מאז יום כיפור לא כולל פורים לבשתי רק חולצות סגולות

דרך אגב - צבע יפה

ואין לי המון חולצות בכללי...

וגם בחדר שלי הכל סגול, גם הקירות

בבת מצווה שלי השמלה היייתה סגולה

יש לי שעון סגול

יש לי תיק סגול

יש לי קלמר סגול

גם אני נורא אוהבת סגול - קיר בחדר בסגול, תיק סגול, צמיד סגול, מגן לפלאפון סגול, ורק חולצות אין לי סגולות

הגבתי על כך במקום אחר....אבל גם לי יש אובססיה לחולצות כחולת שאלה את גבר או אישה...ואם כן תהיה מעוניין באדם שלובש רק כחול???

כל פעם שאני מדליקה את הגז וזורקת את שאריות הגפרור לכוס נר הנשמה הריקה, אני מנסה להבעיר את השאריות הלא שרופות האחרות.

ואם אני ממש משקיעה, אני אוסף עוד גפרור כדי לשרוף את הכל כמו שצריך ואז אמעך את זה עם כף כדי שהכל יתפורר לאפר!!!  

עכשיו קנו כיריים חדשים עם הדלקת גז אוטומטית עם הסיבוב של הגז, וזה ממש חבל שזה כבר לא נצרך יותר.

הבנתי...  מזמינה אותך לביקור פתע בבית מאוד יפה וחדש! כלנית 29

ממליצה תעדכני אם את באה לביקור!!

ואיייי גם לי פעם הכנסתי את הדובי שלי למקפיא וכששהוא קפא לקקתי אותו כמו ארטיק כול הלילה.......

אני עכשיו נמצאת במוסד פסיכיאטרי כי אמא שלי שונאת קרח מאז שהיא ראתה אווטאר 

ושמאל ואני שם הפוך

חתונה.

לסגור את הדלת של החדר, זה פשוט מחרפן אותי שלא סוגרים, אבל נגיד לפעמים אני מצליח לשלוט בעצמי, רק לפעמים...
אמממ...
אובססיה לגלידה....😋

אובססיה לשאיפות גדולות, זאת אומרת, אני חייב להיות ברמה מסויימת וקשה לי להודות הרבה פעמים שאני פחות טוב בתחום הזה, ממש משתדל לעבוד על זה ואני השתפרתי פלאות מאז...לא יודע לפני כמה שנים.
אובססיה ל...כלבים. מת עליהם, פשוט מת עליהם. סוסים אני גם ממש אוהב, אבל לא היו לי הרבה הזדמנויות, לצערי...

אובססיה ל....נגמר לי.
נראה לי שזהו.
אבל, חלק מהאובססיות שלי(לדוגמא, שאיפות גדולות...) מגיעות ממקום טוב וגם באות לידי ביטוי באופן טוב, אך יש לזה גם חסרונות נלווים שצריך לעבוד עליהם.
זהו בערך...

ההתמכרות שלי לדמיון. זה מגיע לכ"כ הרבה דברים שאני מעדיפה לא לפרט, אבל תנו לדמיון שלכם להתפרע עד לאן זה מגיע. השמים הם הגבול.. בעצם אין גבול.

וגם אובססיה לידע. משהו מטורף

ואייי למה ככההה דווקא אבא שלי ממש מגניב אתה פשוט לא מכיר אותו

אני פשוט יכולה לשבת שעות עם ערמה של דפים ופשוט לקרוע אותם לחתיכות קטנות כאלה, לאדעת אני פשוט אחת כזאת שתמיד חייבת שיהיה לה תעסוקה בידיים...

המורות בבצפר שלי כבר התחרפנו שכל השולחן שלי עם ערימות של ריבועים פיצקים של דפים...

