ואני מנסה להגן על שני הצדדים שלא ייפגעו וזה לא כמו באיזה ריב מחוץ לבית שאין לי בעיה אם מי שפגע באחיין שלי ייעלב מזה שהגנתי עליו

אוףףף

ועוד אחותי גוערת בי שאני גוער באחיין שהתחיל, אבל מה אני אעשה, הוא פושטק שמפלח לאחיינית שלי את הקובייה ההונגרית

היא מנסה להפוך את זה לעיקרון אבל לא הפריע לה כשאחותי האחרת גערה בבת שלה שהיא מציקה לו כשהוא היה קטן

הבנתי שהדבר הכי טוב זה להתעלם מהמריבות האלה. הם עוד יתבגרו בעז"ה ולרוב ההתערבות רק מזיקה

אם הקטנה ממש קטנה ומסכנה ותמימה והגדול סתם בריון איך אני יכול לא להגן עליה

כדי "לפצות על העוול" אם נגיד מישהו לוקח משהו למישהו אחר עדיף לחכות שהרוחות יירגעו ואז להחזיר את החפץ ולהסביר למי שלקח שזה לא בסדר

אחיין שובב יש לך אה?

גם הוא כל הזמן מחבק אותה והיא מסכנה כבר מפחדת ממנו אז היא מנסה לברוח והוא מתעצבן ודוחף אותה

אוף זה הכל בגלל שההורים שלו לא יודעים לחנך אותו

הם יתבגרו וזה גם התפקיד של ההורים שלהם. התערבות יכולה להזיק...

ספציפית פה אבא שלה ישן ואמא שלה לא באזור אז אני היחיד שיכול להגן עליה

אז יש לך אמפתיה לחלשים

ככה זה אחים, אין מה לעשות

אבל אם הם קטנים ועדינים אז זה ממש עצוב

עד אז הם סתם לא נחמדים

יש הרבה יותר מודעות לסביבה ולרגשות של אחרים

אז שיגדלו עד גיל שנתיים/ שנתיים וחצי ואז קפיצה לשבע עשרה

מתעללים אחד בשני..

ואז כשאתה מתערב, ''הי, אתה לא אמא,''

חוצפנים?!

אני בן זקונים, סתם לא רציתי שרק דודים ישתפו פה

אחים זה 24/7, גם בחמש בבוקר וגם בשלוש בלילה

עם אחים קל לתפוס צד מאשר להתערב לאחיינים

שני האחים שלי רבים אחד עם השני מלא וגם אח שלי ואחות שלי הקטנים רבים...
אבל אני פשוט מנסה לדבר איתם ולהגיד להם להפסיק כשזה כבר עובר את הגבול ומנסה להפריד ביניהם כמה שאני יכול.
פעם, אני זוכר, כל פעם שהייתי רואה שניים מהכיתה שלי רבים, וק"ו אחים, הייתי בא אליהם ומפריד ביניהם, לא משנה מה, וגם הייתי חזק (עדיין...) אז לא הייתה לי בעיה עם זה, ומלא פעמים הם היו אומרים: "תרגיע, זה היה בצחוק" וכדו'...וכיום אני כבר מבין שיש כזה דבר לפעמים צחוקים וכאלו, לא בתור אלימות, אלא בתור צורת חיכוך שיש פעמים שאנשים לא מצליחים לתקשר אחד עם השני כמו שצריך וחייבים משהו מסויים שיעזור להם, זה יכול להיות משחק קופסא, וזה יכול להיות מכות, כל אחד והצורה שבה הוא מצליח לבטא את עצמו. כמובן, מדובר בשלבים ולא יכול להיות שהאדם מדבר איתך בויכוחים והוא בוגר מוחית ומצד שני הוא עדיין בשלב של הידיים, צריך שיהיה תיאום, אחרת באחד מהדברים הוא לא טוב.
ואכן, יש פעמים שחייבים להפריד כי ה"האונייה עלתה על שרטון", כמו, להבדיל, שלפעמים השרשורים פה גולשים לפסים לא נעימים וצריך לסגור אותם, אבל באופן כללי החיכוך הזה חשוב ובריא, אם כי השלב היותר בוסרי ויותר פרימיטיבי של החיכוך והקשר, אבל אין מה לעשות, צריך גם לעבור אותו, ו"כל שמיניסט היה פעם זיינוק"
בקיצור, מקווה שעזרתי...
ואתה יכול לנסות אתה להנגיש להם שיח או דרכים להביע את הצורך בחיכוך ולשחק איתם משחקי קופסה או לשחק איתם משחק כדור וכדו'...
סומך עליך...
ויישר כוח שאכפת לך...!!
יאללה, בהצלחה...!!

אחייניות שלי כל החיים רבות.. הגדולה תמיד משחקת עם הקטנה (בנות דודות) והאמצעית, אחות של הגדולה כל הזמן לבד והם רבות.. אוהו כמה הם רבות... עכשיו כולם אצלנו בבית אז כל שניה יש בכי וצרחות ועלבונות. שיהיו בריאות...

פסדר הגיוני, ילדים. חח אני מרגישה קשישה..

וזה לא לפעמים.

זה דרכם של ילדים...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....