מתנהלת איתם... נגיד אני שומרת נגיעה אבל יש פעמים שלא שמים לב או שסתם מתקרבים יותר מדי או שכזה רוצים לקרוא אחד לשני ושמים יד על הכתף... זה גם נחשב?

תשאלי רב, אי אפשר לסמוך על הוראות הלכתיות בפורום.

נכון שיכולות להיות תופעות לוואי כתופעה מהגזמה בהרחקות אבל זה עדיף או פחות מסוכן מהשאר התופעות הנוראיות שיש קרבה שהיא לא במקום.

דווקא עצם זה שאנחנו מתרחקים מאיתנו זה מאפשר לנו להרגיש יותר בנוח לפעמים. מרגישים יותר בטוחים שלא פגענו או שלא נפגע באף אחד/ת ח"ו.

(בין כל השאלות שלי בנושא)

זה הכל גדרות של חז"ל בישביל להרחיק מהחטא, זה לא סוד שהדברים לעיתים יכולים להתפתח במהירות למקום לא טוב.

וחז"ל ידעו את זה

יש מצב שזה אפילו איסור מהתורה בגלל העניין עם הנידה אבל אני לא סגור על זה

@נשמה כללית

נגיעת חיבה (כן, כולל הנחת יד על הכתף...) היא איסור דאורייתא של "ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרב" לפי חלק משמעותי מהראשונים לפחות.

החיבה היא מה שאסורה מדאורייתא באופן מוחלט. לחיצת יד וכדו' יתכן שיותר קלות, אבל בהחלט אסורות.

מלבד מגע רפואי וכדו' שבעיקרון מותר, אם כי גם בו יש שמחמירים לכתחילה.

חשבתי שזה מנהג כזה לא חובה... עצוב שלא ידעתי את זה ולא שמרתי על ההלכה

זה בתכלס גורם ליחסים להיות יותר רשמיים... יש בזה הגיון, אבל לא מקובל להתנהל ככה אני אצטרך לצאת הדוסית חחח אני מכינה את עצמי

לא שמרת כי היית שוגגת, לא ידעת. העיקר שעכשיו את החלטת להתחזק (אשרייך!!) ותשמרי את ההלכה.

שתדעי, המקום של מי שלא היה רגיל, ומתחזק ומתאמץ. הוא מקום הרבה יותר גבוה ממי שנולד לתוך זה והמאמץ שלו הוא מופחת בהרבה... 

אבל תודה רבה, לפחות זה מוערך

נגיעה זה משהו מאד מוחלט. 1-0. או שנגעת או שלא נגעת. ולכן יש הגיון מאד ברור לשים שם את הגבול.

*בפועל/באופן עקרוני, מגע שאיננו בעל משמעות של קרבה, כמו לתת זריקה למשל, הוא חמור פחות/לא אסור (תלוי הקשר, תלוי את מי שואלים, תלוי אם יכול להיות גם תחושה של קרבה ומגע או שמדובר במגע שלא יכול ליצור תחושה כזאת). לכן לדוגמה יש כאלה שלא יראו איסור בלחיצת יד.

אבל עדיין, התפיסה שנגיעה היא הגבול, היא הנחת עבודה שקל לעבוד איתה ולא דורשת יותר מדי חשיבה

וכן, ההרחקות האלה הן מהתורה, כתוב בתורה שאסור לאדם להתקרב לאשה שאסורה לו, וההבנה היא שמדובר גם בהתקרבות ע"י מגע

איפה כתוב את זה בתורה?

אבל הניסוח המוגדר הוא בספרי הלכה.

ההלכה לוקחת את הפסוקים עם הפרשנות המקובלת שלהם ובהשוואה למקורות משלימים, ובונה מתוך זה את החוקים. בלי להקיף את כל המכלול, המקור הוא לא כל כך משמעותי. ולכן ההדרכה למעשה היא בעיקר בספרי הלכה, וההסתכלות על המקורות היא בשביל להבין את ההקשר, או במובן שנותן "טעם", כלומר תחושה של הזדהות והבנה

איך אני יודעת איזה ספר לפתוח? אין בזה מנהגים?

מה ההדרכה ואם אפשר שיהיה הסבר 

די ברור ומוחלט שגם לחיצת יד אסורה.

יתכן שזה בגלל התחום האפור או כדי ש"לא להגיע" כמו שכתבת

אבל ראוי להדגיש: שזה לא ש"מקום בעולם חושבת שכדי שלא להגיע אז...."

