מי מכיר את השמות האלה?

ד. זריצקי

מ. קינן

מ. ארבל

מ. גוטמן

פסיה שרשבסקי.

יעל רועי.

משה פראגר.

ועוד.. כשאזכר

(וימחלו לי ד זריצקי ומשה פראגר שאני מזכיר אותם בנשימה אחת עם מ. ארבל... ;)

יעל רועי ומ. קינן אני יחסית אוהבת, השאר קראתי אבל לא התלהבתי במיוחד.

אגב, בשביל לדבר על זה יש את פורום "ספרים וסופרים"

אבל רק ספרים/סופרים מאוד מסוימים.

את הספר הזה אני לא מכירה

א: כשאתם אומרים מכיר, אתם מתכוונים שאתם מכירים את כל השמות?

ובכן, וואו.. יפה, זה די נדיר שמכירים את השמות של ''פסיה שרשבסקי, ד' זריצקי, ומשה פראגר''...

ב: אני יודע שיש ''ספרים וסופרים'', אבל אני חושב שאם מה שמעלים כאן, הוא לא סתם שטויות, כמו ''הייייי בוקררר טובבבב, '' ו''הידעתםםם??? קולומבוס גילה את אמריקה'' וכו'..

אז כל דבר אחר יכול להכנס כאן בפורום נוג''ה, כולל ''ספרים וסופרים'', כולל מעט ''פרוזה ושירה'' כולל שרשור פאדיחות, שלדעת חלק מהאנשים פה שייך לנסיו''פ..

ובקיצור כולל הכל. רק במידה הנכונה..

אלגוריות

הרפתקאה (כך כותבים?)

ספרי משפחה

ספרי חברות

ספרי חשיבה

סיפורים קצרים.

ביוגרפיות

היסטוריה

וכו'..

איזה סוגים הכי אוהבים?

לא אוהבת ספרי פעולה (יונה ספיר אני קוראת אבל לא מאוד אוהבת)

אלגוריות זה נחמד

פנטזיה

קומיקסים מכל הסוגים...

אני אוהבת קומיקסים וסיפורי ילדים ישנים (כמה שהשפה יותר ישנה ומוזרה - ככה יותר טוב. אם זו ספרות מתורגמת אני מחפשת את התרגום הכי ישן).

מי קרא 

סלמנדרה

מחנה הקיץ של אדון הוא.

מחלק התמונים..

מחלק התמונים ספר מטורףףף......

אני מאד אוהב ספרים ישנים,

(מישנים כמו פסיה שרשבסקי, זריצקי, ומשה פראגר, שזה בערך לפני כ60-70 שנה.

עד מ' ליהמן, שלמה כהן, שלמה בן דוד, וכו', שחלקם הם ספרים לפני כ200 שנה.. )

כמובן, למרות שזה לא כזה מקובל.. אבל את המקוריים של מ' ליהמן, ולא את המעובדים..

זה הספרים שאני קורא.

עוד לא עניתם לי (כל העונים בשרשור..)

באמת אתם מכירים את השמות של שרשבסקי, זריצקי ופראגר?

הספרים של ליבי קליין, רותי קפלר, דבורי רנד, יונה ספיר, חיים ולדר, וכו' וכו' וכו'?

יונה ספיר יפה אבל זה לא כ"כ כישרון (דרך אגב ידעת ש רות רפופורט זה אותה סופרת של יונה ספיר?)

חיים ולדר די יפה

@נשמה כללית 

שיענה על זה

הגאון הגדול, הגאון האדיר, הגאון המופלא והמופלג, סיני ועוקר הרים, צניע ומעלי, הקוה"ט מרנא רבי שאול אלתר שליט"א מגור, בין כ"ק מרן הפני מנחם זיע"א. נושא נזר המשך שושלת גדולי גור המפוארה והמעוטרה ומניף נס התורה ועמקותה.

עניתי.

המורה שלי (הגורית) ביסודי נשאה נאום חוצב להבותאש על רותי קפלר הכופרת שאסורה לקריאה...
עזבו את זה שלא היה שם נימוק אחד ראוי, בסוף כולנו קראנו ונהנינו...

בציבור החרדי. אמיצה מאד, וכל הכבוד לה...

משהו קרא את המאמר שלה על ה''ספרות החרדית'' ששלחתי פה בזמנו?

חזק ביותר..

מה לעשות שהספרים שלה הם ספרי איכות, בניגוד לרוב הזבל שיש בספרות החרדית?

😢😢😢😢😢😢😢😢😢😢😢😢😢😢😢😢😢

להשוות בין זריצקי לולדר זה כמו להשוות בין מקק לאריה.. איזה הבדל בכתיבה.. הרבה יותר מההבדל שבין מקק לאריה..

לא אמרתי שרמת הכתיבה שלהם אותו דבר (אישית אני שונאת סיפורים קצרים בכלל וולדר בפרט), אבל שאלתי האם אתם קוראים את הסגנון הזה...

ליבי קליין, לא היה לי עצבים לקרוא.

רותי קפלר, מאד מאד מאד אהבתי.. אמיצה, לכתוב על נושאים ש''אסורים לדיבור'' בציבור החרדי.

דבורי רנד לא זוכר.

חיים ולדר, לא משהו..

לגבי יונה ספיר זה קצת יותר מסובך, אמנם מלא ''דלוקים'' עליה, אבל אני לא ממש אוהב, קודם כל, הרבה פנטזיה.. (ז''א, ''יעני'' ריאלי, אבל אם מסתכלים קצת על הפרטים.. אז פנטזית על..)

דבר שני, אמנם צריך כשרון כדי לכתוב ספרים כמו הספרים שלה, אבל לא הרבה מדי שכל, רגש, יהודיות וכו'.. הרבה אקדחים, בלגנים, מכוניות מתעופפות, אש. ויש לנו ספר.. עשו את זה הרבה לפניה, ויעשו את זה הרבה אחריה, היא רק עושה את זה קצת יותר מקצועי..

אבל לכתוב ספרים כמו סלמנדרה, (לא זוכר שם של הסופר\ת)

מחנה הקיץ - מחלק התמונים (י. רועי)

שימק'ה, המשורר בין ההרים, בצל צח, הרקידה לפני המשיח, ועוד. (ד. זריצקי, רמה מטורפת.. לא כל אחד יכול לקרוא.. רמת כתיבה מאד גבוהה)

זה ספרים שבאמת מי שכתב אותם עשה עבודה טובה.. אמיתית, ויפה.

זריצקי ופראגר הם בין הסופרים החרדיים היחידים שראויים לתואר 'סופר'.
מי שבעיני הכי ראוי לתואר הוא מרכוס (מאיר) להמן שספריו מסורסים כיום ע"י ח. פרידמן לצערי.

לא ממליץ

כמו של יונה ספיר (סגנון זבל לפי דעתי*) ולא יכולים כבר לקרוא משהו קצת יותר איכותי ויפה..

*כותב את זה בידיעה שיעופו עליי כל מיני מעריצים דגולים שלה..

לא התכוונתי להעליב אותה או משהו כזה..

אבל כמו שאם יש ספר שהוא כולו אלימות, ובלי שום תוכן אז התוכן שלו הוא תוכן זבל?  (לא מתכוון דווקא לספר שלה, זו רק דוגמא ) בא נשתמש במילה אחרת.. ''ספאם''.. נשמע יותר טוב?

אז אני אתן הגדרה אחרת.. הסגנון שלה הוא סגנון ''ספאם''..

הספרים שלה לא נותנים שום תוכן.. שום משהו שאתה נשאר איתו אחרי הספר, אני קורא לזה ספר זבל, המילה ''זבל'' מצטלצלת כמשהו ממש רע... אבל זה לא משהו ממש רע, (קראתי נראה לי את כל ספריה) אלא פשוט משהו לא ערכי, משהו שאתה נשאר בלי כלום עליו, משהו שלא עוזר לך בכלום. בדיוק כמו הזבל..

אבל מחלק התנונים פשוט לא הצלחתי לגמור ספר של שום כלום

נשמע שזה מסוג הספרים שיעניינו אותך

ספר שממש מעניין אותי, אבל עדיין לא קראתי.
קראת? איך מבחינת צניעות?

שמבחינת צניעות זה די גרוע... לצערי... לכן אני הולכת להחליף אותו בחנות יד שניה.

אבל חוץ מזה - זה ספר מהמם!!! ממש!!! נותן המון חומר למחשבה, אבל גם מרתק, מותח וכתוב יפה...

קניתי ספר ישן ונדיר!!!!!!!!!!!!!!
 

וגם את בידור עד מוות (ניל פוסטמן), ספר בהוצאה לא כ"כ ישנה אבל דיי נדיר.

היה יכול להיות מעניין לקרוא את בידור עד מוות

מחר אני מתכננת לנסוע לחנות ספרים יד שניה ולהחליף שם כמה ספרים שאף אחד אצלנו לא קורא... הלוואי שאני אספיק!! כבר מלא זמן אני דוחה את זה והבטחתי לעצמי שבחול המועד זה סוף סוף יקרה

לא, לא קראתי אותו אבל שמעתי עליו דברים טובים...

אח ואחות (5 חלקים, שתיים ראשונים משה פראגר כתב, השלוש הבאים פחות יפים, כיוון שזה לא כתיבה מלאה שלו, אלא עיבוד של כתבים שמצאו אצלו בבית לאחר פטירתו..)

שימקה (ד. זריצקי)

האש המתלקחת (זריצקי

הרקידה לפני המשיח (זריצקי

כחש (בן הכט..

מן המיצר (הרב ויסמנדל זצ''ל

אי שם הרחק מן הבית (לא זוכר מי הסופרת

פראגר- היינו מנתחות אותו בשיעור ספרות בכיתה ח'.

אתה יכול לספר לי מה שמך, איפה נולדת והיכן אתה גר.

