אבל לא יזיק עוד אחד...
טרמפים. לדעתי זה לא בסדר שההסתמכות על חסדים הופכת לנורמה. פעם ב- ברור שאין בעיה, אבל כשזאת נהית דרך חיים יש בזה סוג של ניצול... כמובן שאני אעצור לטרמפים בעז"ה, כי זאת מצווה בשבילי ולא קשור אלי השיקולים שלהם, אבל לא בשמחה. כן, כי זה מעצבן.
את יודעת כמה חטיפות היו, כמה זה חמור ומסוכן?
כמות האסונות שקרו בעקבות טרמפים, יחסית לכמות הטרמפים שנעשים ביום, היא אפסית...
נכון זה קורה, ונכון שלא צריך להכניס את עצמך לידי סכנה, אבל עדיין אני מעדיפה להתמקד בניצול כי על הסכנה אפשר להתווכח
וגם באמת לא צריך להסתמך על טרמפים אבל נהיה מצב שככה אתה חי אין לך אפשרות אחרת... כי בכול זאת האוטובוסים הפ באים פעם ב... וגם באמת שלא נעים להיות באוטובוס לבד עם נהג ערבי
עד שאחרי איזה 4 תחנות יעלו משהו... וכן זה הרבה יותר מלחיץ אוטובוס!! כי וואלה זה ערבי!
וכן לא צריך להסתמך
אני עושה ככה מה שמיגע ראשון ויש פעמים שסומכת על טרמפים כן 
בדיוק היום חברה שלי שאלה אותי למה... ואין לי תשובה פושט באמת זה סיוט אוטובוס!!
צודק!!! אתה בא לקחת אותי טרמפ? לאילת..
ואיי לא תאמיני אבל קרה לי משהו דומה...
פעם אחת אני לקחתי טרמפ ונחטפית ועברנו תאונת דרכים וזה ממשיך לקרות לי כול שנה באותו היום...אני רואה שאת טובה בסטטיסטיקה אז את יכולה לעזור לי ולגלות מה הסיכויים שזה יקרה לי גם שנה הבאה?
בכול דבר יש סכנות, חשוב מאוד להזהר ולהישמר פשוט.
וללא לעלות על כול נהג. בכול דבר יש סכנות.
זה יחסי גומלין בחברה בריאה שרוצה לעזור לעצמה.
גם לתת לשכן שקית חלב זה ניצול?
יש בזה היגיון...
ותאמת שגם עם הקטע של תרבות ההלוואות משכנים אני לא ממש אוהבת... כאילו זה בסדר ללוות כשחסר, אבל לא להתחיל עוגה שהמצרך היחיד שיש לך מכל הרשימת מצרכים זה קמח...
אבל זה כזה שהילדים מחלטים להכין עוגה ולכן זה קורה...
אמא שלי תמיד שואלת כזה אמא מבקשת קיצר חח יוצא מלא שהם סתם ילדים בגן שרוצים לעשות הפתעה
כזה כיתה א, ב...
ואני גרתי פעם ביישוב, ותמיד עשינו את השיקול וביקשנו מהשכנים רק כשהיינו צריכים ולא הספקנו לקנות או משהו כזה והיינו תקועים, ובכוונה ביקשנו חבילה שלימה ולא חצי או משהו כזה, ואחרי זה היינו מחזירים להם...
ו@בן מכיר צודק, מדובר בתרבות מבורכת ביותר שקיימת בעיקר בארץ ישראל, שבן אדם מעלה נוסעים לאוטו שלו ועושה מצווה כי הם בלי אוטו, או קטנים מדי בשביל רשיון/אין להם מספיק כסף לקנות אוטו וכל הסיבות שיכולות להיות בעולם, ואפילו מבוגרים יכולים לעלות על טרמפים מכל מיני שיקולים, ולכן הגישה היא: "יש לי, למה שלא אתן לאחרים גם ליהנות?" הרי בכל מקרה הרכב לא יקח יותר דלק אם יהיו יותר נוסעים...
אגב, אני ממש לא מהאלה שעוצרים טרמפים ואז מתלוננים על אנשים שלא עוצרים, זה פשוט לא נכון, מי שעבר פה עם הרכב שלו לא חייב לך כלום ויכול להיות שהוא אפילו רצה להעלות אותך ולא יכל מכל מיני סיבות, או אפילו בכללי הוא מעלה כל הזמן, פשוט עכשיו עבר עליו יום קשה ואין לו כוח לטרמפיסטים... בכל מקרה, אסור לשפוט אנשים שלא מעלים לטרמפים, אבל באופן כללי זה דבר מבורך מאוד שמראה כמה עם ישראל הם עם של גומלי חסדים.
כשמבקשים טובה צריך להבין שאף אחד לא חייב לך כלום
תות"ח!ברור, מסכים לגמרי....
זה נהיה פשוט תרבות כזאת של אנשים, וכן תמיד שאני עולה על טרמפים אני מודה מעומק לבי לנהג או נהגת.
שעשו איתי חסד. ובאמת זה ממש חסד של אנשים!
אפשר פשוט ליסוע רק על נשים...
יש כאלהה שזה הדרך שלהם להגיע הביתה
זה נהנה וזה לא חסר
אבל מכאן ועד להסתמך על החסדים באופן קבוע?
אם הוא לא רוצה לעצור שלא יעצור
אין כמו עם ישראל!
איפה עוד תראו כזאת תרבות של חסד?
וישלי חברות שבכלל אין להם איך להגיע הביתה אין אוטובוס לאיפה שהם גרות אז אין בררה פשוט מסנננים או לא עולים על בנים..
ובמקרה שלי יש שעות מסוימות שאין אוטובוסים ופשוט אין בררה וזה הרבה זמן וצריך להגיע לאולפנה אז מנסים אינמלעשות
ושלי היה אוטו אני יעלה בנות וגם יאריך תדרך בישבילן עם יוכל בע"ה
ולפעמים בנות נתקעות בטרמפיאדה כמה שעות טובות קיצור לא לכל מקום יש תחבורה..
כנראה את גרה במקום עם אוטובוסים תחשבי שמי שגר במושבים ובכל מיני חורים שיש אוטובוס פעם בכמה שעות אינלו בררה וזהו פשוט צריך להיזהר לא עולים על כל אחד קיצור לא צריך להגזים "הסתמכות על חסדים" זה נטו ממוגבלות..
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
