גיליתי)
משהו שכתבתי לשירשור אחר:
העצב פתר את המצב? עכשיו בנוסף לכל הצרות הוספת גם עצבות. אתה חושב שאם יהיה ככה וככה אז תשמח, אבל האמת שהשמחה צריכה להיות פנימית, בלי קשר למציאות כלל וכלל! השמחה היא לא תוצאה של משהו, היא סיבה! היא הסיבה שגורמת לך להתחיל להשתנות ולדברים להסתדר מותר להיות שבורים, מותר להיות בשברון לב אבל אף פעם לא בעצבות! ההבדל הוא שאתה שבור לב אתה לא מיואש. אתה לא שקוע בדיכאון. הכאב הגדול והצער גורמים לך לזעוק לה' ולנסות לשנות את המצב, או אפילו להתפרק מהמטענים שבלב, אבל לא מכניסים אותך לדכאון ושרשרת של מחשבות שליליות.אפילו בחודש אב נאמר "ממעטין בשמחה" ולא "נכנסין לעצבות" "לא שורים בשמחה", ממעטים משמע עדיין צריכה להיות שמחה! השמחה היא אנרגיה. היא פשוט אנרגיה של חיים שנותנת לך כוח לפתור את הבעיות, ו"אין רוח הקודש שורה אלא מתוך שמחה". השמחה היא דבר חשוב מאוד מאוד! " ובאו אליך ההצרות האלה...תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב"
תקראי שוב מה שרשמתי- את מחליטה אם לשמוח או לא, שמחה היא לא תוצאה של משהו שקורה בחיים שלך אלא נובעת ממך, מבפנים...לא משום מקום חיצוני...בנוסף, את יכולה להחליט שאת עושה משהו עם עצמך. זה מזכיר לי משפט שהמצאתי ואז גיליתי שיש אותו בגרסה דומה: "אל תחכה להזדמנות, תיצור אותה". תמצאי משהו שמחיה אותך ויאללה. אל תחכי ש"המצב יהיה שונה". אני כותבת לך ממש מתוך הזדהןת כי גם לי יש ממש נפילות בעניין הזה ותחושה שהחיים שלי לא שווים כלום.... אני ממש מזדהה איתך אבל הגעתי למסקנה שהדיכאון הזה רק הרס אותי וגרם לי כל כך הרבה נזק....
זה מה שמחזק אותי. מוזמנת לקרוא משהו שכתבתי שקשור... אם בא לך
אותה שגרה שמשכיחה ת'מטרה
שוב לשרוד עוד נקודת שבירה
אני מסתירה
שלא ישאלו "מה קרה"
כדור השלג מתגלגל ואין דרך חזרה
השגרה הזו שוחקת
בקושי צוחקת
והדמעות כבר לא באות
ופורצות שערים נעולים
הדמעות נותרות כלואות
בתוך החדרים שבליבי
רק אתה יכול להוציא אותי מהשבי
ששביתי בו את עצמי
רוצה להאמין
שגם אם שכחתי אותך לא שכחת אותי
שוב נופלת לבור
הולכת לאיבוד ולא יודעת איך לחזור
רוצה להרגיש רגש טהור
כאב חד או שמחה
לחוש את הלב נעור
אבל הוא פועם באותו הקצב
רדום ואפור
רוצה את כל המסכים לשבור
להתעורר, להתנער
להסיר את המסכות שמכסות ת'אמת
לתקן הכל, להתחרט
לקום מהנפילות
לזעוק תפילות
אליך לבכות
והדמעות כבר לא באות
ופורצות שערים נעולים
הדמעות נותרות כלואות
בתוך החדרים שבליבי
רק אתה יכול להוציא אותי מהשבי
ששביתי בו את עצמי
רוצה להאמין ש
גם אם לפעמים שכחתי אותך
לא שכחת אותי
לא שכחת אותי
אתה מביט מן ההסתר
מחכה שאתעורר
אבל מי יעיר אותי
אם לא אתה
אתה תמיד איתי
אתה תמיד איתי
תשמעי מוזיקה! תקראי ספרים! תלמדי! תנקי לפסח! תסדרי את החדר! תלכי לקניות! תציירי! תכיני דברים טעימים! תתנדבי!
עם כישרון כתיבה כזה אולי תתחילי לכתוב ספר או משו...
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים
