קישור לכל הכתבה: נוהל חניבעל על פי ההלכה
סיכום מתוך הכתבה מתוך דין תורה- הרב אלעזר גולדשטיין
1. האיסור לרצוח הוא חמור כל כך, שהוא קודם אפילו לצורך הצלת רבים, שכן "אין דוחין נפש מפני נפש". לכן, אין מקום להריגת חייל חטוף משיקולים תועלתניים.
2. אין על החייל החטוף דין רודף, כיון שהוא אינו מתכוון וגם אינו הגורם לרדיפה.
3. אסור לאדם לאבד עצמו לדעת. ביחס למעשהו של שאול המלך, יש אומרים שהמעשה היה אסור, ויש אומרים שהוא היה מותר כיון שהוא היה צפוי לייסורים או כיון שהוא היה נאלץ לעבור על אחת מהעבירות שנאמר בהן "ייהרג ואל יעבור", או משום שממילא היו הורגים אותו מייד.
4. המהרש"ל פירש שמעשהו של שאול היה מותר בגלל חשש הסכנה לרבים מישראל אם הוא היה נופל בידי הפלשתים. לדבריו, דומה הדבר להתאבדות החייל החטוף.
5. להלכה, נחלקו הרב נריה והרב גורן אם מותר לחייל הנופל בשבי לאבד עצמו לדעת. לדעת הרב גורן, מותר גם לסייע לו בהתאבדותו.
6. בימינו, המאבק על החזרתו של כל חייל נובע מתפיסת ערך חיי האדם, ולא יכול להיות שהדרך למנוע מאבק זה תהיה באמצעות פגיעה בחיי אדם.
7. מותר לצאת למבצע צבאי שמטרתו הצלת החטוף או פגיעה בחוטפים, אף אם יש בכך סיכון לחיי החיילים המחלצים והחייל החטוף. אולם אסור לצאת למבצע כאשר המטרה היא פגיעה בחיי החייל החטוף.
8. על אף שבדיני מלחמה שיקולי פיקוח נפש שונים, עדיין ראוי לפעול לאור הכלל ש"אין דוחין נפש מפני נפש", ולכן אין להציב למבצע הצבאי מטרה של פגיעה בחייל החטוף.
הרב ציון ערוסי מתוך "שאל את הרב"- קישור לכתבה http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=75090
והל זה לצערנו, הוא נכון, וכך צריכים לנהוג בנסיבות הטרגיות שלנו.
אך תחילה נקדים הקדמה, חטיפת חיילים או אזרחים ע"י אויבינו הפכה להיות לא רק טאקטיקה אלא אסטרטגיה של אויבינו, כדי להכניענו.
אם נתבונן היטב בחטיפות שבדרום, והחטיפה שבצפון, נגלה דמיון רב, סודיות מוחלטת. אין ביקורי הצלב האדום, אין סימני חיים, דרישות מופלגות ביותר של שחרור אלפי טרוריסטים מסוכנים רוצחים אכזרים, שכבר טבחו בנו ללא רחם, וגם דרישות מדיניות.
התפתחות מדיניות החטיפות ע"י אויבינו האכזריים היא בגללנו. מעורבותה של התקשורת הישראלית אשר יוצרת דרמטיות מסביב לכל חטיפה, ומשדרת חולשה גדולה מצדנו, היא משדרת רצון לפדות את השבויים בכל מחיר. ולכן אין פלא שהתיאבון של האויב גדל עד לבלי די.
ועתה הגע בעצמך. אם לפי ההלכה, כשגורמים פליליים חוטפים אדם ודורשים כופר נפש (דמים) מופלג, אין נענים להם, כדי שלא יחטפו אחרים, כשהחוטפים הם אויבים מדיניים וצבאיים מרים, שהחטיפות היא להם שיטת מלחמה, ושההיענות להם מסכנת רבים, ולא רק חטיפות נוספות, אלא גם שהמשוחררים שהם רוצחים צמאי דם שבים וטובחים בנו ללא רחם.
על אחת כמה וכמה, שאסור להיענות להם. אולם לצערנו, הניסיון מוכיח שממשלות ישראל נכנעות לדרישות החוטפים, וזאת בשל מעורבותה של התקשורת הישראלית, שמשדרת את החולשה של מי מבני דורנו, לכן "נוהל חניבעל", שתיארת, הוא נוהל נכון. שי שלסכת את החטיפה בכל מחיר. בחיסול החוטפים, גם כשנשקפת סכנה לחטופים, כי זו מלחמה, ובמלחמה כל חייל משליך עצמו לסכנה. לכן בנסיבות אלה כולם נחשבים רודפים.
יתירה מזו, על ממשלת ישראל לחטוף אישים בכירים של אויבינו, כמו רה"מ מהחמס, שרי החיזבאללה וכיו"ב. כי יש לעשות הכל כדי לסכל את מתקפת החטיפה.
שמעתי על חייל שהתאבד בשבי כי חשש שלא יעמוד בעינויים וימסור מידע חשוב...
