באמת לא משנה מה יקרה.
לא משנה אם נתניהו ימצא עריקים.
לא משנה עם מנהיגי מפלגות יבגדו בהבטחותיהם המפורשות כמו שכבר היה בעבר.
לא משנה באמת מה יקרה בעוד חודשיים או בעוד חודש.
היום הזה יישאר בזיכרון כמצבת עולם.
היום בו גדולי המושחתים בליכוד צחי הנגבי ומיקי זוהר קראו להקים ממשלה בהשתתפות רשימה ערבית אנטי ציונית.
יום שבו שמעון ריקלין האפס , הכלבלב המקשקש , התפתל כמו תולעת בגלל שאנשי סער לא הסכימו להפגש עם נציגי הליכוד.
יום נפלא, יום קדוש.
הוא צריך רק שימליצו עליו לנשיא וזה סוף הסיפור.
ברגע שהוא יקבל את המנדט, החרדים יגיעו אליו בזחילה.
כבר כתבתי כאן כמה פעמים, לחרדים אין אופציה להתנתק מהשלטון, כי ללא המנגנון המסועף שגורף אליהם מליארדים רבים , החברה החרדית תתמוטט במהירות. תוך שבועות אפילו.
באתרים החרדים כבר מתחילים לחפש תירוצים לבגידה הצפויה שלהם בנתניהו. הם אומרים שנתניהו פגע בהם כשתמך בסמוטריץ׳, זה כנראה יהיה המניע שיפורסם בתור הסיבה לפירוק הגוש.
בלי קשר לזה, אני בוודאי תומך בשרים ערביים בממשלה , גם בתיקים בכירים. מהלך כזה יגביר את תחושת ההזדהות שלהם עם המדינה.
אבל השמחה שלי היא על העליבות של הימין, בגלל שהצביעות של המושחתים בליכוד נחשפת. אין לי שום בעיה עם שרים ערבים. אדרבה.
אם כי מצער לשמוע שאתה רוצה תומכי טרור בממשלה
לא יודע אם זה נכון, אבל נגיד.
למה הם תומכים בטרור?
או שככה הם , או שלא, זתומרת יכול להיות שהם תומכים בטרור הם לא רואים אפשרות אחרת.
אוקיי , זה ניחוש זה או או.
מה שבטוח, שישם שנה או יותר חסמו את הדרך של הערבים לקחת חלק בהנהגת המדינה.
אין סיבה, לפחות לא לדעתי, לנסות את הדרך השניה.
לא בגלל שאני בטוח שככה צריך, אבל אני כן בטוח שכל שר ערבי יבחן במקרוסקופ, לכן אני לא רואה כמה נזק הוא כבר יכול לגרום.
עכשיו תשמע משהו.
הערבים כל הזמן בוכים שיש אצלם אלימות , באו שר הפנים והשר לביטחון פנים והעלו תוכנית לטיפול באלימות. מה עיקרי התוכנית? יותר תחנות משטרה , יותר מגויסים מהמגזר הערבי.
חלק מהערבים תמכו חלק התנגדו.
מי שהתנגדו לדוגמא זה ״בני הכפר״ שזו תנועה לאומנית חילונית מאוד קיצונית שבזמנו הייתה מזוהה עם החזית העממית.
הם הסבירו למה הם מתנגדים, הם אמרו שאם יהיו יותר ערבים, זה יגדיל את ההזדהות של הערבים עם המדינה.
אז זה תרחיש סביר, אין סיבה לפסול אותו
אולי זה לא מה שהיה לפני שמונה שנים או אפילו שש שנים, אבל זה המצב כיום.
ממשלת נתניהו , היא הכי גרועה שיש, וזה לא בגלל בני גנץ אלא בגלל נתניהו עצמו.
שוב, אני כותב בצורה מדוייקת את דעתי , ואנשים לא קוראים נכון. זה שזו הממשלה הכי גרועה, זה לא אומר שזו הממשלה הכי גרועה שיכולה להיות.
