6 בבוקר השעון מעורר מצלצל "תאיר אותי באור גדול" יוצא ממנו, ושוב פעם אני מגלה ששמתי שעון מעורר שעה לפני שאני צריך בכלל לקום, אני בקושי קם ומכבה את השעון מעורר וחוזר לישון,
אחרי 5 דקות השעון מעורר שוב פעם מצלצל, עוד הפעם אני בקושי קם ומכבה אותו, אותו הדבר חוזר על עצמו כמה וכמה פעמים עד שאני באמת קם.
קם חצי שעה לפני הזמן שאני אמור לקום בו כי אני צריך להתארגן, אני קם בשקט בשקט כדי לא להפריע לחברים בחדר אני בעצמי עדיין חצי ישן אז למה שאני אפריע לחבר'ה?
מצחצח שיניים שוטף את הפנים כדי להוריד את כל העייפות שיש לי על הפנים, מוריד את הפיג'מה ושם על עצמי בגדים נורמאליים וחוזר למיטה, שם על עצמי את הפוך וחוזר לישון, כי למה לא לישון עד שהמדריך מגיע?
10 דקות לפני שהמדריך מגיע אני מקים את עצמי כי אני רוצה להגיע לבית מדרש בזמן ואפילו לפני הזמן, קם שם גרביים עליהם נעליים ומתחיל להעיר את החבר'ה בחדר אחד אחד, קומו!
בסופו של דבר רק אחד או שניים קמים באמת, והנה דביר נכנס לחדר המדריך!
דביר המדריך יעשה הכל כדי שהחבר'ה האלה יקומו כל דבר! הו מתחיל ב"בוקר טוב" ונגמר ב...נטלת מים על הפנים או שהוא מקים אותך לכיור ושוטף איתך ביחד את הפנים,
ואני מהצד מתפקע מצחוק, ושניה אחרי זה יוצא מהחדר לבית מדרש, בדרך פוגש כמה חבר'ה "בוקר טוב" "בוקר טוב" וממשיך לבית מדרש, שם כמו תמיד אני רואה כמה חבר'ה בודדים שבדיוק מניחים תפילין או לומדים משהו.
אני הולך למקום שלי ומתחיל להניח תפילין, לאט לאט החבר'ה נכנסים אחד אחד עפוצי שינה לכל אחד פרצוף כרית יותר גרוע מהשני, אני ממשיך לפסוקי דזמרה ועוצר ב"ישתבח",
לוקח לי ספר אמונה או ספר על התפילה ומתחיל ללמוד עד שהחזן יגיע לישתבח, לאט לאט הבית מדרש מתמלא החבר'ה נכנסים אחד אחרי השני כל אחד מתחיל לשים תפילין ולהתפלל,
החזן מגיע לישתבח ולרוב עדיין אין מניין, קופצים לחדרים להעיר את החבר'ה שלא קמו כדי שיהיה לנו מניין, אני רץ לחדרים של החברים הטובים שלי כדי להעיר אותם כמה שיותר מהר,
כל אחד הולך לחדר אחר ופשוט מעיר באותו החדר את כולם, חלק מתעוררים וחלק לא מוכנים לקום ונשארים לישון, החבר'ה מתארגנים בחדרים מהר ובאים לבית מדרש כדי שנתחיל, יש מניין, התפילה מתחילה!
"ישתבח שימך לעד מלכנו..." החזן מתחיל וכולם אחריו "האל המלך הגדול..." וממשיכים בתפילה, במהלך התפילה יש כמה גיחוכים של צחוק באמצע, וגם כמה מבטים חזקים בעיניים של חברים טובים,
פה ושם חבר'ה מדברים בחזרת הש"ץ צוחקים, רבים, עולות מחשבות על כל מיני דברים ולכל מיני אנשים במהלך התפילה.
התפילה מגיעה לסיומה כולם שרים "אני מאמין.." הרמוניה של קולות משתלבת ביחד רגע ממש מיוחד!
מתיישבים לקרוא "שניים מקרא ואחד תרגום" ואני מנסה לעלות במוחי האם חיפשתי את אלוקים בין כל ההפרעות האלה?
מתחיל לקרוא "שניים מקרא" ונכנס לתוך זה.
אומר את העליה של אותו היום מקפל את התפילין מסתכל מי עוד נשאר בבית המדרש כמה בודדים נשארו או שעדיין אומרים "שניים מקרא" או שהם לומדים, שאר החבר'ה בטח הלכו לחדרים או לעזור עם הארוחת בוקר,
הולך לעבר החדר שלי נכנס אליו ומסתכל בטלפון 2 הודעות חדשות פותח אותן וקורא "בוקר טוב מה המצב? יש מצב אתה שומר לי ארוחת בוקר פשוט הלכתי לישון, ואם בא לך אולי להעיר אותי גם לשיעור אני ממש אשמח" זה מה שכתוב בהודעה "בטח שאני אשמור לך, ואני אנסה להעיר אותך בעזרת ה' בלי נדר" אני כותב לו,
הולך לעבר החדר אוכל ורואה שיש קורנפלקס עם חלב סלט וגבינות, אני מכין צלחת לחבר ורק אחרי זה צלחת לעצמי, הולך לחדר של החבר מניח לו ליד המיטה והולך בשקט, מתיישב בחדר אוכל ומתחיל לאכול בין לבין מדברים עם חברים מקשקשים, צוחקים וממשיכים לאכול.
מסיימים לאכול מסתובבים קצת בחוץ ואז הולכים או לחדר או לבית מדרש מחכים לזמן של השיעור, 9:10 מתחיל השיעור, הולכים כולם לעבר הכיתה הרב מחכה כבר בכיתה רק שנבוא והוא יתחיל,
כולם בכיתה לפעמים לא כולם הרב מתחיל את השיעור,
ככה סדר של שני שיעורים אחד שהרב מעביר והשני חברותות, אני אוהב את החברותות כי אני עם אחד החברים הטובים שלי, יש הפסקה בין שני השיעורים כדי שיהיה לנו זמן לנשום קצת אוויר.
ככה מתחיל היום שלי בפנימייה.
)