ממש עמוק...
צריך לא רק לשאוף גבוהה, אלא החוכמה היא להתמיד במשהו, לעשות אותו קמעא קמעא באופן קבוע ותמידי וזה מה שבונה את האדם, ודווקא פרצים של שאיפות גדולות יכולים לגמור את האדם ולעשות את הפעולה ההפוכה.
אני גם צריך ממש לעבוד על התכונה הזאת שלי ולהיות מסודר וכו'...
לכן גם יש את קרבן התמיד שקרב תמיד בכל יום בבוקר ובבין הערבים.
אגב, ההגדרה של המילה "תמיד" היא ללא הפסק, בלי עצירה, משהו מתמשך וארוך, וזו השאיפה שלנו, שגם אם כמות הזמן של הלימוד והעבודה העצמית שלנו תהיה לא גדולה, העיקר שזה יהיה ללא הפסקה, זאת אומרת, שגם המנוחה שלנו והאכילה והשינה, הכל הכל יהיה לשם שמים, שנאכל ונישן כדי שיהיה לנו כוח ללמוד תורה כמו שצריך או כדי לעבוד את ה' כמו שצריך או לגמול חסדים כמו שצריך, כל אחד ועניינו הוא, ושיהיה תמיד בראש מעייננוּ(עיינו בשיר "דעתי עליה" של אהרון רזאל...).
"אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה"-שהאש בתוכנו לעשות מעשים טובים ולשאוף לשלימות ולהתקרב לריבונו של עולם תבער בנו תמיד בבחינת: "שיויתי ה' לנגדי תמיד".
שנזכה...!!
@נשמה כללית

בשמחה ממש...!!
תודה לכם שאתם מחדדים לי את הנקודות הללו...!!

כי לפעמים דווקא לשאוף גבוה זה חשוב...

כשאהי'ה אחרי קצת יותר שעות שינה אשלח ציטוטים מדייקים של הרב...

הוא מתכוון לזה שהרבה פעמים אדם עושה מעשים מתוך אידיאלים ושאיפות גבוהות, אך הוא עושה אותם ב"פרצים" ו"האצות" ולא מוריד אותם לחיי המעשה היום-יומיים ואז זה יכול דווקא פחות לקדם את הבן אדם וחלילה לעשות את הפעולה ההפוכה, משום שבניין צריך להיבנות בהדרגה, ואם האדם נוסק גבוה מדי בלי לבנות יסודות באופן תמידי ויסודי, הוא יכול להתרסק למטה.

מחכים...

יש מקום לפרצים בהתחלה.
לענ"ד, הרב מתכוון שהרב רואה דברים גדולים ורוצה לחקות אותם מצד זה שהם גדולים, ואז שוכח מה הוא באמת רוצה ומעבד את העצמיות שלו מהר מאוד...
לעומת הדברים התדירים שקורים אוטומטית מליבו ונשמתו של האדם עצמו, קביעות זה משהו שהאדם בוחר ולא מושפעת מהסביבה, לעומת דברים גדולים ופתאומיים.

זה העניין של המעבר בין חומש שמות לויקרא. המעבר בין ה'גודל הא-לוקי' לבין ההבנה שהגודל הזה מתגלה דווקא בפרטים ובסדר הקבוע... (לעוד פירוט, תנו לי לישון ואז)

הבנתי...
יישר כוח על הפירוש הנפלא...!!

זה לאור מקורות אחרים של הרב שאשלח בקרוב בעז"ה

תודה רבה...!!!
מת על הרב זצ"ל...!!!
אוף, מתי כבר אני אלמד בישיבה גבוהה הרב זצ"ל....???
מחכה לזה ממש...!!!

גמני רוצה

אולי אדלג על בגרויות וגם אלך שנה הבאה?

יאללה, לך על זה...

בעצם למה באמת אני עושה בגרויות

צריך בגרויות בשביל להיות מורה גמרא?

חלילה, לא באתי להפיל את רוחך, תעדה בגרויות, זה דבר שכנראה תצטרך אותו להמשך החיים.(ונראה לי שגם מורה לגמרא צריך להראות תעודת בגרות...)
אדרבה, אם אתה יכול לסיים את הבגרויות בשביעית או לסיים בחורף של השמינית ואז ישר ללכת לישיבה גבוהה, תעשה את זה, אחלה רעיון...
בהצלחה רבה...!!
ואל תשכח, עדיף להוציא 85 ולא 100 בבגרות, אבל ללמוד תורה לשמה או לחיות חיי חברה וכו'...לא לוותר על הכל רק בגלל בגרויות...

מפריעים ללימוד תורה, זה רווח עצום, כי זה יוצר הבנה שלא כל מה שמפריע הוא יצר הרע, וזה מלמד איך להכניס את התורה לחיים, וללמוד גם כשיש מפריעים, "לקדש את החול"...

מגניב ממש! מחנה אימונים של הפרעות

ושכוייח על הוורט/חידוש הנפלא...!!
אבל לא התכוונתי לכך, התכוונתי שצריך איזונים, ואם לאדם כלל לא תהיה תורה, או תורה חלקית והעיקר יהיה החול, זה משהו שהוא טוב ויהיה בבחינת: "העיקר חסר מן הספר", ולכן צריך לדעת שבמצבים שיש יותר מדי דגש על חול, והאדם לא יכול ללמוד הרבה תורה ברמה ובכמות שהוא רוצה, והוא יכול לשלב לימודי חול בכמות יותר פחותה של זמן, רק פשוט הציונים יהיו קצת יותר נמוכים, כדאי לו לעבור לישיבה כזאת שעושה את זה...(הישיבה שלי הכי טובה...)

לילה טוב!

לא, שלי יותר טובה...

כמה ישיבות תיכוניות דוסיות כבר יש בארץ?

שכוייחחחח על הרצון

אולי אלמד ברכות או משהו כזה, אבל אני לא אתחיל ללמוד עכשיו ספרים של הרב זצ"ל...
בכל זאת, צריך להשאיר משהו לישיבה גבוהה...
ובסדר, לפי דעתי זה טוב כי זה מעלה את הרצון של האדם לישיבה גבוהה ושלא חס וחלילה האדם ימצה את הישיבה הגבוהה מהר...

אני איני בישיבה גבוהה, עדיין בתיכונית, אני לומד הרב זצ"ל על סמך זה שאני לא מבין כמעט, וזה רובד אחד, הישיבה הגבוהה זה עוד רבדים...

אפשר גם וגם...
שכוייח!

יא אללה מה זה הדבר הזה אתה קלסר של מערכי פעולות מהלך

מה אתה לומד...?
טוב, אולי אתה צודק, נראה...

שכוייח לך..

נדבר מחר

אני גם מתקפל בקרוב...

בוודאי שנשמח לעוד ציטוטים שיחדדו את הנקודה, אבל הכוונה מצידי הייתה רק לגבי השאיפות הלא בריאות שנעלמות אחרי שנייה ומשאירות ריקנות ועצבות

והשאיפות הללו יכולות לבוא למקום טוב שלא ישאיר עצבות, אם תיקח אותן ובעזרתן תבנה קומה ואז בזכות זה תהיה שמח ומאושר ויותר קרוב לקודשא בריך הוא...!!
שנזכה...!!

למה? נשמע דווקא יותר הגיוני שכשאדם שואף לדברים גדולים הוא מגיע אליהם. ומה זה בדיוק הזרזיפים האלו? שאיפות קטנות? ומה אני אמורה לעשות אם יש לי שאיפות גדולות, להקטין אותן?

בעיקרון אמורות לענות לך על השאלות.
אם בכל זאת משהו לא מובן, אשמח להסביר...

אבל הוא לא אמר לשאוף שאיפות גדולות וליישם אותן על ידי מעשים קטנים, אלא לא לשאוף שאיפות גדולות.

בוודאי שבסופו של דבר קמעא קמעא זה יוביל לדברים גדולים, אבל צריך לזכור את הדברים הקטנים האלה

כי אתם אמרתם שצריך לשאוף שאיפות גדולות וליישם אותן לאט לאט, וזה לא תואם למה שהוא אמר.

אולי אפשר ללמוד מהמילה "דווקא"? ש"דווקא" שאיפות גדולות זה לא טוב, צריך לגבות אותן עם שאיפות למעשים קטנים

לא, אין הכוונה היא לשאיפות גדולות של האדם עצמו (אגב, גם אני הבנתי כמוכם בהתחלה עד ש@נבוכי הדור הסביר, הכל טוב...), אלא לשאיפות גדולות ורעיונות גדולים (או בעברית, דרך בעבודת ה', אפילו עניין ספציפי...) שהאדם מאמץ לא כי הוא רוצה אלא כי זה משהו חיצוני שהוא רואה שזה טוב, והרבה פעמים זה לא מתאים בכלל לאדם, וגם אם זה מתאים, זה לא טוב, משום שהאדם צריך לבחור בעצמו...
ואגב, כל הישיבות הגדולות של הציונות הדתית באמת נותנות חופש לאדם, אין שם "משגיחים" או משהו כזה, משום שהרב זצ"ל האמין שכל אחד צריך לצמוח בדרך שלו בעבודת ה'.

