תקשיבי זה קורה גם לי אם החבר שלי לאט לאט אני מוצאת את עצמי מתחמקת ממנו ומזן אישי איתו הולכת לחברות לבלות וכו אבל ההורים שלי לא רוצים שאני האיה איתו כי הוא היה בכלא כמה פעמים אז אני עושה להם דווקא וולכת לבלות איתו למרות שלא באלי אז בתכלאס אם ממשיכים לעשות דברים בסוך זה הופך להרגל ואז זה סבבה

גם אם זה הופך להרגל, לא אומר שזה טוב, צריך לזכור שגם אם התרגלנו אנחנו יכולים שוב לעורר את הלב ולשוב מאהבה לריבונו של עולם, הוא יקבל אותנו בזרועות פתוחות...!!!
בהצלחה רבה...!!

אוקיי, אני רואה שאף אחד לא הגיב, אז אני אגיב, למרות שלפי דעתי בזה אני הכי פחות יכול לעזור...(אני יותר עוזר בהסברים וכאלו, פחות בדברי חיזוקים, למרות שאני לפעמים כן עוסק בזה ומנסה להצליח גם בתחום הזה, אך זה פחות התחום שלי...)

את האמת, לא יצא לי הרבה פעמים לעבור משבר...אני זוכר איזה משבר אחד שהיה לי, ובמשבר הזה (שאגב, הפיתרון למשבר די לא בא ממני, אבל לא משנה...) הלכתי לישיבה גבוהה כלשהי למשך איזה שבוע ולמדתי שם, היה ממש כיף וחזרתי הביתה אחרי זה ממקום אחר...
אבל זה לא היה מענה לבעיה ספציפית, פשוט הבעיה הייתה שהייתי יותר מדי בחיכוחים עם המשפחה, והייתי צריך קצת איזו ישיבה גבוהה שאני אלמד שם ואתאפס ולחזור עם כוחות מחודשים, לא כי היה עניין ספציפי...
והישיבה הזאת שהייתי בה זה היה עם מישהו שאני  מאוד מעריך ומכיר אותו אישית, והוא קיבל אותי בסבר פנים יפות ואירח אותי כמו שצריך, יחס חם ואוהב לגמרי...!! זה עזר לי בעיקר, וגם הסדר הזה והמקום שיכולתי ללמוד בו עזר לי להיכנס לאיזה מקום ולשנות אווירה ולצאת קצת מאווירת הנכאים ששררה עליי לפני כן...
2. חבר זו שאלה קשה. צריך להבין שמה שעובר עליו זה לא משהו שתמיד נפתר עם איזו נוסחה, והרבה פעמים הפיתרון לזה הוא פשוט הזמן שמרפא את הדבר הזה. לפעמים עוזר מאוד לדבר עם החבר, לאו דווקא על הנושא, אלא סתם לדבר איתו ולהראות שאכפת לך ממנו ולהתנהג כאילו לא קרה כלום והכל בסדר והוא עדיין חבר שלך למרות הכל.(אלא אם כן זה משהו ממש קיצוני ולא בסדר שהוא עשה, ואז אולי כן צריך להראות שהוא לא התנהג בסדר...).
ולתמוך בו לאורך כל המשבר.
וגם אולי להפנות אותו למישהו שיוכל לייעץ לו כמו שצריך ולעזור לו(פסיכולוד, יועץ או אפילו סתם מבוגר עם ניסיון חיים...)
ויישר כוח על הרצון לעזור לזולת...!!
בהצלחה ממש...!!

