לא כזה מרגיע בהתחשב בכך שקורים כל כך הרבה אסונות בעולם...

זה ממש נשמע לי לא את כל המחשבות האלה. (את גם כתבת את זה) אז למה שתתייחסי אליהם? אל תתבלבלי! זה סתם יצר הרע שרוצה להכניס לדכאון עולם את כל נשמות ישראל וכל אחד שמתגבר נגדו בשמחה ומגרש את המחשבות העצובות בפשטות מוחה את עמלק ומביא גאולה. בלי הגזמה, רק עם אמונה.

רבי נחמן כבר אמר "תלדו הרבה ילדים ואל תדאגו על החינוך- משיח כבר יתקן את כולם" אז למה לנו לדאוג?

בכל זאת עצה קצרה- מקור כל הבעיות והסבל הוא דווקא בגלל שנגררים לעצבות ולא מבינים שצריך לגרש אותה מהר מהר.

מה העצה? עכשיו להתחיל לעבוד על שמחה. אמונה חזקה שהכל לטובה, בתוספת איזה כמה ריקודים טובים ביום, ברוטב הרבה תודה רבה לה' יתברך עם פצפוצי תורה ותפילה ויש לך מתכון נפלא לחינוך של עצמך ולאחר מכן של הילדים, חינוך כזה שאחריו, לא משנה כבר כמה בעיות יהיה להם, הם ידעו לעבור על הכל בשמחה ובטוב.

מבוסס על ליקוטי הלכות יורה-דעה כלאי בהמה ד' סעיף ד'. 

בהצלחה

אל לנו לחשוב ככה, אנחנו צריכים לחשוב שלילדים שלנו יהיו חיים טובים...!!
אגב, חיים טובים לא פירושו חיים בלי דאגות ושיאכלו בכפית של זהב, כי לא החיים החומריים הם אלו שטובים בהכרח לאדם, האדם גם צריך לפתח מידות טובות ומסוגלות להתמודד עם אתגרי החיים..
ואל תשכחי, שהמצב שהיה בחיי ההורים שלנו היה מצב ממש לא פשוט מהרבה בחינות, והחיים שלנו תותים, אז כנראה גם שהחיים של בנינו יהיו ככה, ודווקא הדאגה שלנו צריכה להיות שהם לא יהיו יותר מדי תותים והם לא ידעו להודות על הטובה שהקב"ה נתן...
בהצלחה ממש...!!
שנזכה להכיר טובה לקב"ה גם במצבים הכי טובים...!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....