אתה יכול לספר לי על החברים שלך, על המשפחה שלך, ועל חוויות שעברת.

אתה יכול לספר לי את כל תולדות חייך מהזמן שיצאת מבית הרפואה בחיק אמך האוהבת ועד היום.\

אני אדע הכל עליך, אך לעולם לא אכיר אותך.

אבל,

אתה יכול לספר לי על עצמך,

על החלומות שלך, על האכזבות שלך ועל התקוות שלך.

אתה יכול לספר לי מה גורם לך לחייך או גורם לך לדמוע,

אתה יכול לספר מה מתרחש בתוכך בשעה שאתה מגלה משהו חדש,

ואת הסיבה העמוקה להיותך מי שאתה.

אולי אפילו לא אדע את שמך,

אך אכיר אותך טוב יותר מכל אדם אחר.

ספר מדהים.

ספרות שואה, קצת לא מתאים לאמר האמת ''אוהב'', אבל מי ''נוהג'' לקרוא הרבה ספרות שואה?

ואם כן, מאיזה סוג?

סיפורים שאנשים מספרים על עצמם

סיפורים מומצאים

מחקרים וכד'?

לא נראה לי שזה עובד ככה

אבל בזמן האחרון קצת נמאס לי

ואוהבת מלא!! את הדסה קלוש ממש!

וגם את מ' קינין וגם מלא!!! יעל רועי וכו... קיצר מלא!

אבל לא יודעת למה ממש קשה לי עם ספרים חרדים לא כולם אבל הרבה...

אני מריגשה שכולם אותו דבר...

קיצר אבל באמת עם יש עצות לספרים יפים באמת ייאלה כתבו לפו 

אני אומרת שממש יפה מהמהם

"איגרת מארביל"

"האסופי מנרבתא"

"הארי פוטר"

"עד שינסו הצללים"

"זעקה ללא מענה"

מאמר מאד יפה שכתבה רותי קפלר.. מצאתי את זה בדפדוף לאחור כמה שנים אחורה.. בפורום ספרים וסופרים. 

מאמר שמסביר מאד יפה את הספרות החרדית.. מומלץ, כתוב בצורה יפה ומעניינת.

סיפור טוב הוא כמו מראה. מראה לעולם אינה מתקנת את פגמיו של העומד מולה. היא אפילו אינה מוכיחה אותו בקול על אודות אותם פגמים. היא רק מעמידה מולו את בבואתו, ונותנת לו את האופציה לבחון את עצמו במבט רפלקטיבי. סיפור טוב משקף לאדם את עצמו – את חייו האישיים ואת יחסיו החברתיים, את רצונותיו הכמוסים ואת שקריו הלבנים.

כמו מרדות אחת בלבו של אדם, שטובה יותר ממאה מלקויות, כך רגע אחד של עמידה מול ראי – טוב למשקיף בו יותר ממאה הערות. במקום שיאמרו לו 'עשה כך', 'סדר את השיער מימין', 'נקה את הכתם משמאל', 'אל תעמוד כפוף' – הוא יכול פשוט לראות. ירצה, יתקן. לא ירצה? ימשיך הלאה.

סיפור טוב משקף לאדם את עצמו – את חייו האישיים ואת יחסיו החברתיים, את רצונותיו הכמוסים ואת שקריו הלבנים

ספרות טובה דומה למצלמת אבטחה. היא אינה עוצרת נהגים סוררים בצומת, אינה זועקת בקול: "גנב! גנב!". לרוב, גם אין בכוחה לתקן את המציאות בזמן אמת. היא מתעדת, מעוררת את תשומת הלב לפרטים הנוטים להישכח, אך כל היתר נתון בידי הצופים.

יהיו שיתייחסו אל הבטה במראה כאל בידור גרידא, ואל מצלמות אבטחה – כאל שעשוע מציצני, אך השפעתה התרבותית של הספרות אינה מוטלת בספק. היא אמנם אינה אמורה לעשות זאת באמצעות הטפות מוסר, אך עצם הסבת תשומת הלב אל תופעות חברתיות – הנדמות מובנות מאליהן – כוחה רב. הרייט ביצ'ר סטואו, מחברת "אוהל הדוד תום" (אשר השפיע רבות על פולמוס סיום העבדות בארה"ב), לא ציוותה על קוראיה: "יש לשחרר את כל העבדים!" היא רק שיקפה לאנשי מדינות הדרום את עצמם, את התנהגותם, את סבלם של העבדים תחת האדונים הרודנים והחוק האכזרי. במצלמת אבטחה חדה ורגישה מאין כמוה צילמה ביצ'ר סטואו בכי אחד של קשישה שעולמה חרב, פצע פעור על גבו של הדוד, צעקה חנוקה, עיניים גדולות ורעבות של ילדה קטנה. כל היתר נעשה מאליו. הציבור, מסתבר, אינטליגנטי דיו.

***

ב"מדעטק", המוזיאון המדעי שליד הטכניון בחיפה, יש מראה מושהית. כשאתה עובר מולה היא מציגה לך את הקבוצה הקודמת שעברה, ואתה מצחקק כי הם משעשעים ונראים מחויכים. אחרי כמה שניות, האדם הבא שיחלוף במסדרון יגחך בתורו מול דמותך המצחקקת והמשועשעת. המראה הזו סיפקה לילדותי דקות של בידור לא רע. היא אף פעם אינה מספרת לך על מצבך הנוכחי, אלא רק "איך נראית קודם", ובעיקר "איך נראו אנשים אחרים".

מדפי הספרות החרדית – ספרות המכוונת לקהל-יעד חרדי בלבד – עמוסים בספרים. מיעוטם ספרי מתח, בודדים מהם פנטזיה, ורובם ספרי דרמה, עלילה ורגש. אבל לעתים, יחד עם ההנאה מן השפע הספרותי, עולה מן המדפים תחושה כי מה שמסופר כאן אינו הסיפור שלנו. מצלמת האבטחה הזו צילמה, בטעות או שלא, רחובות אחרים, אנשים אחרים. ברבים מדי מן הספרים הכל טוב, הכל יפה, הכל מחויך ומתקתק. הגיבור הטוב ינצח תמיד. הרע יזכה לעונש הולם, ולו בדמות 'חייו הריקניים וחסרי התוכן'. הכתמים אינם נראים, הפגמים נעלמו, ומה שמעניין אותך באמת – לא מוזכר. לא קיים. חור שחור בסרט הצילום.

ברבים מדי מן הספרים הכל טוב, הכל יפה, הכל מחויך ומתקתק. הגיבור הטוב ינצח תמיד. הרע יזכה לעונש הולם… הכתמים אינם נראים, הפגמים נעלמו, ומה שמעניין אותך באמת – לא מוזכר

כך יכול להתפרסם סיפור שלם על חיי משפחה, ואף מילה על מה האישה מרגישה כשבעלה נכנס הביתה. סיפור ארוך על שכונת מגורים, ואף מילה על הרוע שעלול להסתתר בפאתי שכונה זו. המחנכים והמחנכות בסיפורים הם לרוב מושלמים, ואם אינם מושלמים זה עוד יותר מושלם, כי הם עובדים על עצמם כדי להיות כאלה.

מדוע זה ככה? מדוע חלקים נרחבים מן הספרות החרדית הם כה חד-ממדיים ודידקטיים? להלן אבקש להצביע על אחת הסיבות המרכזיות לכך – התלות של הסופרים במדיום העיתונאי. כפי שאבאר, כמעט כל סופר חרדי המעוניין להצליח, חייב לפרסם את סיפוריו במדורי הספרות של העיתונות החרדית. תלות זו מייצרת סוג מסוים של ספרות, ומגבילה את יכולת הסופרים להציג תמונה מורכבת יותר של המציאות. אסקור את תוצאות הצנזורה העיתונאית, לטוב ולמוטב, ואשאל האם אפשר, למרות הכל, ללכת בין הטיפות: לשמור על תפקידה של הספרות בלי לחרוג מגבולותיה. במילים אחרות, האם ניתן ליצור ספרות חרדית איכותית, או המחויבות לנורמות החרדיות מחייבת פגיעה מסוימת ברמה הספרותית והאמנותית?

הספרות החרדית היא תמונת נוף צִנזורה של העיתונות החרדית

נכון לאביב תשע"ז, הספרות החרדית אינה עומדת בכוחות עצמה. היא נסמכת על קביים תומכים: העיתונות החרדית. סופר חילוני המעוניין להוציא ספר כותב אותו, מחפש מו"ל, ואם שפר עליו מזלו  ייצא הספר לאור. לא כן הסופר החרדי. ספרים חרדיים כמעט שאינם מתפרסמים באופן מקורי אצל מו"לים. הסופר נאלץ, בדרך כלל, לחפש עיתון או מגזין שיפרסמו את סיפורו בהמשכים, פרק אחרי פרק.

לתופעה זו מספר סיבות. הראשונה היא הקושי הכלכלי להוציא ספר חרדי, המביא את הסופרים לחפש ערוץ פרנסה נוסף בדמות תמלוגים על פרסום הסיפור בעיתון. הציבור החרדי קורא בלי סוף. הוא מכור לאות הכתובה. קורא וקורא – אבל כמעט לא קונה. כולם שואלים זה לזה ומשאילים ספרים זה מזה. ב"קהילת פרוג", פורום חרדי-אינטרנטי המשמש את המיינסטרים החרדי, נפתחים השכם והערב אשכולות נוסח "מי יכול להשאיל לי את 'יוזבד' בבני ברק?", או "למי יש לתת לי לשבת את 'קובית קרח' בבית שמש?" וישראל נתבעים ונותנים: סחר חליפין ענף של ספרים מתפתח בהיקפי ענק.

