אולי אפילו מלנכולי לפעמים

זה מי שאתה

אבל בקטע טוב ובריא לרוב, בקטע עמוק, לא עצבות רעה

כאילו הכל אחד לאחד - אני הבת 17 היחידה בכיתה, כולם קטנות. אני אוהבת עומק, וקשה לי לזרום כי אני כבדה כזאת מטבעי.. כאילו אני יכולה לזרום בקטע של בואו נלך לאיזשהו מקום מוקרץ אבל לדבר איתי זה משימה... סתם הגזמתי אבל ברעיון.

לשמחתי יש לי חברה פילוסופית כמוני

בפורום אני קצת שונה... לא יודעת להסביר את זה. אולי בגלל האנונימיות

וואי ואין לי מושג מה להגיד לך.. אולי פשוט תמצא לך את החברים שלך כאלה שקצת יותר עמוקים.

גם אם בשביל החברים שאתה רגיל לדבר איתם זה כבד מדי.

97% שלא

וואו, די מזדהה...
כאילו, @מאן דאמר יותר זה שמדבר איתי על הדברים האלו, הוא עדיין חייב לי ויכוח...(כשחושבים על זה, אתה חייב לי כבר שניים...)
אכן, פה יש הרבה אנשים כבדים...
לא נורא, זה אומר רק טוב, לא אומר אף דבר רע עליך...
רק צריך לקחת את זה למקומות טובים, שלא חלילה תהיה כמו החכם במשל החכם והתם של רבי נחמן מברסלב(מכיר, נכון...? אם לא, אספר אותו בקצרה או שאעתיק קישור אליו מהאינטרנט או משהו...)...
ולא אפרט...
יישר כוח ולילה טוב...!!!

גם אם זה לא אומר עלי כלום, זה מבאס לאללה שחבר שלי לא מבין למה אני שולח לו ציטוט של הרב קוק ומתחיל לדבר איתו על זה

כן, נכון...
לא נורא, אתה יכול לשלוח פה ואני אדבר איתך...
ויישר כוח שאתה מנתב את הכוח הזה למקומות הנכונים...!!

רק אני לא מבין למה אני ער

ואני עוד שנייה הולך לישון, ממליץ לך גם...

רגע אני עובד על זה בלי לחץ

תכלס הוויכוח בעיצומו אני הסברתי לך די בםרוטורט (אז בספות במאהל)

את מחשבותי ואתה עוד לא הגבת(למרות שאני יודע מה תגיב ואני יודע מה אני אגיב וכו וכו גלגל החוזר)

מה שכן

@קורא ממעמקים 

אני לגמרי מבין אותך לחלוטין

גם לי יש את ההרגשה הזו ביחוד אחרי שיש לי מחשבות עמוקות

על משמעות החיים ועל למה אנחנו לא קניבלים\ערפדים ואולי אנחנו בחלום של פרפר חמוד כזה

ואולי בכלל אטום זה בוזון...

ואולי אני סתם חושב שאני חושב אבל בתכלס אני לא חושב 

כי איך אפשר לחשוב על לחשוב ..

טוב נו זה שאלה עמוקה...ררר

קיצר... משו בסגנון הזה

לכן גם לדעתי זו לא שיטה טובה מה שאמרת, עובדה שבגלל זה אתה הספקת להגיד את מה שרצית ואני לא הספקתי כלום, כדאי פשוט לעשות תחלופה של טענה מול טענה, לא שכל אחד מדבר את כל מה שיש לו להגיד ואז זה יכול להגיע למצבים כאלו.
ונכון, אתה צודק, לא צריך להתפרץ לדברים של החבר, אבל כשבן אדם אומר מלא טענות יכול להיות מצב כמו שהיה ויכול להיות שגם השני לא יצליח לעקוב אחרי כל הטענות. כמו כן, כשבן אדם אומר טענה של חמש דקות ואני חושב שאני יכול בשנייה לקטוע את כל המהלך שלו ואני כבר יודע לאן דבריו הולכים, אין סיבה לחכות את כל החמש דקות.
בקיצור, אם הבנת, כדאי פשוט לנהל שיח מכבד, אך לא כמו שאתה הצעת...
ואגב, הויכוח השני זה לגבי זהות וזה, אם הבנת...
וטוב, נראה...
יאללה, יישר כוח...!

טענה מול טענה זה וויכוח של אנשים שיודעים מראש שהוויכוח אבוד והם סתם מתלהמים

כי תכלס זה לא כל הטענה שלי ואתה בא ופורך את המהלך אללא סתם טענה שלי ואתה פורך אותה.

