על מה אני חושב ב22:15 שואל אותי הפייסבוק?
ואני עונה: שהאמת אני חושב על הרבה דברים... על כל התכנונים שהיו לי להיום ועל זה שבתכלס אני עדיין יושב
במיטה עם הסמארטפון ומכלה את זמני עבור צוקי...
על ההיא וההיא וההיא שעיצבנו אותי היום בעבודה,
ועל האדיוטים שחושבים שקורונה זאת בדיחה ומזלזלים
במסכות ובחיי אדם... וגם על יהודה משי זהב ועל ילדה אחת
שלעולם תשאר בת 13 אני חשוב (כי אפשר שלא??)
ועל מי-סופר-כמה-שנים שמלאו לרצח משפחת פוגל הי"ד...
אבל בעיקר אני חושב עלזה שהיום בצוהרים חשבתי עלזה
שאני רוצה לכתוב פוסט על האמא שהתשקרה אלי בערב יו"כ.
ומעשה שהיה כך היה, בצעירותיי אי שם לפני שנים רבות
כשהייתי פחות מקומט ומכוער ועוד האמנתי שהעולם
הוא מקום מקסים ויפיפה ןכל שאר השטויות האלה
היה לי סוגשל של חברים בבית הספר, אפשר אפילו
להגיד שהיינו שלישיה בלתי נפרדת...
היה אחד שאליו בעיקר התחברתי (נקרא לו יאיר לצורך העניין) ולאותו יאיר היה בית שבביקורי הראשון בו
במבטי הילידי הגדרתי כ"גדול כמו הקניון הגדול" (אבנת/עופר בשבילכם) ואהבתי ללכת ליאיר,
באמת אהבתי... היה לו בבית dvd ועוד כלמיני דברים מופלאים שלא את כולם אני זוכר...
וליאיר הזה היה חבר טוב שנקרא לו רועי לצורך העניין,
ולרועי הייתה כלבת תקיפה מפחידה לאללה
שהייתה מתנפלת על כל מי שהיה מגיע אליו הבייתה
וקורעת אותו לגזרים אלמלא הייתה קשורה בשלשלת ברזל עבה... ולאותו רועי גם היה אבא טייס (וזה היה פרט חשוב מאוד באותה התקופה!) וזה היה למרות שהיו לו משקפיים,
שזה בהחלט היה מפתיע...
מפה לשם אז אני הייתי חבר של יאיר ורועי היה החבר הכי טוב שלו, ואנחנו היינו שלושתינו סוגשל חברים
ןהכל היה סבבה עד שהגיע בחור רביעי שנקרא לו איתי
ומאז הם התחברו אליו ודי נטשו אותי אבל זה כבר נושא לפוסט אחר...
קיצר מטבע הדברים הייתי מתקשר אל יאיר המון,
הבית שלי היה מקום קטן ומשעמם שרק רציתי לברוח ממנו
והבית של יאיר היה עבורי ארץ הפלאות...
אז די מהר זכרתי את הפלאפון של ביתו בעל פה (אולי אפילו עד היום אני זוכר...) ומיד אחרי הלימודים הייתי מתקשר
ובא אליו... ההורים והאחים שלו כבר למדו לזהות את קולי
והיו מעבירים את השפופרת ישר אליו...
לסיכומו של עניין ערב יו"כ אחד (או שמא היה זה ראש השנה?🤔) מתקשרת אלי אימו של יאיר... האמת שהופתעתי
כי לא ממש היה ברור מה לי ולה
ואז התברר שהיא התקשרה בכדי להתנצל שפעם אחת היא אמרה לי שהוא לא בבית למרות שהוא כן היה בבית...!
כמה הופתעתי והתרגשתי מן אותה המחווה?
אני חושב שהעובדה שגם בערך 17 שנים אחרי אני עדיין
זוכר אותה ואף כותב עליה פוסט(!) אומרת דבר או שניים...
#על_מה_אני_חושב