אני ברוך ה' חושב שעובר עלי מלא ממש " כל משבריך וגליך עלי עברו" ולכן גם יש לי כל כך הרבה עצות וכו' כי מכל משבר ה' נותן לי לצאת בדרך אחרת ובעצה נפלאה וחדשה. והאמת? זה גם סוד היציאה ממשברים. משבר זאת דרך ההתקדמות. "שבע יפול צדיק וקם" חושבים שצדיק בעיקרון לא נופל אלא שאם נולפל הוא קם. טעות. ככה מתקדמים. רק דרך ירידות. כמו החושך שקדם לאור כך יש חשכות, דכאון, חוסר הצלחה, לפני האור. המשימה שלנו- לא להישבר ולא להיבהל מזה שאני מרגיש גרוע. גם אם אני מרגיש עכשיו את כל התאוות שבעולם זה לא אומר עלי כלום. אני בסך הכל בדרך למדרגה הבאה. הפוך- זה שיש לי ניסיון יותר קשה- סימן שיש לי גם יותר כלים להתמודד. יכול להיות שעוד לא גיליתי אותם אבל עם קצת חיפוש ותפילות והרבה הרבה אין ייאוש זה יתגלה.

רבי נתן כותב ומודיע לנו את זה עשרות פעמים בליקוטי הלכות- על כל אחד שרוצה להיכנס ולהתקדם שלב אל עבר הקדושה מוכרח! מוכרח! מוכרח! שיעבור עליו כמה וכמה אלפים ירידות בלי שיעור ולכן משימת האדם בעולם הזה היא אך ורק להתחזק! להאמין שזו בסך הכל ירדיה זמנית לצורך עליה ולכן אין שום סיבה לפעול על פיה! אם עכשיו פתאום התאוות מתגברות והעייפות והעצבות והדכאון והנסיונות- לא לפעול על פי זה. רק לחכות לישועת ה', להרבות בתפילות ובעיקר שמחה.  לא לפעול על פי הירידה- היא לא אומרת כלום! ריקודים. בלי סוף ריקודים על זה שלא עשאני גוי זאת הגאולה שלנו. גם אם אנחנו נראים כמו שאנחנו נראים וה' ירחם וכו' בכל זאת לא עשני גוי. אין והלא אני בנו אהובו של ה' ואין שום דבר שירחיק ממנו אז.. מה יש להתייאש?

עכשיו בעיקר אני לומד את העניין של ההתחדשות רבנו כותב דבר נפלא- אין שום זמן בעולם כלל! חסדי ה' מתחדשים כל רגע ורגע ה' מחדש את עולמו כל רגע ורגע אז אם כן בבקשה חדלו לכם מן העבר! אין עבר, אין עתיד יש רק אור אין סופי של השניה הנצחית הזאת, אם ננצל אותה ונבין שהיא אינסופית. אז נא לשכוח מכל נפילות העבר. זה גם הסוד של משיח "אני היום ילדתיך" וכו'

ויש עוד המון יש ממש ספרים שלמים על העניין הזה..

בכל מקרה בהצלחה!!!

הדבר שהכי ראיתי שעזר לי עם משברים זה להסתכל על הסיטואציה מבחוץ: כשנמצאים בתוך הקושי זה נראה מעוות כי מסתכלים על זה מקרוב. כמו לצלם משהו ממש מקרוב... זה יכול להיראות גדול ומפחיד הרבה יותר ממה שזה באמת, או סתם מעוות ומוזר. אז אני מנסה להסתכל על זה מבחוץ, כאילו זו לא אני, ולחשוב: האם מה שהיא (כלומר אני) עושה זה הגיוני? מה אני כבנאדם "חסר נגיעות" חושבת על העניין? מה הייתי מייעצת לה? וככה לפעמים האתגר פתאום לא נראה כזה גרוע, או שאני מבינה עליו דברים חדשים... זה גם עוזר לי לקבל החלטות.

אבל זה גם מאוד תלוי על איזה סוג משבר מדובר...

למשבר רוחני זה פחות קשור (אבל עדיין כן).

בנוגע למשבר רוחני אין לי מה לומר לך, כי אין לי עדיין פתרון.  גם לי יש משברים, ובסוף הם איכשהו עוברים, בדרך כלל, או סתם מודחקים. אין לי פתרון לזה, וגם לא נראה לי שלמישהו יש.

בנוגע לחברה... לא יודעת, נראה לי פשוט להיות שם בשבילה, לא להידחף ולנסות להגיד לה מה לעשות אבל כן  להציע את עצמך ולהראות שאת איתה. 