כלומר חלק מאוד חשוב מהדרך זה איך הטענות באות לידי ביטוי ובאיזה סדר.

האידיאולוגיה היא לא רק טענות של 

א

ב

ג

ד

וכו

אלא היא דרך כלומר יש נתון כזה ונתון כזה ואני רוצה להגיע ל שם ולכם המהלך שלי יהיה ככה וככה וככה.

ככה מתנהל וויכוח אמיתי לא טענה מול טענה.

ממש לא, זה ויכוח מתורבת, פשוט אני, אם אני רואה לאן דבריך הולכים, אני יכול לקטוע אותך באופן מנומס אחרי שאבקש רשות, ואומר לך את טענתי ולמה אין לך בסיס לדבריך.
איך הגעת למסקנה שהויכוח אבוד והם סתם מתלהמים...??
מה זאת אומרת...?
אתה טענת טענה, אני פורך אותה...
ואין בעיה, זה לא מפריע, אתה עדיין יכול לסדר את טענותיך, פשוט כאשר אתה אומר משהו שלפי דעתי לא מתחיל, אין סיבה שאני אקשיב לך במשך כמה דקות, אני אגיד לך למה דבריך לא מתחילים בכלל.
וגם, יכול להיות מצב שהשני לא הספיק לדבר ואז זה היה ויכוח חד צדדי, מה שקרה לנו.
נכון, אמרתי, אתה יכול לסדר את טענותיך, קודם תגיד טענה א' ואז תגיד טענה ב', זה לא סותר...
נגיד לדוגמא מה שהתווכחנו אמרת לי שתי טענות של שני נושאים שונים שלא היו חלק ממהלך אחד...

אני חושב שאם אתה חושב שאתה יודע לאן הדברים הולכים 

או שאתה קורא מחשבות\נביא או שאתה חושב שאתה יודע. ותקשה עלי האאא הרי תמיד זה עובד.

אומר לך אני כי אם אתה מגיע בגישה כזו שאתה יודע מה הצד השני אומר אזי אתה תהיה עסוק בלא להקשיב לו ובלנסות לפרוך אותו למרות שהוא לא התחיל אפילו את טענותיו העיקריות.

אני חושב כי בוויכוח תשמע מה הצד השני אומר.

תפנים.

תקשיב לו טוב.

תהיה טיפה עניו.(כל האמור לעיל אמור בעיקר לעצמי

אני יודע כי אני רחוק מלהיות מושלם בנושא הזה בלשון המעטה)

ואז אחרי שהוא ביאר לך היט את עמדתו ואת טענותיו ויש לך קושיות - תקשה

ואין הכי נמי תקשה בכל הכוח.

אבל כמובן תן לו פתח להשיב על הקושיות \לפרוך אותם.

אם וויכוח מתנהל ככה- זה וויכוח ראוי לשמו.

לא מסכים.
ממש לא נתתי הוכחה לדבריך.
אם אמרתי טענה שלא מתחילה, אין סיבה שהצד השני יקשיב..
נכון, בדברים שאתה לא מסכים איתם אך הדברים יש להם אחיזה והם לא פרוּכים מעיקרא, צריך להקשיב, אך אם הדברים אינם מתחילים כלל ועיקר אין מה להקשיב.
זה כמו שתגיד לי עכשיו להקשיב למה שמחבל אומר, מכיוון שדבריו לא מתחילים בכלל, אני עוצר את הדיון כשהוא מתחיל, כך שאם היית אומר לי טענה כלשהי שאני חושב שהיא לא מתחילה כלל, אין בעיה שאעצור אותך על זה ואגיד למה טענתך לא מתחילה..
וגם, כמו שאמרתי, לגבי ערבוב בין שתי טענות, שזה אין סיבה שבן אדם יגיד ברצף שתי טענות שהן לא שזורות, זה רק מקשה לאחוז ראש ויכול לגרום למצב שרק אחד ידבר והשני לא ידבר וזה בעצם יהיה ויכוח חד צדדי.
שוב, לא אמרתי שלא כדאי להקשיב, אמרתי על טענות ספציפיות.
נ.ב. גם אני צריך שיעור בענווה בעניינים האלו...