אלא ש"ההלכה טוענת שכדי שלא להגיע אז.."

וההבדל - מובן.

והייתה חובשת/ פרמדיקית שמדדה לי דופק, לחץ דם, המוגלובין וכו' ותוך כדי כך היא גם נגעה בי קצת כמובן. נגיעות מינימליות כדי לעשות את הבדיקות הנדרשות.
תוך כדי זה חשבתי על זה שהמגע שלה מאוד נעים לי.
אחר כך הצטערתי על זה והשתדלתי לחזור על זה בתשובה.
 

אני מניח שלה זה לא עשה כלום במיוחד שהיא אישה לא דתיה שכנראה רגילה למגע בגברים (חוץ ממה שהיא עושה בעבודה בבנק הדם).

עלתה בי השאלה האם זה מותר? הרי אני נהניתי מזה. (כמובן שאני לא סומך רק על הדעות שיאמרו כאן)
 

@נשמה כללית אשמח לשמוע את חוות דעתך

גרמת לי לשים לב לכשל משמעותי בשיח:

כשאנו דנים על ענייני נגיעה, אנו מורגלים לומד תמיד לגבי רופא וכדו' ש"בעבידתיה טריד" ו"אומן לא מרע אומנותיה" וכדו'. כשמקור הדברים הוא כמובן מהש"ס והפוסקים.

אך יש לשים לב - שלכאורה מדובר דווקא בהתייחסות לאותו רופא או עובד, ולא לצד השני, שהוא אינו טרוד בעבודה וכדו'. ולכאורה מצידו וודאי יש מקום לאסור.

יצאתי איפוא לבדוק את הדברים, בדיקה מהירה מקופיא. 

בגמרא אכן לא מופיע כלל זה במקרים רלוונטיים - והוא מוזכר לגבי מקרים בהם יש צד אחר - כגון איסור הסתכלות, או המזווג בעלי חיים. וכדו'.

אמנם בפוסקים למדו מכך בפשטות גם לנגיעה - כשיש שני צדדים. כך כתב הכפתור ופרח, וכמותו פסק הרדב"ז, שמותר לרופא למשש את הדופק של אשתו נידה, כיוון שבעבידתיה טריד.

ואם כי יש בפוסקים דחיה לדבריו לגבי איש ואשה (אולי כי ליבם גס זה בזה. אינני מוצא כעת לפניי את טעמי הדחיה) אך קיבלו הדברים לגבי שאר ענייני רפואה.

יש לציין, שתשובת הרדב"ז לעניין ייחוד - שבמקום מסויים הזכיר הטעם של בעבידתיה טריד ובמקו"א לא - ביאר הציץ אליעזר שיש חילוק בין שניהם טרודים למקרה שהנשים לא טרודות. ויש ללמוד מזה ק"ו: שבייחוד החשש הוא מפני העבירה, שהגם שתרצינה הנשים - שאינן טרודות, מכל מקום משוכה בפניהם - טירדתו של האומן. וק"ו לגבי הנאה מנגיעה. ואם כך ודאי צ"ע.

ואולי צ"ל - שדווקא ייחוד אכן, שהוא חשש אטו - חיישינן שמי שלא טרוד יבא לידי פיתוי הצד השני. אך בנגיעה שהיא איסור עצמי - אזי אנו מניחים שהיות והנוגע טרוד - ממילא אין חשש שיוסיף בנגיעתו נופך של נעימות... וממילא גם לא תהא הנאה לצד השני. אך מי שאף על פי כן באה לו הנאה - אכן ייאסר.

מכל מקום, כל זה כדי לדון מדוע כשהתירו לא חששו לכך, אך זה וודאי בלי שום צד ספק - שאיך שלא יהיה, מי שבאמת נהנה - אסור לו בוודאות. וכל דיינא דלא דאין כי האי דינא לאוו דיינא הוא.

ובסיום הדברים יש להעיר, שיותר מידי נשתרש היום ההיתר של "בעבידתיה טריד", ומקילים בזה לגמרי, בעוד ומעיקר הדין היה זה היתר מקומי ודחוק וכו'...

ובפרט חששו פוסקי הדור האחרון (חזון איש ואילך..) שבדור זה, כשרוב הרופאים הם מאלו שפרקו עול תורה ל"ע, אזי גם ההיסמכות על טיעון זה היא דחוקה, כי באין מעצור מצפוני יכולים הם למרות עבודתם לכוון גם לשם הנאה וכו'.. והיו דברים מעולם, כנודע.

