות, מתוכן 1.6% אובחנו כחולות קורונה. בהשוואה בין הריוניות חולות להריוניות שאינן חולות, הקשר בין חשיפה לתוצאה כאן מובהק:

שיעורים גבוהים יותר של ניתוחים קיסריים, לידות מוקדמות, רעלת חמורה, רעלת שהסתבכה בקרע של כדוריות הדם וטסיות נמוכות עם פגיעה כבדית (מצב אקוטי מסכן חיים), פקקת ורידית והנשמה מלאכותית.

***שיעור התמותה בקרב נשים הריוניות עם קורונה, הינו פי 28 ביחס להריוניות ללא קורונה: 141 מקרי מוות לכל 100,000 לידות בהריוניות חולות, מול 5 מקרי מוות לכל 100,000 לידות בהריוניות שאינן חולות***.

קישור למחקר עצמו-
למאמר:

https://jamanetwork.com/journals/intemed/articlepdf/2775396/jamainternal_jering_2021_ld_200094_1610581352.25094.pdf
כאן מדובר על זהירות לזמן מוגבללאה1234
רק עד הלידה א
אז כן הייתי נזהרת
ואילו בכביש זה כל החיים
לא נכון . הם לא התחסנו .הרבה פנים
גם היא לאטרכיאדה


לכן כתבתי בהמשך ,הרבה פנים
שתגיד לרופא שלה אם זה אפשרי לפחות חיסון אחד ....
גם בעיניי זה כבר מוגזם.פעםשלישית????
מסכימה עם כל מילה.
המשפחה וההורים לא קודמים לחיים שלהטרכיאדה

ואם חלילה היא תדבק ותהיה בסכנה, זה לא שווה כלום כלום!

עדיף להיזהר קצת יותר בתקופה רגישה ומסוכנת ולא להגיע חלילה למצבים שאחר כך מתחרטים על כל רגע של הנאה

ברור שלהיזהר מכל משמרטרכיאדה

גם באירוע "ירוק" אני בטוחה שיש קצת מסתננים, וגם אם לא, עדיין יש סיכון מסויים.

ברור לגמרי שאת צריכה להקצין ואפילו יותר.

בקיצור, את הכי לא מגזימה שיש.

אני מחוסנת פעמיים, לא בהריון, ולא חולמת ללכת לשום אירוע. 

נפגשת רק בשבתות רק עם משפחה אחת שההורים מחוסנים והילדים לאחר בדיקת קורונה שלילית (וגם זה רק לאחר החיסון ולא לפני)

בעיני- כשהסיכון הוא כל כך גבוה- אז השמירה גם צריכה להיות בהקצנה

האמת שלא מבינה למה את נוהגת ככה אחרי חיסונים.מקווה לטוב מאוד


את הילדים אני לא רוצה לערבב עם עוד ילדיםטרכיאדה

מסיבה מובנת, אם הם יידבקו הם ידביקו גם במקומות הלימוד שלהם ולכן אני לא מפגישה אותם עם המון ילדים, רק עם משפחה אחת ורק בכפוף לבדיקה שלילית לכולם.

לגבי, מעדיפה לא להגיע לאירועים גדולים כי גם לאחר החיסון אפשר להידבק ולהדביק. לאירועים קטנים וירוקים אני כן מגיעה

תראי הנושא של הקורונה כל אחד לוקח אחרתמקווה לטוב מאוד

אני מרגישה שאשה בהריון זה מצב סיכון מובהק ולכן 100 אחוז שמירה. בפרט במקרה הזה שהיא לא מחוסנת. 

לגבי נשים צעירות או ילדים גם לא מחוסנים לא רואה את הסיבה לזהירות כל כך מופלגת.

 

אנשים מחוסנים, זה בכלל לא מובן לי, גם אם הם נהיים חולים מדובר על מחלה קלה בלבד. 

ובכלל הם מוגנים ב95 אחוז. 

ולכן דעתי היא על מצבי סיכון לשמור בהגזמה, כל השאר סביר בלבד. 

