ומאוד אוהבת את החופש שלה,

אני יכולה להגיד לך שאני ממש ממש לא מתגעגעת לרווקות.

מוצאים את החופש שלך לעשות דברים,

גם כשיש ילדים,

וגם כשיש בעלול.

את תראי שהנישואים יכניסו לך כל כך הרבה חיות.

פי אלף מאשר לקחת אוטובוס ולנסוע לאן שבא לך (משהו שגם אני אהבתי לעשות.)

הנישואין נותנים בוסט כזה חזק של כוחות נפש, של חיים ושל משמעות,

שאי אפשר להבין את זה מבחוץ..

*ואני התחתנתי בת 29 עם מישהו עם ילדים. כל שבת שניה אין לי חופש, וגם לא באמצע שבוע.

ובתור אחת שהחופש הוא ציפור נפשה-

חד וחלק הנישואים רק מיטיבים עם האדם. נותנים לו הרבה יותר משיוכל לשער ולדמיין.

**כמובן- בהנחה שיש זוגיות אוהבת ותומכת. 

אבל הכי בעולם מתגעגעת לשנה וחצי הראשונות, אין געגוע יותר חזק מזה.

לא חושבת שעברנו את מה שאת מתארת, בחיים לא מאבקים סביב מה שקשור לבית והניקיון אולי בכיוון השני  וגם כל השאר, מנסים לבוא לקראת השני, ללמוד ביחד ולהבין  מה טוב לנו.

ברור שהיו חילוקי דעות, אבל זוכרת אותם אני לא, מלבד בעניין קניית הדירה, אני רציתי דירה מאד יקרה ולבעלי לא התחשק שניכנס לחובות.

לא רוצה לחזור כי אני חושבת שמה ששינה את זה זה הילד שנכנס לחיינו, ופשוט דחק לנו את הזוגיות לצד, והילד הזה הוא האושר של החיים.

עושים לך, קונים לך, משוגעים עליך, סוגדים לך וכל היום אתה יישן.

ולראות איך הוא יכול להתממש בחיי הנישואין בפועל.

והוא יכול.

זוג בנוי מאיש ואישה

שהאיש הוא עולם ומלואו, גם אחרי הנישואין

והאישה היא עולם ומלואו, גם אחרי הנישואין

וכמובן שיש את הביחד שלהם

ואת הילדים שיגיעו בהמשך ב"ה

אבל כל אחד מהחלקים לא הולך לאיבוד, אלא מתווסף עליו, גדל, צומח, מתרחב.

אם את יודעת שאת אישה שערך החופש והצורך במרחב אישי וחופש ובילויים וכו' חשובים לה - בררי יחד עם בעלך לעתיד ב"ה כיצד מכניסים זאת לתוך חיי הנישואין.

אולי יהיו תקופות יותר אינטנסיביות ומאתגרות

אולי יהיו תקופות שאפילו בכלל לא יהיה אפשר

אבל בסך הכללי - בהחלט אפשרי לשמור זמן לעצמך.

להתמלא

לבלות

לנסוע

להתאוורר

לעשות דברים שאת אוהבת

לשמור על זמן שלך עם עצמך

וכן הלאה...

וכמובן אם זה חשוב לך - אפשר כבר בשלב ההיכרות לתקשר זאת לבן זוגך

לחפש ולבדוק כבר מההתחלה ולראות שהוא אדם סבלני, מכיל, שאכפת לו ממך ומהאושר שלך,

שהוא מכבד אותך ואוהב אותך

ושהוא בראש שתנסו לעשות הכל עלך מנת שתהיי מאושרת (וגם הוא כמובן), תוך שימת דגש גם על הצרכים הללו של החופש וכו'.

וכמובן שחשוב תמיד לזכור בחיים אילו עוד ערכים חשובים לנו,

ולדעת את הרווח ואת ההפסד של כל אחד מהם,

ומה אנחנו מוכנים להפסיד ומה ממש לא

ומה אנחנו מוכנים להרוויח, ומה אנחנו חייבים להרוויח,

ואיך אנחנו רוצים שיראו חיינו בכללי?

ועכשיו?

ובעוד 5 שנים? ו10? ו30? ו50?

ואז לראות איך מכניסים את כל הערכים שלנו,

את כל מה שחשוב לנו

את כל מה שאנחנו רוצים להרוויח

ואת כל מה שאנחנו לא מוכנים להפסיד - ומשקללים אותן לידי מה שנקרא - החיים שלנו

בנוסף,

אם כתבת שבא לך לעלות על אוטובוס לעיר אחרת אבל יש תינוק יונק או בעל -

אז קודם כל - התינוק ב"ה עד שיגיע תעבור לפחות שנה בד"כ,

והוא אחרי שנה לא יהיה בטוח יונק,

ויגדל עוד

ועוד

ואם יתאים לכם תוכלו לרווח בצורה יותר רחבה את הילודה,

או לחשוב על מספר ילדים שמתאים *לכם* ולכוחות שלכם, גם אם זה "פחות" ממה שנחשב בסביבה וכדומה,

ואותו בעל חמוד - תוכלי לקבוע איתו שלמשל יום בשבוע את אכן עולה על אוטובוס ומתאווררת וחוזרת רק בלילה

ופעם בשבוע הוא

או לא אם לא בא לו

או ששעתיים ביום את,

או פעמיים בשבוע

או כל סידור אחר.