(אני בטוח שלכל אשה ואשה יש איזה לפחות סיפור אחד עם רופא שרמז רמזים מסריחים, או יותר גרוע..)

ולכן ודאי שראוי שמי שלא מוכרח/ת ממש - לא ללכת לרופא מבני המין השני. הרבה מידע ניתן למצוא באסופה המגמתית הזו: http://www.toratemetfreeware.com/online/f_02538.html שאמנם היא מגמתית, אך לשם מראי מקומות היא ודאי יעילה.

וה' הטוב יכפר בעד.

והפדתי את הנקודה מצד מי שאין לו כח לקרוא.

אז בקצרה: מי שנהנה בוודאי שאסור לו לקבל טיפול מבני המין השני.

וגם כשלא נהנים, ראוי מאוד להתרחק גם מטיפול רפואי אצל בני המין השני. למרות שנהיה מין מוסכמה שאין בזה בעיה.. כי יש, לצערינו, יש יותר מידי...

אתה לא בחרת שהיא תיגע בך... מה היית צריך לעשות? לא להנות? אי אפשר להגיד דבר כזה

אתה היית סוג של אנוס להנות ממשהו שהוא לא אסור

מבינה את היסורי מצפון אבל בוא...

ובכל זאת רציתי להראות שיש גם את הצד המטופל ביחסי מטפל/ת - מטופל/ת ולראות מה תהיינה התגובות פה.

האמת היא שהדת היהודית היא לא הגורם לדעתי למתח בין בנים לבנות. אלא קצת אנחנו, שנותקנו מעט יותר מדי. תמיד יש לנו לאן לשאוף, לתקן ולהתקדם... עם זאת, קרבה גדולה היא היוצרת מתח גדול עוד יותר.

אבל נגיעה, האם היא כה קלה בעינייך?

הרי אם היא לא הייתה חשובה לך, לא בטוח שהיית שואלת את השאלה. כי מה את כבר מפסידה...

היא הרי הכח החזק המוביל להמשך קיום העולם, היא בעלת כח חזק כל כך שהעולם עצמו מכיר בה ככזו אולי אף יותר מאיתנו. היא המובילה לקשר המחבר בינינו, לחיבור ולאהבה - מקום השמור לאדם המיוחד לך ולא לכל אחד. היא בעלת כח עצום, אל תמעיטי בערכה (:

ואולי דברים משמעותיים לנו לפי איך שאנחנו רואים אותם. ואולי אנחנו לא רוצים לראות אותם כקטנים אלא כגדולים. שכל מעשה שלנו בעל משמעות ענקית, שכל דבר משפיע אף למעלה והופך עולמות.

יש ספרון קטן בשם 'מגע הקסם' של גילה מנולסון, בטח את מכירה, אבל למקרה שלא - ממליץ לך בחום.

558.5 KB file on MEGA

אני לא מכירה את הספר אבל תודה;) שבת שלום!

נפלאות תחילת השנה הלועזית ומשהו קשור.

אבל אם את רצינית,

אז רק תדעי לך ש**** ו****

וגם *******

סיננתי את עצמי כדי לא לעבור על לשון הרע.

וכן אני יודע שגם כך זה לשון הרע, אבל פחות חמור...

קהילה דוסית (בסגנון די הר המורניקי נראה לי).

זה סוג של ישיבה גבוהה כזו

/forum/f76

ביישוב עינב יש כולל מאוד חמוד וגם קהילה גדולה ובנו עכשיו שכונה חדשה 

עלי?

אלון שבות?

האזור מאוד יפה לטיול שקט ורומנטי.

הרבה מאוד מעיינות, חלקם לא מוכרים אז יתכן שתהיו בשקט שלכם. אפשר לנסוע לכוכב הירדן ולהנות מהשקט והנוף (אתם תהיו שם לבד, מובטח לכם שאף אחד מגיע לחור הזה...).

אטרקציות וכדו אני פחות מכיר.

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

זה כבר בסטנדרט

"וצביאת מרת אוגיתא דא, והוית ליה לאינתו.

ודן נדוניא דהנעלת ליה: חד חמרא לובא מעליא, בריא, גמיר וסביר, דידע לבדוחי ליבייהו דאינשי"

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.