אז לא לתת רק אם אתה יודע בוודאות שכך יהיה

הצדקה הכי טובה היא לספק מקור הכנסה, בעיקרון זה עבודה, אבל גם תוכנית חיסכון הולך.

איך אפשר להשאיר את המצפון נקי כשאתה יודע שנתת למישהו את האפשרות להכניס חומרים מזיקים מאוד לגוף שלו שיפגעו בו פיזית, רגשית, כלכלית וכל תחום אחר שרק פוגע בחיים שלו.

ואגב אותו מקרה קרה למחנך שלי במרכזית

ואז גם אםהוא רוצה סמים אין לו מה לעשות אם זה

אנשים רגילים שבאמת נתקלו למצב קשה לא ילכו לשנורר ברחוב לעיני כל, לרוב האנשים יש כבוד עצמי, אלא שאין להם לרוב מכורים לסמים או רמאים.

לא שאין מבקשי נדבות שבאמת נקלעו למצב קשה, רק שברחוב אי אפשר להיות בטוח.

ארגוני צדקה נותנים אותה  לאנשים שבאמת צריכים את זה, בצורה שהכי תועיל להם.

אם תיתן למסומם או לרמאי כסף זאת ממש לא עזרה, עדיף באמת לעזור לאנשים שבאמת צריכים את זה.

הוא יגדיל את המנה שלו יסכן את עצמו וימשיך על הקרטון

לתת למישהו שלא יודעים אם הוא צריך באמת, נראה לי שהשו"ע פסק את זה ביו"ד (שאסור אא"כ יודעים שצריך או נותנים אוכל/בגדים/כסף קטן שילך וודאי לאוכל ולא יספיק "לפרנס" רמאים..) ואם אני לא טועה יש גמרא שאומרת שזה עונש שיבואו אליך עניים מזוייפים כדי שלא יהיו לך זכויות על זה..

לא סתם נותנים כסף כמו שלא סתם שופכים מים-זה יכול לגדל קוצים, זה לא "אם לא יועיל לא יזיק"

אם אתה מדבר על לשמור על הרגש שלך-סבבה, זה לא קשור למצווה דווקא.

חחחחחחחחחחחחחח

צריך פשוט להפעיל את הראש טוב, ולדעת למי אתה נותן.

ולא לאיזה אחד מסומם מיפו. 

(אני תרמי 20 שקל לבני עקיבא) שנגישו אלי ברחוב, ואני נגדם ממש. 

לפעמיים קשה תאמת לא לתת לאנשים שמבקשים כסף.

אם אתה רוצה לעזור לאנשים כאלה תגיד להם בוא אני אקנה לכם פיתות וממרח ותאכלו.
למה לתת כסף שאחרי זה יפגע בהם ויעזור להם לעבור על החוק במקום לעזור לנזקקים באמת??

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....