אני חושב שיש בזה גם עוד צד 

אם אתה חושב שהטענות פרוכות מעיקרא או שאתה לא יודע מה זה עיקרא או שאתה מזלזל בצד השני שלא מביא טענות מבוססות

ועם כל הכבוד יש הבדל בין וויכוח עם חבר ידיד למחבל

ויותר מזה אני כן אתווכח עם מחבל אם אראה שזה יועיל במשהו (כלומר במצב שהוא לא יכול לחבל ובמצב שעדיף לי לא לבזבז 30 אגורות (כדור של אמ 16) מהצבא..\ מהאקדח שלי

אדרבה אם אוכל להוכיח לו שכל חיו היו טעות אני אעשה זאת (אם לא אז אני אגרום לו להבין בדרך הקשה..)

וכן אני חושב כי אם אתה מכבד את העומד מולך ומחזיק ממנו ומידיעותיו קצת

אזי יש סברא בלהקדיש לו חמש דקות ולשמוע את טענותיו עד הסוף.

ועוד אם מישהו מאבד ראש בסדר הטענות יש סיכוי שבאמת הוא לא ירד לסוף דעת העומד מולו.

וצ"ע

נ.ב

לעניות דעתי ברגע שנדע כולנו לעבוד על זה הוויכוחים יהיו יותר אפקטיביים גם..

אני אישי מוצא את עצמי מתלהם לפעמים בוויכוח ופתאום אני תופס את עצמי הלווו תרגע זה וויכוח..

אינני חלילה באתי לפגוע או להעליב, לא חושב שדעת מי שמתווכח איתי פרוּכא מעיקרא סתם, אך אם אחשוב כך במהלך ויכוח לא אתבייש לומר זאת, ואין זה אומר כלל על זה שהוא טיפש או חסר השכלה, לפעמים פשוט דעתינו נוטה לשמוע דברים ולהגיד אותם בלי לבסס אותם כמו שצריך, ואני גם לפעמים חוטא בזה, ולכן יכול להיות מצב שזה יקרה לאחד מן הצדדים, ובמקרה כזה אגיד לו שטענתו פרוּכה מעיקרא ואין לה אחיזה במציאות או שהיא סותרת עובדוּת וכדו'...
ברור, לא אמרתי שזה אותו דבר, רק באתי להבהיר רעיון מסויים, אל תיצמד לדוגמא...
אתה מבין, אתה רואה בעצמך שלא יהיה מצב שזה יועיל להתווכח איתו, ואו שתגמור את זה בדרך הקשה או שתלך הביתה, לא תהיה תועלת אם תדבר איתו, כך אם בן אדם התבסס על טענה שאיננה מסתדרת כלל ועיקר ב"סוגיה", אין סיבה להקשיב לטענה הזאת ולכן אפשר לעצור את הדיון ולהגיד מדוע לדעתי היא פרוּכה מעיקרא.
אכן, ולכן אם יש לך שתי טענות שאינן שזורות אחת בשנייה ולא חלק ממהלך אחד, אין אף סיבה להגיד אותן רצוף, זה סתם מקשה על הדיון והופך את הטענה לארוכה מדי, ויכול להיות כמו שאמרתי כבר...

אכן, צע"ג
נ.ב. אכן, צודק לגמרי. כנ"ל.

תקן אותי אם לא

אתה טוען שאין בוויכוח שום תועלת וכי עדיף לעשות מעשים יותר פרקטיים

לעומת זאת אני סובר כי

הוויכוח הוא בעצם סוג של גיבוש דעה שיש לו השפעה ניכרת בעיצוב הדעה וההבנה.

אני גם טוען שיש לויכוח חשיבות, גם אם לא מסכימים, וברור שבכל ויכוח אני לא אסכים כנראה, אחרת לא יהיה ויכוח ואני אתן לך לדבר ואמחה כפיים, אלא בויכוח רגיל אני אתן לדבר ואז אסביר למה אני לא מסכים ואז לכל אחד מתחדדות נקודות שהוא לא חשב עליהן וברגע שהאדם אומר את דעתו דעתו מתחדדת והוא גם יכול להבין דברים אחרים ולקבל אותם.
אך, כאשר מישהו טוען משהו שמבוסס על משהו שכלל לא נכון, אין סיבה להקשיב, זה לא יבנה כלום ולא יועיל...
טוב, בעז"ה שנזכה להיות ענווים ולהקשיב...
אכן, אבל עדיין, כאשר מדובר על טענה שלדעת הצד השני אינה מתחילה, אין סיבה שהוא ישמע עכשיו חמש דקות כי זה לא ישנה בדעה שלו כלום, אלא הוא יגיד את הטענה למה לדעתו זה לא מתחיל ואז הצד השני יסביר והוא ישמע..
לא אמרתי שאין טעם להקשיב, אדרבה, משום כך אני אומר זאת...
שכוייח...!!

