מודעת לנושא

כואבת את הכאב הזה

זה לא פשוט בכלל

צריך לדעת איך להכיל את זה

לנשום עמוק

ואממ לא להתייאש מהתשובה

ולשים לב שזה לא גורם לגסות רוח ולמידות רעות...

חושבת שאתה צריך להתחזק ברוחניות.

אני לא חושבת על זה מבחינתי זה עניין שלו כמו כל דבר בעבודת ה' אלא אם כן זה בקטע מוגזם שכבר בולט לעין שהבנאדם מכור לזה. אבל כל עוד יש נפילות פה ושם... נו ברור שיהיו. אתה לא צריך להתייחס לזה כנושא אפל ולכן לא "להדחיק את זה", זה לא טוב, אבל גם אתה ממש לא חייב לשתף אותה. אני חושבת שאם הקשר שלך עם בורא עולם יהיה יותר יציב אתה תדע להתייחס לזה נכון... אתה לא חוטא כלפיה, אתה קודם כל חוטא כלפי בורא עולם ולו אתה צריך לתת את הדין וחשבון. וטוב שכך כי הוא מלך רחמן ואוהב שרואה אותך באמת באמת כמו שאתה והוא בוחן את הרצון. לכן אמרתי שלדעתי אם תתחזק באמונה וברוחניות אתה תרוויח. הכי חשוב לא לפחד כלל זה ברור שיש נפילות אבל אתה הולך בדרך הישר ושום דרך אחרת לא תביא אותך למקום הנכון. בקיצור, אמונה, שמחה, וביטחון של אריה. 

מה שכתבת בסוף

שמעתי על זה פעם

יש לך מקורות לעניין הזה?

או שתוכל להסביר על זה יותר בכללי?

מיניות לצערנו לא מדוברת בשיח החינוכי הדתי וזה לא נשאר ריק.

מה שממלא את זה אלו כל מיני אמירות לא חינוכיות שמעצימות את החטא ומעוררות את היאוש.

צריכים לשים את זה במקומו.

לא מדברים על זה.

התשובה זה להתחיל לדבר על זה. לחשוב על זה.

איפה זה באמת ולא איפה שמענו פעם שזה שם.

כל הכבוד על ההשתדלויות.

בוודאי שאם קורה לאדם משהו לא טוב, אז טוב שאח"כ הוא נסלד מזה, ועשוה תשובה באמת.

אבל אם אתה "שונא את עצמך" כי היה לך "נסיון מבחינת שמירת העיניים", ובמקום לחזק את עצמך שתפסת את עצמך, אתה "מאבד חשק לעשות כל דבר שבקדושה כי נגעל מעצמך".. אז יוצא שאותו הדבר שהוא מעלה אצלך (שאתה מבחין בין טוב לרע בצורה חדה), הופך לך לרועץ. 

כי מה קורה? פעם הבאה, אתה כבר, אפילו בלי לחוש, לא רוצה לעבור שוב את אותו סיוט, אז מנגנון ההגנה שלך, מסיח מזה את הדעת - ואז אתה כועס על עצמך על האדישות...  אם לא תתקוף את עצמך ככה - אז גם לא יעלה על דעתך כאילו "להשלים עם זה שנופלים"... (במובן כאילו אי אפשר בכל פעם לתקן מחדש).

לא כן, ידידי. יצר הרע יכול גם להתלבש ב"שטריימל"..  לבוא בטענות שלא התחרטת מספיק, שאתה סתם מגעיל, שאין לך טעם לעשות טוב כי אתה "כזה".. ואח"כ שזה לא נקרא תשובה אם אתה לא "מרגיש", ושאין לך עבודת ה' "כמו פעם"...

זה לא הולך כך. אתה בן אדם. בפרט לא אדם נשוי. קרה לך שהיה לך "נסיון בשמירת עיניים" (אגב, לא כ"כ הבנתי. אם היה נסיון ועמדת בו - כתוב בספרים שזו מעלה. מה אתה כועס על עצמך שהיה לך "נסיון"..), אז או שנהגת בדיוק כמו שראוי במצב כזה, כל הכבוד. ואם לא - עושים תשובה  באמת, מתחרטים, מחליטים להיזהר יותר להבא - וממשיכים הלאה בשמחה.

לא נתקעים ברע. זה עצמו יצר הרע - מהצד השני.