באמת יש בזה אמת ובזה אמת אבל לפי הרב יובל פרוינד העניין הוא שאיפות אישיות לא מציאותיות ומייאשות

אני רואה שבכל זאת לא נותרה לי ברירה אלא להביא את הפסקה של ר' צדוק...

"ראשית כניסת האדם לעבודת ה' צריך להיות בחפזון, כמו שמצינו בפסח מצרים שהיה נאכל בחפזון ולא פסח דורות. מפני שההתחלה לנתק עצמו מכל תאות עולם הזה שהוא מקושר בהם, צריך לשמור הרגע שמתעורר בו רצון ה' ולחפוז על אותו רגע למהר לצאת מהם, אולי יוכל. ואחר כך שוב ילך במתינות ולאט, כדין פסח דורות:"

כלומר, בתחילה האדם צריך למהר, "לעוף גבוה" כדי שלא ישכח וייעלם הרצון. זה בתחילת העבודה. (ככה אפשר ליישב פסקאות אחרות של הרב שאומרות לשאוף גבוה...). לאחר מכן, עיקר העבודה היא בקביעות. ב'תדירות'. אחרי שהאדם בתוך האש קודש של של עבודת ה', הוא יכול להתחיל לעבוד לאט לאט.

זה שורש העניין של "כי הא דרבה, מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא" - פירשו הראשונים שאין הכוונה בדיחה כפשוטו, אלא איזה דרוש נפלא, רעיון גדול, שמראה שכיף ללמוד תורה. במקרה שלנו - 'שאיפה גדולה'. ולאחר מכן התחילו בשיעור. בקביעות, בפלפול, ב'תדירות'.

זה עוד פירוש חוץ ממה שכתבתי ל@תות"ח!, שנראה לי גם מתיישב פה...
 

אהבתי מאוד את שני הפירושים שהבאת, תודה רבה...!!

ע"פ מה שכתב הרב בקובץ א סד:
"ישנם שיצאו לתרבות רעה מפני שבגדו בתכונתם האישית המיוחדת. הרי שאחד מוכשר לדברי אגדה, וענייני ההלכה אינם לפי תכונתו להיות עסוק בהם בקביעות, ומתוך שאינו מכיר כשרונו הוא משתקע בגמרא ומפרשים מפני שרואה שכן הוא המנהג, והוא מרגיש בנפשו שינאה למה שעוסק בהם, כיון שבאמת אין ההשתקעות באלו הענינים לפי טבעו. ואם היה מוצא את תפקידו להתעסק באותו המקצע המקביל לתכונת נפשו, אז היה מרגיש מיד שאותה הבחילה שבאה לו בעסקו בהלכה לא באה לו מצד איזה חסרון עצמי באופן של הלימודים הקדושים והנחוצים הללו, אלא מפני שנפשו אינה נוטה להם ומבקשת מקצע אחר לקביעותה...".
אין יותר מדי מה להוסיף... לדעתי שני הפירושים מתיישבים ומשלימים זה את זה...

@תות"ח! אשמח לשמוע דעתך...

יפה מאוד!

הראשון...
אכן, בדיוק שם הרב זצ"ל אומר על העצמיות של האדם, ועל כך שאסור לבגוד בתכונתך הפנימית ובעצמיותך, ואם אני לא טועה הוא גם אומר שם שכל החטא של האדם הראשון שלא ידע להשיב לשאלת "אייך?" שאיבד את עצמיותו והאשים את האשה, אך הקב"ה שאל איפה הוא בסיפור.
אכן, ע"פ מה שכתוב שם נראים שני הפירושים כאחד, שמצד אחד האדם צריך לשאוף גבוה בהתחלה, ולאחר מכן להתמיד יותר, וגם מצד אחד לקחת רעיונות גדולים, אפילו שהם חיצוניים, ואחרי זה להתאים אותם לרצון הפנימי שלך ולאות שלך בתורה.
יישר כוח עצום על הבאת הפירושים, שמחתי נורא...!!
וואו, הלוואי והיו יותר דיונים כאלו פה בפורומים...