תחשוב רגע

בנאדם שטוען טענה.

גם אם היא הכי לא נכונה בעליל.

ואתה רואה את זה בתחילת טענתו,

אם תנסה להסביר לו למה הוא טועה הוא לא יהיה פנוי להקשיב לך כי מבחינתו לא שמעת אותו עד הסוף.

ויותר מזה אם באמת טענתו פרוכה, תחכה רגע ותגיד לו בסוף טוב יש לי קושיות עליך....
אבל אם תקטע בנאדם באמצע וויכוח א חוט מחשבתו ינתק - דבר שהופך את הוויכוח לחד צדדי ב לא תצליח לשכנע אותו שטענתו היא טעות.

(אגב בנושא הזה אני חושב כי מי שלא מוכן לשמוע את השני (גם אם זה מתחפש לתירוץ"טענתו פרוכה מיניה וביה")

הוא לא רגוע. כלומר מפוחד מהוויכוח או כי הוא פוחד להשתנות. או בגלל שיש אמת במה שהשני אומר וזה מפחיד אותו לשנות דעה למשהו לא מוכר(תיאוריה שלי, וברוב הוויכוחים היא עבדה)).

חוץ מזה בנאדם שטרח וסידר את טענתו מן הצניעות והענווה לתת לו במה לשטוח את טענתו עד תומה. לא חייבים להסכים ואם יש מה לומר הכי טוב כי תכלס זה הכי מחדד.

ישר כוח.

בשורות טובות.

אבל מנסיוני אפשר להיות מופתע מהסבר של מישהו את דעתו

גם כשבטוחים שהנחת היסוד אינה נכונה, יכול להיות שבהמשך ההסבר של הצד השני תתווסף נקודה שהראשון לא חשב עליה בכלל, אפילו כשזה נראה שהדעה הזו היא הכי פשוטה, היא יכולה להפתיע

זה בדיוק אחת מטענותי..

היה פה הרבה מלל

בעיה ידועה בוויכוחי עם תות"ח(לא עבד לי התיוג משום מה)

אכן, יש הרבה מלל בדבריי..
מה לעשות, אני לא בדרגה של אנשים כאן שדבריהם קצרים ועמוקים, אני צריך הרבה מלל כדי שיבינו את דבריי..
וואו, הלוואי שאגיע לרמה הזאת של הרב זצ"ל...!!

אבל מצידך, כשאתה מקשיב לבן אדם, אתה לא באמת מקשיב כי מבחינתך הנחת היסוד לא נכונה, ואם תקטע אותו ותקשה עליו את מה שאתה רוצה להקשות, הוא יענה לך בנקודה הזאת שלא חשבת עליה ויסביר לך ואז מה שהוא אומר ישפיע עליך באמת, אין סיבה סתם להקשיב לבן אדם אם אתה לא באמת מקשיב.
ואכן, לא אמרתי שאין טעם להקשיב לדבריו, אמרתי שבמצב שהאדם לא באמת מקשיב, אז אין טעם...

אתה מדבר פה על וויכוחים אידיאלים שכל הנוכחים הם גאוני הדור, זה לא תמיד ככה...

אז מסכים לגמרי...
אוף, אבל זה מתסכל...
טוב, וואי, אז מה זה סליחה, @מאן דאמר, לא חשבתי שזה רק אנשים ברמה חושבים ככה, מה זה סליחה אם נפגעת, אתה צודק לגמרי...
זה מה שקורה שאני גאוותן, אוף...

אין מה לעשות, נגמרו הנושאים לדיון...

על מה זה שאלה?

זו כבר הגזמה...