עם כל זה, המצב במדינה מתדרדר מכל הבחינות ולכן יש לסיים את שלטון נתניהו, גם אם המחיר, הוא גבוה ואפילו גבוה מאוד.
החלפת השלטון היא חיונית , ואם גם אחרי החלפת השלטון , המצב לא יהיה לגמרי יציב, אפשר ללכת שוב לבחירות , ובלבד שנתניהו כבר לא יהיה בתפקיד.
לא יודע אם זה נכון, אבל נגיד.
למה הוא משתמש בטרור?
או שככה הוא, או שלא, זתומרת יכול להיות שהוא משתמש בטרור כי הוא לא ראה אפשרות אחרת.
אוקיי , זה ניחוש זה או או.
מה שבטוח, שברגע שהוא ניסה, חסמו כל ניסיון שלו לקחת חלק בהנהגת המדינה, וגם חופש ביטוי לא נתנו לו בתקשורת.
אין סיבה, לפחות לא לדעתי, לנסות את הדרך השניה.
לא בגלל שאני בטוח שככה צריך, אבל אני כן בטוח שכל שר שהיה תלמיד של הרב כהנא יבחן במקרוסקופ, לכן אני לא רואה כמה נזק הוא כבר יכול לגרום.
עכשיו תשמע משהו.
נערי הגבעות כל הזמן בוכים שיש אלימות וחוסר הבנה כלפיהם, בא שר החינוך והעלה תוכנית לטיפול בנוער הגבעות. מה עיקרי התוכנית? בגרויות ולימודים בחוות ובגבעות (התונית נסגרה, אגב).
חלק מהגבעונים השתתפו וחלק לא.
גם מי שלא השתתף לא עשה את זה מאידיאולוגיה, אלא בעיקר מעצלנות, כך שיש מה לעבוד איתם אפילו יותר מהערבים.
אז זה תרחיש סביר, אין סיבה לפסול אותו.
אני לגמרי בעד תוכניות לשיקום נוער הגבעות
בבן גביר (שאגב לא מסכים איתו על כול דבר) ותראה איך הכל מסתדר אחד לאחד (לשיטתך, לשיטתי בן גביר סביר לחלוטין כפוליטיקאי)
תראה , ברגע שדנים בפוליטיקה ובפוליטיקאים מנקודת ראות בוגרת, מבינים שלכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות.
דעתי על איתמר בן גביר , היא שהוא פרובקטור, בריון, צמא לדם, נרקסיסט שהנאתו הגדולה היא הפצת אלימות ותוהו.
תכונות אלו מאפיינות אותו , אך אינן פוסלות אותו לא כאדם ולא כפוליטיקאי.
כל מי שירצה להדבר איתו או לשתף עימו פעולה, מוטב שייקח את כל הדברים האלו בחשבון.
עם כל זה, אין שום תכונה באישיותו של בן גביר , ואין כל מעשה בקורות חייו , שפוסל אותו לכהן כנבחר ציבור או כשליח של מדינת ישראל.
ואתה צודק בעניין זה שצטטת אותי, אכן כל מעשה שלו בתפקיד ציבורי יעמוד תחת ביקורת קפדנית, שיתכן מאוד שתספיק על מנת שבסופו של דבר יתפקד בצורה משביעתת רצון, ואני בהחלט מאחל לו בהצלחה.
יש אחרים כמו דרעי, רגב, גפני להם לא הייתי מניח להנות מכל ספק. אותם צריך לעקור מהשורש ולהשליך לבור הכי עמוק. הם באמת רעה חולה. מושחתים ומשחיתים.
מדמיין -
מה שחשוב כרגע לדעת ולהחזיק איתו, זה שהכנו את האירנים שוק על ירח. צה"ל (וגם צבא ארה"ב) פעל בשמי אירן, כבמגרש הבית. הגענו למרחקים הרבה יותר גדולים ממה שהגענו ב'עם כלביא' מהים הכספי ועד האוקינוס ההודי. אירן איבדה את כמעט כל ההנהגה הרוחנית, הפוליטית והצבאית ואלפים מכוחותיה. חטפה מכות קריטיות לתשתיות, לתעשיה שמיועדת ליצור טילים ובכלל - לכלכלה שלה.