אפילו אלי, בתור סופרת, פונים אנשים בבקשה שאשאיל להם. כן, את הספר שלי! המחיר שלו בחנויות אינו גבוה – בסך הכל 60 שקלים. אבל למה לקנות, כשאפשר לשאול? איכשהו, בסדרי העדיפויות של המשפחה החרדית, נדחקת קניית הספרים לתחתית הרשימה. התוצאות, מבחינת הסופרים לכל הפחות, עגומות: ספר חרדי שמוכר את העותק ה-1,500 שלו כבר נחשב (בהוצאות הספרים החרדיות) להצלחה נאה. אם הוא עבר את ה-3,000, הוא נחשב ל"רב-מכר" של ממש. אין שום פרופורציה בין גודלו של הציבור החרדי ואהבת הקריאה שלו לשיעורי הקניה של ספרים חדשים. כתוצאה מכך, קשה מאד לסופר חרדי להתפרנס מתמלוגי מכירת ספרים. התמלוגים לסופרים גבוהים אמנם מן המקובל בציבור החילוני (יכולים להגיע עד 50% ממחיר המכירה של הספר), אך שיעור המכירות הנמוך מותיר את הסופר עם סכומים לא משמעותיים.

אלא שתלות זו גובה מחיר. ספרי קריאה אלה, פריה של ספרות ההמשכים בעיתונות, נאלצים לעבור תחת מכבש הביקורת הרוחנית של העיתונות החרדית

אז איך, אם כן, למרות המכירות החלשות, ממשיכים מדפי הספרים החרדיים להתרבות? התשובה היא: סיפורים בהמשכים בעיתונות. נכון לאביב תשע"ז, כל עיתון חרדי המכבד את עצמו מפרסם מדי שבוע סיפור או שניים בהמשכים. מגזיני הנשים מפרסמים, בנוסף לסיפורים בהמשכים, טורים אישיים-סיפוריים. תאוות הקריאה של הקורא החרדי, שהאות הכתובה ממלאת עבורו את מקום הטלוויזיה, האינטרנט והרשתות החברתיות,¹ יוצרת ביקוש אדיר לסיפורים בהמשכים בעיתוני סוף השבוע החרדיים. במובן מסוים, הסיפורים בעיתונות החרדית ממלאים את העדרם של מדורי הרכילות, הספורט, הפלילים והאופנה. זאת, בצירוף לאינפלציית העיתונים בחברה – ארבעה יומונים ומגוון שבועונים וביטאונים קהילתיים – והרי לנו מספר דו-ספרתי של ספרים חדשים בכל עונה. החומר הרי כבר כתוב, אומר הסופר לעצמו. אפילו עריכה לשונית ומשוב ציבורי קיבלתי עליו. מדוע, אם כן, לא אשלח אותו למו"ל, 'יפה נוף', 'אור החיים' או אחר, ואוציא אותו לאור בספר? שכר הסופרים שמשלם העיתון, גם אם אינו גבוה, מכסה את השקעת הסופר בשעות הכתיבה. הרווחים מהספר, אם וכאשר הם מגיעים, הם בבחינת רווח נקי.

אלא שתלות זו גובה מחיר. ספרי קריאה אלה, פריה של ספרות ההמשכים בעיתונות, נאלצים לעבור תחת מכבש הביקורת הרוחנית של העיתונות החרדית. כפועל יוצא מכך, גם ספרים היוצאים לאור מבלי להופיע קודם לכן בעיתון, נוטים להתאים את עצמם לאותו רף מחמיר של ביקורת רוחנית. הסטנדרטים של העיתונים הופכים למקובלים בציבור, והחורג מהם מסכן את עצמו – אם ב'נשיכת הנחש' של הפורץ גדר, ואם בתיוג חברתי העלול לפגוע בפרנסתו.

להלן אסקור כיצד משפיעה התלות בעיתונות על אופיה של הספרות החרדית, לטוב ולמוטב.

דרישות המערכת – מה אסור לכתוב בסיפור בעיתון?

האחראי על הצנזורה בעיתון חרדי הוא איש הועדה הרוחנית, המכונה "המבקר". בכל העיתונים החרדיים יש למבקר סמכויות-על, גבוהות יותר מאלו של העורך. המילה האחרונה שייכת לו: ברצותו יפסול סיפורים, ברצותו יקצץ – או ידרוש מהסופרים לעדכן את העלילה. תפקיד המבקר אינו חדש: במכתב משנת תרצ"ה, כותבים רבני מועצת גדולי התורה לעיתון "דרכנו", כי "נחוץ הדבר שיהיה בכל מערכת איש מיוחד אשר לו חוש והרגש לבקר כל המוכן לדפוס, ולהרחיק את כל מה שאינו מתאים להשקפת היהדות החרדית…".²

צנזורה כלל ציבורית

לפעמים נדמה כי קל יותר לענות על השאלה "על מה מותר לכתוב בספר חרדי?", ולא "על מה אסור?" הנושאים שעליהם אסור לכתוב בעיתון חרדי מתחלקים לשתי קבוצות. הראשונה היא נושאים שלא מקובל לדבר עליהם באף מגזר בציבור החרדי, כגון ענייני צניעות או ביקורת חברתית. השניה היא צנזורה מגזרית, כל מגזר בהתאם להעדפותיו.

לפעמים נדמה כי קל יותר לענות על השאלה "על מה מותר לכתוב בספר חרדי?", ולא "על מה אסור?"

הנושאים שלא יופיעו באף סיפור בשום עיתון חרדי מבוססים בחלקם על עקרונות המעוגנים בהלכה. עליהם קיים קונצנזוס אצל כל המבקרים הרוחניים בעיתונות החרדית, כולל השבועונים הנחשבים לפתוחים יותר. עם זאת, רמת ההחמרה, או, אם נרצה, הפרשנות למה נחשב נוגד את כללי ההלכה, משתנה מעיתון לעיתון וממבקר למבקר. כמו כן, ניתן לראות שינויים לאורך השנים בנורמות המקובלות בקרב המבקרים.

נושאים, ביטויים ותיאורים הקשורים ליחסים שבינו לבינה, יצונזרו בכל סיפור. בתור אמצעי זהירות והרחקה מקלות ראש, לא ייכתבו תיאורי חיבה בין בעל לאשתו גם אם הם נשואים כדת משה וישראל. המקור ההלכתי להנהגה זו הוא איסור גילוי חיבה ברבים: "אין לנהוג אפילו עם אשתו בדברים של חיבה… בפני אחרים".³ הפרשנות הרווחת בין מבקרי העיתונות החרדית היא כי פרסום סיפור על דפי העיתון נחשב "בפני אחרים". ממילא גם ביטוי חיבה בין בעל לאשתו החוקית, אפילו מילולית בלבד, אינו יכול להתפרסם.

[3] קיצור שולחן ערוך, סימן קנ"ב, י"א. תודה לרב אליהו גוט על המקור

אם קראתם עד לכאן- כבוד!

אתם/ן מוזמנים לחוות דעתכם/ן

לא נראלי  שבגלל זה...

יפה מובן ואני עוד חושבת שחרדים מרובעים ..חח מי אני שידע 

זה מה שאני מקבל בכניסה במחשב לאתר ערוץ 7

של נשים..

גלישה באתרים אחרים באותו דפדפן כרום במחשב הזה.

אם זה לא אתה שחיפשת דברים באתר של אלי אקספרס, אז מישהו אחר ישב במחשב הזה. וגלש דרך הדפדפן עם שם המשתמש שלך.

מציע לך לפתוח שם משתמש חדש ב google, ולהכנס ולצאת מהדפדפן עם המשתמש שלך רק כאשר אתה במחשב. כדי שלא תקבל פרסומות מותאמות למשתמשים אחרים במחשב.

אבל לא בגדי ים.. וגם הפרסומות לא חוזרות על דברים שחיפשתי בעליאקספרס.

והוא עובד באופן מלא על Firefox, יותר טוב מאשר על chrome

חוסם פרסומות מעולה בדפדפן.

חוסם לחלוטין את הפרסומות באתר.

מה לזה ולבני נוער?

לגופו של עניין, הנוסח הזה מעורפל ומלא רגש בלי שום מקרה ספסציפי שאפשר לדון עליו בעינייניות.

תמונות לא צנועות בתוך עלוני שבת? מודה שאני לא קוראת נלהבת בעלונים כאלו, אבל אני לא חושבת שנתקלתי. אם היה מתואר מקרה ספציפי היה על מה לדון.

זו ממש לא קביעה ש"אין מי שחולק עליה".

כל זה תלוי בהגדרת הצניעות שאתה מתייחס אליה, תמונות פרובוקטיביות של ממש אני בטוחה לגמריי שאין, אבל אולי תהיה בעלונים יותר ליברלים כמו הדור או מקור ראשון, בחורה במכנסיים וחצי כיסוי. זה לא מצדיק זעקה כזו והתוכן העיקרי של העלונים מהסוג הזה יותר בעייתי מתמונה כזו או אחרת של פרסום לעוד יחידות דיור ביישוב קהילתי שבו "כולם כמוך", עם תמונת משפחה טיפוסית ליישוב המדובר.

וצודק מוטי עורך שבתון שמעיר שבשם כל הקדושה הביינישית העליונה שאתם משדרים, לא ראוי לפתוח עלוני שבת בתוך בית הכנסת.

בעלון המדובר. ('שביעי' של סוף השבוע האחרון).

וגם בעקבות הפוסט - הלכתי ועברתי אתמול על הגיליון, שעדיין נמצא בבית - ובסקירה ראשונה לא שמתי לב.

אח"כ עברתי שוב בעיון, ורק אז הבנתי על מה מדובר. סה"כ תמונה שצולמה ברשות הרבים ורואים שם אנשים בלבוש רגיל שכולנו רואים סביבנו ברחוב.

זה באמת נראה לחפש בכוח על מה להתלונן.

באופן קבוע יש פרסומות של נשים עם חולצות קצרות, תמונות חיבה שונות של בת מחזיקה יד לבן וכו'יש בזה בעיה הלכתית, אני לא אומר שדעתי שהעלונים יהיו רק עם תמונות של גברים - אבל רבותי מפרסמים, כבדו קצת, אני מרגיש שהעיתונים הפכו לעלוני ברנז'ה של כל המגזר

אני מצטער לפגוע בהדרת נשים, אך יש בזה בעיה הלכתית בתמונת הנ"ל שמרוב תמונות אני לא צריך להציג הוכחות, ובכללי אני מישיבה גבוהה ועשיתי תשאול בין הבחורים מה דעתם על העלונים ואם לדעתם המצב טוב, כולם דיברו כמוני שהמצב גרוע

חבל שמי שאחראי אולי על העלונים זה האלה שמסנים לפלג בינינו לבין החרדים, וחושבים בדעתם שהציבור הדתל"י קשור בנפשו יותר לציבור החילוני מאשר לחרדי

זה לא המצב, והלוואי שתשתנה המגמה

כמו שאמרתי, התמונות האלו לא פרובוקטיביות, אלא מציגות נשים עם סטנדרט הלכתי פחות מחמיר משלך.

מה הכוונה במשפט "כבדו קצת, אני מרגיש שהעיתונים הפכו לעלוני ברנז'ה של כל המגזר"? אתה מצפה שהוא יציג רק נשים מהתת- מגזר שלך או בכלל לא?

אפילו ממה שאתה מתאר, לא נראה שתראה שם משהו שונה מיציאה לרחוב ביישוב דתי ממוצע.

החזקת ידיים זה עניין שגם הלכתית תלוי במנהג המקום. הרש"ר הירש הרשה לבני קהילתו ללכת שלובי זרוע (כמו ג'נטלמן וגברת ייקים) כי ככה מנהג המקום שלהם. אתה לא יכול לצפות מעיתון שמופץ בכל הארץ ופונה לכל הציבור הדתי לפנות לטעם האישי שלך. אם אתה יודע שמבחינתך יש בעיית בשמירת העיניים בעלון הזה, אחריותך לא לפתוח אותו.

ושוב, דברים כאלו יהיו נפוצים ככל שהעלון יהיה יותר ליברלי באופן כללי. אני לא רואה סיבה לבייניש שמור עטוף (וכנראה קווניק) לפתוח את עלון הדור, במיוחד לא בתוך בית הכנסת.

כאן לא אומרים "שמירת העיניים היא בעיה שלך".

מה גם שהיו תמונות שהם לא רק בסטנדרט הלכתי פחות, אלא ממש לבוש נוגד את ההלכה ולא צנוע, למשל הפרסומת של טיולי מפלגת הצ"ד בעלוני שבת בבית כנסת (שאי אפשר לומר שהיתה בטעות, שהרי בקרוב אליך הם נזכרו באותה שבת בדיוק לעשות את האשה עם חצאית).

באותה מידה ניתן לבטל את המחיצה בבית כנסת מטיעון "שמירת העיניים זה בעיה שלך".

וגם אם אני לא אקרא עלון כזה או אחר, הזה שלצידי כן יקרא. זה חוסר אחריות וביזוי הקודש לפרסם מראש תמונות שיודעים שכולם יקראו בבית כנסת.

זה מעיד על מגמה של זילות הקודש בציבור הסרוג, שבא לידי ביטוי גם בהפיכת בתי כנסת לשוק ואכמ"ל.

הם רוצים שלא יקראו בבית כנסת? שיפרסמו כעיתונים בגודל של עיתון ולא עלון, על נייר מחוספס כמו עיתון, ויחלקו בתיבות דואר ולא בבתי הכנסת.

ואחר כך עוד מתפלאים שחרדים נמנעים מלפקוד בתי כנסת סרוגים

כמו שאמרתי, לא משהו שלא תראה ביישובים מסוימים, ומכנסיים לפחות, זה מותר לפי מנהג המקום לפי דעות מסוימות.

שכל אחד ינהג על פי רבותיו, אבל שוב, לא יכול לצפות ממפרסמים שפונים לכלל הציבור הדתי לפנות רק לתת-מגזר שלך. אם הם פונים לציבור הליברלי הם יציגו בפרסומים שלהם דמיות שמאפיינות את הציבור הזה. וזה גם למה הם שינו את התמונה בקרוב אלייך. הכל זה התאמה לקהל היעד. עלונים שמפרסמים תמונות כאלו, כנראה שאתה לא קהל היעד שלהם וקח את זה בחשבון, לא רק בנושא התמונות מכאן ועד בעיית צניעות "לכל הדעות" המרחק ממש גדול.

ואני אגיד בפעם השלישית, יותר בחריפות כי כנראה המסר לא נקלט- אסור לקרוא עלוני שבת בבת הכנסת!

לא משנה מה מופיע בהם. בין אם זה ספר מתכונים, אקטואליה, או קטלוג החדש של איקאה. זה בעצמו ביזוי הקודש מאשר תמונה גבולית כזו או אחרת בפרסומת. גם דברי תורה בעלונים לא ראוי לקרוא בזמן התפילה, וכמעט שאין בעלונים האלו דברי תורה בכלל.

להתלונן שהסחת הדעת שאתה מביא לתפילה עומדת בסטרנדט צניעות מחמיר יותר זה כמו להתלונן שלשרץ שאתה טובל איתו אין חותמת של גוש קטיף.

ובאופן כללי על שמירת עיניים: כתוב במקורות (סליחה שאני לא זוכרת בשלוף) שאדם צריך לשים לעצמו סייגים בנושא כפי שמכיר את עצמו. שוב, הוא צריך לשים אותם לעצמו. זה לא יעיל, ולא אפשרי לדרוש מכל העולם להשתנות לפי הסטנדרט האישי שלך. נשים בהחלט מחויבות הלכתית להתלבש צנוע- ושוב, גם אלו שמקלות, לפעמים יש להם על מי לסמוך. במקרים שלא, שום קריאת גוועלד לא תעזור. השורה התחתונה היא שכל אדם אחראי על שמירת ההלכה שלו.

ואני מקווה שתקח את כל העזות בקדושה הזו כדאי למחות נגד תופעת קריאת העלונים בבית כנסת, שהיא הרבה יותר משמעותית מאשר פרסומת שמציגה אישה כזו או אחרת.

ובטח לא בבית כנסת (לא מדבר על הכיסוי ראש בכלל).

מי שקורא עלוני שבת עם תמונות כאלו בבית כנסת, שלא יתפלא שחרדים מחרימים אחר כך את הבית כנסת שלו. בעצם שלא יתפלא שחרדים לא משלימים לו מניין.

זה ממש לא "תת מגזר". אלא אם כן האורתודקסים הם תת מגזר והעלונים הם רפורמים שמתטרתם לפרסם בטמפלים שאין בהם מחיצה בין גברים לנשים בתפילה.

זה א' ב' של דבר דתי. לכבד מקום קדוש לפי הסטנדרטים שלו. שום אדם גם זר לא ייכנס למקדש הודי עם נעליים.

ב. נגיד שאסור לקרוא עלוני שבת - זה לא עוזר כי אנשים במילא קוראים. אז בגלל שאסור ובמילא קוראים אז נתיר את ההלכה לגמרי? אולי נפרסם שם תמונות בגד ים וזהו כי במילא כיוון שחטא נותרה הרצועה? זה התממות במחילה. כל הוצאה שמוציאה עלון שיודעת שאנשים יקראו בתפילה והיא בכוונה מחלקת זאת ליד בית כנסת כ"עלון שבת" - עליה לשאת באחריות ולפרסם לפי סטנדרט של בית כנסת.

ג. יש הבדל עצום בין סתם הסחת דעת בגלל אקטואליה לבין תמונה לא צנועה. זה כמו ההבדל בין אנשים שמדברים בבית כנסת על חדשות לבין לעשות תפילה בתערובת נשים וגברים או לבוא לא צנוע לבית כנסת, אין מה להשוות. הראשון זה לשים חולין בבית כנסת, השני זה לשים איסור בבית כנסת.

ד. נכון שאדם צריך לשים לעצמו ולא לאחרים. אבל לא בבית כנסת שהוא מקדש מעט. גם להכנס עם תמונה כזאת בבית כנסת של עוורים זה צלם בהיכל. פשוט זילות במקום קדוש. קל וחומר בבית כנסת שאנשים רואים במהלך התפילה את זה.

לכן בכלל לא דיברתי על עיתונים דתיים של חול כמו מקור ראשון וכו' שקוראים בבית ומחלקים בדואר (שגם שם לא מבין מה יעלה למוציא לאור לשים פרסומת של אשה בחצאית? זה יגרום לו לבריחת לקוחות דתיים?)

ה. לא לוקח שום עזות בקדושה לשום מקום. להתעלם מביזוי בית הכנסת הגדול רק משום שיש ביזוי בית כנסת קטן זה צביעות. והייתי אומר את זה גם אם היתה תמונה לא צנועה של גבר. אין קשר לנשים.

ו. אני מוחה כנגד עלונים, אבל זה לא עוזר. אז אם זה לא עוזר זה לא מתיר לעשות דברים חמורים יותר שהם כבר חציית קו אדום, ומי שלא מבין זאת שזה חציית קו אדום, אין לי כבר מה לומר לו

ז. בבית כנסת אדם פרטי לא אחראי על שמירת ההלכה כי זה מקום ציבורי. תפקיד הגבאי זה להוציא עלונים שמפרסמים תמונות כאלו מחוץ לבית כנסת. ואם הגבאי לא עושה זאת, אז כל אדם מהציבור שמתחשק לו

ח. זה שיש מקומות שנשים באות לא בחצאית לבית כנסת זה לא אומר שמותר. גם יש אנשים שנוסעים בשבת לבית כנסת. זה לא אומר שזה מותר.

השריד אש הוא לא רב אורטודוקסי? (הוא הקל בשירת נשים בסניפים מעורבים, לא בדקתי מה דעתו בנושא צניעות בלבוש)

גם רבנים לברלים בדורינו, אפשר לחלוק עליהם כמה שרוצים, אבל אתה לא יכול להגיד שהרב דוד סתיו למשל, הוא לא רב אורטודוקסי.

אתה כנראה לא למדת בכלל הלכות צניעות ומה הדעות השונות. וכנראה גם לא מה ההגדרה למילה אורטודוקסי.

מה הקשר הורדת המחיצה? מי דיבר על זה? זה חדש לך שהציבור הדתי מורכב מהרב תתי קבוצות שנעות על הרבה צירים בתחומים שונים (וזה לא מסתכם רק בליברלי או שמרן) ואין להם את אותן תפיסות בכל נושא, כולל בנושאים הלכתיים?

שוב, אנחנו מדברים על חצי כיסוי ומכנסיים, לא תמונות פרובוקטיביות שבאמת נועדו לבהייה ומחשבות זרות.

יש המוני בתי כנסת דתיים שככה נראות המתפללות שלו. האם זה בהכרח לכתחילה? את זה תשפוט בעצמך, לפי אמות המידה הלכתיות והרבנים שאתה סומך עליהם, אבל לפחות בחלק מהעניינים האלו בהחלט יש להם על מי לסמוך.

ואם הנושא הוא אמות מידה של צניעות באופן כללי, עלוני שבת כאלו או אחרים הם לא הבעיה, לדון על זה נקודתית פשוט לא רלוונטי.

ומה מעניינת אותי הדעה האישית של אדם חרדי כזה או אחר? אני מסכימה שחרדי בהחלט לא ירגיש בנוח בבית כנסת דתיים מסוימים. הוא מוזמן להתפלל היכן שהוא כן מרגיש בנוח. מדברים על כל שלדתיים מסוימים יש רגשי נחיתות מול חילונים, נראה שאתה סובל מהבעיה ההפוכה.

אפשר לנהל את הדיון בענייניות עם טיעונים לכאן או לכאן בלי "מה הילדים המגניבים יחשבו עליי". זה לא רלוונטי.

אתה זה שמתמם ומכשיר בעיות. זילות התפילה בפוליטיקה ואקטואליה לא מפריע לך, וכשיש תמונה של משפחה לברלית יותר ממך פתאום זו בעיה? בן אדם יכול לבלות את כל התפילה בהתעניינות בסקרי מנדטים, תכנון חופשה לאירופה, ושאר מריעין ומבישין ואתה בסדר עם זה?

העלונים מחולקים בכניסה לבית הכנסת. המתפללים המכובדים מוזמנים לקחת לקחת אותם לביתם בסוף התפילה. אין בהם שום דבר קדוש או תורני ממילא. (ובכמה מהם גם מדופס בפנים העלון ראש כל עמוד המשפט "בתפילה מדברים רק איתו" כי כנראה אנשים לא הבינו את המסר) האידאל שאתה מדמיין של אסופת דברי תורה לא קיים היום. אלו מגזינים לקריאה בשבת. האנשים שקוראים אותם בתוך בית הכנסת הם הבעייתיים.

הם לא שייכים לבית הכנסת ולא מיועדים אליו.

ושוב, עלון שמציג דמיות של אנשים בלבוש יותר פתוח, יהיה פתוח בעוד הרבה תחומים אחרים. פעם או פעמיים שניסיתי לקרוא את עלון "הדור" והזדעזעתי עד עמקי נשמתי מסגנון הכתבות והדעות שהוא מציג כלגיטימיות. אני חושבת שזה הרבה בעייתי ושורשי מתמונה כזו או אחרת. וכמובן אני מדברת על קריאה בזמנך החופשי, לא בזמן התפילה.

[לא קשור לנושא: הייתה שם כתבה על הוועדה להפסקת הריון, והציגו את הנשים שהולכות לשים כקדושות מעונות, ובמיוחד עצבן אותי איך ביקרו שם את הוועדה הנוראית והקשוחה, ואומרת שיש נשים מסכנות שנאלצות לשקר ולטעון שההריון הזה לא מהבעל כדי בטוח לקבל אישור- למרות שהוא כן מהבעל. ואז איך מהלך כזה עלול לפגוע בהן בגירושין עתידיים, שיש הוכחה רשמית לחוסר נאמנות. לדעתי אישה שמוכנה להוציא משפט כזה מהפה שלה, במיוחד בוועדה רשמית, היא מגעילה ומזעזעת, ולא מפתיע שהנישואים שלה בסכנת פירוק גם ככה.]

תמונה לא צנועה בבית כנסת חמורה מהורדת מחיצה. כי גם בתערובת גברים נשים בתפילה כולם לבושים צנוע לפחות.

זה שלא כולם בציבור הדתי מקפידים על כל ההלכה זה ידוע, אך נדרש מהם לכבד מקום קדוש לפי סטנדרט הלכתי. שהרי גם במקדש הודי הם לא יכנסו עם נעליים, וגם חילוני לא ייכנס גלוי ראש לבית כנסת.

תראי לי איפה הרב רבינוביץ מתיר לנשים להגיע לבית כנסת עם מכנסיים. אין מקום כזה.

זה לא קשור למחשבות זרות או לא, קשור לכבוד בית כנסת. גם אסור לפרסם בעלון שבת תמונה של גבר עם בגד ים למרות שזה לא גורם למחשבות זרות.

לא מכיר המוני בתי כנסת סרוגים שמגיעות לתפילה עם מכנסיים. בכל מקרה יש הבדל, אף אחד לא יוציא החוצה אדם, ולו מפני כבוד הבריות. אך להוציא החוצה חתיכת נייר זה אחרת.

הבאתי את החרדים רק כדי להראות לאן חלק מהציבור הסרוג התדרדר, לעיתם מראה חיצונית עוזרת לשקף. אין לי שום רגשי נחיתות מול חרדים. גם כי איני שותף ב"ה להלך הרוח המעוות שמשקפים הפרסומות הנל, גם כי איני נמנה עם התת מגזר הליברלי או הלייטי, וגם כי פשוט אין לי מה לראות בחרדים כנעלים מאיתי, (למעט העובדה שבשום תת מגזר אצלם לא מכניסים כאלה דברים לבית הכנסת. והאמת שגם המסורתים נעלים בזה מהשאר, שהרי לא ידברו בבית כנסת דיבורי חולין לעומת הסרוגים שכן).

שוב זה לא תמונה של "משפחה ליברלית". זה לא כן כיסוי ראש או לא, או גודל הכיפה או אורך השרוולים. זה תמונה חד משמעית לא צנועה הלכתית שנמצאת בבית כנסת. זה ביזוי בית הכנסת.

תכנון חופשה לאירופה זה חולין, בעוד שתמונה כזו בבית כנסת היא איסור, לא חולין.

ולכן אם עלונים כבר לא דברי תורה, אז לפחות שהגבאים יוציאו כל עלון שמפרסם תמונה לא צנועה, כי זה חציית קו אדום. אבל חברות ההוצאה לאור יודעות שכולם קוראים אותם בזמן התפילה והם מוגדרים כ"עלון שבת", השאר זה התממות.

זה לא "לבוש יותר פתוח" זה לבוש שאסור לבוא איתו לבית כנסת.

כמובן, הבעיה של "הדור" זה עוד בעיות, למשל הוא עלון שנקרא בבית כנסת שנותן לגיטמציה (ולו חלקית) לחיים משותפים לפני נישואין, או שמפרסם דעות כפירה של נאור נרקיס. זה לגיטימי במקור ראשון, לא לגיטמי בעלון שמחולק בבית כנסת. אבל יש הבדל בין טקסט לתמונה, זה כבר חצית קו אדום וביזוי בית כנסת.

הם לא אמורים להיות חלק מהנוף שלו בשום צורה.

כמו שלא ארצה שיתלו על קירות בית הכנסת תמונות של יעדי נופש או תוצאות סקרי בחירות, גם חולין לא שייך במקום של קדושה.

באמת שלא ברור לי איך זה בסדר לדעתך. שוב, גם מפרסמי העלונים יוצאים נגד התופעה המצערת של ביזוי בית הכנסת.

ואני לגמרי בעד להוציא מבית הכנסת כל מה שמפריע להתנהלותו התקינה והמוכבדת. אם אנשים באמת לא מסוגלים להבין שבית הכנסת הוא רק נקודת החלוקה ולא אמורים לקרוא בעלונים בזמן התפילה, אז בכיף שיחלקו אותם במקום אחר או בכלל לא.

מפורסם שהרב רבינוביץ' התיר מכנסיים לנשים. אתה באמת לא עיינת בסוגיות האלו, נכון?

https://ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9694.pdf

(בטח יש מקורות יותר מעמיקים מזה, זה סתם משהו שמצאתי בחיפוש מהיר בגוגל).

אני מכירה הרבה בתי כנסת כאלו, אורטודוקסיים לחלוטין. כנראה שאתה באמת לא מכיר את הציבור הדתי על גווניו, ולא פסיקות הלכתיות שונות.

וברור שאנחנו מדברים על מדידות אורכי שרוולים, ומראה שמקובל במשפחות שהם ליברליות יותר. כנראה שאתה לא מכיר את כל הדעות בשביל לומר שזה "לכל הדעות לא צנוע". כי זה לא לכל הדעות.

שיהיה ברור אני באופן אישי לא אתלבש ככה, ואחנך את ילדיי בהתאם, אבל לא כדאי להוציא לעז על אנשים ולא לראות שיש להם על מי לסמוך.

מכנסיים. אין שום מקום כזה שכתב. (וגם לגבי ביום יום הוא אמר שזה רק בחברה דתית שבה מקובל על כולם כך. ואין חברה כזו בימינו שזה מקובל על כולם)

זה שבית כנסת נקרא אורתודוקסי לא אומר שהוא לא עובר על ההלכה

מאיפה ההמצאה לחלק בין בית כנסת לבין הרחוב? אתה זה שצריך להביא מקור לרעיון המתמיה הזה.

אני לא יודעת איפה אתה מסתובב אבל ברצינות לא ראית שיש קבוצות ואזורים דתיים בארץ שבהם מקובל שאישה הולכת במכנסיים וחצי כיסוי?

רק אתמול הייתי באיזה ערב זוגות בנושא כלשהו, והיו שם כמה חרדיות עם פאה וגרביונים, כמה דתיות תורניות עם חצאית ארוכה וכיסוי ראש מלא, וכמה כאלו לייטיות עם מכנסיים וחצי כיסוי. הבעל באזורים האלו בדרך כלל גם הולך עם מכנסי ג'ינס חולצת טי-שרט מקוקשקת, וכיפה קטנה מאוד (וציציות בפנים- אם בכלל).

@הפי אם אני לא טועה, ציינת שאת הולכת עם מכנסיים מתישהו. אם אכפת לך, (את לא חייבת) להגיד באילו אזורים בארץ זה מקובל? אני יודעת שזה ביישובים מסוימים, אבל לא בקיאה בדיוק אילו.

חוסר ההכרות שלך עם הציבור הדתי היא לא הבעיה של הרב רבינוביץ' ולא של עורכי העלונים.

ושוב, יש בעיות הרבה יותר גדולות בעלונים האלו והשימוש בהם מאשר מראה שהוא רגיל ושכיח באזורים דתיים מסויימים, שאליהם המפרסמים בעלון מכוונים. ברור שהם לא מכוונים אלייך.

ללכת ברחוב בלי חולצה, הוא לא יכול להכנס כך לבית כנסת.

אי אפשר להסתמך על דעת מיעוט קטן של פוסק אחד שטוען שמכנסיים זה רק משום לא ילבש בעבר ולא משום צניעות, ולבזות בית כנסת על פי התר של רב אחד.

מה גם לא מכיר בית כנסת שבו כולם סוברים כרב רבינוביץ ובישיבה שלו מעלה אדומים בוודאות הרב סבתו והרב שילת ראשי הישיבה הם נגד מכנסיים לנשים.

כך שאין שום נפקא מינא לפסק - עדיין אסור להגיע לבית כנסת עם מכנסיים.

מה כם שבפרסומת המכנסיים לא היו רחבים אלאדין אלא רגיל, כך שגם לפי הרב רבינוביץ זה אסור.

זה שזה מקובל חברתית זה עדיין לא אומר שזה מותר הלכתית ולא ביזוי בית כנסת. ואני חי בציבור לייטי כולל חלק ממשפחתי אז אני לא צריך תזכורת לכך שחטא הזה נפוץ בימינו.

גם מקובל היום אצל חילונים ומסורתים ללכת עם חולצות בטן, זה לא אומר שזה לא ביזוי בית כנסת להכנס לבית כנסת כך.

ב. בכלל לא דברתי על חצי כיסוי, מאיפה לקחת את דברי?. ברור שחוסר כיסוי ראש לא מוריד מצניעות, שהרי כל הרווקות גם אצל הכי חרדים מגיעות לבית כנסת בראש מגולה ואין שום בעיית צניעות.

מה שכתבת על גבר ללא חולצה לא רלוונטי, כבוד הציבור וענייני צניעות של גברים שונים לגמרי משל נשים, ואין מקור שמחלק בין "צנוע לרחוב" ל"צנוע לבית כנסת" לאישה.

מי שהולכת עם מכנסיים רחבות מיועדות לנשים לפי פיסקת הרב רבינוביץ', בהחלט יכולה לסמוך עליו. אם היה עניין לחלק לדעתו, הוא היה כותב את זה. המצאת חלוקה שלא קיימת במציאות.

ויכול להיות שראשי הישיבה היום חולקים עליו בנושא הזה, אז מה? (כמו שהם חלוקים זה על זה, ובתוך הישיבה עצמה יש מגוון דעות בהרבה נושאים- זאת לא ישיבה עם "קו" אחד) כל אחד הולך על פי רבותיו ואתה לא יכול לקרוא למה שרב פוסק בסדר הגודל הזה התיר "ביזוי בית כנסת".

אולי כל מי שמניח אוכל ישירות על הפלטה לפי ההיתר של הרב עובדיה הוא מחלל ומבזה את השבת כי הוא התיר ורבנים אחרים לא?

וכמו שאמרתי, יש הרבה בתי כנסת וקהילות שזה נורמלי ומקובל לנשים ללכת עם מכנסיים. מה בדיוק ההסבר שלהן לזה? אני לא יודעת, מוזמן לשאול. גם לא כל אחת שהולכת בלי גרביונים יודעת בהכרח לצטט שזה היתר של הרמ"א. זה מה שמקובל במשפחה, ומי שרוצה לעיין ולדייק את המקורות מוזמן. ברור שאתה לא עשית את זה, וישר הזדעקת בלי לבדוק כלום. זו פשוט הוצאת לעז ושם רע על ציבור גדול.

ברור שהוא התכוון למכנסי נשים רחבות שמקובלות היום, אלו שרופפות יותר משל מכנסי גברים. לא עיינתי בדיוק בפרסומת המדוברת, אבל כל עוד לא רואים ממש את מתאר הרגל עצמה, אין סיבה להניח שזה יהיה אסור לפיו.

כמו שהוא היה אוהב לומר: "תשתמש בשכל הישר שלך".

מסםיק אם יש שם במקרה אשה או גבר אחר נוכחים שמייצגים את הרוב המוחלט של הציבור שסולדים מלבוש כזה בתוך בית כנסת.

חוץ.מזה כבוד בית כנסת לא שייך לציבור אלא אובייקטיבי.

אסור להכנס עם חולצת בטן לבית כנסת גם אם זה בית כנסת של מסורתיים שכולם זה יומיומי אצלם.

כלומר לפני כבוד הציבור יש כבוד בית כנסת כשלעצמו

להכנס ל"מתאר הרגל עצמה" או לא, זה קטנוניות מיותרת.

יש פה זילות ועוד בעלון שמחלק עצמו לכל בתי כנסת הסרוגים בארץ.

חוסר מודעות חוסר התחשבות וזילות הציבור וקדושת בית הכנסת.

זה לא עלון פנימי של קהילה.

(ואחר כך היו סרוגים שלא התביישו להאשים את העלון קרוב אליך בחרדיות, על זה שהפכו את התמונה לאשה עם חצאית. הזוי לאן תת מגזרים מסוימים הולכים היום)

אתה התחלת לדקדק למה הרב רבינוביץ' התכוון, אז אמרתי למה ברור שהוא התכוון.

וברור שיש הבדל מבחינת צניעות, כמו שאסור לשים חולצה הדוקה. זה תקף בתוך בית הכנסת, ברחוב או על הירח.

החלוקה שהמצאת ל"צניעות לרחוב ל"צניעות לבית הכנסת" לנשים לא קיימת. בקהילה שבה זה נהוג ומקובל אין כל מניעה לנשים להסתובב ככה בכל מסגרת ציבורית. בבקשה תביא מקור שבבית כנסת הלכות צניעות לנשים משתנות איכשהו מבמקום ציבורי אחר.

חולצת בטן אין שום פוסק שהתיר, מכנסיים זה כן מותר לפי הרב רבינוביץ', שעוד לא שמעתי התנצלות על הזילזול בו.

ובפעם המי יודע כמה: העלוני שמפרסמים תמונות כאלו, מכוונים לקהילות כאלו. זה למה הם שינו את התמונה בעלון עם קהל יעד יותר שמרני/ תורני/ איך שלא תרצה לקרוא לזה. זה א' ב' של שיווק והתאמה לקהל יעד.

מפריע לך שעלון שלא מתאים לקהילה שלך מופיע בבית הכנסת שלך? מוזמן לפעול להוציא אותו. התוכן שהם יותר משמעותי מתמונה כזו או אחרת.

אז הגיוני שבבית כנסת זה יהיה אסור.

והעלונים פוזרו בכל בתי הכנסת, לא רק באלו הנוהגים לפי הרב רבינוביץ.

לא זלזלתי בו , הרב רבינוביץ היה אחד מגדולי הדור.

אגב זה תופעה שלוקחים פסיקות שלו שפסק לשעת הדחק ומשתמשים בהם שלא מידעתו להיתר גורף.

למשל אנשים משתמשים בהיתר שלו להכנס לכנסיות לתיירות, כאשר אמר במפורש שההיתר הוא רק לדיפלומטים או פרנסה או צורך גדול מאוד. אני לא בטוח שבמכנסיים זה לא אותו דבר. בכל מקרה אין שום אברכית בישיבתו שהולכת עם מכנסיים לפי מה ששמעתי.

אז אחרים צריכים להתנצל על ביזוי הרב ועיוות דבריו, לא אני

(בכל מקרה הפרסומת היתה בלבוש אסור גם לרב רבינוביץ)

ב. לא, פשוט קרוב אליך לא היו מסכימים לפרסם תמונה כזאת כמו המקורית

ויש מקומות שזה מקובל בהם, אז שם זה מותר. לא ביזוי ולא נעליים. שוב, תגיד לנהוג לפי היתר של הרב עובדיה זה גם ביזוי?

ועדיין לא הוכחת בעזרת מקור שיש עניין מיוחד בבית כנסת בצניעות לנשים.

מי אמר שהאברכיות בישיבתו הולכות דווקא לפי פסקיו בנושאים הלכתיים? שוב, זו ישיבה מגוונת בלי "קוו" אחד.

ושוב, כל עוד המכנס לא צמוד ממש, וניכר שזה מעוצב לנשים, אין סיבה שזה אסור לפיו,

מאיפה הבאת שהוא התיר מכנסי אלדין בלבד? כתוב במקור שהבאתי שצריך שהמכנסיים יהיו רחבים ולא יגלו למעלה מהברך. (הוא מרחיב גם על לשים טוניקה מעל המכנסים כמו שהשואלת הוסיפה, אבל ברור שזה עניין נפרד.)

ככה נראתה הפרסומת. עכשיו אחרי כמה נסיונות מצאתי אותה בחיפוש גוגל. לא אצרף אותה כי תגיד שזה "ביזוי הפורום", אבל נראה כמו מכנסי נשים רחבות רגילות.

האמת שזו פרסומת די מכוערת עם דמויות בינה מלאכותית קריפיות ומוזרות. ברור שזה היה ניסיון של הציונות הדתית לפנות לקהל הליברלי יותר, ושלא יאשימו אותם בייצוג של תת מגזר מסוים בלבד.

אני באמת לא רואה למה להמשיך לחזור עם אותם דברים שוב ושוב.

שבוע טוב.

ושוב פעם, לא מתירים ביזוי בית כנסת רק על דעת פסוק יחיד. זה מקום ציבורי לא אדם פרטי. והעלונים חולקו בכל בתי הכנסת בארץ לא רק בקהילות הנוהגות כרב רבינוביץ. וזה בטח לא "מקובל בבית הכנסת שאתה גר בו" כלשונו המדויקת, ומשמע מדבריו שכל הציבור באותו מקוםכולל כולם צריכים להסכים על כך שמכנסיים בבית כנסת זה נורמלי. ואין כזה מקום בנמצא שלאף אחד אין בעיה אם זה בבית כנסת.

תעשי חיפוש תראי את הפרסומת

"אמנם אם את הולכת למקום בו הדבר אינו מקובל, ולא נהוג כך, אז יש לכבד".

כאן העלונים לא כיבדו אלא ביזו את בית הכנסת בכל הארץ, כאשר ברור לי שגם בישובים הכי ליברלים יש אנשים שלא מקובל עליהם שבתוך בית כנסת יתלבשו כך. כל שכן כל הארץ.

אני בטוח שהוא היה מתנגד לפרסומת הזאת שפורסמה בבתי כנסת לו היה רואה זאת

זה התמונה שפורסמה בעלוני בית כנסת, וזה ביזוי בית כנסת וזלזול בציבור המתפללים.

ומה שיותר גרוע זה שהעלונים או אחראי הקמפיין היה לו כבר את התמונה של קרוב אליך, אבל הוא מן הסתם אמר "עזוב לא אכפת לי נפרסם ככה אז מה אם זה בית כנסת"

בעיקר בהתנחלויות בחוות וכו..

פחות בעיר.

זה פשוט לא נוח חצאית ואי אפשר לזוז

אני לא לייט וזה מכנסיים רחבים

צמודים סקיני אין התרה

והרב רבינוביץ התיר רק אלאדין שזה כבר חצי חצאית

ולכן זה לא עניינו של האדם הפרטי אלא אסור להכניס את זה. ואם הכניס שלא יפתח. אך מראש חברות ההוצאה חייבות לא להדפיס כך אם מחלקות בבתי כנסת כעלוני שבת. ואם מסרבות, צריך להחרים אותן ולא להזמין מהם או לזרוק את מה שהם שמות ליד בית כנסת כדין כל מי שמבזה מקום קדוש. הרי אם נאור נרקיס היה שם ליד בית כנסת עלון כפירה של חוזרים בתבונה, וודאי שהגבאים היו נמנעים מלהכניסו, ולאדם פרטי שהכניסו, היו דורשים שיוציא אותו או שישים בתיק.

כשאנחנו מדברים על צניעות ועל הופעת נשים בעלונים, אנחנו לא מדברים על חומרא אישית של בחורי ישיבה או על "טעמי האישי". צניעות בסיסית, כמו הקפדה על כתפיים מכוסות (שרוולים) ומקל וחומר אי-הצגת חולצות בטן, אינה עניין של תת-מגזר אלא של הלכה פסוקה בשולחן ערוך ובפוסקי הדור מכלל החוגים. להציג את זה כ"החמרה אישית שלי" זה עיוות של המציאות ההלכתית.

יש הבדל עצום בין מציאות לצערנו שקיימת פה ושם ברחוב (גם ביישובים דתיים), לבין מה שמוכנס באופן מודע ומודפס על דפי עלון שמונח בתוך בית הכנסת. בית הכנסת אמור להיות המרחב המוגנת והקדושה ביותר, שבו האדם מתנתק מחולין הרחוב כדי לעבוד את השם. לומר ש"מותר להביא את הרחוב לתוך ספסל בית הכנסת כי ככה זה ברחוב" זו בדיוק הבעיה שאנחנו מתריעים מפניה.

השימוש בדוגמה של הרש"ר הירש אינו רלוונטי כאן. הרש"ר הירש פסק לפי מנהג קהילתו במקום ספציפי בתנאים היסטוריים מסוימים, אבל אף פוסק אורתודוקסי לא התיר פרסום חזותי של פריצות גדולה או לבוש חשוף בפרהסיה הציבורית הדתית, קל וחומר שלא בתוך מקדש מעט.

אנחנו לא דורשים עלון שמתאים רק ל"קוויניקים" או למגזר מצומצם. אנחנו דורשים רף מינימלי של כבוד הדדי, של שמירה על ההלכה, ושל התחשבות במרחב הציבורי המשותף של כולנו בבית הכנסת.

בקצרה אחזור על עוד פעם אחת ואין לי כוח לכתוב ככה שוב ושוב.

איפה נתתני לגיטימציה להצגה של חולצות בטן? הרב רבינוביץ' פסק שמותר לנשים ללבוש מכנסים רחבים במקום שזה מקובל שם, לכן מבחינת צניעות זה בסדר במקומות כאלו.

בית הכנסת אמור בהחלט להיות מרחב של קדושה, ולכן לשבת לעלעל בעלונים במקום להתפלל זה ביזוי הקודש לא משנה מה מופיע שם. לא אמור להיות שום קשר בין עלון פנאי לבין בית הכנסת. לכן העלונים האלו צריכים לעמוד בסטנדרט הצניעות הקהילתי המקובל. בלי שום קשר לבית כנסת שמהווה רק נקודת חלוקה וזהו.

עלונים שמראים תמונות של משפחות דתיות לייט פונות לציבור הזה, ולא לציבורים אחרים. התוכן באופן כללי, בלי קשר לקריאה בזמן התפילה, הרבה יותר משמעותי מתמונה כזו או אחרת.

אין לכם בעיה לקרוא מדור נופש או כתבה פוליטית (שוב, מזווית של הציבור הנ"ל) בזמן התפילה כל עוד לא יהיו שם תמונות של נשים? בושה.

א. בפרסומת הנל זה לא היה מה שהתיר הרב רבינוביץ, לא קרוב לזה אפילו

ב. הם רוצים עיתון פנאי? שלא יחלקו בבית הכנסת, בטח לא תחת הכותרת "עלון שבת" יחד עם כל עלוני השבת של דברי תורה באותה ערימה, כשהם יודעים טוב מאוד שאנשים כן קןראים בתפילה וחלק גדול מהרייטינג שלהם מגיע מכך שאנשים קוראים זאת בתפילה כי משתעממים בתפילה. הרי אם מחר כל בתי הכנסת יכריזו שהם לא מכניסים עלונים, עלות הפרסומת בעלונים תצנח ב50 אחוז. כלומר ההכנסה שלהם מתבססת על עקרון הקריאה בבית כנסת בין השאר.

אז שישלחו בדואר כמו מקור ראשון. זה התממות, במחילה

ג. זה שאנשים עוברים עבירה קלה זה היתר לעבור עבירה חמורה? בגלל חולין בבית כנסת נכניס איסור לבית כנסת? אני חושב שכל אחד מבין את ההבדל בין השניים ולמה נחצה פה קו אדום

אגב, חוץ מהרב רבינוביץ שהתיר לא ראיתי מישהו שמתיר כל מיני מראות שונים שנמצא בציבור שלנו (אולי חוץ מהרב ד"ר מיכאל אברהם...)

אבל המצב היום בכל מקרה גרוע וגרוע, וחבל שרבני המגזר לא יודעים מה מתנהל במגזר שלהם ולא יודעים לכאורה לנהל את האירוע...

לפרסם תמונות שצולמו ברשות הרבים?

אולי גם נתלה ליופי בבית כנסת על הקיר סתם תמונות שצולמו ברשות הרבים ואז במקרה גם יהיו שם אנשים בבגד ים?

עלון של בית כנסת אמור להכיל סטנדרט של בית כנסת.

העלונים הראשונים פשוט היו דברי תורה, מאז בתהליך אבלוציוני לאט לאט בלי שנרגיש העלונים הפכו לעיתון רגיל, אז אם כך, לפחות שיציבו קו אדום - תמונות חייבות להיות בסטנדרט בית כנסת.

ה' ישמור לאן הגענו שצריך לומר דברים ברורים מאליהם שלפני 30 שנה היו פשיטא

וברור לכל שהם לא עלונים המיועדים לשימוש במסגרת בית הכנסת.

בית הכנסת מהווה מרכז חלוקה נוח מבחינת ייעול ונוחות ומיקוד בקהל היעד - להגיע בקלות לאלפי משפחות ובתי אב מהמגזר הדתי לאומי, שהם הקהל הרלוונטי לתכנים והפרסומות בעלונים.

זה גם מה שמעניין בהן ועשה אותם לכל כך פופולריים ונפוצים. הרבה פרסומות יעודיות לקהל היעד שלא תמצא ככה בריכוז בשום מקום אחר - טיולים, נופשים, כנסים, ימי עיון, מסעדות, רכילות וחדשות מהמגזר, ויש גם קצת מאמרים בנושא פרשת השבוע וחיבור לאקטואליה - אבל זה לא העיקר בעלונים אלו. .

באופן אישי - את הבר מצווה שלי חגגנו בזמנו במלון, דרך משרד הפקת אירועים שהגענו אליו דרך פרסומת בעיתון "שבתון"

עיתון "שבתון" ועיתון "נופשים" הכי טובים במידע על טיולים ונופשים לציבור הדתי לאומי, בארץ ובחו"ל.

יש גם עלונים תורניים, כמו "קרוב אליך" - ברוח חסידית.

הוא אכן עלון עיוני שמתאים לתוך בית הכנסת - והוא בהתאמה בפורמט תורני. ולא עלון המלא בפרסומות.

לצערינו.

זה סתם התממות.

הם רוצים להדפיס עיתון ולא עלון? שיחלקו אותו בדואר ויעשו אותו בגודל של עיתון נורמלי (שום אדם לא יקרא מקור ראשון בתפילה כי זה ענק).

שילכו לעבוד על מישהו אחר.

חוץ מזה שהפרסומת הנל היתה כוללת עלוני דברי תורה מובהקים, שאי אפשר להתמם "אבל לא התכוונו שזה יהיה עלון שבת שאנשים קוראים בין גברא לגברא".

שבתון זה עלון פרסומות שמתחזה לדברי תורה. שהרי כל מה שלא פרסומת שם זה דברי תורה ורק בסוף יש עוד. ובמשך שנים הוא היה רק דברי תורה ועדיין פרמו בו חצי פרסומות.

אני זוכר את הקונץ העלוב של משהב - דף אחד של עלון ובו דבר תורה ומהצד השני רשימת הדירות לרכישה. זה ממש היה קרדום לחפור בו פטתי.

אין לי בעיה עם שבתון, רק שאו שיפרסמו את זה כעיתון ולא כעלון שבת. אם מישהו מפרסם כעלון שבת בבית כנסת - מינימום של לכבד זה בסטנדרט של בית כנסת. זה כל כך קשה לעשות פרסומות של תמונות צנועות או שזה דורש מהם מאמץ על אנושי?

כל התממות מכל סוג שהיא, היא כדברי הבדיחה: ההתנצלות גרועה מהמעשה

חבל שאני לא יכול לצלם לך בערב שבת ובתפילות יום שבת את בית הכנסת שלנו.

בודדים ביותר, מתוך קהל של מעל ל-200 גברים, נוגעים בעלונים בתפילה.

רוב העלונים נלקחים הביתה.

ומה שלא נלקח, נזרק בצאת השבת לפח המחזור הכחול הסמוך לבית הכנסת

ואלו שפותחים אותם - הם מאלו שבאים לבית הכנסת להיפגש עם החברים, בקריאת התורה יוצאים החוצה לפטפט בחבורות. לא רק להתפלל 🥲

ופותחים אותם בתוך בית הכנסת בתפילה, כולל התמונות הנל

לבדוק שהיא לא פוגעת בכבוד בית כנסת.

ולא, הפרסומת הנל לא היתה "תמונה ברשו תהרבים" עובדה שבקרוב אליך חברת הפרסום שמה לב וטרחה לשנות זאת שיהיה צנוע

כל אחד שנותנים לו לכתוב חשוב שיש לו משהו חכם להגיד.

למה לקרוא הגיגי אחרים כשהראש מלא שטויות משל עצמנו?

כתיבה שטחית, התפלמסויות רעילות, שקרים או חצאי אמיתות, והרבה מלל מנופח.

קוראים, וכבר שניה אחרי זה שוכחים מה קראנו מרוב שזה הבלים.

יש דרכים טובות יותר "לשרוף" זמן יקר, וראש פנוי ממחשבות.

זה לא מוסיף עונג שבת - זה רק גורע ממנה.

המלצה שלי, פשוט תפסיק לקרוא את התוכן הבלתי מועיל הזה.

גם זה "צרכנות". צריכה שלילית, לדעתי.

מדובר בעיתונים לכל דבר ועניין. אין שום סיבה להכניס אותם לבית הכנסת. לא זאת כוונת המאמר. אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש. גילוי נאות, אני נמנע באופן מוחלט להביא את הניירת הזאת הביתה.

מובן למה רבני הארץ הטובה לא רוצים להתערב. חוץ מהשאלה מה יתקבל בציבור- כנראה יש דברים רבים להעיר בענייני העלונים הנ"ל, ושב ואל תעשה עדיף.

באופן כללי העיתונים מדפיסים את מה שאנשים קוראים. זאת אומרת שהעלונים משקפים את הלך הרוח בציבור והבעיה היא לא ספציפית מה שמודפס בעלון שבת כזה או אחר, אלא מה גבולות הגזרה של התוכן שאנחנו מוכנים להכניס לחיים שלנו. (הסוגיה של קריאה במהלך התפילה זו סוגיה אחרת שראויה להתייחסות נפרדת ובדר"כ יכולה להיפתר בצורה מקומית בבתי הכנסת על ידי תקנות שונות)

לעניין סגנון המכתב- אני שמח שהוא עושה את פירותיו וקוצר את תגובות העורכים, ובכל אופן פחות התחברתי לסגנון המצטדק ומעורר הרחמים של 'עזרו לנו לשמור על המרחב המוגן שלנו, על התנתקות משאון הבחוץ וכו'.. כי בתכלס מדובר בדיון שראוי להעלות בעניין גבולות התוכן שאנחנו מוכנים לצרוך (ולאו דוקא בהקשר של צניעות) שנוגע לסינון לאינטרנט, צפיה במסכים, פרסומות במרחב הציבורי, עלוני השבת ועוד.

אם תרצה אתה יכול טיפה יותר להרחיב ולפרט ולהפוך את זה למאמר שמדבר על גבולות התוכן שלנו בכל המרחבים. אני בטוח שזה יעורר הדים (כמו שרואים בשרשור הזה)

אגב, כבר כמה שנים שלא פתחתי עלון כזה (להוציא קרוב אליך, שגם בו יש על מה לדון ואכמ"ל) ואני לא מרגיש שחסר לי כלום🤷‍♂️

מבינה אותך ממששששש

מצד שני תקשיבי, זה סיוט אבל בסוף, לא תאמיני(אני עדיין לא מאמינה😅) זה נגמררררר ואנחנו יוצאים לחיים טובים ולשלום🥳🥳🥳

לדעתי, מניסיון אישי, תתפללי, תשתמשי בגימיני למה שאת יכולה, אל תתפדחי אם את בוכה מתסכול, לי זה קרה המוןןן... אל תטעי לחשוב שזה אומר משהו על רמת המשכל שלך כי זה שטויות שאף אחד נורמלי לא משתמש בהן, ותנסי להתנחם בזה שבסוף זה באמת ייגמר וכבר לא תצטרכי לדעת לגזור אינטגרלים או משו כזה😅

בהצלחהההה

מעודדת אותיי

הלוואי בעה זה יעבווור בטוח

אל תדאגי, באמת, תעשי מה שאת יכולה, אל תעמיסי על עצמך מידי, ותתפללי על זה🙏

בהצלחהההה🥰🥰🥰

בעה יעשה מועד חורף

וזה כבר ממש עוד מעט ואז זה יהיה מאחוריי(:

מה שכיף שהשנה מסיימים את כל המקצועות😋

ואני מאוד אוהב את התחום 🧮

מאוד עוזר השנה🙃🙃

השפה והכלים לבטא את חוקי הפיזיקה

(אינטגרל מסויים, לדוגמא, נותן את חישוב השטח שהפונקציה מבטאת…)

אז אתה במגמת פיזיקה?

זה נשמע מגמה קשה

אבל אם אתה אוהב- נדיר!

שאוהבים ומוצאים בהם עניין והרחבת אופקים וידע

יאללה אני בעד שמתמטיקה רק להם

אה הבנתי 🙈

כן ברור שהם המציאו מי היה יכול להמציא דבר ככ מעצבן?... חח

תוכניות הלימודים לבגרות במדינת ישראל, והכלילו בחומר הלימוד במתמטיקה נושאים ותחומים שאינם רלוונטיים למרבית התלמידים?

מלבד מי שימשיכו בעתיד ללמוד ולהתמחות במקצועות מדעיים המצריכים תשתית מתמטית רחבה - מדוע ללמוד מתמטיקה מעבר לבסיס הנדרש לידע כללי?

ולהחליט את זה בגיל 22, ואז להתחיל השלמת בגרויות, יהיה מבאס נורא (כן. אין לדבר סוף, כולל ים ביקורת על מה שכן ולא נכנס לחומר)

המורה של המדינה ביוטיוב. תחפשי.

בדיוק צחקנו שצריך לשלוח לו זר פרחים כי כולנו נעבור תבגרות בזכותו

אבל התכוונתי שעצם המטמתיקה זה סיוט... ללמוד אותה אבל זה יעבור(:

לידע כללי אני מלמד מתמטיקה בשיעורים פרטיים

אפשר בזום למי שרוצה

אפשר גם בקבוצות קטנות

שהביאו לפיתוחים בולטים באבני הדרך של התפתחות המתמטיקה.

המצאת האפס ושיטת הספירה העשרונית והגדרת האפס לא רק כהיעדר כמות, אלא כגודל מתמטי עצמאי שניתן לחשב איתו, מיוחסת למתמטיקאים הודים, ובראשם בראהמגופטה (Brahmagupta) במאה 7 לספירה, שהגדיר את כללי החשבון עם האפס. המערכת הופצה לעולם המערבי בהמשך דרך העולם המוסלמי.

יסודות האלגברה מיוחסות למוחמד אבן מוסא אל-ח'וואריזמי (מאה 9 לספירה), שעל שמו נקרא המושג "אלגוריתם", ושם ספרו ("אל-ג'בר") נתן לאלגברה את שמה.

שאני ארצה את הנכון...