יש בזה משהו 

אבל עצם זה שהוויכוח התנהל כמו התיאוריה שלי זה רק חיזק אותו

אני גם בכלל לא עניו בלשון המעטה

ממ אבל כן אני מדבר על ויכוח של אנשים איך הרב משה אומר ב Level שלנו 

לא על וויכוחי גאוני הדור ודייניו

אוקיי, אז אתה מסכים איתי רק אתה אומר שמבחינה טקטית עדיף לשמוע אותו עד הסוף, גם אם הוא אומר שטויות, כדי שהוא יקשיב לך כשאתה תדבר.
אז אולי אתה צודק, אבל תסכים איתי שהחמש דקות שהוא הקשיב לא היו הכי יעילות בעולם ולא תרמו כ"כ מלבד הסיבה הנ"ל...
ואני לא מסכים, זה שאני קוטע בן אדם לא אומר שזה ויכוח חד-צדדי, אני אומר לו: "שנייה רגע, תעצור שנייה, יש לי קושיה על דבריך" ואז במקום שאני אשמע עכשיו חמש דקות של דברים שלא כ"כ ישנו בי משהו, אני אגיד את מה שאני חושב ואז מה שהוא יגיד אחרי זה ומן הסתם יתייחס לטענה שהשמעתי, ישנה בי הרבה יותר כי אני הרבה יותר אוכל להקשיב ככה.
לגבי ב', אולי אתה צודק, אבל שוב, תסכים איתי שזהה לא הכי יעיל ואם הבן אדם השני מספיק בוגר הוא יבין שזה לא בא ממקום כזה שרוצה לא להבין אותו ולנהל ויכוח חד צדדי, אלא דווקא ההיפך, הוא רוצה להבין אותו ולכן הוא קוטע אותו....
לא אמרתי שאינני מוכן לשמוע את הצד השני, אמרתי שבטענות ספציפיות אין טעם שהבן אדם ישמע (יכול להיות שיש טעם, אך מבחינת הבן אדם אין טעם וזה לא ישנה בו כלום, ובגלל זה אין טעם...) הכל אם הוא חושב שזה כלל לא מתחיל וזה ממש לא תירוץ, אני רק אומר שזו הסיבה שתגרום לבן אדם השני לא לשמוע, וסתם חבל על הזמן...
שוב, אין בעיה לשטוח את הטענות בצורה רציפה, ואדרבה, מסכים איתך שזו שיטה טובה וצריך לשטוח טענות ועליהן להגיב באופן רציף, אך במקרים מסויימים זה לא הכי יעיל, זה הכל...
יישר כוח לך...!!
אמן...!!
נ.ב. אני לא מתכוון לויכוחים איתך ספציפית, בויכוח שעשינו בזמנו במאהל לא מצאתי אף טענה שלך שלא התחילה, אתה ממש חכם וטענותיך עמוקות ונובעות מדברים מבוססים, אך אני מדבר באופן כללי על ויכוחים. וגם, יכול להיות שאפילו לטובים ביותר יש פאשלות. "את חטאיי אני מזכיר היום"- גם אני יצא לי פעם אחת לדבר שטויות (פה בפורומים...) למרות שלא היו לי באמת ביסוסים ודיברתי שטויות ובאמת זה היה אחד השרשורים הכי ארוכים פה, ווואלה, מלבד שיעור בענווה, הרגשתי שזה היה בזבוז זמן גדול ברמות...
לא יודע, אני לא חולק עליך במקרה הזה, אני פשוט חושב שזה לא הכי יעיל, אם תצליח לשכנע אותי, אדרבה.(כאילו, אם הבנת את כוונת המשפט. התכוונתי לומר שיש פעמים שאני נוקט בעמדה כלשהי כי אני משוכנע בה ויש לי כמה סיבות לתמוך בה ודעתי מבוססת כלל ועיקר, ורק אם יפרכו לי את הכל ויוכיחו לי אחרת, אין סיבה שאחזור בי, ולכן מלכחתחילה אני יודע שאם לא יהיה לי מענה על כל טענותיי אני אשאר בעמדתי, ואילו פה זה לא מבוסס כ"כ, פשוט אני חושב שזה לא הכי יעיל, ככה נראה לי, ואדרבה, אם תוכיח לי שאני טועה ושזה כן יעיל, אשמח לשמוע...)
יישר כוח ממש על הכל...!!!
אני גאוותן ואתה עניו, אין מה להגיד. אולי בגלל זה אני עדיין ממשיך לחלוק עליך בנושא.

אני מסכים שגם אם הצד שהני אומר שטויות צריך להקשיב אבל!

לא כדי שהוא יקשיב לך אחרי ממש לא ממש אבל ממש לא!!

אלא 

א לעבוד על הענווה

ב לתת לבנאדם כבוד גם אם הוא לא הכי ברמה 

ג אולי באמת הוא אומר משהו שנראה לך שטויות אבל תכלס הוא יהפוך את זה.

ולכן אני סבור כי גם אם הצד השני יגיד שטויות ותפס עוד 2 קילו ביט באחסון במוח

זה כן יעיל 

מהסיבות לעיל ועוד..