חיחיחי כע, נשמע מוזר🤷‍♀️

למלח- אני שמה ערמות של מלח באוכל, כולם צוחקים עלי שאני אוכלת מלח עם אוכל ולא אוכל עם מלח ותמיד אפחד לא מעיז לגעת באוכל שלי (זה די יעיל האמת)

וללהניח רגלים על מי שיושב לידי, אני אפילו לא שמה לב לזה, עד שצועקים עלי להעיף כבר תרגליים🙈

וואו, אני גם אוהב לשים מלח, תמיד אני שופך את המלחיה במשך איזה עשר שניות לפחות ואז מעירים להפסיק, אם לא היו אומרים לי הייתי ממשיך לאיזו חצי דקה...
ורגליים, יש לי רגליים ממש ארוכות אז תמיד אני מגיע לקצה השני של השולחן עם הרגליים שלי ולפעמים אנשים שמים רגליים ומשהו מפריע להם וחוסם אותם ובסוף הם קולטים שאיכשהו הגעתי לקצה השני של השולחן...
אבל בסדר, הם שורדים...

חחח אני עכשיו מנסה להיגמל כי זה מזה לא בריא כבר..

וכע, תמיד כשיש אורחים וכו אז זה פאדיחה כי תמיד אני נתקלת להם ברגליים וזה מביך...  ותמיד גם אני מניחה רגליים על כיסא של מי שלידי בשולחן וגם מזה כולם מיתחרפנים...

אבל לאנורא גם הם שורדים

כן, לחץ דם גבוה וכו'...
אולי אני גם אנסה להיגמל...
אה, אוי...
אה, רגליים על הכסא דווקא אחותי עושה לי, לא ההיפך, וזה באמת מחרפן...

חחח תפתח קבוצת תמיכה עם אחים שלי

קבוצת תמיכה...?
נראה לי יותר כמו קבוצת התנגדות ומחאה...

כעכע, תמיכה! כי ככל הניראה זה לא עומד להישתנות

אז שלפחות לא תיהיו בודדים בסיבלכם

אז ניתן לך שתי אופציות: בדרך הקלה או בדרך הקשה(המלצת הצוות: הדרך הקלה...)
ולא נהיה בודדים בסבלינו, אנחנו הקמנו קבוצה, נקים ארגון ונדאג שיופעל לחץ ומניפולציות על הגורמים הרלוונטים(ההורים שלך ואת...) ובסופו של דבר נביא לתוצאות...!!!
וואו, חייב לחשוב על שם, לוגו וגם להשיג צ'רידיי לארגון שנקים...
וואו, כמה דברים יש לארגן עכשיו...

לא ילך.

הם כבר שנים מנסים ליגמול אותי מזה

זה פשוט אוטומטי, מתיישבת- מניחה רגליים על הכיסא לידי, תהליך מתבקש, אני אפילו לא שמה לב לזה... לא אפשרי לעצור אותו

קשה משחשבתי....
אולי נקשור את הרגליים לכסא שלך...?
אגב, הזכרת לי עכשיו סיפור מצחיק...
אם את מכירה את המשחק קלפים קאבו...
במשפחה משחקים אותו הרבה פעמים...
במשחק אסור להשתמש עם שתי ידיים, כל פעם אתה צריך להרים עת הקלף ולהחליף את הקלף השני רק בעזרת יד אחת...
בקיצור, אח שלי הקטן כל הזמן השתמש בשתי ידיים וקיבל על זה קנסות...
פעם אחת כבר נמאס לנו, אז קשרנו לו את אחת הידיים שלא ישתמש בשתי ידיים...
ואז קרה המקרה הבא:
הוא איכשהו השתמש ביד הקשורה שלו, למרות שקשרנו לו אותה ואפילו לא שם לב...
זה היה אחד הקורעים...
ומאז כבר התייאשנו..
אולי איתך זה יעזור, מי יודע...

כמוני כך אחייך, אין טעם לנסות...

לסדר בכתיבה(בכתב יד כן?), זה יכול לשגעעע אותיייי!
היה לי כבר מקרה שבגלל שהמחברת לא היתה מסוגרת כמו שרציתי כמעט גמרתי אותה מרוש שתלשצי דפים כשהעתקתי🙈
קיצור עצוב.
אה, ומשו מזעזע עם קרדיטים זכויות יוצרים וכו', אני יכולה לשגע עם זה פילים🙈

כשאני מדברת עם מישהו על נושא רציני אני חוזרת על השיחה 

ובאותו עיקרון כשאני נכנסת לשירותים וזה רציני אני נכנסת שוב....

אני כן מקבלת לפעמים כויות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...