גם בצהל יש הרבה חיילים שלא עושים שירות משמעותי במיוחד

מה תעשי אם תהיי בצבא?
אז אני יודעת שאת חולמת על 'וואסח' כזה של לוחמת קרבית...
תחשבי על כמה מיונים ובחינות עוברים גברים שמתגייסים לקרבי, עכשיו תחשבי שוב כמה את צריכה להוכיח את עצמך בשביל להיות שם גם (ולא משנה כמה תתאמצי וגם אם תצטייני- גבר מצטיין תמיד יהיה יותר ממך מבחינה פיזית), ותחשבי עוד פעם כמה נשים מנסות חוץ ממך, ותחשבי שוב- מה הסיכוי שלא תתייקי מסמכים, או יותר גרוע תקלפי תפו"א במטבח?

אז בשירות לאומי ניתנת לך האופציה לבחור בין לקלף תפו"א, לבין להציל אנשים פצועים, ואולי אפילו להציל אנשים סתם ככה...
בשירות לאומי את יותר מועילה לעצמך ולצבא- כי ביננו, את יודעת כמה חיילים וחיילות שלא מרוצים מהתפקיד שלהם ולצבא אין מה לעשות איתם אז במילא הם לא משמעותיים- מסתובבים בעזריאלי (ת"א)...

לא עדיף לך לבחור?

ואם באלך על מדים- תשרתי בבני עקיבא ...
 

תעשי שירות בבית חולים למשל- הן לוקחות מדדים ונותנות עזרה ראשונה למשל.
תעשי שירות חקלאי כלשהו.
תעשי שירות במשטרה.

 

לא חסר במה, העיקר שתִּתְרְמִי ותִּתָרְמִי.

את יכולה שיא לתרום בשירות לאומי...

זה ממש תלוי מהו..

ויש מקומות שמה שעושים בהם זה כזה פחות הרגשה של לתרום את עצמך למען הכלל,

{וגם לא כל שנייה בש"ל\ צבא תרגישי שאת תורמת מעצמך ועם סיפוק וכו' ...זה גם קשה(בכל זאת;)}

קיצצ את צריכה לבחור מקום שאת חושבת שתרגישי בו משמעותית...(ויש הרבה מקומות כאלה..)

גם בצבא וגם בשירות לאומי יש תפקידים משמעותיים ותפקידים בכלל לא..

השאלה לאיפה תלכי בעז"ה.

ולרגע צריך להפריד את עניין המדים (דרך אגב אני גם ממש רציתי לעשות צבא.. אבל הבנתי שבשירות לאומי יהיה לי יותר טוב)

את צריכה להסתכל על עצמך באופן אישי, וקודם כל להודות שיש לך את זכות הבחירה.

בצבא את כפופה למפקדים ואת "רכוש הצבא", ובשירות לאומי יש יותר חופש מהבחינה הזו, את כפופה אולי לרכזת שממש לא עלייך כל היום.. גם מבחינת ייחוד ודברים שקשורים יש יותר בעייתיות בצבא. בצבא הם משבצים אותך לפי "צרכי הצבא", ובשירות לאומי את בוחרת לאיפה ללכת, ואם את רוצה לעבור תפקיד בואי נגיד שבצבא זה כמעט בלתי אפשרי ובשירות לאומי יש אפשרות כזו.

אני חושבת שאם השאלה היא מה יותר משמעותי אז בטח שיש בשירות לאומי תפקידים משמעותיים (דרך אגב אם את רוצה להיות קצת קשורה לצבא יש לך אפשרות לעשות שירות לאומי במשרד הביטחון), יש בהרבה תחומים, גם חינוך זה מאוד חשוב ואפשר להשפיע ולקדם ילדים..

אם את צריכה עוד עזרה אפשר באישי

יש צניחת רחם יענו הן לא ילדו וגם אם צבא יותר משמעותי משירות לאומי הוא לא יותר משמעותי ממשפחה הוכחה שבתורה אם מישהו התחתן הוא לא יוצא למלחמה ונשאר אם אשתו

גם לא שירות לאומי...

ומדים זה חתיך בטירוף.....

מה פירוש "תורם"?

אם תורם פירושו להרגיש "גבר" וגיבור...(בבחינת: "דוד'שלי חייל! ירביץ'ך"...) אז שירות צבאי נותן את התחושה הזו יותר...(מדים מישהו הזכיר?)

אבל אם תורם פירושו באמת לתרום, מה שצריך, מה שמועיל. אז כן - השירות המשמעותי ביותר שבת יכולה לעשות זה בשירות לאומי.

הדברים שאכתוב כעת לא מכוונים אלייך חלילה, אלא אל מובילות האג'נדה שבגללן כנראה קצת התבלבלת. אני מאמין שאחרי שתקראי את דבריי - תביני כמה הן מגוחכות ושוב לא תחשבי לרגע שיש ממש בטענותיהן:

שיסלחו לי כל הפמיניסטיות מהסוג הזה, אבל הן פשוט מגעילות כשהן צוחקות על "לגזור בריסטולים".

