תקשיבי זה קורה גם לי אם החבר שלי לאט לאט אני מוצאת את עצמי מתחמקת ממנו ומזן אישי איתו הולכת לחברות לבלות וכו אבל ההורים שלי לא רוצים שאני האיה איתו כי הוא היה בכלא כמה פעמים אז אני עושה להם דווקא וולכת לבלות איתו למרות שלא באלי אז בתכלאס אם ממשיכים לעשות דברים בסוך זה הופך להרגל ואז זה סבבה

גם אם זה הופך להרגל, לא אומר שזה טוב, צריך לזכור שגם אם התרגלנו אנחנו יכולים שוב לעורר את הלב ולשוב מאהבה לריבונו של עולם, הוא יקבל אותנו בזרועות פתוחות...!!!
בהצלחה רבה...!!

אוקיי, אני רואה שאף אחד לא הגיב, אז אני אגיב, למרות שלפי דעתי בזה אני הכי פחות יכול לעזור...(אני יותר עוזר בהסברים וכאלו, פחות בדברי חיזוקים, למרות שאני לפעמים כן עוסק בזה ומנסה להצליח גם בתחום הזה, אך זה פחות התחום שלי...)

את האמת, לא יצא לי הרבה פעמים לעבור משבר...אני זוכר איזה משבר אחד שהיה לי, ובמשבר הזה (שאגב, הפיתרון למשבר די לא בא ממני, אבל לא משנה...) הלכתי לישיבה גבוהה כלשהי למשך איזה שבוע ולמדתי שם, היה ממש כיף וחזרתי הביתה אחרי זה ממקום אחר...
אבל זה לא היה מענה לבעיה ספציפית, פשוט הבעיה הייתה שהייתי יותר מדי בחיכוחים עם המשפחה, והייתי צריך קצת איזו ישיבה גבוהה שאני אלמד שם ואתאפס ולחזור עם כוחות מחודשים, לא כי היה עניין ספציפי...
והישיבה הזאת שהייתי בה זה היה עם מישהו שאני  מאוד מעריך ומכיר אותו אישית, והוא קיבל אותי בסבר פנים יפות ואירח אותי כמו שצריך, יחס חם ואוהב לגמרי...!! זה עזר לי בעיקר, וגם הסדר הזה והמקום שיכולתי ללמוד בו עזר לי להיכנס לאיזה מקום ולשנות אווירה ולצאת קצת מאווירת הנכאים ששררה עליי לפני כן...
2. חבר זו שאלה קשה. צריך להבין שמה שעובר עליו זה לא משהו שתמיד נפתר עם איזו נוסחה, והרבה פעמים הפיתרון לזה הוא פשוט הזמן שמרפא את הדבר הזה. לפעמים עוזר מאוד לדבר עם החבר, לאו דווקא על הנושא, אלא סתם לדבר איתו ולהראות שאכפת לך ממנו ולהתנהג כאילו לא קרה כלום והכל בסדר והוא עדיין חבר שלך למרות הכל.(אלא אם כן זה משהו ממש קיצוני ולא בסדר שהוא עשה, ואז אולי כן צריך להראות שהוא לא התנהג בסדר...).
ולתמוך בו לאורך כל המשבר.
וגם אולי להפנות אותו למישהו שיוכל לייעץ לו כמו שצריך ולעזור לו(פסיכולוד, יועץ או אפילו סתם מבוגר עם ניסיון חיים...)
ויישר כוח על הרצון לעזור לזולת...!!
בהצלחה ממש...!!