לא להיתקע ברע, זה לא אומר להקל ראש בו, אלא בדיעבד - ללכת עם הפנים קדימה ולהתחזק. "האדם לא נברא באופן שלא יחטא, אלא באופן שאם יחטא ישוב" (אורות התשובה). כמובן, אם אדם "מסתמך" על זה ולכן מקל ראש בחטאים, זה לא טוב. "האומר אחטא ואשוב..". אבל אם אדם נכשל, למרות מאמציו ורצונו, צריך להתגבר, לשוב, ולבטוח בה' שיעזור לו להתקדם ולעלות. לחזור להיות טוב, בשמחה ובנחת.

ולשוב- זה לא רק "הרגשה" .זו חרטה, עזיבה וקבלה על להבא. באמיתיות. ואם יקרה שוב חלילה - אז שוב. לא בתכנון מראש, אבל בהחלטה עיקשת שגם אם למרות רצונו נכשל - לעולם אינו מתייאש. גם זה חלק מעבודת ה'. עבדו את ה' בשמחה.

ואני בכלל לא חושב שצריך "לספר" דבר כזה בשום שלב בפגישות... מה הקשר. התמודדות עצמית של אדם בינו לבין קונו. זה לא שבקביעות אתה מתעסק עם זה, ובחורה מבקשת לדעת. אדם שסבור שזה מצב שלפני נישואין - שיתחתן, וזהו. לא עניינה של הבחורה, בשום שלב.

הנושא הזה מלא פעמים ממוטט קשרים מתקדמים מאוד, אני מכיר קצת סיפורים...

נשים ברוב מוחלט לא יכולות לעכל את הנושא הזה. ולכן רבנים ממליצים לא לפתוח את זה, וכן כל דבר שלא רלוונטי לקשר (אם אכן לא רלוונטי כבר)

אמרתי רק באופן כללי מה הסיבה שמדריכים לא לפתוח את הנושאים האלה.

זה לא כדי להסתיר,

זה בגלל חוסר הבנה, או חוסר הבנה פרופורציונאלי, של הנושא

אחי היקר ואהוב מאוד מאוד למעלה ולמטה, הבחור המעולה לאין ערוך הגורם שעשועים לה' שלא היו מימות עולם (בלי הגזמה) אפילו מכל גדולי הצדיקים...

כן! אתה! 

אין שיעור לתענוג המופלא שגורם בחור שאף על פי כל הנפילות עדיין מרים עיניים למעלה מדי פעם ונאנח אנחת געגועים... מי עוד במקום שלך מתגעגע לה'? חילוני שפוגם מתגעגע? מי שכבר התייאש מתגעגע? ומי שלא פגם הוא ודאי צדיק, ובאמת הוא מכיר קצת את ה', אבל לך יש הזדמנות נפלאה להכיר את רחמי ה' הגנוזים, שמתעוררים רק על אלה שזקוקים להם ביותר, שטופי תאוות כמונו היום, נרדפים מהיצר כמונו שלא היו מימות עולם דברים כאלה. סלח לי, אתה חושב שזאת אשמתך? מאחורי כל בחורה בפרסומת עומדים טובי המוחות של פסיכולוגים רשעים שיושבים וחושבים איך להפיל את הבחור המתוק הזה ובלבד שרק יחשוב טיפה על המוצר שלנו...

עובדה שאתה לא משלים! אתה לא מוותר! אל תאמין לשקר של היצר שאומר לך- אם אין לך דמעות אז ויתרת. שקר! הנה כתבת פה דברים ואם הייתי מכיר אותך הייתי מביא לך מלא ראיות שאתה כן רוצה! בבקשה בבקשה אחי אהובי אל תכפור בעצמך! בבקשה אל תאמין ליצר!

יש לי חדשות בשבילך- אתה לא רחוק! אתה יותר קרוב מרוב הצדיקים! דבר זה מפורש בתהילים "אם אסק שמיים- בעליות, כשמצליחים ולא נכשלים אז- שם-רחוק- אתה. ואציעה שאול- כשלא מצליחים, בנפילות, ובחוסר רגש שבא כתוצאה מכך-הנך" ה' איתך ועמך ואצלך ולא התייאש ממך כלל והנה הראייה שאתה עוד חי וקיים וה' בוחר כל שנייה ורגע להחיות אותך...

