אני בכללי חושבת, שלבנות יותר דחוף לעשות בגרות. מאשר בנים...

עובדתית הוא יותר תואם למציאות

ליפול לייאוש וחוסר תקווה, זה לא טוב. זה מוריד לנו ברמה של האמונה..

הכול אמונה רק אמונה! אם אתה תאמין באמונה שלמה, שתצליח בבגרות.

אתה תצליח בעז"ה!!

הידע שלי במתמטיקה הוא ברמה של כיתה ד והמורה שלי אומרת שאם לא אראה לה תרגילים שעשיתי היא לא תוכל להגיש אותי לבגרות🙈

אין לי רצון מספיק חזקק זה משעמם אותיי

זה בסדר, אני סבבה עם זה שהלך עלי, אני מקבל את זה באהבה

אם אתה רוצה להוציא מקצוע בהמשך החיים שלך, אז נראלי זה חשוב.

ואם לא, אז למה לשבור תראש? תלמד תורה הכי טוב.

מה האופציות האחרות? להפיל את הכל על אשתי ולא להיות מסוגל לספק לילדים שלי את הדברים הכי בסיסיים?

להיות אברך, או משהוא בסגנון.

יש בנות שלומדות וקורעות את עצמם, ביגלל שהם רוצות שבעלם ילמד, והם יפרנסו את הבית. 

הכי טוב לדעתי.

" שקשה לא להיות דתיים " 

זאת אומרת  שזה לא יהיה  הבריחה שלנו מהחיים האמיתיים שקשה לנו  

שתמיד יהיה לנו תירוצים למה לא לעשות את אותו הדבר וזה גם הכי קל  

לעומת זאת  להתמודד אם המציאות  ולא לברוח ממנה = זה האידיאל  

" לא להפוך חולשה לאידאל "= זה הכוונה 

להיות אברך צריך לבוא ממניע טהור   ולא  מתוך חולשה  לחיים  וצורך לעבודה   

זה הופך לגרדום  לחפור בה 

א כמה יחידות אתה  ? 

ב  אתה יכול לראות הסברים  באיטרנט  במתמתיקה  על החומר ( יש בשפע ) 

שאם בן אדם רוצה להיות אברך או רב, זה צריך להגיע ממקום של טהרה וקדושה, 

ולא של עצלנות, שאין כוח  לעבוד. ונכון באמת צריך להתמודד עם המציאות, ולא לברוח ממנה. ולהשלים עם זה, על איפה שאנחנו עכשיו נמצאים. 

צודק בהחלט..!!
זה ממש חידד לי!! 

ואכן אני ב"ה לא צריך חיזוקים בעניינים האלו...
כאילו, כן צריך, אבל אני שורד ב"ה...

אהבתיייי

ייאוש זה שער הטומאה ה-נ', שאם בני ישראל היו מגיעים אליו לא היו יכולים להיגאל, ולכן הקב"ה גאל אותם בחיפזון(אחת הסיבות...) ממצרים...
ייאוש זה ויתור, הרמת ידיים מהמציאות ובריחה מהם, אסור לנו להשלים עם המציאות...!!!
הקב"ה בכוונה הוציא את אדם הראשון מהעולם הבא, כדי שלא יוכל לאכול מעץ החיים ולקבע את החטא לעולמים, הוא צריך קודם כל לתקן את עצמו ורק אז הוא יוכל לאכול מעץ החיים שלם באמת, אבל עד אז, מכיוון שאנחנו לא בדרגה ולא שלמים, ניאלץ לא לשבת על מי מנוחות ולא להשלים עם המציאות, אלא לנסות לשנות ולעמול, אפילו שזה קשה...!!

כן, תמשיך להביא מחקרים...
בריא מאוד, וגם יתן לנו רק טוב מזה...
טוב, לא נתווכח על זה כרגע, ויכוח מיותר...

או שאני לא משתכנע או שלא כל כך אכפת לי ואני פשוט מוותר

אם זה כך, המצב לא טוב...
אסור לאדם להיות עד כדי כך מקובע, צריך לדעת לקבל מאחרים אם אתה מוצא בויכוח איתם אמת, אפילו רק לקחת קצת, לא את הכל, אך לא להגיע לאף מסקנה כל הזמן זה לא טוב...

אם מישהו מחדש לי משהו אני יכול לקבל בכיף, אבל מוויכוחים אני לא מרבה להפנים כלום

ואני אחדש לך עכשיו שבדיונים גם יכולים לחדש לך...
פשוט תקשיב לצד האחר ותראה מה אומר באמת ואולי תוכל גם ללמוד משהו...
לא תמיד, אבל תנסה להיות קשוב ולראות אולי אתה יכול ללמוד משהו, אל תבוא בגישה כזאת...
יישר כוח...!!

 ידיים בכיסים

יש לי דווקא הוכחה מהגמרא שלא צריך בגרות, אבל בנסיבות האלו אני לא אביא את המקור...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...