אבל גם ברור שהעיקר הוא ענווה, הכנעה ושפלות אז מה עושים?

סוד השילוב הוא ששניהם אחד. כשיש אגו קשה מאוד להיות שמח כי ברגע שמשהו לא הולך בדיוק כמו שרציתי אז אני כועס ועצבני. לעומת זאת ענווה היא שיא השמחה כי אני מוכן לקבל שלא אני המלך... רק עד שמוכנים לקבל את זה אז האגו בנתיים מפריע..

לכן בנתיים ננסה בכל זאת לשמוח (כיוון שעצם הנסיון לשמוח למרות שלא הכל כמו שאנחנו רוצים הוא בעצמו ביטול האגו) ובעזרת ה' האגו יעלם...

יש כדאי מאוד ללמוד את ליקוטי הלכות הלכות תפילין הלכה ו' שמדבר בדיוק על הנקודה הזאת.

כדאי גם לשאול את ה'.

בהצלחה..

את יודעת, עיקר התפילה הוא לבוא מתוך חיסרון לקב"ה ורצון למלא אותו, ואז באופן טבעי האדם בא מתוך כניעה, משום שהוא רוצה שהקב"ה ימלא חסרונו, הוא צריך לבוא לתפילה מתוך זה.
אך, לזכור שיש שני אופנים של הקשר בין עם ישראל לקב"ה: "אם כבנים ואם כעבדים וכו'..."(תפילת יום כיפור), מצד אחד כמו עבדים, שכתוב: "שלח את עמי ויעבדוני", אנחנו צריכים לעבוד את הקב"ה, עול מצוות, עול מלכות שמים וכו'...
אך מצד שני, אנחנו קרואים בנים, אנחנו הבנים של הקב"ה ואנחנו לא צריכים להרגיש לא נעים, זה המקום הטבעי שלנו..!!
והרבה פעמים אנחנו משתמשים בטענה הזאת: "הקב"ה, מצד הדין אנחנו באמת לא ראויים לרחמים, אך אנחנו הבנים שלך..!! אנא, תן לנו פרוטקציות...!!"(מופיע בתחנונים של שני וחמישי: "ובכל זאת שמך לא שכחנו, נא אל תשכחנו" "רחם על נחלתך ואל תתן...למשחית..כי אנחנו עמך..א-ל, הביטה דל כבודנו בגויים..עד מתי עוזך בשבי ותפארתך ביד צר עוררה גבורתך והושיענו למען שמך..עשה למענך אם לא למעננו עשה למענך והושיענו" וכו'...)
בעז"ה שלא נצטרך לא זכות אבות ולא פרוטקציות, שנהיה זכאים בדין מרוב זכויותינו..!!
שנזכה...!!
ותזכרי, מצד אחד הוא המלך אבל מצד שני הוא האבא ואנחנו הבנים של המלך..
"כי אני בן של מלך ורק אתה אחד מולך לך גדולה לך כתר לך ישירו מלאכי שרת"(מידד טסה בשיר "בן של מלך")

אבל באמת ממש קשה להתפלל בהרגשה שה' הוא מלך הרבה יותר קל לבוא בתור שזה אבא 

וכן צריך לבוא משתהים , מאהבה ומיראה 

והרבה יותר קשה מיראה!!

קיצר שנזכה באמת להיצלח את שתיהם

אכן, אך זה תלוי באופי של הבן אדם.
מי שיותר בגדר "אברהם", כמוך, כנראה יהיה לו יותר קשה עם היראה והגבורה, ואכן, נסיון העקידה שאברהם אבינו התנסה בו הוא נסיון של גבורה, של לעשות את רצונו יתברך כי הוא אמר וציווה אותי, לא משנה מה אני חושב.
מי שיותר "יצחק"(יותר נדיר...), הקטע של הגבורה יבוא אצלו חזק מאוד לידי ביטוי ודווקא הנסיון שלו בלעשות השתדלות ולקדם דברים ו"להתערב" בניהול העולם, יהיה לו ממש קשה...
בעז"ה אמן...!!!
שנזכה...!!

לחושב ככה! 

אבל לדעתי היום אנחנו דור של אהבה שמאוד קשה  לנו להיגע ליראה אז רבנו אברהמים וחלקנו המועטים יצחקים

אכן, זה יפה מאוד..!!
ואגב, זה לא חידוש שלי, שלא תחשבי...
אכן, את צודקת מאוד...!!
ואגב, זה גם מיישב סתירה במסכת אבות בפרק א', במשנה השנייה כתוב: "שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה הוא היה אומר על שלושה דברים העולם עומד על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים" ואילו במשנה האחרונה, אם אינני טועה, כתוב: "על שלושה דברים העולם עומד: על הדין על האמת ועל השלום שנאמר:" אמת ומשפט ושלום שפטו בשעריכם" ".
ונראה ליישב, לפי דעתי, לא יודע אם זה נכון, שהמשנה השנייה מדברת יותר על בחינת "יצחק" ואילו המשנה הראשונה יותר גדר של "אברהם"...
מה אומרת...?
@נשמה כללית

אבל באמת גם אברהם ויצחק הם מחוברים לכול אחד מהם יש נוקדה שדרכה הם מתנהלים בעולם אבל יש גם חיבור בין הנוקדות

צריך לחושב מהו החיבור וכך יהיה יותק קל , נראלי 

וכל אות..
אשרינו שאלו ה"גדולים" שלנו, שכל מילה שלהם שקולה ומדודה...
שנזכה...!!
אכן, את צודקת לגמרי לגבי החיבור בין הנקודות...

נשמע ווארט יפה, אבל אני לא מומחה לבחינות אלו..

אה, הבנתי...

טוב, לא נורא...

נשלח בטעות פעמיים

אלא מתוך כובד ראש (המשנה)

 אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך שיחה ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך שמחה של מצוה (ברייתא בגמ')

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....