וואי. האמת שלפעמים אני עושה את זה. אני ב"ה די טובה בלכתוב, אז אני לוקחת חפץ שנמצא בחדר וכותבת על הסיטואתיה מהנק' מבט שלו... ות'אמת זה מה זה משנה את המבט וההסתכלות.

\אבל יש מצבים שהם קשים כ"כ שאתה מרגיש אבוד...

לא הגעתי רחוק עד כדי כך...

אבל כן, צודקת. זה לא תמיד עוזר. אין לי פתרון שעוזר באופן מוחלט...

מחילה, כלומר, צריך לזכור שהרווחים ממשברים הוא עצום. קשה מאוד לראות את זה במהלך המשבר אבל אחריו מבינים כמה בני'ה רוחנית השגנו ע"י המשבר הזה.

בנוסף, צריך לזכור שהמשברים לא מעידים על משהו רע. להפך.
בד"כ, מי שנכנס לעומק שטח האוייב, וממילא גם נפגע יותר, זו הסיירת. כשיהודי נמצא במשבר הוא צריך לזכור שהקב"ה הכניס אותו לעומק שטח האויב כי הוא שווה משהו.
 

יש משל של ר' צדוק (אפשט אותו קצת), שאם אדם יוצא מהבית רואה את כל השודדים הכי מסוכנים ורעים, שואל אותם מה הם עושים פה? הם עונים שהם בדרך לשדוד משאית (שיניתי ע"מ שיהיה מובן). עכשיו, אם תעבור משאית זבל - הם ישדדו אותה? וודאי שלא. אך אם תעבור משאית מלאה בכסף, ישר הם יקפצו עליה.

כך האדם. אם האדם אינו שווה כלום - אזי יצר הרע לא יתקרב אליו. אך אם הוא שווה משהו, הוא קדוש - יהי'ה יצר הרע. יהיו משברים. דווקא כי הוא טוב. (וודאי לגבי צדיקים - יש יצר הרע, אך הם מתגברים בקלות, כי 'המשאית' מוגנת היטב).

אשרייך! בהצלחה ממש!

מי שנשאר שם לא נבנה. הוא מת שם.

זה כמו מקפצה בתחתית בור... אם תתאמץ לקפוץ, יכאב לך השרירים, אהבל תצליח. ואם לא פשוט תישאר שם לנצח.

וע"י ההתאמצות אתה נבנה לא ע"י הנפילה למשבר

הדגש שלי הי'ה להבין את גודל הרווח במשבר...

וודאי שצריך לצאת,
אבל להבין גם את הגודל שבמשבר...

אפשרי אולי במשברים קלים. בקשים... אתה מרגיש פשוט אבוד

קודם כול שאנחנו במשברים, אנחנו גורמים יותר ליצר הרע להשתלט עלינו! 

ולהפיל אותנו לעצבות, ולעשות עבירות. והיצר הרע חוגג..

פשוט לשמוח! שמחה זה התרופה הכי טובה! 
וגם לפרוק על מישהוא ולהוציא הכול, זה עוזר מאוד!
והכי טוב, זה ללכת להתבודד לדבר עם ה' יתברך! ולבכות לו. הוא תמיד שומע!
"ומה שהיה היה העיקר להתחיל מהתחלה" יאלה היה ניגמר, עכשיו אנחנו חזקים ומתחילם דף נקי וחדש.

ואם זה חברה שלך, תגידי לה כמה השם אוהב אותה, ותחבקי אותה. ותעודדי אותה פושוט לקום ולעלות!

עיקר הנפילה היא העלייה!
בהצלחה נשמה טובה!

כאילו, גם אם אני מצליחה לשמוח, בשנייה שאני חוזרת למקום מסוים על פני כדור הארץ הכל נהרס!!!

מה שאני בונה נפשית, וגם בכללי

אבל זה לא הולך להיפטר בקרוב...

אז כרגע אני צריכה להצליח לשרוד ככה.

ושיחזיקו אותך במקום הזה עד שתלכי משם...
ואל תשכחי, את יכולה ליצור לעצמך תדמית של מישהי דוסה שם, ואז אולי לשפר את המצב...
תנסי...
בהצלחה רבה...!!!