ילדים בכלל נראה לי שאין צורך להחמיר בפרט שיש לזה בהחלט גם תופעות לוואי נפשיות. 

אשה בהריון שתשמור למשך חודשיים, יכולה לעשות את זה בשמחה ובכיף זה לא מצב תמידי ובסך הכללי מצב שמח ומתוק. 

 

שוב, זו דעתי, ולכל אחד בקורונה יש דעה אחרת (במחשבה שניה, בכל דבר יש לכל אחד דעה אחרת, רק בקורונה זה מאוד בולט )

אני מסכימה איתךטרכיאדה

לא אמרתי שכולם צריכים לשמור כמוני (אחרי חיסון כמובן, לפני כן צריך לשמור מאד)

אבל אישה בהריון צריכה סופר סופר להיזהר.

מבחינתי מוגזם .הרבה פנים
והייתי מתייעצת עם הרופא שוב לגבי לקחת לפחות חיסון אחד קורונה כפי שמשרד הבריאות אומר לכל מי שמחלים.


אני מחוסנת חיסון שני וממש רגועה ב"ה.

אני בכללי לא יוצאת למסיבות ולבלות 😅 אבל כן זה מאפשר לי יותר רוגע וגם למשל אתמול יצאתי עם חברה למסעדה ...

שבוע 31 זה אומר עוד חודשיים עד הלידה. לדעתי זה הרבה זמן להתנזר ..
תודה על כל התגובות נתתן הרבה נקודות למחשבהדרך ארוכה
תגובה קצת שונה..הריוניתתתת
אם יש נוגדנים, בע''ה את בסדר.

לא הייתי מצטופפת במקומות הומי אדם, אך בהחלט כן מה שצריך, חנויות, משפחה וכאלה.
אני לא מהממהרים לדחוף חיסון למחלימים או לנוגדנים וכן לא מאלה שעוצרות את כל העיסוקים ויציאות חשובות.


כמובן להקפיד מסכה, חיטוי, שטיפת ידיים וסבון וכו'..
לפי מה את מחליטה אם למהר או לאטרכיאדה

למה את לא מהממהרים "לדחוף" חיסונים למחלימים? אם אנשי המקצוע קבעו שאפשר לעשות את זה, אז מה הקריטריונים שלך להחליט אחרת? פשוט בעניין הזה של חיסונים וקורונה, לכל בן אדם יש דעה אישית, וחשוב להבין שזה נושא מדי חשוב וקריטי בשביל להחליט דברים על דעת עצמנו. יש אנשי מקצוע שיודעים דבר או שניים יותר מאיתנו וכדאי שנתחיל לסמוך עליהם קצת.

גם אני חושבת שאת מגזימהאפונה
קחי ויטמין c, תקפידי על דברים שהם בגדר השתדלות *סבירה* - מסיכה, בחוץ אפשר להפגש חופשי ובפנים לא באירועים המוניים.
תשני טוב, תאכלי טוב, תעשי פעילות גופנית לא מאומצת. ותשתדלי להיות שמחה ורגועה ככל האפשר.
מקסימום תדבקי, לא נוראטרכיאדה

העיקר שתשארי שמחה

זה נכוןאפונה
תגידי את רצינית? ומה אם ייגרם נזק לה או לעובר?לאה1234
תגובתך חסרת אחריות. הריוניות שנדבקות עלולות לסכן את העובר ולהגביר אותו גם
שלא לדבר על האפשרות הריאלית שהיא תחלה ותסבול מאוד.
חרדה, לחץ ושהיה ממושכת בביתאפונה
על כל הכרוך בה (חוסר בחשיפה לשמש, מפגשים חברתיים, חוסר בפעילות גופנית) מחלישים את המערכת החיסונית ומגבירים את הסיכון לסיבוכים מקורונה או מכל מחלה אחרת, שלא לדבר על דל"ל (כן יש בעולם עוד צרות).
אז כן, יש לזה משמעות רפואית, ובשקלול של הנתונים שהפותחת הביאה, אני חושבת שחשוב מאד להירגע ולשמור על כללי הקורונה *בלי הגזמה*, שגם לה יש נזקים לטווח הקרוב והרחוק.
תקראי קצת על לונג-קוביד/פוסט קורונהציפיה.
זה ממש ממש גרוע. וקורה גם למי שעבר את המחלה בקלות.