אגב אני ממש לא עניו 

ואתה ממש לא גאוותן 

איך אומרים א עצם זה שאתה מבקר את עצמך זה מוכיח משו טוב..

אני חושב שלשניכם יש נקודות טובות, מצד אחד יש אדם מולך שיכול להיות שהוויכוח הזה קריטי לו וזה חשוב לו להשמיע את הדעה שלו, ומצד שני, יש מצבים שבאמת אין טעם לוויכוח כי שני הצדדים לא הולכים לשנות את דעתם בקרוב, ואז הוויכוח עלול סתם להרבות שנאה ח"ו

כמובן יש מלנתה סוגים של וויכוחים ונראה לי שגם אתם לא סגורים מאה אחוז על איזה אתם מדברים

בקיצור, שניכם צודקים ושכויעח!

גיט שאבעס!

אגב ערכתי וויכוחים עם משני הסוגים 

וניסיתי להתווכח על אנשים שהם בבחינת "ראש בקיר"

ואכן ויכוחים כאלה לא רק לא יעילים הם גם בעייתים מבחינת שנאת חינם וכו

ודווקא בגלל שזה דבר כל כך נפלא צריך לשמור אותו מאוד מאוד ולהסתיר. כמו יהלום כזה. זו ממש אומנות לנווט בין עומק לפשטות, אבל אומנות נצרכת מאוד מאוד כדי שנוכל לשרוד.

אני עושה ככה- בכללי אני משתדל להישאר פשוט כמה שיותר אבל יש לי חברים 0בכל קצוות הארץ) שאני יודע שכשאנחנו נפגשים ישר שואלים "מה התחדש? איך עבודת ה'? עם איזה תורה בליקוטי מוהר"ן אתה הולך עכשיו?" ברור שאי אפשר ככה כל הזמן אבל זה כל היופי שיש געגועים ואז שמחה גדולה כשנפגשים.

בדרך כלל האנשים האלה (הלא עמוקים) נשלחים מלמעלה כדי שלמרות כל השכל שלנו, לא נשכח שאנחנו עדיין לא יודעים כלום ועיקר היהדות היא פשטות ותמימות בסך הכל...

אני עכשיו לומד מאמר נפלא בליקוטי מוהר"ן שמדבר על הנקודה הזאת והיוצא משם הוא שהעיקר הוא האמונה שגם כשאני לא מדבר על הדברים הגבוהים אלא עוסק מה שנקרא "משא ומתן" ושטויות, גם שם נמצא ה'. וכשהאדם חזק באמונה הזאת אז גם מהשיחות הלא משמעותיות האלו דווקא נפתח אור גדול ודיבורים חזקים מאוד..

לעיון עיין תורה ל"ה בליקוטי מוהר"ן.

בהצלחה

כמה עומק נתת לחוסר העומק 

תודה!

לא הבנתי כלום, ומה שהבנתי לא מובן לי, כנראה אין לי נפש מספיק בריאה ללמוד רבי נחמן

שזה רובנו..

אני לומד את התורה הזאת כבר איזה חצי שנה ורק עכשיו התחלתי להבין.. אז אין ייאוש! גם אם כל כך דפוקים שלא מבינים חצי שנה, רבנו מלמד שתמיד יכול להיפתח לנו הראש והלב...

בפשטות המהלך של המאמר הוא כזה-

1) צריך לשמור את השכל ממחשבות חיצוניות.

2)צריך לחדש את השכל כי הוא מתעייף ומתייגע

3) חידוש השכל הוא על ידי שלושה דברים א. שינה. ב. פשטא אורייתא, תלמוד בבלי ג. משא ומתן באמונה

4) מבאר רבנו שכשעוסקים בשלושת בחינות שנה אלו עולה הנשמה (שהיא המוח) לאמונה ושם היא מקבלת שכל חדש מאור הפנים של התורה והצדיקים

5) אותה אמונה שיכולה לחדש את המוח צריכה שמירה כיוון שיכולים לינוק ממנה החיצונים והשמירה היא על ידי שמקיים "דובר אמת בלבבו" ואז נמשך חשמ"ל מעולם הבינה ומגן על האמונה שהיא גם ספירת המלכות.

6)על ידי שמכניסים את המוחין לאמונה וגם שומרים על האמונה ע"י החשמ"ל נבנית ירושלים, נכנע עמלק, עולים כל הניצוצות מבין העכו"ם, ונבנה בית המקדש וזוכים לתשובה שהיא להשיב את כל הניצוצות שנפלו למקום שניטלו משם. 