אני ברוך ה' חושב שעובר עלי מלא ממש " כל משבריך וגליך עלי עברו" ולכן גם יש לי כל כך הרבה עצות וכו' כי מכל משבר ה' נותן לי לצאת בדרך אחרת ובעצה נפלאה וחדשה. והאמת? זה גם סוד היציאה ממשברים. משבר זאת דרך ההתקדמות. "שבע יפול צדיק וקם" חושבים שצדיק בעיקרון לא נופל אלא שאם נולפל הוא קם. טעות. ככה מתקדמים. רק דרך ירידות. כמו החושך שקדם לאור כך יש חשכות, דכאון, חוסר הצלחה, לפני האור. המשימה שלנו- לא להישבר ולא להיבהל מזה שאני מרגיש גרוע. גם אם אני מרגיש עכשיו את כל התאוות שבעולם זה לא אומר עלי כלום. אני בסך הכל בדרך למדרגה הבאה. הפוך- זה שיש לי ניסיון יותר קשה- סימן שיש לי גם יותר כלים להתמודד. יכול להיות שעוד לא גיליתי אותם אבל עם קצת חיפוש ותפילות והרבה הרבה אין ייאוש זה יתגלה.

רבי נתן כותב ומודיע לנו את זה עשרות פעמים בליקוטי הלכות- על כל אחד שרוצה להיכנס ולהתקדם שלב אל עבר הקדושה מוכרח! מוכרח! מוכרח! שיעבור עליו כמה וכמה אלפים ירידות בלי שיעור ולכן משימת האדם בעולם הזה היא אך ורק להתחזק! להאמין שזו בסך הכל ירדיה זמנית לצורך עליה ולכן אין שום סיבה לפעול על פיה! אם עכשיו פתאום התאוות מתגברות והעייפות והעצבות והדכאון והנסיונות- לא לפעול על פי זה. רק לחכות לישועת ה', להרבות בתפילות ובעיקר שמחה.  לא לפעול על פי הירידה- היא לא אומרת כלום! ריקודים. בלי סוף ריקודים על זה שלא עשאני גוי זאת הגאולה שלנו. גם אם אנחנו נראים כמו שאנחנו נראים וה' ירחם וכו' בכל זאת לא עשני גוי. אין והלא אני בנו אהובו של ה' ואין שום דבר שירחיק ממנו אז.. מה יש להתייאש?

עכשיו בעיקר אני לומד את העניין של ההתחדשות רבנו כותב דבר נפלא- אין שום זמן בעולם כלל! חסדי ה' מתחדשים כל רגע ורגע ה' מחדש את עולמו כל רגע ורגע אז אם כן בבקשה חדלו לכם מן העבר! אין עבר, אין עתיד יש רק אור אין סופי של השניה הנצחית הזאת, אם ננצל אותה ונבין שהיא אינסופית. אז נא לשכוח מכל נפילות העבר. זה גם הסוד של משיח "אני היום ילדתיך" וכו'

ויש עוד המון יש ממש ספרים שלמים על העניין הזה..

בכל מקרה בהצלחה!!!

הדבר שהכי ראיתי שעזר לי עם משברים זה להסתכל על הסיטואציה מבחוץ: כשנמצאים בתוך הקושי זה נראה מעוות כי מסתכלים על זה מקרוב. כמו לצלם משהו ממש מקרוב... זה יכול להיראות גדול ומפחיד הרבה יותר ממה שזה באמת, או סתם מעוות ומוזר. אז אני מנסה להסתכל על זה מבחוץ, כאילו זו לא אני, ולחשוב: האם מה שהיא (כלומר אני) עושה זה הגיוני? מה אני כבנאדם "חסר נגיעות" חושבת על העניין? מה הייתי מייעצת לה? וככה לפעמים האתגר פתאום לא נראה כזה גרוע, או שאני מבינה עליו דברים חדשים... זה גם עוזר לי לקבל החלטות.

אבל זה גם מאוד תלוי על איזה סוג משבר מדובר...

למשבר רוחני זה פחות קשור (אבל עדיין כן).

בנוגע למשבר רוחני אין לי מה לומר לך, כי אין לי עדיין פתרון.  גם לי יש משברים, ובסוף הם איכשהו עוברים, בדרך כלל, או סתם מודחקים. אין לי פתרון לזה, וגם לא נראה לי שלמישהו יש.

בנוגע לחברה... לא יודעת, נראה לי פשוט להיות שם בשבילה, לא להידחף ולנסות להגיד לה מה לעשות אבל כן  להציע את עצמך ולהראות שאת איתה. 