וזה כמובן בלי לדבר על הקושי במחלה עצמה.
לא ברור מאיםה את אומרת שזה לא נורא.
ויטמין סי לא באמת עוזר נגד קורונה. זה חירטוטציפיה.
סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

היא לגמרי חצתה גבולנעמי28

אבל אני חושבת שהדגש וההסתכלות צריכה להיות-  לא על המעשה ההזוי שלה, ויותר על איך אתם מגיבים לכזאת התנהגות.


אין מצב שהייתי יושבת בשקט ונותנת לסבתא לעשות את זה.

היחסים בינך לבין הילדה שלך קודמים לכל קשר עם חמות או עם אמא.

אתם המבוגרים האחראים שלה.

הגב שלה.

אתם צריכים להיות הראשונים להיות שם כשפוגעים בה ובגבולות שלה.

ואם בעלך לא יכול לעשות את זה מול אמא שלו, תעשי את זה את.

לא צריך לריב עם החמות, בלי מילים, להיכנס עם הילדה יחד לחדר ולהרגיע אותה.

 

ולא מאוחר מדי.

גם אם לא הגבתם כמו שצריך, תדברו עם הילדה עכשיו, שסבתא לא התנהגה כמו שצריך, ותנצלו שלא עצרתם את סבתא, ושבפעם הבאה תהיו שם בשבילה.

 

לילדה בת שש מותר לעשות טנטרומים, זה אפילו חלק מהתפתחות התקנית שלה.

מותר לפעמים מתוך עייפות ובכי לא מווסת להפיל צלחת (אני מניחה שהיא בעצמה נבהלה מהתנהגות של עצמה)

מצד שני אדם מבוגר כבר צריך לדעת לשלוט ולטפל בטנטרום שלו, בטח אם הוא כולל התנהגות אלימה כלפי אחרים.

 

ומצידכם, אם אתם נעזרים בסבתא הרבה, הגיוני שהיא מרשה לעצמה לקחת חלק מהחינוך. תשקלו להוריד מינון ולבוא לביקורים יותר קצרים.

בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אולי את כבר מתכוונת לענייני שליטההמקורית
מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

באמת הזוי לחזור לשגרה כל כך מהרצפורה

לא לכולם זה מתאים.


מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב

אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.


לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...

ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..


וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.

אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.


פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.

אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.


גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.


חיבוק ומלא כוחות..!

אמהות בדור הזה אלופות!

לשון בחוץדינהלה

תינוקת בת 7 שבועות שכל הזמן הלשון שלה בחוץ. יש מה לדאוג?

הייתי לוקחת לבדיקה האמתהמקורית
למה?דינהלה
מה יכול להעיד?
לא יודעת מה זה יכול להעידהמקורית
אבל אני חושבת שאם כל הזמן זה כה הייתי לוקחת לבדיקה כי זה לא נראה לי "רגיל" (אני לא סמכות רפואית כמובן, זו דעתי הכנה בלבד)
אולי שרירים חלשים של הלשוןתוהה לעצמי
ואז צריך לבדוק מה הסיבה ואם לטפל
זה יכול להיות תסמונת דאון?דינהלה
אם עברה בדיקת רופא והכל היה תקין
תסמונת דאון בדרכ מאופיינת בנראות חיצוניתהמקורית

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

יאוודינהלה
נכנסתי ללחץ
בדרך כלל תסמונת דאון רואים מייד אחרי הלידהתוהה לעצמי
ממה שאני יודעת. אולי סתם שרירים חלשים באיזור הזה 
מישהי שמעה על מישהו שגילו רק אחרי כמה שבועות?דינהלה
?
לא נראה לי שיש כזה דברדיאן ד.