יישר כוח עצום גם לך!

אתה זה שהבאת את ההסברים הנפלאים, לא אני...

ב. הסברת אותי נפלא, יותר טוב ממני...

אך אתה ציטטת והסברת אותו נפלא...!!
ולא יודע, אומרים שתמיד המקור הוא האיכותי יותר..
ולא, פשוט אתה כבר עוד שנייה טובע ברב זצ"ל מכף רגל ועד ראש, שכל מילה שלך צריך אנשים פשוטים כמוני שיפשטו יותר את הדברים ויסבירו ביותר מלל כדי שאנשים יבינו, זה הכל...

אבל אתם לא מפסיקים להחמיא אחד לשני

צודק, יאללה, צריך להתקפל...
וגם אתה צריך לישון, @קורא ממעמקים...

אני אינדיבידואל חזק ועצמאי שלא מוכן ללכת על פי תכתובות החברה

אני חייב לישון

אה, יופי, אז כתבתי שכנוע לחינם, תודה...😠

מחול מחול מחול...

מכיוון שאתה בן אנוש, אתה זקוק לשינה.
ואתה יודע, כשהאדם ישן המוח שלו נח ואז המוח למחרת הרבה יותר רענן ויכול לחשוב מאשר ללא שינה, וחלק מעיבוד הדברים מתבצע בשינה..

זה לא תכתובות של החברה, זה צורך בסיסי שקיים מאז בריאת האדם....
יאללה, סומך עליך שתעשה את זה למרות שרוב החברה עושה את זה, למרות שזה קשה לך...
וככה תוכל גם יותר להתעמק בדברי הרב זצ"ל, אם תישן טוב...
יאללה, שיהיה לך לילה טוב...!!!

ושכל עניין השינה זה לא איזה שקר של חברת מדענים שמשתמשים בכל הזמן שאנחנו ישנים בו לתכנן איך להשתלט על העולם ודואגים שלנו לא יהיה מספיק זמן להחכים כמוהם

אם אין עובדות שסותרות, אין סיבה סתם לפקפק במשהו שמקובל בכל העולם...
ווואו, כמעט הגעת לרמה של הקונספירציות של ביל גייטס...
אגב, אתה יכול לשלב אותו גם בתיאוריה שלך, נראה לי זה יוסיף...
אולי גם חייזרים יוסיפו אקשן...
יאללה, לילה טוב...!!!

עשית אותי הרב הנזיר...

בוא נרגע

טוב, בסדר, בסדר...
יאללה, יישר כוח ושבת שלום...!!

אלא עמוד סד

כן, את צודקת, זה מה שחשבתי גם בהתחלה, אך מה שכתב @נבוכי הדור מסביר שהכוונה היא שלפעמים אנחנו לוקחים רעיון מסויים שקיים, ומנסים להעתיק אותו אלינו וליישם אותו, ואז הוא שוכח מה הוא רוצה באמת, מה האות שלו בתורה, והוא מאבד את העצמיות שלו.
זאת אומרת, לדוגמא אם אדם ילך לישיבה שלא מתאימה לו, וינסה להעתיק את הדרך של הישיבה ושל הרבנים לחייו, הוא לא יצליח, משום שזה לא מתאים לו, אלא הוא צריך להתבונן מה מתאים לו ובדרך הזאת ללכת.
הזרזיפים זה הרעיונות והדברים שעוברים לאדם בראש ובבטן, שהרבה פעמים הוא לא מתייחס אליהם והוא לוקח מישהו חיצוני שממנו הוא לומד את חיי המעשה, ואז, גם אם זה מתאים לו(לא כמו הדוגמא הקיצונית שנתתי מקודם...), זה לא באמת הוא, כי הוא העתיק את זה, ולא עשה את זה כי הוא באמת רוצה, ואז הוא מאבד מהעצמיות שלו.
תסתכלי במה שהוא כתב:
וודאי, צריך לעיי' בפסקה הראשונה של צדקת הצדיק - נוער וגיל ההתבגרות

תודה!

בשמחה רבה...!!
ואין מה להודות, רק הסברתי את מה ש@נבוכי הדור אמר, תודי לו...

כבר אמרה לך תודה מקסימום אם חשוב לך תעביר ל@נבוכי הדור אבל אל תשלח אותה לכל מיני מקומות

קיבלתי...

זה מצוין

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...