וזה העניין של לשמור על המוחין (העומק) על ידי פשטות (אמונה)...

ואם יהיה עוד שאלות אני מאוד אשמח כיוון שהתורות של רבנו ממש מצילים אותי כל הזמן ואני ממש לא מתנגד שיעזרו לעוד אנשים...

אבל לא הבנתי איך זה קשור לגיל? אתה חושב שאתה כבד לחברים שלך, ביגלל שאתה יותר גדול מהם?

יש לי חברות גדולות, וקטנות. ואנחנו לפעמיים באותו ראש. 
אל תנסה לחפש תרוצים, למה אתה כבד. תחשוב לעומק פשוט. 
אולי הסביבה שלך שונה מחברים שלך, והראש מאוד שונה, 
זה לא  דוקא יכול להיות קשור לגיל. 
מקווה שעזרתי..

אבל בוודאי שהוא יותר עמוק מחברים שלי

הם חמודים בטירוף ונורא רגישים, ובאמת בכל אחד יש עומקים מטורפים, אבל מבחינת דיונים אני לא מצליח למצוא שפה משותפת איתם

אולי אחד על אחד, זה יותר הולך. מאשר 5 חבר'ה. 

אני לא חושב שאי פעם דיברתי בקול בקבוצה של 5 חבר'ה

יש אנשים שפושט מתרחקים מזה... וכזה מעניין אותם דברים אחרים אבל תמיד  אכישהוא כולם שאני מדברת אותם יוצא עומק  

לא עומק עומק אבל כזה קיים!

ואני מרגישה

שיש לידי אנשים שהצורה של העומק שלהם קצת שונה משלי .. אבל לכולם יש!

ותאמת שאני אדם בדיוק באמצע

אבל שמעו מה קרה לי השבוע דיברנו איזה 10 בנות בשיא עומק!! ואווו זה היה כול כך כיף! וכול אחת הייתה שתופה ודיברה והירגשו שפושט כול אחת ואוו!!!

ואז בבת אחת התחלו לדבר על שטיות בבום! כמו צוק שבבום אתה למטה...

קיצר במוקם לצאת שמחה על האור של העומק יצאתי בוכה... זה באמת כאב לי , טיוב קיצר זה אני!

שאת מצליחה לראות את העומק שבכולם...!!
וואו, נשמע מדהים..!!
ואיזו באסה שבסוף זה התפוצץ...
אבל לפעמים צריך לדעת, שאמנם יש הרבה ציניות וקליפות אחרות שמפריעות, אך הרגעים שבהם האדם באמת נמדד מי הוא באמת, אלו דווקא רגעי האמת, בלי מעטפת חיצונית ובלי מסכים שחוצצים.

המטרה שלנו היא לנסות להסיר ולקלף את השכבות האלו, ולגלות בתוך נשמה שמנצנצת כמו יהלום..!!
"כל אחד הוא עולם ומלואו".
"כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו קיים עולם מלא"..
שנזכה להסיר את הקליפות שלנו ושל אחרים ושנהיה בבחינת: "וּמָל ה' אֱ-לֹקיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱ-לֹקיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ"
שכוייח..!!

תכלס מצאתי פיתרון או שאני פונה לאנשים יותר מבוגרים

או שאני מתווכח עם עצמי..

זה מענייןן

או שאני לא מספיק עמוק בשבילך...?

ועל עצות מעשיות ושימושיות למתאבד המצוי

כן, צודק...

טוב, אני אשתדל לזרום יותר...

תודה רבה...!!

באמת?? וואו הייתי בטוחה שאתה מינימום שיעור א.. אתה ממש עמוק ולקרוא את התגובות שלך... מאיפה כל הידע הזה?

וואו, תודה רבה...!!!
מאיפה כל הידע הזה...?
צברתי אותו במהלך השנים, שמעתי מרבנים, שמעתי דעות של אנשים וכו'...
ואני ממש מודה להורים שלי ששלחו אותי בגן חובה ומכיתה א' עד ד' כולל למקומות ממש תורניים שמהם אני יונק עד היום(גרסא דינקוּתא)...!!
וגם, ב"ה עברנו הרבה דירות וזה לפי דעתי השפיע מאוד על המוח שלי שלא הייתי מקובע וזה גרם לי להפרייה של המשחבה והמוח, לא חשבתי על התיאוריה הזאת בעצמי, קראתי את זה בספר "סוד המוח היהודי" של ערן כץ, וממש הזדהיתי עם התיאוריה הזאת.