וואי. האמת שלפעמים אני עושה את זה. אני ב"ה די טובה בלכתוב, אז אני לוקחת חפץ שנמצא בחדר וכותבת על הסיטואתיה מהנק' מבט שלו... ות'אמת זה מה זה משנה את המבט וההסתכלות.

\אבל יש מצבים שהם קשים כ"כ שאתה מרגיש אבוד...

לא הגעתי רחוק עד כדי כך...

אבל כן, צודקת. זה לא תמיד עוזר. אין לי פתרון שעוזר באופן מוחלט...

מחילה, כלומר, צריך לזכור שהרווחים ממשברים הוא עצום. קשה מאוד לראות את זה במהלך המשבר אבל אחריו מבינים כמה בני'ה רוחנית השגנו ע"י המשבר הזה.

בנוסף, צריך לזכור שהמשברים לא מעידים על משהו רע. להפך.
בד"כ, מי שנכנס לעומק שטח האוייב, וממילא גם נפגע יותר, זו הסיירת. כשיהודי נמצא במשבר הוא צריך לזכור שהקב"ה הכניס אותו לעומק שטח האויב כי הוא שווה משהו.
 

יש משל של ר' צדוק (אפשט אותו קצת), שאם אדם יוצא מהבית רואה את כל השודדים הכי מסוכנים ורעים, שואל אותם מה הם עושים פה? הם עונים שהם בדרך לשדוד משאית (שיניתי ע"מ שיהיה מובן). עכשיו, אם תעבור משאית זבל - הם ישדדו אותה? וודאי שלא. אך אם תעבור משאית מלאה בכסף, ישר הם יקפצו עליה.

כך האדם. אם האדם אינו שווה כלום - אזי יצר הרע לא יתקרב אליו. אך אם הוא שווה משהו, הוא קדוש - יהי'ה יצר הרע. יהיו משברים. דווקא כי הוא טוב. (וודאי לגבי צדיקים - יש יצר הרע, אך הם מתגברים בקלות, כי 'המשאית' מוגנת היטב).

אשרייך! בהצלחה ממש!

מי שנשאר שם לא נבנה. הוא מת שם.

זה כמו מקפצה בתחתית בור... אם תתאמץ לקפוץ, יכאב לך השרירים, אהבל תצליח. ואם לא פשוט תישאר שם לנצח.

וע"י ההתאמצות אתה נבנה לא ע"י הנפילה למשבר

הדגש שלי הי'ה להבין את גודל הרווח במשבר...

וודאי שצריך לצאת,
אבל להבין גם את הגודל שבמשבר...

אפשרי אולי במשברים קלים. בקשים... אתה מרגיש פשוט אבוד

קודם כול שאנחנו במשברים, אנחנו גורמים יותר ליצר הרע להשתלט עלינו! 

ולהפיל אותנו לעצבות, ולעשות עבירות. והיצר הרע חוגג..

פשוט לשמוח! שמחה זה התרופה הכי טובה! 
וגם לפרוק על מישהוא ולהוציא הכול, זה עוזר מאוד!
והכי טוב, זה ללכת להתבודד לדבר עם ה' יתברך! ולבכות לו. הוא תמיד שומע!
"ומה שהיה היה העיקר להתחיל מהתחלה" יאלה היה ניגמר, עכשיו אנחנו חזקים ומתחילם דף נקי וחדש.

ואם זה חברה שלך, תגידי לה כמה השם אוהב אותה, ותחבקי אותה. ותעודדי אותה פושוט לקום ולעלות!

עיקר הנפילה היא העלייה!
בהצלחה נשמה טובה!

כאילו, גם אם אני מצליחה לשמוח, בשנייה שאני חוזרת למקום מסוים על פני כדור הארץ הכל נהרס!!!

מה שאני בונה נפשית, וגם בכללי

אבל זה לא הולך להיפטר בקרוב...

אז כרגע אני צריכה להצליח לשרוד ככה.

ושיחזיקו אותך במקום הזה עד שתלכי משם...
ואל תשכחי, את יכולה ליצור לעצמך תדמית של מישהי דוסה שם, ואז אולי לשפר את המצב...
תנסי...
בהצלחה רבה...!!!