הרי מה זה לגזור בריסטולים? זה חלק מהעבודה של חינוך, בין אם זה נוער, בין אם זה ילדים מוגבלים, מה שזה לא יהיה - יש כאן נשמות שהבת שירות יכולה לבנות את עולמן! מאיפה התעוזה לבוז לזה? זה פשוט מגעיל.

אני רוצה לראות איזה פעילה פמיניסטית שליהגה על "לגזור בריסטולים", כשיוולד לה ילד מוגבל, שיישב באיזה מוסד, ותהיה שם בת שירות מהממת שתגזור איתו בריסטולים, שתקדם אותו לאט לאט.. תחזק אצלו את המוטוריקה העדינה, תתן לו תחושה שהוא יכול, תתן לו משמעות לחיים...תקווה לחיים.... הבה ונראה את אותה "אידיאליסטית" ממשיכה ללעוג.

אבל כל עוד שאין להן ילדים כאלו, אז מ'כפת להן ללעוג. הן יודעות כמה זה מושחת ורע, אבל הן לא בוחלות להשתמש בזה שימוש ציני ואפל כדי לקדם את האג'נדה שלהן.

עד כאן מה שכתבתי שאני מפנה למובילות האג'נדה שבילבלו אותך.

ולהמשך עצם העניין:

חכמה גדולה להגיד "צבא צבא", אבל בפועל - יותר מידי, הרבה יותר מידי, חיילות - עושות בצבא דברים פחותים בהרבה מלגזור בריסטולים...

מה יותר חשוב? להיות המזכירה של מפקד הבסיס או להיות קומונרית שבונה נפשות?

מה יותר חשוב? לקלף תפוחי אדמה לגדוד או להאכיל ילד מוגבל וללמד אותו להחזיק את הכפית לבד?

מי בדיוק חושבת שבצבא היא לא "תגזור בריסטולים"?? 

ומעבר לזה, הרי אפילו בת שתתגייס לקרבי - היא רק מורידה את הרמה של צה"ל, פוגעת בכשירותו המבצעית, וכו' וכו'. האם זו תרומה משמעותית בעיני מישהו? זה בעיקר תרומה לאף שלה, שיעלה מעלה מעלה במעלות הגאווה.. לצה"ל ולעמ"י זה רק נזק.

ושלא לדבר  על זה שהיא בעצם פוגעת בטוהר המחנה - וגורמת להבטחה האלוקית "וסר מאחריך". ואיזה נזק יותר גדול אפשר לחולל לצבא יותר מלגרום לקב"ה לנטוש אותו ואת ההגנה עליו? מי שחושבת שה"תרומה" שהיא תתרום בשירותה, היא מספיקה כדי להחליף את הקב"ה שינטוש - שתצביע.

ולסיום - המשמעות שיש בשירות לאומי

כמוש כבר הזכרתי דוגמאות מסויימות, יש עוד המון. הכלל הוא פשוט: השירות הוא דברים שצריכים להעשות - וכשמישהי עושה את זה - היא תורמת. זו עובדה.

כמובן, ישנם תקני שירות שהמדינה החליטה שהם נצרכים, ואנחנו, וכל בת לעצמה, יכולה לומר שלטעמה זה לא דבר נצרך, ואז כמובן - שלא תיגש לשירות כזה.

אבל כשמדובר בדבר שנצרך בוודאי, שמועיל, שמקדם, אז רק בגלל שזה לא נוצץ ומלא "שואו" נגיד שזה לא משמעותי? שזה לא תורם?

את יודעת כמה אפשר להאיר את העולם בשירות לאומי?

כמה נשמות את יכולה לבנות? שכל העולם שלהם, לנצח, יהיה נזקף לזכותך?

כמה חסד את יכולה לעשות, כמה שמחה את יכולה להביא לעולם?

אני מסתכל ימינה ושמאלה, ורואה אינסוף תקני שירות מקסימים, מלאי אידיאל וטוב. מלאי תרומה ומשמעות. אדרבה!

לכי בכוחך זה והושעת את ישראל!

זה מחולק לפיסקאות עם רווחים. אפשר לזכור כל פעם באיזה רווח עצרת ולהמשיך אחר כך משם שוב.

לאלא חח יפה

כבר סיימתיי

אם לא תהיי בצבא מישהו אחר יעשה את אותה עבודה, מה שלא נכון בשירות לאומי 

יש הבדל עצום בין לשבת באיזה משרד ופשוט להיות כח עבודה זול לבין לשרת בעמותת חסד עם אנשים עם צרכים מיוחדים או חולים או נזקקים. זו תרומה. לך ולעם שלך

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!