בבקשה אחי אהוב שלי מתוק ויקר מדבש ותותים בקצפת אל תרביץ לעצמך (נפשית וגופנית). אבאל'ה לא מרשה להעליב ולפגוע בבן היקר והאהוב והחביב שלו. אם אתה רוצה לאהוב את ה' "כמו פעם" ולדעתי אתה תצליח לאהוב אותו פי אלף, אז דבר ראשון תאמין שהוא אוהב אותך לא משנה מה תעשה! אפילו אם תיפול מיליוני פעמים, לרחמי ה' אין גבול ותמיד הוא מוכן לקבל באהבה את תשובתך. ותשובה זה פשוט מאוד, שלא יבלבל אותך היצר! הולכים רגע לצד או לחדר סגור, אומרים משהו בסגנון של "אבא יקר ואהוב שלי אבא רחמני, לא עשיתי מה שהייתי צריך, לא נזהרתי מספיק, נפלתי. אני מתחרט. אני לא רוצה יותר. באמת אני לא רוצה יותר. בבקשה אבאל'ה תעזור לי לצאת מזה, אנא דון אותי לכף זכות כי באמת אני רוצה אותך, תודה. וואי רבונו של עולם תודה על האפשרות לחזור, אבאל'ה אתה כל כך רחמן... וכו' וכו'" וזהו. אחר כך אין סיבה לזכור הרי "אמר רבי חנינא בר פפא: כל העושה דבר ומתחרט בו - מוחלין לו מיד" ואם כן אז בבקשה תמחל גם לעצמך, למה תלקה את עצמך על לא דבר חבל, בשמיים זה כבר נמחק..

עוד בקשה לי אליך באמת, מלב כואב ודואב אחרי ששמעתי כל כך הרבה בחורים שנשברים ושוברים את עצמם על לא עוול בכפם והם לא יודעים שעיקר שמירת הברית (וכל התורה) זה אך ורק השמחה. ברית זהו קשר נצחי ובל ינתק עם ה' כך שאם תחזק את הקשר הזה ותשמח בו לא יהיה לך קשר עם כל הפריצות והתאוות...

בבקשה אל תוותר על השמחה! ה' שמח בך בבקשה תתחבר אליו ותעשה כמוהו, תחפש בעצמך נקודות טובות, תחיה את עצמך כדי שתהיה חי ולא מת, מת הוא טמא, בבקשה תהיה שמח וממילא חי וממילא טהור, ותדע שאתה לא לבד. אחי, דוד המלך איתך! על מה סובב כל ספר תהילים? רק על זה. בבקשה קח לך כחבר את ספר התהילים ותפרש את הכל על עצמך (כולל "כי חסיד אני וכו'") "כי לא תעזוב נפשי לשאול"

ויש לי עוד המון לכתוב ומי שרוצה מוזמן לפרטי אני מוסר את נפשי על עניין ההתחזקות...

בהצלחה! אל נא תשכח! אל נא תפחד! ה' איתך ועמך ואצלך, אין שום ייאוש בעולם כלל!

ואני עדיין מכור להרבה מהעולם הזה אבל אני מכיר מישהו שלא מסתכל בכלל על העולם הזה והוא מלמד אותי לאט לאט להידמות אליו. רבי נחמן מברסלב. ותלמידיו הקדושים.

זה הדרך שדרכה יצאתי מהמון בעיות נפשיות ותודה רבה לבורא עולם ששלח לנו רבי נתן מתוק כל כך...

ליקוטי הלכות הלכות מילה הלכה ד אות י"ז:

וְזֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כִּי גַּם הַבַּעַל תְּשׁוּבָה הוּא בִּבְחִינַת גֵּר שֶׁצָּרִיךְ לָצֵאת מִזֻּהֲמָתוֹ לַחֲזֹר לְשֹׁרֶשׁ קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. (רַק שֶׁהַבַּעַל תְּשׁוּבָה בְּוַדַּאי מַעֲלָתוֹ גָּבֹהַּ הַרְבֵּה מֵהַגֵּר מֵחֲמַת שֶׁהוּא עַל כָּל פָּנִים מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל). וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ וּלְתַקֵּן כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים וְהַזְּמַנִּים שֶׁפָּגַם בָּהֶם כָּל כָּךְ כָּל אֶחָד כְּפִי עֲוֹנוֹתָיו, וּמִכָּל שֶׁכֵּן גֵּר שֶׁהָיָה עַד הֵנָּה עַכּוּ"ם לְגַמְרֵי אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָפְכוֹ לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל הַבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, מִכָּל שֶׁכֵּן גֵּרִים, אִי אֶפְשָׁר לַחֲזֹר לְהַכְנִיסָם בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ"ל, עַל-יְדֵי בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם נִתְבַּטֵּל כָּל הַזְּמַן שֶׁעָבַר לְגַמְרֵי וְנַעֲשֶׂה כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלָד מַמָּשׁ, בְּחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ שֶׁנֶּאֱמַר עַל מָשִׁיחַ. וְכֵן נֶאֱמַר זֶה הַמִּקְרָא עַל כָּל הַבָּא לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּסְּפָרִים שֶׁבְּיוֹם שֶׁהָאָדָם נַעֲשֶׂה בַּר מִצְוָה נֶאֱמַר בּוֹ, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. וְכֵן כָּל מִי שֶׁבָּא לְהִטָּהֵר וּלְהִתְקַדֵּשׁ, כִּי זֶה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה עִקַּר הַכֹּחַ וְהַהִתְחַזְּקוּת וְהַתִּקְוָה לָשׁוּב מִכָּל הַזֻּהֲמוֹת וְהַטֻּמְאוֹת וְהַפְּגָמִים שֶׁנָּפַל בָּהֶם כָּל אֶחָד כְּפִי נְפִילָתוֹ וְלָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר הַתִּקְוָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁמַּשִּיגִין הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ...

ואות י"ח:

וְאִם אָמְנָם דְּבָרִים אֵלֶּה גָּבְהוּ וְשָׂגְבוּ מִשֵּכֶל אֱנוֹשִׁי, כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג בַּשֵּכֶל בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וּמַה שֶּׁנִּתְפָּס בְּלִבִּי מִזֶּה כְּפִי מַה שֶּׁזָּכִיתִי לִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בַּפֶּה וּבַכְּתָב, כִּי מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר כִּי אִם לְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, אַף-עַל-פִּי-כֵן אָנוּ מְחֻיָּבִים לְהַרְחִיב הַדִּבּוּר בָּזֶה בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, כִּי הוּא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, כִּי מִי שֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל בִּטּוּל הַזְּמַן וְאֵיךְ הַזְּמַן עוֹבֵר וּפוֹרֵחַ וְאֵין לוֹ מְנוּחָה אֲפִלּוּ כְּרֶגַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל וְכַנַּ"ל, בְּוַדַּאי יָשִׂים כָּל לִבּוֹ לְבַטֵּל הַבְלֵי הַזְּמַן וְלָשׂוּם כָּל תִּקְוָתוֹ בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְגַם עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁיַּאֲמִין בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן עַל-יְדֵי-זֶה לֹא יִפֹּל לְעוֹלָם מִשּׁוּם נְפִילָה שֶׁבָּעוֹלָם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כִּי יִזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ הַנֶּאֱמָר בַּמָּשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם נִתְתַּקֵּן הַכֹּל וְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין בַּה' יִתְבָּרַךְ וּבָעוֹלָם הַבָּא וּבִיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, עַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם וְאֵיךְ שֶׁהוּא מֵאַחַר שֶׁמְּחַזֵּק עַצְמוֹ בְּמַה שֶּׁהוּא יֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתוֹ עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת מָשִׁיחַ שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַקְּדֻשָּׁה עַל כָּל הַגֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלָד דָּמֵי, מִכָּל שֶׁכֵּן הַבַּעַל תְּשׁוּבָה, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַכְּנִיסָה לַתְּשׁוּבָה וְלִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁצָּרִיךְ לַחֲשֹׁב בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלָד שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִקְּדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ כַּנַּ"ל, (כַּמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, עַיֵּן שָׁם) וּכְשֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינָה זֹאת לַחֲשֹׁב בְּכָל עֵת כְּאִלּוּ עַתָּה נוֹלָד וַאֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה יִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם וְיַחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ שֶׁעַתָּה נוֹלָד, אָז בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף יִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ וְאָז יִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ וְהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה וְיִהְיֶה נִכְלָל הַכֹּל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ, בִּבְחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. וְהָבֵן הַדְּבָרִים הֵיטֵב לְמַעֲשֶׂה וּלְהִתְחַזְּקוּת, כִּי אֵין הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל מִזֶּה

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