את כל זה עשינו בלי אף נפגע מכחות האוויר והקרקע שפעלו באירן ו(כל אחד עולם מלא ובכל זאת )מעט מאוד נפגעים בעורף.
לגבי ההמשך יש כמה אפשריות, מיידית -
*קריסה של הפסקת האש, מה שאומר שנמשיך לכתוש אותם
*האירנים מבינים כמה הם איבדו ושומרים על הפסקת האש באדיקות ואנחנו פנויים לטפל בלבנון ועזה.
לטווח יותר ארוך, האפשרויות -
*שרידי השלטון הנוכחי (אלו שטראמפ הכריז עליהם כ'מתונים שהשארנו בכוונה') מחזיקים מעמד וכדי לשמור על ראשם מחובר לגופם, מתחילים לשתף פעולה במידה זו או אחרת. (בדומה לוונצואלה כיום)
*הם מנסים להשתקם צבאית ואז בעוד שעתיים/יומיים/שנתיים נעשה עוד סבב כמו שהיה.
*החלשנו את השלטון כל כך, שהתהליך הפנימי יביא להחלפתו. כמעט קרה לפני שלושה חודשים, רק שעדיין היה להם כח לטבוח באזרחים.
נ.ב.
למי שכבר מתכנן ליום העצמאות להשלים את כל מה שלא עשה בפורים/פסח, רק מציין שזה בדיוק המועד הרשמי של סיום הפסקת האש...
איראן פשוט נכנסה לסבבים
ותכלס
חיזבאללה חי ובועט
כנ"ל איראן
(כן פגעו בהם
מסתבר שהם עדיין חיים כרגיל)
מקווה ששומרים טוב שחמאס לא יחזרו לחיים
ואנחנו נמשיך לחיות על החרב
כי לעצום עיניים זו כבר לא אופציה
הם אמנם עדיין מצליחים לבעוט, אבל חלשים מאי-פעם.
כמה הפחידו שנים מאיך תראה המלחמה עם חיזבאלה (זוכרים את הבהלה לגנרטורים?) ושלא לדבר על כמה שבועות מתחת לאדמה. אז פעלנו חופשי בשמי אירן מצפון לדרום וממזרח למערב וכל כחותינו שבו בשלום מהאוויר וכן, גם מהקרקע. הישג עצום שאיש לא חזה.
אז כן, הדרך לגאולה השלמה מורכבת וארוכה. בניגוד לאיך שהדברים מצטיירים ממרחק של שנים - אף מלחמה לא הסתיימה בניצחון מוחלט. יתכן שכעת כשההנהגה האירנית חלשה מאוד - השלטון שם ישתנה בתהליך פנימי ויתכן שאכן נצטרך עוד סבב. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. מסבב לסבב אנחנו חזקים יותר והם מצליחים פחות ופחות. אם לפני ארבע שנים חיסול של בכיר אחד בעזה, הריץ את גוש דן לשבוע במקלטים, היום חיסלנו את כמעט כל ההנהגה הדתית, הפוליטית והצבאית של אירן והחיים המשיכו קרוב לכרגיל.
צה"ל יושב היום על כל קו הנ.ט. בלבנון, והולך ומחליש את חיזבאלה. גם מול חמאס, עדיין הנצחון לא מוחלט - אבל צה"ל חוצץ בין הישובים לבינם ממשיך לחסל בהם והם לא מגיבים.
בעז"ה עוד לא נאמרה המילה האחרונה.
כדי לתקוע את תושבי הצפון מעל חודש בממד/ כדי לשתק מדינה שלמה כנ"ל
מנטרות של גאולה שלמה לא יעזרו לתושבי הצפון במערכה הבאה כפי שלא עזרו להם במערכה הזו או בקודמות
חיים.
תושבי מטולה, נאחזו בקרקע במציאויות קשות מאלו ובזכותם יש לנו מדינה וצבא ואנחנו יכולים לשבת כאן ולדון בזה...
(רק נזכיר, הריצה לקנות גנרטורים מחשש מחיזבאלה, היתה בתל אביב, לא במעלות).
מוכרי הוודאות: הפרשנים לא מספקים מידע אלא ממלאים צורך פסיכולוגי
אני ממש ממליץ להשתחרר מחיפוש הוודאות. זה מובן, זה צורך אנושי, אבל זה רק משבש אותנו.
מציע, כמו שפעם שרו בשמאל: "אל תגידו יום יבוא - הביאו את היום!", במקום להתבחבש בתחזיות מתבדות, שכל אחד ישאל את עצמו, מה הוא עושה כדי להביא את עם ישראל למקום יותר טוב מעשית, תודעתית ורוחנית.
אדם בסידני תקף כמה אנשים. העובדה שאביר המוסר, נציג הקב"ה עלי אדמות, הממונה על המצפון נשאר בשוויון נפש ולא פתח על זה שרשור מעידה על כשל מוסרי עמוק.
ומציג את עצמו כאן כשומר מצוות...
מן המעט שנדרש ממנו הוא שיתאפק מתגובותיו "המחכימות" עד מוצאי יום טוב שני של גלויות.
הוא תקע יתד אי שם בין סידני למלבורן ומפיץ רעל קפלניסטי בתפזורת כמו פצצות מצרר.
נזק מדיני זה החומרים שהוא מקושש מן הגורן הקיצון שמאלני ומן היקב הקפלניסטי כדי לעשות מהם צימעס בטמפל שהוא חבר בו, לאחר תרגום כמובן לשפת המקום. לא מפיו אנו חיים
ליהודי אוסטרליה
העובדה שהוא בחר לחיות באדמה טמאה, שלא מתאימה למצוות התורה בשום צורה, היא כמובן היסוד שמביא אותו לעבירה גוררת עבירה, אבל לא בזה עסקתי כאן.
אקלים ים תיכוני, אבל עונות הפוכות
איך אתה יכול לא להזדעזע מאירועים אלימים ביבשת שלך?!
קטע מהספר "בעל שם טוב", פרשת ראה אות ו:
אמרו חכמינו ז"ל: "ולמה נקרא שמה ראה? שרואה ביותר כו' תנא עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל". שמעתי [בשם ר"י בעש"ט ע"ה זצוק"ל] ... פירוש, אדם שאינו הגון נקרא בבל - כי עומדים בשטותים והבלי עולם, ואדם הצדיק נקרא ארץ ישראל. וזהו פירוש הגמרא: עומדת בבבל, פירוש בשטותים, ורואה על אדם כשר נבלה, והיינו נבלה בארץ ישראל באדם כשר.
מעליל עלילות דם.
בלנ"ד, עד שלא תתנצל על הדהוד העלילה כאן, לא נניח לך:
… כנראה שבגלות יש יותר אהבת ישראל.
אתם בארץ ישראל משחזרים את ימי סוף תקופת בית שני. גם שם היתה שנאת חינם לא רק בין יהודים ליהודים גם בין יהודים לגויים בארץ ישראל. רבי יוחנן בין זכאי ראה את הנולד.
באיזה מצב אתה עכשיו, מיסטר הייד או ד"ר ג'קיל?
רק לישו נתנו מפטיר (אפילו הנוצרים הקימו כנסיה במקום שלטענתם היה בית הכנסת שהוא קרא שם מפטיר בגליל, והם קוראים לה "כנסיית בית הכנסת")
מסקנה - לתת לאנשים עליה שהם רוצים
אין שום ספק, שכאחד שרואה פשע בכל חוסר יחס למקרה אלימות יחיד של נער שוליים באיזשהו מקום - הוא יזדרז לגנות את האלימות ביבשת שלו...
בבחירות בגלל המבצע. אז הם מתחילים ללכלך עליו שהביא הפסד מביש.
אפשר לחלוק על ההחלטה להפסקת אש. אבל:
א. מה הם היו עושים במקום?