ולא יודע, בלי להשוויץ, ה' חנן אותי בזיכרון טוב ואני השתדלתי לנצל אותו לקודש וכו'...ולא לשטויות, כמה שיכולתי. תמיד קדוּשה ומקצועות קודש אהבתי את השיעורים שלהם מאוד ומה זה התחברתי (וכשהחוויה גדולה, ככה זוכרים יותר טוב...) וגם בכללי אהבתי ללמוד.
אני זוכר שכשהייתי קטן תמיד היו שואלים את אחים שלי אם הם רוצים לחזור לבית ספר וכולם אמרו שהם אוהבים חופש וכו'..כמו הרבה ילדים, לצערינו, ורק אני הייתי המוזר היחיד שתמיד אמרתי שאני רוצה לחזור ואהבתי את הלימודים.
אבל מה שאני רוצה להגיד, זה הכל עניין של עמל ויגיעה, גם מישהו שה' לא חנן אותו בשכל טוב והוא ממוצע או אפילו פחות מהממוצע, אם הוא יתמיד מספיק ויהיה לו כוח רצון חזק הוא יוכל לעקוף את בעלי הכישרון ובדר"כ דווקא הבעיה של אותם בעלי כישרון שאין להם מספיק כוח רצון ללמוד עוד והם "אופורים" ואז זו בעיה מאוד גדולה, משום שאף פעם אין כזה דבר "להגיע אל המנוחה ואל הנחלה", תמיד יש עוד מה ללמוד ועוד מה לחקור, ולכן זה משהו שהם צריכים לעבוד עליו ולקבל קצת ענווה.(הרבה פעמים אפשר פשוט להסתכל על אנשים יותר חכמים ואז זה נותן לך כוח להתמיד יותר, למי שזה עוזר לו...)

וגם אני קראתי את סוד המוח היהודי! מאוד אהבתי אותו

כן, אחלה ספר...(קיבלתי אותו לבר מצווה...)
כן, אני צריך לעבור עליו עוד פעם, מה שטוב מאוד בספר הזה זה שמצד אחד כיף לקרוא אותו כי הוא עלילתי ומצד שני הוא מאוד יעיל ויש שם עצות פרקטיות שעוזרות מאוד, השילוב המיוחד הזה נדיר מאוד בספרים, וזה ממש אהבתי בו..!!

רק כקצת עיצבן אותי שהוא אומר שם שאת השבת העתקנו מהרומאים ואת המצווה הזאת לקחנו מהכנענים.. מה זה השטויות האלה? ה' ראה מה הרומאים עושים אז הוא החליט לנוח ביום השביעי?

את די צודקת...
בסדר, תמיד כשקוראים ספרים של סופרים חילונים צריך לזכור מה לסנן, אין מה לעשות...

מרוב שהתלהבתי על הספר סיכמתי אותו

סיכמת אותו בעט שחור על גבי דף לבן ופיצלת את העמודים לשניים...?
וואו, אני מתלבט אולי זה נחשב שאני עובר בכך על זכויות יוצרים...
אם כן, אערוך...(אגב, אם כן תגיבי על הודעה אחרת ולא על ההודעה הזאת אחרת לא אוכל לערוך...)

ולא יודעת אם זה זכויות יוצרים... מקסימום המנהלים יערכו

אה, סבבה...

אחת החברות הכי טובות שלי היא שנתיים מתחתיי, אבל היא פשוט מאוד בוגרת לגילה, כל החברות שלה הן בערך בגילי. ככה שזה קורה... וזה יכול להראות על דברים טובים

אני בת 16 בכיתה יא.. עכשיו עברתי אולפנה אז אני פחות ככה אבל בעיקרון מרגישה לפעמי שגם אנשים שגדולים ממני נמאס מהפילוסופיות האין סופיו שלי, אני חושבתהמון ומלאה בתובנות, זה פשוט סוג אנשים, עכשיו באולפנה החדשה שלי הם טוענותשאני לא יודעת להיות רצינית, די מתסכל אבל לא יודעת איך לאזן בין " הכבדות" לבן הזרימה... מה גם שחייב את שניהם

קיצר.. זה קשור (לדעתי) לסוגי אנשים, יש אנשים בוגרים יותר ומתבוננים יותר וכנראה שאתה מהם.. קח את זה כמתנה ותלמד להשתמש בזה כי זאת חתיכת מתנה מאבא

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!