וואי וואי...
ואת לא יכולה להימנע מלהגיע לשם...?
אולי לנסות לבוא לשם עם עוד מישהי שתהיה לך לעזר ותעזור לך לא להדרדר שם...?
(ואולי המצב מסובך ופשוט כדאי לערב מבוגר אחראי...?)-אם רלוונטי...

למרות שמעורבים מבוגרים עדיין יש קושי...?
וואו, נשמע הזוי מאוד מה שאת מתארת...
וואו, קשה מאוד, אשרייך שאת מצליחה לעמוד בנסיונות הללו ולהישאר איך שאת בלי להדרדר יותר מדי, לא ברור מאליו...
יישר כוח...!!
אם את לא יכולה לעשות כל מה שאמרתי, קשה לי לחשוב על פתרון נורמלי להציע לך, אני רק יכול לומר לך שתנסי כמה שיותר להגיע לשם מחוזקת עם כמה שיותר זהירות משנה מכל דבר שיש שם, ותנסי להיות בקשר עם אבא שלך/רב/מישהו מבוגר שיכול לייעץ לך על כל מיני שאלות שצצות לך כשאת נמצאת שם...

כשיש גורם מונע. כשיש גורם שמוביל לחרדות, ופחדים...

גורם לך להרגיש גרוע...

פעם אחת אפילו יותר מהיטלר...

יותר מהיטלר...😱😱😱?
נשמע מזעזע...😨😰

את לא חייבת...
אבל ממש בהצלחה, ה' אוהב אותך...!!!

כל מי שרוצה לשוב בתשובה (ועיקר התשובה- שמחה שהיא דבקות בה') צריך שידע איך להתנהג בשני מצבים מרכזיים שמתארים כמעט את כל חיינו- רצוא ושוב.

רצוא- כשהולך לי, כשאני רוצה, משתוקק, מתגעגע ורץ קדימה.

שוב- כשלא הולך, כשרע, כשעצוב, כשיבש, כשכואב.

בשני המצבים האלה צריך לדעת חזק מאוד שתשובה זה דבר אינסופי ואז ברצוא- גם אם הצלחתי תמיד צריך לחזור בתשובה ותמיד צריך להתקדם כי לגדולתו ית' אין חקר ואם כן גם אין סוף לכמה שצריך לעבוד אותו ובשוב- גם אם לא הצלחתי, ה' אוהב אותי ורוצה בתשובתי וגם עם המצב דפוק לגמרי ה' נמצא שם ורוצה שתעשי רק עוד צעד קטנטן- לחייך, שזה נקרא תשובה כיוון שהחיוך מורה על האמונה והחטא מורה ההפך מהאמונה כך שאם חייכת למרות הכל- ניצחת. וגם אם לא, כאמור אין סוף לתשובה ותמיד תמיד אפשר לחזור וזה לא קשה בכלל , רק עוד מילה לאבא וניצחת.

עוד משהו- לא חייבים להיות מושלמים. בשום תחום, כולל השמחה. אז מה אם לא נצליח לשמוח כמו שצריך, האם נוותר על החיוך? ה' אוהב ומתפאר בכל תנועה הכי קטנה, חבל שבגלל האגו (אני חייב להיות מושלם ואם לא אז כלום) נמנע מה' את הנחת העצומה הזאת...

השמחה היא תנועה של הרפיה. לא בניתי כלום- ובכל זאת ה' אוהב אותי. בכל זאת הוא זיכה אותי ללמוד קצת, לשמור שבת, כשרות, לזרוק לו איזה דיבור.. וואו! איזה אור! אז גם אם הכל דפוק- לא הכל דפוק! ה' אוהב אותי יכול להיות יותר טוב? רק אולי צריך קצת להגביר את המודעות אבל בסך הכל ברוך ה'!

בהצלחה רבה

תנסי לא לחזור למקום השחור והאפל, להוציא אותו מהראש!
וגם לא לגרום למצב, שזה יכנס לך לראש. 

תיהיה עם חברות ואנשים, ותעסיקי את עצמך..

מוזמנת לדבר איתי בשיחה אישית, אם בא לך כמובן..

בשמחה!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...