גם הרבה זמן לא רבנו ופתאום כן
וגם מריבה מריבה... כאילו וואוו
הגענו למקומות שלא הגענו אליהם בעבר... אמאלה
והלב שלי זוכר ושרוט
(ממש לא הייתי בסדר בסיפור הזה כמובן, והטנגו הוא של שנינו)
טוב שנייה, אסביר, שנשואים כמה שנים ב'ה וכמה ילדים והרבה שמחה וטוב וחשק ואהבה ורצון, זה הבדרך כלל
ופתאום עכשיו.אווווווווףףףף
מקרו'ש כתבת שאת מבואסת שתהיו אסורים ורציתי להגיב לך שיש כאלה שלא מתבאסים מזה אז זה ככ מבורך שאת כן, ולא רציתי להגיד את זה ולבאס ת'שרשור
אבל כן, עכשיו אסורים וזו הקלה בשבילי
בורחת מקרבה...
לא בא לי כלום
והוא חמוד, בעיקרון
קנה מתנה לפסח. ניקה מלא. משחרר כמה שאפשר- תקני לך בגדים.. ממש בא לקראת
והלב שלי סגור על מנעול
מה סגור... אבן, לבנה, חומה
שה' יעזווווווור....
הוא כזה איש טוב אבל לא בא לי לא בא לי לא בא לייייי
מרגישה כזו אישה מעפנה..
אוף איתי
ככ רוצה לשנות, לעשות סוויץ .. זה כבר בשלב שאחרי הלבקש סליחה, רק הלב שלי נשאר באפרוריות ובבאסה ובריחוק..
יאאללה תנו עצות ותנו לי בראש
שאפסיק להרוס ואתחיל לבנות....
בתודה 🌺
(ותאמת שגם רק חיבוקים יתקבלו בברכה... אוף איתי כבר. בחיי שאין לי כוח לעצמי)
❤️


