כשאמרת שאת הילדים לא בוחרים וצריך לאהוב אותם כפי שהם , לעומת חתונה שזה אהבה אמיתית , היה נשמע כאילו את ממעיטה בערך האהבה לילדים , כי לא בחרת אותם.

אני חושב שזה דווקא הופך את האהבה לילדים למשהו מיוחד. אתה בוחר שיהיו לך ילדים בידיעה שאתה לא יודע איך הם יצאו , ואתה פשוט אוהב אותם, הם בשר מבשרך.

זה גם הקטע של ילדים לאהוב אותם כמו שהם 

חוץ מזה שהם די דומים לך והם גם מה שאתה מקנה להם אז..

"גדול המצווה ועושה, ממי שאינו מצווה ועושה"

 כי שאנחנו  עושים דברים שכפו עלינו  אז זה יותר  קשה ולכן גם זה יותר גדול  לעמת דבר שאנחנו מרגישים מחוברים עליהם  או שבחרנו מרצוננו לעשות 

מי שבוחר אותך בעצם אוהב את עצמו כי הוא בוחר אותך מסיבות מסויימות אבל המשפחה יאהבו אותך באמת בלי תנאים כי זה קשר שהשייכות קדמה לאהבה

אז נראה לי שאני רואה את זה הפוך ממך

הסיטואציה שתיארת אבל קורית גם לי לפעמים.. ממש לא נעים

ועדיין היא תשאר אמא שלי

ואני מקווה שבעז"ה גם בריבים עם בעלי הוא תמיד ישאר בעלי רק נרצה ללמוד איך להתמודד אחד עם השני והריבים בסוף זה חלק מהחיים כי בני אדם הם לא מושלמים. 

גם אם נקודת הפתיחה עם בעל היא שונה וברור שיש בזה משהו מיוחד שזה אדם שבחרת לחיות איתו את חייך אבל אני לא רואה את זה כאהבה יותר אמיתית כי האהבה היא לא נקודת הפתיחה אלא מה שיוצרים ביחד

אני כל יום אומרת תודה לאלוקים ששם אותי במשפחה שלי הרבה בזכותם אני מי שאני היום..

ואני יודעת שהם ההורים שלי והם אחים שלי ואני אוהבת אותם כי הם חלק ממני וזה אהבה שאי אפשר להסביר היא פשוט קוראת אבל בכל זאת בכל דבר בחיים שתבחרי את תהיה שלמה איתו יותר ממה שהכתיבו לך (כן בסוף הגוף החומרי בעולם הזה מרגיש שקבעו לו את זה אין מה לעשות) גם אם הדבר שבחרו לך הוא הכי טוב בשבילך

לעבור את הנהר?

מה את לא מסכימה?

אבל עדיין אני חושבת שלמשפחה שאני יקים יהיה יותר ערך מבחינתי אני יעשה בשבילה הרבה יותר וגם עם הבעל תאמיני לי שזה יותר קל מהורים\ אחים.(אבל זה תלוי בבנאדם בסוף)

בקשר ללבבות והזיקוקים- אני חושבת שכל זוג צריך לשמור את הרגעים האלה ולקום כל בוקר בהרגשה של התחלה כמו אחרי החתונה גם בריבים והכל.

הדבר השונה העיקרי הזה הוא מאד משמעותי, כי אני בוחרת! אני בוררת בין אלפי בנים ומוצאת מישהו שהוא אני שהוא חושב את אותם דעות שלי פחות או יותר מסכים איתי על הבחירות שלי\ חינוך ילדים\ ועוד מלא נושאים יכול להיות דברים שגם לא אבל לומדים להסתדר איתם מתווכחים על זה.. (וכו)

מקווה שהסברתי נכון..

(כתבתי את זה בלשון נקבה כי לא היה לי כח כל פעם לכתוב גם ההפך אבל זה מופנה לשניהם)

זה בול מה שקרה לי ובול הסיבה שלא התחלתי לעזור באמצע

ו-וואו סיוט!

שבאיזה שהוא מקום את צודקת אבל לא לגמרי ואז כתבתי מה אני חושבת המשך לשלך.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....