ב.הם יודעים עוד מה התכנון בעתיד?
ג. איך הם היו המתמודדים עם טראמפ?
ד. אין ספק שזה הישג מרשים שהחליש מאוד את איראן במחיר מינימלי מאיתנו. גם אם לא מה שציפינו לו
עם ישראל משחרר את צפון הגליל ומי שירא ורך הלבב - ישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו, בשטח או בפורום, כלבבו.
ביומיים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב המהפך בנחל העוג'ה: מי באמת חתום על ההישג? האם אלו נערי הגבעות ואנשי החוות ששינו את המצחאות במקום בגופם, או הפוליטיקאים שדחפו להכשרת המקום ברמה המדינית?
האמת היא שהוויכוח הזה פשוט מיותר. מי שמכיר את המציאות בשטח יודע שזה אף פעם לא "או זה או זה". התהליך תמיד עובד באותה הדרך: השטח גורר את הממשלה. לפני שהנושא בכלל הגיע לשולחנות הממשלה, היו שם האנשים שפעלו בשטח.
קחו למשל את ח"כ צבי סוכות, עוד לפני שנבחר לכנסת, הוא ופעילים נוספים היו שם, יצרו נוכחות והעלו את הנושא למודעות. הוא לא עשה את זה כח"כ, אלא כפעיל בהתיישבות. אילולא הפעילות העקשנית הזו ושל צעירים טובים נוספים, נחל העוג'ה לא היה מגיע לסדר היום הממשלתי, וממילא לא היה מטופל.
זהו דפוס חוזר שאנחנו רואים פעם אחר פעם בהתיישבות: בהר עיבל יש כבר שנים של תפילת שחרית בכל יום שישי, בכל מזג אוויר. בשנתיים האחרונות הצטרפו אליהם שני אברכים שהגיעו ללמוד במקום מדי יום, הם אלו שסללו את הדרך לאישור הממשלתי ולהקמתה של ישיבה במקום בשבועות האחרונים, בדרך להקמתו גם ישוב קבע חדש.
בחומש, העמידה האיתנה של בחורי הישיבה על ההר, למרות כל הפינויים והקשיים, היא זו שהובילה בסופו של דבר את המערכת הפוליטית להכשיר את המקום. כך גם בתנופת החוות. בהתחלה זה לא התקבל בעין טובה, אבל לבסוף הנוכחות היהודית היא זו שקובעת עובדות בשטח ומונעת השתלטות זרה.
הנוסחה פשוטה: התמדה מביאה הכשרה. ברוב המקרים, זה מתחיל בחיכוך. בהתנגשויות מול רשויות החוק או מול ניסיונות של ערבים למנוע מיהודים לשוב לאדמתם. אבל בסופו של יום, העקשנות הזו היא הדלק של המערכת המדינית. אילולא הצעדים הראשוניים והנועזים של אנשי השטח, הממשלה לא הייתה זזה. ואילולא הגיבוי הממשלתי וההכשרה המשפטית, זה לא היה הופך למציאות קבועה בשטח.
לכן, המראה של פוליטיקאים הממהרים לשגר את עוזריהם לצייץ בטוויטר (ללא גילוי נאות על עבודתם אצל אותם פוליטקאים) כדי לתבוע בעלות מלאה על ההישג, הוא לא רק מביך אלא גם מנותק מהמציאות. הניסיון לצייר את המהפך כאילו נולד בהשקעה כספית חוטא לאמת ההיסטורית של ההתיישבות.
מי שמתהדר בכך שוכח את אלו שישנו בשטח בתנאים לא תנאים, מפספס את העיקר: הקרדיט אינו שייך בלעדית לאיש. במקום מלחמות קרדיטים מיותרות, כדאי להכיר במנגנון שעובד, אותו שילוב כוחות שבו החלוצים בשטח הם אלו שפורצים את הדרך וקובעים את העובדות, והמערכת הפוליטית היא זו שמגיעה בעקבותיהם כדי לתת את החותמת הסופית. זו השיטה - והיא עובדת.
למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים?
אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'