וואי וואי...
ואת לא יכולה להימנע מלהגיע לשם...?
אולי לנסות לבוא לשם עם עוד מישהי שתהיה לך לעזר ותעזור לך לא להדרדר שם...?
(ואולי המצב מסובך ופשוט כדאי לערב מבוגר אחראי...?)-אם רלוונטי...

למרות שמעורבים מבוגרים עדיין יש קושי...?
וואו, נשמע הזוי מאוד מה שאת מתארת...
וואו, קשה מאוד, אשרייך שאת מצליחה לעמוד בנסיונות הללו ולהישאר איך שאת בלי להדרדר יותר מדי, לא ברור מאליו...
יישר כוח...!!
אם את לא יכולה לעשות כל מה שאמרתי, קשה לי לחשוב על פתרון נורמלי להציע לך, אני רק יכול לומר לך שתנסי כמה שיותר להגיע לשם מחוזקת עם כמה שיותר זהירות משנה מכל דבר שיש שם, ותנסי להיות בקשר עם אבא שלך/רב/מישהו מבוגר שיכול לייעץ לך על כל מיני שאלות שצצות לך כשאת נמצאת שם...

כשיש גורם מונע. כשיש גורם שמוביל לחרדות, ופחדים...

גורם לך להרגיש גרוע...

פעם אחת אפילו יותר מהיטלר...

יותר מהיטלר...😱😱😱?
נשמע מזעזע...😨😰

את לא חייבת...
אבל ממש בהצלחה, ה' אוהב אותך...!!!

כל מי שרוצה לשוב בתשובה (ועיקר התשובה- שמחה שהיא דבקות בה') צריך שידע איך להתנהג בשני מצבים מרכזיים שמתארים כמעט את כל חיינו- רצוא ושוב.

רצוא- כשהולך לי, כשאני רוצה, משתוקק, מתגעגע ורץ קדימה.

שוב- כשלא הולך, כשרע, כשעצוב, כשיבש, כשכואב.

בשני המצבים האלה צריך לדעת חזק מאוד שתשובה זה דבר אינסופי ואז ברצוא- גם אם הצלחתי תמיד צריך לחזור בתשובה ותמיד צריך להתקדם כי לגדולתו ית' אין חקר ואם כן גם אין סוף לכמה שצריך לעבוד אותו ובשוב- גם אם לא הצלחתי, ה' אוהב אותי ורוצה בתשובתי וגם עם המצב דפוק לגמרי ה' נמצא שם ורוצה שתעשי רק עוד צעד קטנטן- לחייך, שזה נקרא תשובה כיוון שהחיוך מורה על האמונה והחטא מורה ההפך מהאמונה כך שאם חייכת למרות הכל- ניצחת. וגם אם לא, כאמור אין סוף לתשובה ותמיד תמיד אפשר לחזור וזה לא קשה בכלל , רק עוד מילה לאבא וניצחת.

עוד משהו- לא חייבים להיות מושלמים. בשום תחום, כולל השמחה. אז מה אם לא נצליח לשמוח כמו שצריך, האם נוותר על החיוך? ה' אוהב ומתפאר בכל תנועה הכי קטנה, חבל שבגלל האגו (אני חייב להיות מושלם ואם לא אז כלום) נמנע מה' את הנחת העצומה הזאת...

השמחה היא תנועה של הרפיה. לא בניתי כלום- ובכל זאת ה' אוהב אותי. בכל זאת הוא זיכה אותי ללמוד קצת, לשמור שבת, כשרות, לזרוק לו איזה דיבור.. וואו! איזה אור! אז גם אם הכל דפוק- לא הכל דפוק! ה' אוהב אותי יכול להיות יותר טוב? רק אולי צריך קצת להגביר את המודעות אבל בסך הכל ברוך ה'!

בהצלחה רבה

תנסי לא לחזור למקום השחור והאפל, להוציא אותו מהראש!
וגם לא לגרום למצב, שזה יכנס לך לראש. 

תיהיה עם חברות ואנשים, ותעסיקי את עצמך..

מוזמנת לדבר איתי בשיחה אישית, אם בא לך כמובן..

בשמחה!!

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....