עבר עריכה על ידי מיונז בתאריך א' בניסן תשפ"א 13:53
יש סיכוי טוב שזה יקרה ..
הרי באיזשהו מקום זה מעלה את האגו התחושה ש'רצו אותי'..
ובצדק, זו הרגשה כיפית ונעימה לדעת שרצו בי.
זה גם קצת כיף להפיל את האחריות על הצד השני.. ואפשר לעשות את זה גם בטעות בלי לשים לב, סתם כי זה יותר נוח..
אבל אם אנחנו אנשים בוגרים-
אנחנו יודעים שאין שום עניין להמשיך להתלהב על זה בלי סוף ולהשאיר את הצד היוזם בתור זה ש'רוצה יותר' ולתת לו לרדוף אחרינו..
אלא אם אנחנו רוצים שלא יבנה פה קשר...🙃
כמו כן, יש סיכוי שזה יקרה בגלל שכמו שאת אומרת הצד היוזם ירגיש שה'אחריות' על הכתפיים שלו..
לדעתי זה יכול לקרות בגלל הרצון שלו באמת לפתח קשר עם הבנאדם איתו הוא יזם את הקשר, יחד עם חוסר ביטחון בזה שהבנאדם השני באמת רוצה גם בקשר איתו, ולכן הוא מרגיש שהוא כביכול צריך 'להוכיח' ששווה לו לרצות אותו גם..
(כמובן שזו גם פרשנות שלו... רק מסבירה למה זה הגיוני שזו תהיה התחושה)
-נקודה חשובה בעיני-
אני חושבת שהצד ש'רצו בו' צריך להיות מודע ולשים לב שהוא לא משאיר את היוזם במקום היוזם..
להבין שיש פה ניסיון לבנות קשר זוגי, ואם רק צד אחד יביע רצון- זה לא יקרה. צריך שיהיה הדדי.
יודעת לומר על עצמי, שהקשר הנוכחי שלי התחיל ככה.. ודאגתי להראות לו שאני מעריכה את זה שהוא בא ועשה צעד ולא פחד 'לחשוף את עצמו'..
שמתי את עצמי במקום שלו לרגע, והבנתי שזה לא נעים להרגיש כל הזמן 'אחראי' על הקשר..
ולכן דאגתי שידע שגם אני רוצה, שאני שמחה בצעד שהוא עשה וגם מעריכה אותו, כדי שירגיש שזה היה שווה לו את האומץ.
בעיני זה בסיסי בסיסי בסיסי הנקודה הזו שלא משחקים משחקים..
זה נכון באופן כללי לקשרים וגם פה -
אין עניין להשאיר צד אחד במקום ה'רוצה'!
זה לא הוגן, וגם ככה לא בונים קשר!
כל צד צריך להרגיש רצוי בסופו של דבר.
וכל צד צריך גם לקחת אחריות ולא להיות פסיבי.
אני באמת חושבת שכששני הצדדים בוגרים, אז יודעים להיות רגישים לצד השני, לא לקחת את זה כמובן מאליו אלא ההפך, להעריך את זה ולשמוח בזה.
ואחר כך גם לריב מי התחיל עם מי ובזכות מי מה שקורה פה וכו וכו..
חייבת לציין שזה ממש נחמד ומשעשע
