יאירי שלי אהובי, אני לא יודעת מה לכתוב לך, אבל הלב, ללב יש מה להגיד, הלב הושיב אותי ככה באמצע שתיים ושבע עשרה דקות בלילה ליד השולחן, הרוב חשוך פה. מאז שעזבת הרוב חשוך. לא הצלחתי להדליק אורות.
לבת הראשונה שלי קראתי חירות על שמך, נכון שקוראים לך יאיר. או יאירי או אור או אור שלי או ארצוק. או שמש. בטח גם לאשתך, אם יש אחת כזאת, יש שמות שהיא נוהגת לקרוא לך. אתה יודע, כשאתה מחייך לא צריך להדליק אור.
מה שלומך אור שלי, איך אתה מרגיש? כשאני חושבת על זה, אני לא יודעת מה איתך, אולי יש לך ילדה עם עיניי עגל גדולות וירוקות כמוך. אולי יש לך חיים שלמים ומתאים בקרניים זורחות ושמיים זורחים.
נחזור לחירות. חירות שלי נולדה בראש חודש ניסן, הראש של החודש שלך, חודש של גאולה היית שר כל יום. כל יום שהוא ניסן, הוא גאולתי. אני זוכרת איך ישבנו על הדשא בפארק והשמש זרחה ופרסנו מפה משובצת לבן אדום, וסלסלה עם ענבים ואבטיח וכוסות יין, והיה לנו טוב. טוב פשוט. ואתה הסתכלתי לי לתוך הנשמה ואמרת לי, ציפורגןעדן היום ד ניסן, יום יפה לצאת בו לחירות. וכשאמרת חירות המילים נטפו ממך, ואני כבר ראיתי בעיני רוחי אותי עם מטפחת ארוכה ואותך עם הציציות שתמיד עפות לאנשהו, עפות כמו החלומות שלך, ראיתי אותנו חובקים את חירות ושרים לה על גאולה.
אחח, יאירוצקה. שוב לא נרדמתי ממחשבות עליך, חירותי אמרה לי שאני מגזימה ולא ישנתי ברצף כבר כמה חודשים. אני מתגעגעת. אני מתגעגעת אליך.
אני מתגעגעת ליכולת הפשוטה שלנו לראות את הגאולה וכמעט להצליח לגעת בה בהינף יד.
אני אוהבת אותך שמש שלי.
תשמור על עצמך.
לבת הראשונה שלי קראתי חירות על שמך, נכון שקוראים לך יאיר. או יאירי או אור או אור שלי או ארצוק. או שמש. בטח גם לאשתך, אם יש אחת כזאת, יש שמות שהיא נוהגת לקרוא לך. אתה יודע, כשאתה מחייך לא צריך להדליק אור.
מה שלומך אור שלי, איך אתה מרגיש? כשאני חושבת על זה, אני לא יודעת מה איתך, אולי יש לך ילדה עם עיניי עגל גדולות וירוקות כמוך. אולי יש לך חיים שלמים ומתאים בקרניים זורחות ושמיים זורחים.
נחזור לחירות. חירות שלי נולדה בראש חודש ניסן, הראש של החודש שלך, חודש של גאולה היית שר כל יום. כל יום שהוא ניסן, הוא גאולתי. אני זוכרת איך ישבנו על הדשא בפארק והשמש זרחה ופרסנו מפה משובצת לבן אדום, וסלסלה עם ענבים ואבטיח וכוסות יין, והיה לנו טוב. טוב פשוט. ואתה הסתכלתי לי לתוך הנשמה ואמרת לי, ציפורגןעדן היום ד ניסן, יום יפה לצאת בו לחירות. וכשאמרת חירות המילים נטפו ממך, ואני כבר ראיתי בעיני רוחי אותי עם מטפחת ארוכה ואותך עם הציציות שתמיד עפות לאנשהו, עפות כמו החלומות שלך, ראיתי אותנו חובקים את חירות ושרים לה על גאולה.
אחח, יאירוצקה. שוב לא נרדמתי ממחשבות עליך, חירותי אמרה לי שאני מגזימה ולא ישנתי ברצף כבר כמה חודשים. אני מתגעגעת. אני מתגעגעת אליך.
אני מתגעגעת ליכולת הפשוטה שלנו לראות את הגאולה וכמעט להצליח לגעת בה בהינף יד.
אני אוהבת אותך שמש שלי.
תשמור על עצמך.