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

 

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש לא!דיאט ספרייטאחרונה

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

גם הבת שלי הייתה ככהאפרסקה
כשהתחילה להרים את הראש יפה התחילה גם להוציא לשון. לא ברור לי למה, יש לי כמה תמונות מצחיקות שלה. הכל בסדר גמור איתה. היום היא בת 8. גם הקטן שלי באזור גיל 3-4 חודשים היה כל היום עם הלשון בחוץ
גם לי היה תינוק כזהגיברת

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

הייתי בבדיקת רופא שבוע אחרי לידהדינהלה
אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זה ברור כמובןשירה_11

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

 

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

 

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

 

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

יש לי רעיון גאוני!אמאשוני

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.


אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️


ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

מסכימה ממשאהבתחינם

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר


תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.


תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

קשה מאוד לשמוח ולראות את הטוב שיש אצלנונעמי28

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.


נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.


אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

הרעיון הכי טובבתאל1אחרונה

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל

ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת

אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות

וגם מותשת מכל דבר קטן


הבית הפוך


אני עובדת מחר עד מאוחר


חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם

(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(


לא יודעת איך נבשל שבת


וממש רוצה להשאר בבית

אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי

כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)


אה ואוטוטו מתחילים מילואים

שזה עוד סיבה להשאר בבית..

יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י

לי זה היה עוזר לפעמים. 

לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

אז תפרשי באמצע לנוחאמאשוניאחרונה
וכדאי לעשות תיאום ציפיות עם בעלך לגבי שמירה על הילדים במהלך השבת.
מה מתאיםתקומה

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.


אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

האמצעאנונימית בהו"ל
הוא גם רוצה להיות בבית

אבל לא יודעים איך לעשות את זה


וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים


אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

טוב ניסעאנונימית בהו"ל
בסוף שמעתי ממנו שהוא מעדיף לנסוע...

שה' יתן לי כוח

יודעים שאת בהריון?דיאן ד.

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

 

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

לאאנונימית בהו"ל

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

יודעות לכוון אותי איפה יש חולצות מכופתרות לילדים?שיח סוד

בכל מיני צבעים,

שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי

ובארץ…

ילד לא נער

? 

לידר, קיוויעם ישראל חי🇮🇱
צ'ילדרנס פלייסחנוקה

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

אני גם ראיתי, אפשר לקנות אונליין בטרמינל Xשומשומ
תמנוןהמקורית
את מכירה את התלבושת האחידה שיש בתלמודי תורה?שושנושי

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

את מתכוונת לחולצות שיש בהן כפתורים לכל האורך?מתואמת

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

למה לא? בטח שישהמקורית

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

 

יכול להיות באמת שיש... זה פשוט נשמע לי לא מתאיםמתואמת
ל"קונספט"...
מה הקונספט מבחינתך? לא הבנתי האמתהמקורית
חולצות מכופתרות הן הרבה פעמים מכותנהקופצת רגע
הן עשויות מאריג, והאריג הוא הרבה פעמים מכותנה או תערובת כותנה.

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.


זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

כנראה באמת שאני לא מבינה בזה...מתואמתאחרונה

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

כותנה לא חייב להיות בד טריקו (שזה בד סריג)חילזון 123

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

צריכה עצות.או שאולי זו פריקה וצריכה חיבוק.לא יודעתאנונימית בהו"ל

חצי שנה אחרי.

והזכרונות מפתיעים אותי כל פעם מחדש בזמנים שלא ציפיתי להם.

אם זה סתם רגע עם עצמי, או רגע עם בעלי

והמוח עובר למקום אחר

והמחשבות

והגוף מתנתק


וזה כואב כל פעם

ומעייף

אוף

❤️❤️❤️❤️❤️אפרסקה
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתמצאי שלווה
חיבוק גדול גדול.קמה ש.

בס"ד


לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹


בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.


מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.


חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

תודה! (מוזכרת לידה שקטה)אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בניסן תשפ"ו 21:21

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת


 

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.


 

 

אמן!!!

חיבוק גדולאחת כמוני

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור


שולחת מלא כוחות

זה נשמע טראומטי ממשאיזמרגד1אחרונה

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

חיבוק!!מכחול

אולי יעניין אותך