עם רצון טוב, כבוד אחד לשני ולצרכים שלו - אפשר לסדר הכל.

וגם עם הילדים ב"ה - הם גדלים, אפשר להיעזר בבייביסיטר בתשלום, משפחה, חברות, האיש כמובן, ללכת יחד איתם וכו' וכו'

כל תחנה ומה שנכון ורלוונטי לגביה

בסופו של דבר, נישואין הם הרבה יותר מסך כל הדברים שאולי יכולים להיראות יותר מאתגרים או חסרים,

והיתרונות שלהם ומה שהם טומנים בחובם גדולים לאין ערוך.

וכמובן ככל שהזמן יחד עובר, וה"שריר" של הביחד מתפתח ומתעצם - אז ממילא *זה* מה שנהיה והופך להרגל החדש,

בשלמות ומאהבה ובחירה שלמה, ושמחים בזה, מסופקים בזה, זו הדרך בה חושבים ומרגישים - רוב הזמן ביחד, ואם צריך אז כמובן גם לבד, אבל הביחד לא מאיים או לא מכסה על הלבד, אלא להיפך - מעצים אותו ונותן לו בוסט ענק במלא מובנים ותחומים...

וכמו שכתבת נכון - יש בחיים כ"כ הרבה אילוצים בלי קשר לזוגיות -

כמו עבודה

לימודים

הורים

חברויות

וכו'

הרי בכל אחד מהם צריך להשקיע אנרגיה על מנת שהם יתקיימו!

ואם לא נשקיע - זה לא יהיה.

אם לא נלמד לא נוכל לעבוד

אם לא נעבוד לא נוכל להתפרנס

אם לא נמלא דלק האוטו לא יסע

אם לא נשקה את הצמח - הוא ינבול

אם לא נשקיע בהורים, למשל כאשר יתבגרו, לא היהיה להם טוב

אם לא נשקיע בחברות - נהיה בודדים בלי חברות

וכן הלאה והלאה...

אז למה שלא נגיד למה צריך לעבוד? לא רוצה, רוצה לשבת בבית כל היום ולשתות מילקשייק ובטן גב במלון כל החיים וזהו...

אבל מה לעשות שזה לא עובד ככה...

אז לא נגיד שהעבודה מוחקת לנו את החופש

ולא שההורים מוחקים לנו את החופש

אז גם כך בנישואין - כמו כל דבר, גם בהם צריך להשקיע אנרגיה.

- לגבי הנקודה שכתבת *הרצון האישי שלי*

אז יש לך רצון אישי לחופש

ורצון אישי לעשות דברים שאת אוהבת ומשמחים אותך

ואם את נשואה אז הרצון האישי הזה הוא גם לזוגיות, לאהבה, לחיבור, לתמיכה, לביחד,

להענקה, לקבלה, לנתינה

ועוד אינסוף דברים ***שגם אותם את רוצה***

- לגבי מה שכתבת על תחושת ההחמצה -

אם תחליטי שאכן החופש הבלעדי לא לתת דין וחשבון לאף אחד (חוץ מלבוס/לעובדים/ללקוחות/להורים/לחברות/לכוחות/לזמן/לכסף/למשאבים וכן הלאה...) - אז בעצם נשאר - לא לתת דין וחשבון לבן זוג וילדים -

ואת מעדיפה לחיות כך לנצח כי זה כה חשוב לך - זו כמובן בחירה שלך וזכותך המלאה.

רק יחד עם הרווחים הללו , לחשוב גם מה ההפסדים.

אז לא יהיו לי ילדים?

אז לא יהיה לי זן זוג?

אז גם בגיל 85 אעלה על האוטובוס ואסע לאילת סתם כך ואז ארגיש שיחרור ודרור ושמחה בלב?

או שאת מעדיפה לקחת סיכון כדי לקבל את הסיכוי לאהבה גדולה, למשפחה שלמה, למימוש עצמך בעוד הרבה רבדים, לנסות לראות איך החופש והכיף משתלבים בהם?

תמיד יהיה סיכון.

אבל תמיד יהיה גם סיכוי.

ואנחנו בוחרים מה אנו מעדיפים.

בהצלחה רבה רבה!

היה לי ילדות שמחה וטובה, ולכן עכשיו אני עוד יותר שמחה.

אוהבת מאוד את הבית את הילדים,לכן ממש לא מתגעגעת לעבר,

נ.ב. רק חבל שמתבגרים.

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.  

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

כרגע מחפשים צימר באזור באר שבע או דימונה בלי בריכה, במחיר של עד 1,200 לשני לילות.

(גילינו שאפשר להזמין ברכה פרטית בנפרד מהצימר באזור. זה חוסך המון כסף)

אשמח להמלצות בכיוון.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אין בזה משהו אסור מבחינה הלכתית

גם מבחינה רגשית לא רואה את הבעיה בזה

איני יכול לדמיין לעצמי מצב שבו משהו כזה היה מפריע לי (או לכל מי שאני מכיר) לכן איני רואה מה יש לעדכן כאן

וחתונה אינה סיבה לחתוך את כל קשרייך החברתיים, בחורך היקר אינו תמנון עם יכולת למלא את כל עולמך וצרכייך הרגשיים (ואני מניח שגם הוא אינו רוצה בכך)

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי.