אבא שלי אומר תמיד שהתבייכנות זה לא דרך חיים. ושאני אשים לב לזה טוב טוב. והוא אומר לי את זה כמה פעמים ביום. בוקר צהריים וערב. אם הוא נמצא. יש מנהג כזה של אבות לא להיות. ואם צריך אותם עוד יותר.

ככל שאני יותר אוהבת יותר כואב לי הלב. ככל שהלב יותר חי יש בי יותר אללה איסטור. אללה איסטור.

ממש מחוץ לחלון בחדר שלי יש מזגן שכנראה מעלה אדים ומחמם שכן כל בוקר אני קמה לקולות אהבתם של יונים שמצאו להם מקום לתנות אהבתם. כל בוקר.

הייתי רוצה לתנות אהבתי כל בוקר. מודה אני לפניך

שהחזרתי בי נשמה. שלי. ושלא הלכתי לאיבוד. 

ושאיבוד זה סך הכל עוד מדבר בדרך.

יש טעויות שאי אפשר לחזור מהן. ויש אלוהים בשמיים. יא אלוהים. רבעק.

התבכיינות זה לא דרך חיים. ודרך חיים מורכבת מדרך ומחיים. באשר לראשונה איני יודעת מה פירוש המילה. ובכן בצורה מילולית הפירוש הוא מהלך שאתה מתחיל אותו בנקודה אחת ומסיים אותו בנקודה אחרת. אני מסתובבת במעגלים. ובכן, אני מקווה שאני מסתובבת בספירלה.

באשר למילה השניה, ובכן, היא יותר חביבה עלי. חיים. כמה יפים החיים. כמה משונים ומחופפים. כמה אהבה יש להם, יש בהם, יש בי הם.

איך אומרת יערה, צריך לתת גב ללב. אחח איזה משפט. איזה קסם.

היום הרגשתי איך ה'אני איש פלא' הופך ל'אני איש פרא' וזה היה טוב וכיף וחופשי. ולהיות חופשי זה מעלה עצומה. ולהיות בשיא זה מעלה של זכות.

אבל דרך. אוי מה יהיה על הדרך. מה יהיה על הטעויות. מה יהיה על האהבה שאין איך לתנות

Don't do this

you'll regret it

Please

Find a way to escape this

Please

For you

God I hate that I hate that so much

He told her. Like it couldn't get any worse

I should probably talk to them about it tomorrow

And I fucking don't want to

Tatte why are you giving me those things

I can't take it

I have no power for this

She told me today that I have a lot of mental strength

But after this I do not think I do

What am I supposed to do

I really don't know

How can I open up to him if the fear is too real

There's an outside world and an inside world and I need to know the difference between them

It's so harddddd I can't I just can't

And I'm about to finish the treatment there and it's just getting worse

Tatte help me

I don't know what to do

I'm lost

How can I heal if I can't even talk to him

Look him in the eyes

I'm tired. I'm fucking tired

I need to sleep forever

But even when I sleep I have nightmares

So even this can't help me

Aaaaaaaaaa

Tatte I need you

Please help me

Okay? 

כל כך קשה לרפא טראומות.
כל גל כעס מחודש אני חושבת שזז משהו ושהכיוון חיובי, אבל איך התהליך כזה ארוך.
אני כל כך כועסת וזה נראה שהכעס לעולם לא ייגמר וכמוהו הסליחות. 
חוזרת על אותם דברים בכל פעם רק בניתוח יותר עמוק.
ואיזה טראומה מוזרה. טראומה ייחודית מאד. מורכבת מאד. עדינה ועוצמתית. ממש תואמת אישיות.
זו דרך נחמדה לבחור להסתכל על טראומה, לא? חח. לפעמים כדי להיות שפוי צריך להיראות משוגע קצת.
מה עושים עם הכעס הזה. 
אני חושבת: 'לעזאזל איך נהייתי סמרטוט'... ועדיין אני מפחדת להרים את הראש.
אני רוצה ליישם את המסקנות והרצונות החדשים כבר היום אבל זה לגמרי חסר איזון. עוד לחכות. שתתפתח מוכנות.
גם זה, בינתיים, ניגון.

ניגון של לב שבור.

נשמע רומנטי. זה כל כך לא נראה כך במציאות. רק אני יודעת, ורק האמונה שלי בו מה שיהפוך אותו... לניגון שלם בסוף, ולניגון יפה בעודו שבור.

המחשבות המחשבות המחשבות

שמישהו יעצור את המחשבות

שמישהו יעצור את זה

אי אפשר לנשום

הכל כבד

הכל מציף

כמה מחשבות

אין דקה של שקט

שמישהו יעצור

להקיא

למות

מה מאמי?

למה את ככה?

תדברי אהובה שלי

תדברי

מנסה להבין מה פשר הניסיון הזה?

אפשר הסבר, הוראות הפעלה, כיוון, יעד, משהו??

הו התסכול